הסכמים – בענין רכוש

שאלה: 

מהו הסכם ממון? 

תשובה? 

זהו הסכם כתוב בין בני זוג, שנשואים זה לזה, אשר מגדיר את עניין הזכויות והחובות של בני הזוג ברכושם המשותף, מסדיר לעיתים את כללי ניהול המשאבים המשותפים ועשוי אף לקבוע איזה פריטי רכוש יוחרגו או לא ייכללו במסגרת הרכוש המשותף. הסכם שכזה חייב שיהיה בכתב, והכרחי שיהיה מאושר ע"י ערכאה שיפוטית, שיכולה להיות בית דין רבני או בית משפט לעינייני משפחה, על מנת להקנות לו תוקף משפטי, וזאת עפ"י הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג - 1973.בני הזוג חייבים להתייצב בפני ביהמ"ש/ ביה"ד , במועד שייקבע לאישור ההסכם וביהמ"ש חייב לזהות את בני הזוג , ולוודא שהם קראו, הבינו את ההסכם וכן שחתמו עליו מרצון חופשי. החוק הנ"ל חל בהתייחס לזוגות נשואים או זוגות שעומדים להינשא. לעומת זאת, הסכמים בין ידועים בציבור אינם חייבים להיות מאושרים ע"י ביהמ"ש לצורך התוקף המשפטי שלהם, ועל הסכם שכזה יחול דיני החוזים הכלליים, אשר חלים על כל הסכם כתוב בין שני צדדים. הסכם אשר אושר בין צדדים וקיבל תוקף של פס"ד, יחייב את הצדדים. בני זוג רשאים בהסכם ממון להתנות על הוראות וכללי חוק יחסי ממון ואז יחול עליהם, האמור בהסכם.

שאלה: 

מהו התוקף המשפטי של הסכם, שבו מתחייב אדם להעביר נכס מקרקעין על שמו של קרוב משפחה שלו, במתנה? האם הבעלים של נכס המקרקעין יכול לשנות את דעתו? 

תשובה: 

אם העברת הבעלות בלשכת רישום המקרקעין טרם בוצעה, אזי יחולו הוראות חוק המתנה – 1968 . הסכם בעניין "מכר ללא תמורה" הוא, במהותו, "התחייבות לתת מתנה". עפ"י חוק המתנה . על התחייבות כזו להיות בכתב. כל עוד מצבו של מקבל המתנה הפוטנציאלי לא השתנה לרעה, כתוצאה מכך שהסתמך על ההתחייבות, הרי שנותן המתנה המיועד חופשי לסגת מהתחייבותו, בגלל התנהגותו הרעה באופן חריג של מקבל המתנה הפוטנציאלי, כלפיו או כלפי בני משפחתו, או בשל כך שמצבו הכלכלי של נותן המתנה המיועד החמיר מאוד.

בהסתמכו על העקרונות דלעיל, בית המשפט המחוזי בתל אביב נדרש לסוגיה זו, כאשר דחה ערעור , שהוגש ע"י בן, על סירובו של בית המשפט לענייני משפחה לאכוף הסכם, שנעשה בין אב לבנו , שלפיו האב התחייב להעביר את דירת המשפחה, על שם הבן במתנה. האב חזר בו מהתחייבותו, והזכויות בנכס לא הועברו על שם הבן. לפיכך, הוא היה רשאי לשנות את דעתו. הבן לא הוכיח, שנגרם לו נזק כתוצאה מכך שהוא הסתמך על ההתחייבות. יתר על כן, הוכח שהיתה קיימת הערה בלישכת רישום המקרקעין, שמנעה מן האב להעביר זכויות בדירה, אותה הוא ירש , על שם אחד מילדיו .

שאלה:

אני מעוניינת לערוך הסכם יחסי ממון עם ארוסי. הוא ישראלי ואני עולה חדשה מאנגליה. אנו חיים דרך קבע בישראל, אך מתכוונים להינשא בחו"ל. האם אנו יכולים לערוך את ההסכם בישראל? איזה דין יחול על ההסכם?

תשובה:

ניתן ורצוי לערוך את הסכם הממון בישראל. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג – 1973, יחסי הממון בין בני הזוג נשלטים ע"י חוקי המדינה, אשר בה מצוי מקום מושבם, בעת נישואיהם . אולם , החוק מוסיף, שבני הזוג יכולים להחליט אחרת, ולכתוב זאת בהסכם כאשר הם עורכים אותו.

שאלה: 

כאשר בעל מגיש תביעת גירושין לביה"ד, וכולל בצורה כללית ובלתי מפורטת, את נושא הרכוש, ומנגד אישתו טוענת שה"כריכה" של הרכוש איננה תופסת, משום שבתביעה לא צויינו פרטי הרכוש, אלא רק נכללה הפנייה להסכם ממון, שנערך ואושר לפני הנישואין. האם נכונה טענת האשה?

תשובה:

כאשר קיים הסכם ממון בין בעל לבין אשתו, אזי, אין הכרח לפרט בתביעה לביה"ד, את הרכוש. במלים אחרות, כריכת הרכוש לתוך תביעת הגירושין נעשית כדין, וביה"ד רוכש סמכות. כך נקבע בפס"ד של בית הדין הרבני הגדול, שניתן בחודש פברואר 2007. שם נדחה ערעור, שהגישה אישה, כאשר נדחתה טענתה בדבר חוסר הסמכות של ביה"ד האזורי בנושא הרכוש, בגלל העדר פרטי של הרכוש בתביעת הגירושין.

שם נפסק, כי : " כתב התביעה אינו מפרט את הרכוש, אבל יש בו איזכור ברור והפניה להסכם הממון, שבו נאמר שאין לצד האחר זכויות בשל רעהו. .......מותר למשיב לחשוב שהסכם הממון שם קץ לכל התדיינות בענין הרכוש, ועל כן אין צורך לפרט דבר שמראש הוסכם שאינו בר שיתוף".

שאלה: 

אני ואשתי רצינו לשכור דירה. פנינו למתווך, הוא הציע לנו דירה מסויימת, לקח אותנו לסיור בתוכה, ולאחר שהבענו את הסכמתנו העקרונית לשכור אותה, הפגיש אותנו עם משכיר הדירה. כאשר ישבנו, המשכיר ואנחנו, במשרדו של המתווך, הוא שלף טופס של חוזה שכירות ואמר לנו ש"חבל על הזמן לפנות לעורך דין", ו"בואו תחתמו אצלי עכשיו על חוזה שכירות". האם הוא היה רשאי לעשות זאת? 

תשובה: 

לא! חוק המתווכים במקרקעין – 1996, אוסר על מתווכים לעשות פעולות משפטיות.

החוק קובע, כי מתווך במקרקעין לא יערוך ולא יסייע לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה במקרקעין, ולא ייצג לקוח במשא-ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה. החוק קובע סנקציה שלפיה מתווך העובר על האיסור הנ"ל, לא יהיה זכאי לדמי תיווך.