הסכמים – ביטול הסכמים

שאלה:

כאשר אדם טוען, שהוא זכאי לבטל חוזה, כיוון שכפו עליו לחתום על החוזה, מתי ביטול החוזה יהיה מוצדק? 

תשובה:

על פי חוק החוזים (חלק כללי) - 1973, ניתן לבטל חוזה, אם צד לחוזה אולץ או הוכרח לחתום עליו. הדבר מהווה פגם מהותי ביצירתו של החוזה, ומאפשר לצד שאולץ, לבטל אותו. בתיק שנדון בבית המשפט, בית המשפט חידד את ההגדרה של כפיה או אילוץ, כדי שתחול רק במקרים קיצוניים שיש בהם התערבות בחופש הבחירה אם להתקשר בחוזה או לא. כאשר היתה חלופה סבירה שלא להתקשר בחוזה, טענות אלה של כפיה או אילוץ לא תתקבלנה. הנטל להוכיח כפייה או אילוץ מוטל על כתפיו של האדם שטוען את אותן טענות.

שאלה:

אני מרגישה שנעשקתי בהסכם שעליו חתמתי, ושבו הסכמתי למכור את ביתי. אני אלמנה, העברית שלי לא טובה, והניסיון שלי בעסקים בכלל ובשוק הנדל"ן בפרט הוא דל. מכרתי את ביתי לגיסי. האם אני יכולה לבטל את ההסכם? 

תשובה:

על פי חוק החוזים (חלק כללי) - 1973, ניתן לבטל הסכם, אם היה פגם יסודי ביצירתו. אם מוכח עושק, הדבר מהווה פגם יסודי. יש להוכיח שלושה יסודות: 1. קיומו של מצב קיצוני של מצוקה או של חולשה (שכלית, פיזית או חוסר ניסיון); 2. ניצולו של מצב זה ע"י הצד השני להסכם; 3. תנאי העסקה גרועים ביותר עבור הצד הטוען לעושק.

שאלה: 

חתמתי עם קרוב משפחה שלי על הסכם, שלפיו הוא שילם חובות שלי למספר נושים, תמורת העברת זכויות הבעלות בדירה שלי על שמו, ובסייג אחד שלפיו אני אהיה רשאית להמשיך להתגורר במרתף הבית. עכשיו אני סבורה, שההסכם היה בלתי הוגן, שהסכום ששולם היה נמוך בהרבה ממחיר השוק של הבית, וכן שקרוב משפחתי ניצל את מצוקתי. האם אני יכולה להחזיר את המצב לקדמותו? 

תשובה: 

אם ההסכם להעברת זכויות בדירה, הוא התחייבות לתת מתנה, אזי נותן המתנה יכול לחזור בו מן ההתחייבות, כל עוד טרם התבצעה העברת הבעלות על המקרקעין, בלשכת רישום המקרקעין. אם ההסכם הוא חוזה מכר, אזי ניתן לבטלו אם מוכח פגם בסיסי ביצירתו – כמו טעות, ניצול או הטעייה – על פי חוק החוזים (חלק כללי) – 1973. כאשר התמורה ששולמה קטנה ב - 1/4 עד 1/3 ממחיר השוק, אזי לא ניתן להתייחס אל ההתחייבות כאל התחייבות לתת מתנה, אלא כאל עסקת מכר רגילה. 

שאלה:

בהסכם הגירושין שנעשה ביני לבין בעלי, בעלי הסכים לרכוש את החלק שלי בבית המגורים של המשפחה, והתחייב לשלם לי את תמורת הרכישה ביום סידור הגט בבית הדין הרבני. התגרשנו, אך הוא לא שילם לי סכום כלשהו. מאז ועד היום הוא משמיע באוזניי עוד ועוד תירוצים לכך שהוא לא משלם לי. איזה פעולות משפטיות אני יכולה לנקוט?

תשובה:

ניתן להגיש תביעה לביטול החלק בהסכם הגירושין, שעניינו בית המשפחה, כיוון שהבעל-לשעבר לא קיים את חיוביו החוזיים, ולא שילם במועד שנקבע, עבור רכישת החלק של אשתו-לשעבר בבית המגורים של המשפחה. אי תשלום במועד מהווה הפרה יסודית של ההסכם, על פי חוק החוזים (חלק כללי) - 1973, שבעקבותיה האישה-לשעבר רשאית לבטל את החלק בהסכם הגירושין, שעניינו בית המגורים.

שאלה:

בעלי ואני חתמנו על הסכם שלום בית הכולל גם אפשרות לגירושין. ההסכם אושר בביהמ"ש למשפחה. לדאבוני, בעלי לא כיבד את חלקו בהסכם, הוא התעלל בי מילולית ולא השתתף בהוצאות הבית, כפי שנקבע במפורש בהסכם. לכן החלטתי לפעול בדרך הנקובה בהסכם והודעתי לו כי שלום הבית קרס, וכי בכוונתי להפעיל את החלק בהסכם המתייחס לגירושין. לאחר מכן, פניתי לבית הדין הרבני ונקבע תאריך למתן פסק דין לגירושין. אף על פי כן, אני תוהה האם לתבוע את ביטול ההסכם בביהמ"ש. עוה"ד שייצג אותי בעבר, ייעץ לי, להתגרש, ולהסתפק בכך, אך אני מתלבטת אם לנקוט בהליכים משפטיים על מנת ללמד את בעלי לקח על מעשיו. כיצד עלי לפעול? 

תשובה:

אם בין בעל לאישה נחתם הסכם שלום בית אשר כולל אופציה של גירושין ואחד מבני הזוג מחליט כי ברצונו להתגרש, הרי שאין צורך בביטול ההסכם. התעללות מילולית אינה מהווה עילה לביטול הסכם על פי דיני החוזים. יתכן שהתנהגות מתעמרת של בעל כלפי אשתו מהווה טעם מוצדק להפסקת הניסיון להשכין שלום בית עמו, אולם אין בהתנהגות נפסדת זו כדי להוות עילה לביטול הסכם.

אילו האישה הייתה מגישה תביעה לביטול ההסכם, היא הייתה מסתבכת בתביעה יקרה אך חסרת סיכוי

שאלה

אני יורש מכוח צוואה. תחושתי היא שמנהל העזבון הוליך אותי שולל. הוא סיפר לי סיפור בדים אודות הוצאות החורגות מן המצופה בעזבון המנוח. בעקבות דבריו הסכמתי לקבל חלק קטן יותר בעזבון מזה המגיע לי עפ"י הצוואה. לצערי, גיליתי מאוחר יותר כי מנהל העזבון הינו נהנה מרכזי עפ"י הצוואה וכי הוא רימה אותי. מה ניתן לעשות בעניין?

תשובה

ניתן לתבוע את ביטולו של ההסכם בשל מצג שווא ו/או הטעייה המהווים עילות לביטול הסכם עפ"י חוק החוזים (חלק כללי) 1973. אולם חובה להוכיח בביהמ"ש כי מנהל העזבון מעל בתפקידו, ניצל לרעה את התפקיד, היטעה את הזוכה ביחס להוצאות) וכי כתוצאה מהתרמית נחתם ההסכם. העובדה כי מנהל העזבון הנו נהנה עיקרי על פי הצוואה מראה כי קיים במקרה זה מצב של ניגוד עניינים. בנסיבות אלו, מנהל העזבון היה חייב לפנות לביהמ"ש למתן הוראות או בבקשה לאישור הסכם, כדי להכשיר את פעולותיו.

שאלה

מדוע קיים קושי רב לבטל הסכם ממון אשר נבחן ע"י בית משפט וקיבל תוקף של פסק דין?

תשובה

קשה מאוד לבטל הסכם יחסי ממון, אשר קיבל את אישורו של בית המשפט מסיבות של מדיניות. אם ביטול הסכם ממון היה עניין פשוט, אזי, התנאים למתן אישור בית המשפט המנויים בחוק יחסי ממון בין בני זוג (1973) היו מאבדים את משמעותם ואת ערכם. בני זוג צריכים להיות מחוייבים לסמוך על הצהרתם המשותפת, כי קראו את ההסכם, והבינו את תוכנו את משמעותו, ואת השלכותיו. ביהמ"ש הבהיר נקודות אלו בפסק דין משנות השמונים, שם ציין, כי ספק אם אפשר יהיה לחזור מהסכם יחסי ממון בין בני זוג שאושר על ידי בימ"ש, אלא אם כן מוגש ערעור על טעות שנפלה בהליך אישורו של ההסכם על ידי ביהמ"ש.

שאלה: 

האם הסכם, שנעשה בין גבר לאישה שחיים יחד, ושבו הצד החלש מסכים לוותר על כל זכויותיו כידוע בציבור, ניתן לביטול, כיוון שהוא לטובת צד אחד בלבד? 

תשובה: 

כן! למרות שהסכמים בין בני זוג ידועים בציבור מבוטלים לעתים רחוקות בלבד. אף על פי כן, בחודש אוגוסט 2002, בית המשפט לענייני משפחה בת"א עשה זאת, כאשר הוא מצא שהסכם לחיי משפחה נוסח לטובת צד אחד בלבד, וכאשר הראיות הוכיחו שהאישה, שהיתה תלויה בגבר, היתה במצב נחות לחלוטין לעומת הגבר, שהיה מבוסס כלכלית, והיה אף בקי בענייני משפט . האישה חתמה על הסכם, שבו היא ויתרה על זכויותיה, לאחר שהיא חיה עם הגבר במשך 12 שנה לפני עריכת ההסכם. ההסכם עצמו נוסח באופן כזה, שהשתמע ממנו, שבני הזוג נפגשו לראשונה רק זמן קצר לפני החתימה על ההסכם. הראיות הוכיחו שהגבר, אשר חי עם האישה במשך 17 שנים בסך הכל, אמר לה, שאם היא לא תחתום על ההסכם, הוא לא יאפשר לה לעבור לגור בדירה החדשה שהוא קנה, והוא ישלח אותה לדרכה עם 10,000$ בלבד. 

בית המשפט ביטל את ההסכם ונתן פסק דין הצהרתי, שלפיו האישה זכאית למחצית מהזכויות באחת מדירותיו של הגבר, וכן היא זכאית למחצית מתכולתה של אותה דירה, כיוון שאותה דירה נרכשה בזמן שהם חיו יחד. כמו כן נקבע ע"י בית המשפט, כי האישה זכאית לקבל מן הגבר מזונות חודשיים במשך מספר שנים לאחר הפירוד. האישה, שהיתה בשנות השבעים לחייה בזמן שבית המשפט נתן את פסק דינו, הפכה לחולת נפש וחיה עם אחת מבנותיה.

שאלה: 

לאחר מאבק גירושין מתיש שנמשך שנים, הסכמתי לוותר לבעלי לשעבר על חלק ניכר מזכויותיי בדירת המגורים, בתמורה לקבלת גט ממנו. עפ"י הסכם הגירושין, אשר ביהמ"ש נתן לו תוקף של פסק דין, בעלי לשעבר היה חייב למסור לי ביום סידור הגט ביננו צ'ק בנקאי, בקשר לדירה. לאחר סידור הגט פניתי לבעלי לשעבר ובקשתי ממנו את הצ'ק הבנקאי, אך הוא השיב לי בלעג ש"כמו שחיכית שנים לגט, לא יזיק לך לחכות לצ'ק". בינתיים חלפו מספר שבועות. איך ניתן לפעול כנגד הפרת ההסכם ופסק הדין? 

תשובה: 

בדומה לחוזה לרכישת דירה, העדר תשלום של התמורה או חלק ממנה במועד הנקוב בחוזה, מהווה הפרה יסודית של ההסכם, אשר יורדת לשורשיו ומהווה עילה לביטול ההסכם, ובסיס להגשת תביעה לביטול הסכם. אולם, בשונה מהפרת הסכם לרכישת דירה, כאשר מדובר בהפרה יסודית של הסכם גירושין אשר קיבל תוקף במסגרת של פסק דין, הרי שמתרחשת, הן הפרת הסכם והן הפרה של פסק הדין, ולפיכך יש להגיש תביעה לביטול פסק הדין, לנוכח ההפרה היסודית של הסכם הגירושין. את התביעה ניתן להגיש גם בהתייחס לחלק מהסכם הגירושין שהופר.

שאלה: 

אשתי ואני התגוררנו במשך שנים בדירות שכורות. לפני מספר חודשים קיבלתי בירושה את דירת סבתי. באותה תקופה נפרדנו אשתי ואני ופתחנו בהליכי גירושין. בד בבד ניסיתי לשכנע את אשתי לפעול ביחד לשלום בית. בשלב מסויים אשתי הסכימה, אולם היתנתה את חזרתה לחיים משותפים, בכך שאעביר על שמה מחצית מדירת הירושה. הסכמתי. ערכנו הסכם שלום בית. ההסכם אושר ע"י ביהמ"ש, והוסכם בו בין היתר בענין הדירה. חזרנו לגור ביחד, אולם לאחר כשבוע ימים הודיעה לי אישתי על החלטתה הסופית להתגרש ממני. באיזה נסיבות ניתן לבטל הסכם, שהעניק זכויות בדירה וקיבל תוקף של פסק דין? 

תשובה: 

הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין, ואשר עסק בהענקת זכויות במקרקעין, ניתן לביטול, אם בן הזוג הנפגע יצליח להוכיח, שכבר מלכתחילה לא היה זה בכוונת בת הזוג לקיים שלום בית. אולם, העובדה שבת הזוג הודיעה לבן הזוג זמן קצר אחרי אישור ההסכם על החלטתה להתגרש, אין בה, כשלעצמה, כדי להצביע על כך שכבר מלכתחילה בת הזוג לא רצתה, בחוסר תום לב, שלום בית.

נקודת הכובד במשפט שכזה עוברת לשמיעת עדויות בעניין היסודות הנדרשים לצורך הוכחת העילות לביטול ההסכם.

שאלה:

אני רווק בן 50. לפני כשנה הכרתי בחורה צעירה בשנות העשרים לחייה. לאחר מספר חודשים של קשר רומנטי, החלטנו להתחתן ועשינו זאת. לקראת הנישואין חברתי דאז וכיום אשתי הפעילה עלי לחץ כבד להעביר ולרשום על שמה את מחצית הזכויות בדירת מגורים שרכשתי לפני שנים רבות. את הלחץ שהפעילה עלי, חברתי הסבירה ברצונה להיות שותפה שלי בכל דבר. לבסוף נכנעתי וחתמנו על הסכם ממון, שאושר על ידי ביהמ"ש , עפי"ו הועברה על שמה מחצית מהדירה. זמן קצר לאחר החתונה הבנתי שעשיתי מקח טעות , אשתי הפכה פניה והחלה להתנכר אלי ולהשפיל אותי על רקע פער הגילים בינינו. היא אף החלה להתריס כלפי, שהיא התחתנה איתי כדי שיהיה לה בסיס כלכלי ולא בגלל אהבה. כנראה שגירושין בינינו בלתי נמנעים. האם יש לי סיכוי להחזיר לעצמי את הזכויות בדירה, אותן העברתי לאישתי? 

תשובה:

כנראה שלא! לעיתים מתרחש מצב, שבן זוג, כדי לקדם נישואין או גירושין או שלום בית, מסכים לתנאים שהם מבחינה אובייקטיבית גרועים, אך מיועדים לסייע לשלום בית או לגירושין או להיות אמצעי שכנוע לנישואין. שיקולי כדאיות של בן זוג אינם עילה להתערבות של בית המשפט בהסכם שנכרת בין בני זוג ואושר ע"י ביהמ"ש.

שאלה: 

חתמתי עם קרובת משפחה שלי על הסכם, שלפיו אני פרעתי חובות שלה לצדדים שלישיים, תמורת העברת זכויות הבעלות על הדירה שלה על שמי, ובסייג אחד שלפיו היא תהיה רשאית להמשיך להתגורר בחלק אחד של הבית. עכשיו היא טוענת, שההסכם היה בלתי הוגן, ושהוא מבוטל כיוון שניצלתי אותה. היא ממשיכה להתגורר בכל הבית, ואני חושש שהיא תנסה "למכור" אותו בשנית. איזה פעולות משפטיות עלי לנקוט, כדי לגרום לה לכבד את ההסכם, וכדי להגן על זכויותיי, שטרם נרשמו? 

תשובה: 

כאשר קרוב משפחה מנסה לבטל הסכם להעברת זכויות במקרקעין, ניתן לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה, אכיפה של החוזה, וכן ניתן לבקש מבית המשפט לענייני משפחה:

א. לתת צווים זמניים או קבועים, אשר יורו לקרוב המשפחה לפנות את הנכס, מלבד החלק בנכס, שבו נותרו לקרוב המשפחה זכויות.

ב. לתת צווי מניעה זמניים או קבועים, אשר יורו לקרוב המשפחה להימנע מלבצע פעולות משפטיות בנכס, מלבד הפעולות הדרושות להשלמת הרישום של העברת הזכויות במקרקעין על פי ההסכם.