ידועים בציבור -ללא הסכם

שאלה:

האם גבר ואישה, שחיים יחד כבני זוג בלי להינשא זה לזה, חייבים להיכנס להגדרה סטריאוטיפית כלשהי, כדי שהדין יכיר בכך שיחסיהם הם יחסים של ידועים בציבור?

תשובה:

לא ! אולם אם הם חיים יחד בקביעות באותו בית, מנהלים מערכת יחסים אינטימית, וחולקים ביניהם לפחות חלק ממשאביהם הכלכליים, הוכחת הסטטוס שלהם כידועים בציבור תהיה פשוטה הרבה יותר. בהפנותו לתיק אלון נ' מנדלסון, אשר נדון בבית המשפט העליון, ואשר בו הודגש, שלא קיים אפילו "מרשם" סטנדרטי לקיום המושג של "חיי משפחה" או של "משק בית משותף" בין בני זוג, בית המשפט לענייני משפחה בת"א הדגיש, בחודש אוגוסט 2002, שכל מקרה חייב להיבחן על פי נסיבותיו המיוחדות, ושמערכת היחסים חייבת להיבחן כמכלול, למרות שההיבטים המגוונים שלה חייבים, כמובן, להילקח בחשבון.

שאלה:

האם גבר ואישה אשר חיים יחד, חייבים לקיים ביניהם יחסים אינטימיים, כדי שהם יוכלו להיכלל בהגדרה של ידועים בציבור, וכדי שלכל אחד מהם תהיינה זכויות ברכושו של האחר?

תשובה:

בית המשפט העליון פסק, שהמבחן המסורתי לקיום ההגדרה של ידועים בציבור איננו שחור ולבן. אחד מהיסודות המרכזיים של המבחן הוא שהצדדים חיים יחד כבני זוג, ובעוד שיחסים אינטימיים נחשבים לחלק בלתי נפרד מזוגיות בין גבר לאישה, בית המשפט העליון פסק, שגבר ואישה יכולים עדיין להיחשב כידועים בציבור, כאשר הם מפסיקים לקיים ביניהם מערכת יחסים אינטימית, ואפילו חיים בחדרים נפרדים. ואולם, הרבה יותר קל להוכיח את קיומו של הסטטוס של ידועים בציבור, כאשר הגבר והאישה אכן מקיימים ביניהם מערכת יחסים אינטימית, וישנים באותו חדר שינה.

שאלה:

אני חי עם אישה במשך שנים רבות. מערכת היחסים שלנו נקלעה למשבר לאחרונה. באחת המריבות חברתי לחיים התריסה כלפי, שהיא זכאית לחלק מרכושי. אף אחד מאתנו איננו נשוי לאחר, אך אני מקיים מערכת יחסים אינטימית עם אישה אחרת כבר שנים. האם עובדה זו עשוייה לסייע לי ותעזור לי להגן על זכויותיי, אם האישה שאיתה אני חי תטען שהיא הידועה בציבור שלי?

תשובה:

לא! בית המשפט העליון פסק, שגבר או אישה עדיין יכולים לענות על הסטטוס של ידועים בציבור, גם אם אחד מהם מקיים מערכת יחסים אינטימית עם מישהו אחר. בשנות התשעים ביהמ"ש העליון פסק, שאישה אשר חיה עם גבר, יכולה עדיין לשמור על הסטטוס של ידועה בציבור, גם אם היא מקיימת מערכת יחסים אינטימית עם גברים אחרים, ואף מקיימת מידה רבה של אינטימיות עם בעלה לשעבר.

שאלה:

האם גבר ואישה חייבים להתגורר יחד בדירה אחת, כדי שהדין הישראלי יכיר בהם כידועים בציבור?

תשובה:

למרות שבאופן כללי, החיים יחד "תחת קורת גג אחת" הינם יסוד מפתח של ההגדרה של ידועים בציבור, אף על פי כן, בתיק שוקרן, שנדון בבית המשפט העליון, נפסק שהמבחן לא צריך להיות נוקשה ואובייקטיבי, ובני הזוג הוכרו כידועים בציבור, למרות שבחלק מהזמן הם התגוררו יחד בביתו של הגבר, ובחלק מהזמן הם התגוררו יחד בביתה של האישה. חוקים מסויימים עשויים לדרוש שבני הזוג יחיו יחד, כדי להיחשב לידועים בציבור.

שאלה:

אני גרוש וחברתי היא אלמנה. לעתים היא מבלה את הלילה בדירתי, ולעתים אני מבלה את הלילה בדירתה. אנחנו יחד ברוב ימי השבוע. האם משמעות הדבר היא שהיא הידועה בציבור שלי?

תשובה:

ככל הנראה לא. כדי להיחשב לידועים בציבור, על בני זוג למלא אחר קריטריונים מסוימים, למשל, עליהם לחיות יחד תחת קורת גג אחת ולנהל משק בית משותף כזוג נשוי. אין זה מספיק לבלות את הלילה, מדי פעם בפעם, זה בדירתה של זו ולהיפך

שאלה: 

חברי הציע לי לעבור להתגורר ביחד ,בעיר מגורים, למרות שאיננו נשואים . כתוצאה מכך אני אמורה להתפטר מעבודתי , ולהפסיד זכויות סוציאליות. אני חוששת שלא יהיה לי ביטחון כלכלי וכי אהיה תלוייה בבן זוגי. האם יש לי זכות לקבל מזונות ממנו ? 

תשובה: 

ידועה בציבור אינה זכאית למזונות, עפ"י דין, אלא עפ"י הסכם ולפיכך אם בני הזוג עורכים הסכם לחיי משפחה , אשר מתייחס במפורש לעניין מזונות או לעניין חיוביו הכספיים של בן הזוג, כלפי בת הזוג , אזי מקור החיוב במזונותיה נובע מן ההסכם . הסכם זה יכול להיות מאושר ולקבל תוקף של פס"ד בבית המשפט לעינייני משפחה . אומנם אין חובה עפ"י חוק (כמו לגבי זוגות נשואים) לקבל אישור של בימ"ש להסכם, אולם רצוי ואפשר לאשר את ההסכם בבימ"ש כדי להקנות לו מישנה תוקף. במילים אחרות, אם נחתם הסכם לחיי משפחה בין בני זוג אשר אינם נשואים זה לזה, אזי, ההסכם מחייב, עפ"י דיני החוזים הכלליים. 

שאלה: 

האם אישה שחיה עם גבר ללא נישואין וללא הסכם בכתב, נהנית מאותן זכויות ברכוש, להן זכאית אישה נשואה?

תשובה: 

בהבדל מבני זוג נשואים , הרי שידוע בציבור יכול לנסות להכחיש את מהות מערכת היחסים ששוררת/ שררה עם בת הזוג , ועל בת הזוג מוטל העול להוכיח את ההיפך, כלומר ששררה ביניהם מערכת יחסים כנטען על ידה. כמו כן, לאחר שבת הזוג תצליח להרים את נטל ההוכחה, בענין היותה ידועה בציבור כלפי בן זוגה, עליה להוכיח כוונה כללית לשיתוף ברכוש בזמן היות הצדדים, ידועים בציבור, או כוונה לשיתוף בנכס ספציפי . אם בת הזוג למשל מצליחה להוכיח את מעמדה כידועה בציבור, אזי היא , תהא זכאית למחצית מהרכוש שנצבר במהלך היותם של הצדדים, ידועים בציבור. זכויות ידועה בציבור , אף אם לא גובשו בהסכם בכתב בין הצדדים, הרי שאם בת הזוג מצליחה, בבית המשפט, להוכיח את מעמדה כידועה בציבור ואף כוונה כללית או הספציפית לחלוק ברכוש, אזי זכויותיה זהות לזכויות של אישה שנישאה לפני שחוק יחסי ממון בין בני זוג - 1973, נכנס לתוקף ( חוק זה חל רק על זוגות נשואים). אז, חלה "חזקת השיתוף" בין בני זוג, כלומר מי שטען שהוא שותף היה צריך להוכיח זאת בביהמ"ש ומי שנכשל בכך, לא נחשב כשותף.

שאלה: 

אני נמצאת בתהליך של פרידה מהחבר שלי, איתו גרתי ביחד בחמש השנים האחרונות. במהלך תקופה זו שנינו עבדנו ואף היה לנו חשבון בנק משותף, אליו נכנסו משכורותינו, ומשם משכנו כספים לצורך כיסוי הוצאות המחייה ומשק הבית המשותף. במהלך אותה תקופה אף רכשנו דירה וריהטנו אותה ביחד. הדירה נרשמה על שמו של חברי בלבד. מהן זכויותי ביחס לדירה, חסכונות משותפים, ומכונית חדשה שרכשנו ? עלי להדגיש כי עדיין לא סיימנו לפרוע את ההלוואה שנלקחה לצורך רכישת הדירה , לגביה נרשמה משכנתא. 

תשובה:

בהנחה שלא היה כל הסכם בין בני הזוג ,אשר מסדיר ביניהם את יחסי השיתוף ברכוש, הרי, שידועה בציבור זכאית לזכויות זהות לזכויותיה של אישה נשואה (שנישאה לפני שנת 1974) , אשר עליה חלה "חזקת השיתוף" בין בני זוג. עפ"י חזקה מישפטית זו, בהנחה שבני הזוג התגוררו במשך מספר שנים תחת קורת גג אחת, וניהלו משק בית משותף, הרי שהרכוש שנרכש במהלך אותן שנים, עשוי להיחשב כרכוש משותף ולפיכך, להתחלק שווה בשווה בין בני הזוג. כלל זה אף יחול לגבי החובות שניצברו במהלך תקופת החיים המשותפים . אולם יודגש כי, חזקה/עיקרון מישפטי זה ניתן לסתירה, כלומר הצד שטוען שאין ולא היה שיתוף יכול לנסות להוכיח את טענתו ואם יצליח בכך, אזי יישלל השיתוף ויישמט הבסיס לזכויות שנטען לגביהן, כי הן נובעות ממנו.

חזקה משפטית זו חלה אף אם בת הזוג לא עבדה מחוץ לבית, ואף אם הרכוש רשום אך ורק על שם בן הזוג בלבד. בסיטואציה המתוארת האישה זכאית ל - % 50 מהזכויות בדירה ובחסכונות, אולם היא אף אחראית לכיסוי % 50 מהמשכנתא , ו/או החובות.

בת הזוג יכולה לפנות לבית המשפט לעינייני משפחה בבקשה להכריז עליה כבעלת % 50 מהזכויות ברכוש המשותף. יש להדגיש שקודם להגשת בקשה זו עליה להגיש, תביעה להכרה במעמדה כידועה בציבור בביהמ"ש . לאחר שביהמ"ש יחליט שהיא אכן ידועה בציבור של בן הזוג, היא תוכל לתבוע את זכויותיה ברכוש , שנצבר במהלך החיים המשותפים , כאשר הדגש הינו בעיקר על זכויות רכושיות או כספיות שרשומות רק על שם אחד מבני הזוג, משום שכאשר מדובר ברכוש שרשום על שם שני הצדדים, רכוש זה הינו משותף לנוכח אופן הרישום, בלי קשר למהות יחסי הצדדים.

שאלה:

האם אישה, שנפרדת מגבר, שאיתו היא חיה במשך תקופה, יכולה לקבל צו לעיכוב יציאתו מן הארץ, כדי למנוע ממנו לחמוק מתביעות לחלוקת רכושם המשותף ולמזונות ילדיהם?

תשובה: 

כן, הדבר אפשרי, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. בשנת 2002 בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא נתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד ידוע בציבור לשעבר של אישה, שהגישה נגדו תביעה לפירוק השיתוף ברכושם ותביעת מזונות עבור בתם המשותפת. בני הזוג חיו יחד מספר שנים. האישה הציגה בבית המשפט ראיות מהימנות, שמהן עלה שהגבר נתון בחובות כבדים, ומתכוון להתחמק מהם ע"י עזיבת הארץ. לגבר לא היה רכוש כלשהו בישראל, והוא חי בחו"ל במשך שנים רבות בעבר. בהעניקו את הצו בית המשפט פסק, שלאישה יש סיכוי טוב לקבל פסק דין לטובתה, ושעזיבתו המתוכננת של הגבר את הארץ תקשה על האישה לבצע את פסק הדין. הנזק שעלול להיגרם לאישה כתוצאה מעזיבתו של הגבר את הארץ, עולה על כל נזק שעלול להיגרם לגבר כתוצאה ממתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגדו, פסק בית המשפט.

שאלה:

אני יוצאת עם גבר, שהתגרש כבר פעמיים, ויש לו ילדים משני קשרי הנישואין. אני אוהבת אותו. הוא אמר לי שהוא רוצה שהקשר בינינו יהיה קבוע. אני חוששת, שאם אנשא לו, הוא יתגרש ממני, כמו שהוא עשה בשני קשרי הנישואין הקודמים שלו. מצד שני, אם אחיה איתו בלי להינשא לו, אמנם אהיה חופשיה יותר, אך יהיה לי פחות בטחון כלכלי במקרה שהוא יעזוב אותי. שנינו יהודים. אין לו דירה בבעלותו. איזו אפשרות מעניקה לי בטחון כלכלי רב יותר, נישואין או חיים יחד כידועים בציבור?

תשובה:

אם בעל עוזב את אשתו, כאשר הם נשואים זה לזה, היא זכאית למזונות ממנו, עד לגירושיהם. ואולם, אם אישה יהודיה חיה כידועה בציבור של גבר יהודי, בלי להינשא לו, היא לא זכאית למזונות ממנו אם הם נפרדים, אלא אם כן היא יכולה להוכיח שנעשה ביניהם הסכם בעניין מזונות. אם בני הזוג עורכים הסכם בכתב, ש"מכסה" את נושא המזונות, אז הדבר מהווה יתרון עבור האישה, אך אם ההסכם נעשה בעל פה, יהיה קשה יותר להוכיח את דבר קיומו.

נישואין לגבר מעניקים לאישה ביטחון כלכלי רב יותר (במובן זה שהוא חייב לתמוך בה כלכלית) מאשר במקרה של חיים יחד כידועים בציבור מחוץ למסגרת הנישואין. אישה יהודיה שיכלה להינשא כדת וכדין לבעלה היהודי, אך בחרה להינשא לו בטקס אזרחי, נמצאת במצב טוב יותר מזה שבו היא היתה נמצאת, אילו היא היתה רק הידועה בציבור שלו, אך נמצאת במצב נחות מזה של אישה, שנישאה כדת לבעלה. הסיבה לכך היא שנישואיהם אינם מוכרים ע"י הדין העברי, ולפיכך אין לה זכות אוטומטית למזונות, המבוססת על הדין העברי. על אישה כזו לפנות לדין האזרחי, כדי שזכותה למזונות מבעלה תוכר. הדין האזרחי דוגל יותר בשוויון מאשר הדין העברי, ולכן הוא לוקח בחשבון גם את הכנסתה של האישה.

שאלה: 

האם העובדה שידועה בציבור חיתה עם גבר, אשר במותו היה עדיין נשוי לאחרת באופן רשמי, מונעת ממנה להיות זכאית לאחר מותו לגמלה החודשית ששולמה לו כנפגע רדיפות הנאצים? 

תשובה: 

לא! בחודש מאי 2003 בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נתן פסק דין הצהרתי, שלפיו הידועה בציבור של המנוח תקבל את הגמלה החודשית ששולמה לו, ולא אשתו החוקית. במקרה יוצא דופן זה, בית דין רבני חייב את האישה החוקית להתגרש - דחה את בקשתו של הבעל, שיורשה לו לשאת אישה שניה - אך האישה החוקית סירבה לקבל את הגט. בית המשפט פסק שהידועה בציבור שלו נכנסה לקטגוריה של "בן זוג" על פי חוק נכי המחלמה בנאצים - 1954, ושכיוון שהיא חיה עם המנוח והיתה תלויה בו בזמן שהוא הלך לעולמו, אז היא ולא אשתו החוקית זכאית לגמלה. 

שאלה:

אני חי כבר מספר שנים כידוע בציבור של אישה בנכס הנמצא בבעלותה. במהלך השנים שאני גר איתה, מימנתי שיפורים והרחבות בנכס שלה. השיפורים וההרחבות הביאו ליצירתה של דירת סטודיו המושכרת כיום. מה משמעות הדבר במונחים של זכויות ברכוש או של זכויות כספיות, אם אנחנו ידועים בציבור?

תשובה:

חזקת השיתוף בנכסים לא חלה על הנכס המקורי, שהיה בבעלותה של בת הזוג לפני שבני הזוג הפכו לידועים בציבור. ואולם, חזקת השיתוף בנכסים חלה על השיפורים ועל ההרחבות שנעשו בנכס, ועל דמי השכירות הנובעים מהם.

שאלה

אני מתגורר עם בת זוג בקיבוץ. שנינו גימלאים. אני אלמן וזוגתי גרושה. מסיבות שונות לא נישאנו. האם אנו נכנסים להגדרה של ידועים בציבור?

תשובה:

גבר ואישה אשר גימלאים ומתגוררים בקיבוץ יכולים להיחשב כידועים בציבור אם הם מתגוררים תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף.

שאלה

האם אשה זכאית למחצית הנכסים שצבר גבר, אשר התגורר בדירתה, כדייר, שהפך עם הזמן לבן זוגה, והשניים התגוררו יחד מספר שנים?

תשובה

לא! אלא אם כן, האשה מוכיחה כי מערכת היחסים ביניהם היתה מערכת יחסים של ידועים בציבור, וכי היתה כוונה משותפת לצדדים כי יחלקו את הנכסים שצברו במשך אותה תקופה בה התגוררו יחד. בחודש יוני 2003, בימ"ש למשפחה במחוז תל- אביב דחה תביעה של אשה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו היא והחבר שלה לשעבר ידועים בציבור, וכי היא זכאית למחצית הזכויות הרכושיות שצבר במהלך מערכת היחסים ביניהם, וזאת משום שהיא לא הוכיחה שהם היו ידועים בציבור.

בתחילה, הנתבע, היה דייר (ללא הסכם כתוב) בדירתה של התובעת, אולם במהרה הפכו השניים לבני זוג. התובעת הודתה כי הצדדים מעולם לא ניהלו חשבון בנק משותף או חסכונות משותפים, וכי אף אחד מהם לא שיתף את האחר בכספו. ביהמ"ש קבע כי ביחסיהם של השניים לא היו יסודות "המאמץ המשותף" ו-"ניהול משק בית משותף", וכי מערכת היחסים ביניהם לא עמדה בתנאיה של מערכת יחסים של ידועים בציבור. יתר על כן, ביהמ"ש ציין, כי מאחר והתובעת לא הוכיחה יחסי שיתוף או כוונה לקיום יחסים שכאלה, יש לדחות את תביעתה, מבלי לבדוק אפילו מה היקף הרכוש שהנתבע צבר במשך התקופה האמורה.