משמורת ילדים- עד איזה גיל
שאלה:
עד איזה גיל ילדים נתונים/כפופים להחלטות ביהמ"ש לעינייני משפחה, בשאלה מי יחזיק ויגדל אותם ?
תשובה:
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962, הינו החוק שמסדיר את נושא האפוטרופסות על בני אדם בכלל (כגון: מפגרים, זקנים/ נכים במצב סיעודי, חולי נפש, חסרי ישע ועוד) וקטינים בפרט . אדם מוגדר כקטין עפ"י חוק זה עד הגיעו לגיל 18. מגיל 18 ואילך אדם נחשב לבגיר . כל עוד ילד נחשב לקטין, עניין המשמורת/ ההחזקה שלו נתון למו"מ ולהסכמה בין הוריו, ואם יש ביניהם מחלוקת , אזי העניין נתון להכרעת ביהמ"ש.
אם משמורנית- עדיפה עד גיל 6
שאלה:
ביני לבין בעלי מתנהל הליך גירושין קשה. יש לנו ילד קטן בן 3 וכל אחד מאיתנו מתכוון להילחם על הזכות לגדל אותו. למי מאיתנו יש סיכוי טוב יותר לקבל לחזקתו את הילד ?
תשובה:
עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - 1962 , באשר לילדים עד גיל 6, לאם יש עדיפות יחסית על פני האב, משום שבחוק מצוייה הנחייה (לא מחייבת) ,על פיה ילדים עד גיל 6 יימסרו להחזקת אימם . אולם הוראה זו איננה נוקטת לשון ציווי , אלא מאפשרת לביהמ"ש להפעיל שיקול דעת, ואף לקבוע אחרת. בהעדר הסכמה בין ההורים בשאלת משמורת הילד, ביהמ"ש אמור להכריע במחלוקת . בדרך כלל, באם אין סיבות מיוחדות לשלילת המסוגלות ההורית של האם להיות משמורן ראוי, יעדיף ביהמ"ש את משמורת האם.
משמורת- רצונו של הילד
שאלה:
האם יש התחשבות בדעתו של ילד , באשר לקביעת זהותו של ההורה המשמורן , כאשר הוריו של ילד נפרדים זה מזה ?
תשובה:
מגיל 10 לערך, יש כיום נטייה להתחשב בדעתו/רצונו של ילד, אולם כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. ביהמ"ש מסתייע, לפני מתן החלטה, בחוות דעת של עובד סוציאלי, שמוגדר בחוק כ"פקיד סעד" ו/או בחוות דעת של פסיכולוג קליני. כמו כן ביהמ"ש רשאי להזמין לדיון, בדלתיים סגורות, את הילד נשוא המחלוקת , כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי ממידת בגרותו הנפשית , מנחישות דעתו וממידת השפעתו של הורה זה או אחר עליו, עד כמה שאפשר. ביהמ"ש בדרך כלל, מסתמך בהחלטתו על חוות דעת מקצועית, אולם ההמלצות בחוות הדעת אינן מחייבות את ביהמ"ש