ידועים בציבור - ידועים בציבור וירושה

שאלה: 

האם יש הבדל בן זכויותיו של ילד שנולד להורים נשואים, לבין ילד שנולד להורים לא נשואים, מבחינת דיני הירושה ?

תשובה: 

לא ! חוק הירושה - 1965 , מתייחס באופן שווה לילדים של בני זוג ידועים בציבור ולילדים של בני זוג נשואים.

שאלה: 

אני חיה עם חברי לחיים במשך שנים רבות, אולם איננו נשואים . הוא מאוד חולה ואני מודאגת בקשר למצבי הכלכלי , לאחר מותו. האם אני זכאית למזונות לאחר מותו ? 

תשובה: 

חוק הירושה - 1965 קובע כי, ידועה בציבור (בתנאי שהוכיחה וזכתה להכרת ביהמ"ש במעמד זה) זכאית למזונות מהעיזבון של בן זוגה המנוח, בתנאי שלפני מותו של בן הזוג היא חיה עימו תחת קורת גג אחת ובתנאי נוסף, שאף אחד מהם לא היה נשוי למישהו אחר, בעת פטירת בן/בת הזוג.

שאלה: 

איזה זכויות בירושה יש לאישה , אשר גרה עם גבר, ללא נישואין ? 

תשובה:

ידועה בציבור תהיה זכאית לרשת את בן זוגה כמו אישה נשואה , ובלבד שהם ניהלו מערכת יחסים של ידועים בציבור, (חיו ביחד, ניהלו משק בית משותף וכיו"ב) . בנוסף לכך חייב להתקיים תנאי הכרחי שנדרש בחוק הירושה והוא, שלא היה , מי מבני הזוג , בעת פטירת אחד מהם, נשוי למישהו אחר.

שאלה: 

חברי לחיים נפטר בפתאומיות. לא היינו נשואים, אך חיינו יחד שנים רבות. האם אני זכאית לתגמולים כלשהם מהביטוח הלאומי בעיקבות מותו? הוא עבד עד יום מותו ותמיד שילם את תשלומיו לביטוח הלאומי. 

תשובה: 

כן! חוק הביטוח הלאומי- 1995, כולל ידועה בציבור בהגדרה של אישה. ההגדרה היא כדלקמן: "אישה – כולל ידועה בציבור החיה איתו". לפיכך, אם בן הזוג , המנוח , שילם את תשלומיו למוסד לביטוח לאומי, אז בת הזוג , הנותרת, זכאית לכל תגמול אשר מגיע לאלמנה, בתנאי שהיא תעמוד בכל דרישות החוק. בת הזוג תצטרך להוכיח את הסטאטוס שלה כידועה בציבור של המנוח . לצורך זה יהא עליה להגיש תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה ולבקש כי יינתן פסק דין הצהרתי שמכריז עליה ,כעל הידועה בציבור של המנוח.

שאלה: 

אחותי האלמנה היא בשנות הששים לחייה, ובשנים האחרונות היא מנהלת מערכת יחסים עם חבר לחיים . אין לה ילדים. לאחר שבעלה נפטר, היא מכרה את דירת המגורים שלהם, השקיעה את הכסף, ועברה לגור בשכירות בדירה קטנה. לפני מספר שנים היא פגשה את החבר הנוכחי שלה. היא אמרה לי מספר פעמים, שהיא לא רוצה להינשא לו, כי היא רוצה שאני אקבל את כל רכושה (אני קרובת המשפחה היחידה שנותרה לה), כאשר היא תלך לעולמה. הם חיים יחד בלי נישואין. למיטב ידיעתי, היא לא ערכה צוואה בכתב. האם נכונה טענתה שע"י כך שהיא לא מתחתנת, נשמרות זכויותי, כיורשת יחידה שלה ? 

תשובה: 

אם אלמנה חיה עם בן זוג , אשר עשוי להיות מוגדר/מוכרז כידוע בציבור שלה, אזי, על פי חוק הירושה – 1965, בהיעדר צוואה שאומרת אחרת , עשוי הידוע בציבור שלה, להיות זכאי לשני שלישים מהעיזבון שלה , ואילו האחות תהא זכאית לשליש בלבד. כדי להיחשב כידוע בציבור , אשר זכאי לרשת את חברתו לחיים, לאחר מותה, יהא על בן הזוג להוכיח קיומם של ארבעה תנאים: (1) קיום חיי משפחה; (2) משק בית משותף; (3) הוא לא היה נשוי לאלמנה; (4) אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר. 

שאלה:

אמי חיה עם אלמן, קורבן של רדיפות הנאצים, המקבל גמלה חודשית בשל מעמדו זה. הם לא נשואים. האם היא תהיה זכאית לקבל את הגמלה שלו או חלק ממנה לאחר מותו? 

תשובה:

כן! ידועה בציבור נחשבת לבת זוג בחקיקה הרלבנטית - חוק נכי המלחמה בנאצים - 1954, אך תקופת הזכאות היא למשך 36 חודשים בלבד, מסוף החודש שבו נפטר המנוח.

שאלה:

אני מתגוררת עם גבר שעזב את אשתו למעני לפני מספר שנים. לגבר זה יש ילדים. לאחרונה גילה בן זוגי כי, הוא סובל ממחלה סופנית. הוא מסרב לכתוב צוואה. אם הוא ימות, האם אהיה זכאית לחלק מעיזבונו, בהיותי ידועה בציבור שלו?

תשובה:

לא! אחד התנאים שצריכם להתקיים לגבי ידועה בציבור, בכדי שתוכל לרשת את עיזבון בן זוגה לחיים הוא שהיא, ובן זוגה לא יהיו נשואים לאחר/ת, בשעת מותו של אחד מהם. אם אחד הצדדים נשוי, אין לצד השני זכות לרשת, על פי החוק.

במקרה שאחד הצדדים נשוי (או שניהם) יוכל כל צד להבטיח את חלקו של בן זוגו לחיים באמצעות עריכת צוואה.

שאלה

עד כמה מקפיד המוסד לביטוח לאומי בדרישותיו כי על זוגות לא נשואים להתגורר יחד לפחות שנה כדי שהאחד ייחשב כבן זוגו של השני, לאחר מות אחד מהם?

תשובה

למרות שהמוסד לביטוח לאומי דורש, בדרך כלל, מגורים בפועל של בן הזוג הנותר בחיים עם בן הזוג שנפטר, בעת פטירתו, כדי לזכות בהטבות מכוח היותו בן זוגו, הרי שבמקרים חריגים בן הזוג הנותר בחיים יהא זכאי לקיצבת שארים, גם ללא קיום תנאי זה, בהנחה שיוכל להוכיח, כי היה ידוע בציבור של הנפטר.

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל ערעור של אשה נגד החלטת ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים, אשר דחה את בקשתה לקבל פסק דין הצהרתי, לפיו היא הידועה בציבור של הנפטר, וכי היא זכאית להטבות כספיות בשל כך. התביעה בביה"ד האזורי נדחתה, כי בני הזוג התגוררו בדירות שונות. ברם, ביה"ד בערכאת הערעור קבע, כי בני הזוג היו קשישים, ובהתחשב בנסיבותיהם האישיות, הם חיו כבני זוג.

ביה"ד הארצי לעבודה הדגיש, כי המערערת ביקרה וטיפלה בנפטר בבית האבות בו שהה, וכי שמה, אף מופיע בראש רשימת האבלים במודעת האבל שפורסמה בעיתונות, בדומה לאלמנה.