משמורת ילד יהודי- בית המשפט המוסמך

שאלה: 

לאיזה ביהמ"ש נתונה הסמכות בנושא משמורת ילד יהודי בישראל ? 

תשובה: 

ככלל, לבימ"ש לענייני משפחה מוקנית סמכות בנושא החזקת קטינים.

בהתייחס ליהודים – לבית המשפט לעינייני משפחה מוקנית עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962 , הסמכות לדון ולהכריע בשאלה זו. אולם אם הוגשה תביעת גירושין לביה"ד הרבני לפני שנושא המשמורת הוגש לביהמ"ש, אזי נושא המשמורת נכרך באופן אוטומטי , לסמכות ביה"ד , במסגרת הדיון בתביעת הגירושין.

שאלה: 

לאיזה בימ"ש נתונה הסמכות בנושא משמורת ילד מוסלמי בישראל ? 

תשובה:

בהתייחס למוסלמים - כאשר הורי הילד הינם מוסלמים ונשואים זה לזה, אזי לביה"ד השרעי (ביה"ד הדתי של מוסלמים) מוקנית סמכות מקבילה לדון בשאלה זו, יחד עם ביהמ"ש למשפחה.

לעומת זאת , אם הורי הילד הינם מוסלמים, אך אינם ולא היו נשואים זה לזה, אזי לביה"ד השרעי אין סמכות לדון בנושא זה, אלא לביהמ"ש לעינייני משפחה.

שאלה: 

לאיזה בימ"ש יש סמכות לדון בשאלת המשמורת, כאשר הילד נמצא יחד עם אחד מהוריו, אך הוריו נמצאים במדינות שונות ? 

תשובה: 

נושא משמורת ילדים מצוי בסמכות בתי המשפט של המדינה בה מתגוררים הילדים באופן קבוע, כלומר במדינה שבה נמצא מרכז חייהם. הנושא קשור ל"חטיפת ילדים" ועל כן ראה גם את הפרק שעוסק ב- "חטיפת ילדים".

שאלה:

אישתי ואני הננו יהודים וחיים בנפרד זה מזה . היא גרה בחו"ל עם הילדים ואני גר בארץ. האם אני יכול להגיש תביעה לגירושין ולמשמורת קטינים בבית הדין הרבני בישראל גם אם מתקיימים הליכים בחו"ל ? 

תשובה:

בתי הדין הרבניים אינם רואים עצמם כפופים לכללי המשפט הבינלאומי הפרטי אשר מיושמים בבתי המשפט האזרחיים ברחבי העולם , כאשר מדינות ושיטות משפט שונות מעורבות בסכסוך בין פרטים. בתי הדין יכולים לפסוק כי יש להם סמכות גם במקום בו קיימת הסכמה רחבה כי אין להם סמכות שכזו.

ענין זה נבחן בבית המשפט הגבוה לצדק, אשר פסל את החלטת בית הדין הרבני הגדול, שאישרה את החלטתו של בית הדין הרבני האזורי, שקבע כי יש לו סמכות לדון בענין המשמורת של שני קטינים הגרים עם אימם בארה"ב. האב טען שכריכתו את ענין המשמורת בגירושין היתה כנה, אך נפסק שלא כך הוא הדבר. בקבלו את עתירת האם קבע בג"צ, שהאב כרך את ענין המשמורת, כאשר ידע כי מתנהלים הליכים אזרחיים בארה"ב בענין המשמורת , דבר אשר הפך את כריכתו לבלתי כנה .

שאלה: 

האם ניתן לכרוך את נושא המשמורת על הילדים בתביעה לשלום בית, המוגשת בבית הדין הרבני? 

תשובה: 

לא. תביעת משמורת על ילד היא תביעה עצמאית, אשר אינה יכולה להיכרך בתביעה לשלום בית. מצב זה מנוגד למצב של תביעת גירושין בין יהודים בבית הדין הרבני. במקרה של תביעת גירושין, נושא המשמורת על הילדים נכרך בתביעה באופן אוטומטי. בתקדים, שנפסק ע"י בית המשפט העליון לפני זמן רב, נקבע שנושא המשמורת על הילדים הוא אחד מהנושאים, שמעצם טיבם וטבעם כרוכים בתביעת הגירושין. 

שאלה: 

כאשר הורים נאבקים על משמורת ילדיהם בבית הדין הרבני, האם בית הדין יכול להחליט על הוצאת הילדים מרשות הוריהם ועל מסירתם לידי הרשויות? 

תשובה: 

לא! לבית הדין הרבני אין סמכות להחליט על כך שילדים יילקחו מהוריהם הביולוגיים ויימסרו לידי רשויות הרווחה. את זה הדגיש בית המשפט העליון בערעור שנדון בפניו בחודש יוני 2002. הסמכות להחליט על לקיחת ילדים מהוריהם הביולוגיים – אפילו באופן זמני, לשם הערכה – נתונה לבית המשפט לנוער, לאחר שמוגשת בקשה בעניין זה ע"י עובד סוציאלי.

שאלה: 

בעלי איים עלי כי יגיש נגדי לבית הדין הרבני תביעת גירושין. הוא הודיע לי, עפ"י הדרכה שקיבל מעורך דינו, כי עניין החזקת הילדים יטופל באופן אוטומטי בתביעת הגירושין. אני חילונית ורוצה שבית משפט אזרחי ידון בעניין החזקת הילדים. אני רוצה להתגרש ממנו. מה עלי לעשות ? 

תשובה: 

למרות שהסמכות הראשונית בענין החזקת ילדים נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה, עניין זה עשוי להיכרך, באופן אוטומטי, בתביעת גירושין בבית הדין הרבני. כאשר אין תביעת גירושין, יכול בית הדין לקנות סמכות בעניין החזקת הילדים רק בהסכמת הצדדים. עם זאת, ההסכמה לא צריכה להיות מפורשת או להינתן בכתב, וצד יכול לגלות כי בית הדין רואה עצמו כבעל סמכות לדון בעניין החזקת הילדים מכח הסכמה משתמעת - על ידי שתיקה או התנהגות. 

לדוגמא, כאשר עניין החזקת הילדים מועלה על ידי צד אחד במסגרת דיון בנושא אחר, והצד השני לא מתנגד מיידית, או שאינו אומר דבר, רואים בכך הסכמה משתמעת או הסכמה שבשתיקה . אם שני הצדדים שרוצים להתגרש אינם יכולים להגיע להסכם בעניין החזקת ילדיהם , או אם אחד מהם רוצה להימנע מלהקנות לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניין החזקת הילדים, עליו או עליה לשקול פניה לביהמ"ש לענייני משפחה לפני כן ובאופן נפרד. באם הוגשה תביעת משמורת בביהמ"ש לענייני משפחה , בית הדין הרבני יהיה מנוע מלדון בעניין .

שאלה: 

בהסכם הגירושין ניתנה לי המשמורת על בתי. על פי ההסכם, בעלי לשעבר אמור לשלם עבור מחצית מכל טיפול רפואי חריג, בכפוף להסכמתו. בתי היא בגיל העשרה וסובלת מבעיות רגשיות. היא החלה לבקר אצל פסיכולוג הגובה סכומים יקרים. על פי חוות דעת הפסיכולוג, מדובר בהוצאה הכרחית. בתי סובלת לאחרונה ממחשבות אובדניות ואני חוששת שהיא עלולה לשלוח יד בנפשה. לדעתי, בתי זקוקה נואשות לטיפול, אך בעלי לשעבר מתנגד. הוא אומר שאינו מאמין בטיפולים שכאלה, אולם לדעתי הוא רק מנסה להימנע מתשלום הוצאות. מה באפשרותי לעשות? 

תשובה: 

ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, כהורה משמורן, בבקשה להורות על נקיטת "אמצעים רפואיים אחרים", בהתאם לחוק הכשרות והאפוטרופסות תשכ"ב- 1962, כדי להבטיח את בריאותה הנפשית של הקטינה. לבקשה זו יש לצרף חוות דעת רפואית של מומחה. בדרך זו, יש לנסות ולשכנע את ביהמ"ש בנחיצות הפנייה לפסיכולוג לשמירת שלומה הנפשי של הקטינה.

שאלה:

האם אישה מוסלמית רשאית להגיש נגד בעלה תביעה למשמורת קטינים בבימ"ש למשפחה?

תשובה:

כן! אם בני הזוג נישאו בטקס מוסלמי דתי, אז יש סמכות שיפוט מקבילה הן לבית הדין השרעי והן לבימ"ש למשפחה. לעומת זאת, אם בני הזוג המוסלמים אינם נשואים זה לזה, אזי הסמכות לדון בעניין המשמורת נתונה רק לבימ"ש למשפחה.

שאלה

בעלי ואני דרוזים. ברצוני להתגרש, אולם אני חוששת שאם אגיש תביעת גירושין בבית דין דרוזי, אזי ביה"ד ידון גם בנושאים אחרים, כולל משמורת ומזונות. בעלי הוא דמות מכובדת ומקושרת בקהילה שלנו, ואני מעדיפה לתבוע את בעלי לגבי עניינים אלו בבית המשפט למשפחה. האם אני יכולה להגיש תביעה למשמורת ולמזונות קטין בבימ"ש למשפחה, בנפרד מתביעת הגירושין בבית הדין הדרוזי?

תשובה

כן! אישה דרוזית רשאית להגיש תביעה למשמורת קטין ומזונותיו בבימ"ש למשפחה, לפני שהיא מגישה תביעה לגירושין בבית הדין הדתי, או להגיש את התביעות בו זמנית ובנפרד בבית הדין הדרוזי (תביעת גירושין) ובבימ"ש לענייני משפחה (תביעת משמורת ותביעת מזונות קטין). בחודש פברואר 2004, בג"צ הדגיש במסגרת דיון בעתירה שהובאה לפניו, כי הסכמה הדדית של שני הצדדים נדרשת, כדי להקנות סמכות לבית הדין הדרוזי, בעניינים שאינם נישואין וגירושין, וכי אין לגביהם "כריכה" כמו בנישואין בין יהודים.

בעתירה הנ"ל, ביהמ"ש הגבוה לצדק קבע, כי בית הדין הדרוזי שגה בהחלטתו, כי יש לו סמכות לקבוע במחלוקת בין צדדים מתגרשים, בנושאי משמורת, מזונות ורכוש. במקרה זה דובר באישה, אשר הגישה תביעות בענייני משמורת, מזונות ורכוש לבימ"ש למשפחה, בעקבות נסיונו של בעלה לכרוך עניינים אלו לתביעת גירושין, אשר הוגשה לבית דין דרוזי. האישה התנגדה לסמכותו של בית הדין הדרוזי בעניינים אלו מלכתחילה.

שאלה

אני תושב זר הנשוי לישראלית. אני מתגורר בחו"ל. אשתי מתגוררת בישראל עם בננו המשותף שנולד בישראל. האם אוכל להגיש תביעת משמורת בחו"ל?

תשובה

ראשית, מלבד הצורך לבדוק את האפשרות, מבחינה חוקית, להגיש במדינה הזרה תביעת משמורת לגבי קטין, אשר לא מצוי בתחום שיפוט המדינה הזרה, הרי שתביעה מסוג זה סיכוייה קלושים ביותר והיא ברוב המקרים תידחה. זאת, גם אם לביהמ"ש באותה מדינה זרה יש סמכות שיפוט. זאת, משום שמדובר ב-"פורום בלתי נאות". נושא ה-"פורום הנאות" מהווה יסוד מרכזי בסכסוכי משמורת בעלי אספקט בינלאומי. משמעות המונח מתייחסת למקום המתאים ביותר לקיום הדיון המשפטי בשאלת המשמורת על הקטין-מבחינת שמיעת הצדדים, התייצבות לדיונים, הכנת תסקירים ואיסוף ראיות רלבנטיות נוספות. המקום הנבחר הינו, לרוב, תחום השיפוט המהווה את מרכז חייו של הקטין.

העובדה, כי הקטין מתגורר בישראל עם אחד מהוריו וכי מרכז חייו בישראל מטה את הכף להיותה של ישראל "פורום נאות". אם למשל האם כבר הגישה תביעת משמורת בישראל, אזי דבר הגשת התביעה בישראל תומך בכך שהתביעה שהוגשה במדינה הזרה תידחה בשל היותה "פורום בלתי נאות", אולם יש להגיש שם בקשה מתאימה ולטעון ולהוכיח זאת.

שאלה:

האם הימנעותה של אישה להופיע בדיונים בבית הדין הרבני, בתביעת גירושין ,אשר צורף אליה נושא משמורת קטינים, בניסיון להתחמק מלהיתפס בגדר סמכות ביה"ד בנושא הקטינים, וכדי לאפשר לה להגיש תביעת משמורת לבית המשפט למשפחה, עלול לפעול לרעתה? 

תשובה: 

כן! לפי פס"ד שניתן בחודש מרץ 2007 ע"י בג"ץ , בעתירה בנושא מירוץ הסמכויות השורר בנושא קטינים בין ביה"ד הרבני לבין בית המשפט למשפחה, נקבע שניתן לדחות עתירה שמוגשת לבג"ץ, כאשר התנהגות עותר מתאפיינת בחוסר תום לב, דוגמת אי-הופעה בדיוני בית הדין הרבני, כטקטיקה שמיועדת לסכל את סמכותו של ביה"ד. 

שאלה: 

אני רוצה לקבל היתר מבית המשפט לגדל את בתי בארץ מולדתי בחו"ל. המשמורת נתונה לי על פי החלטה, שניתנה ע"י ביה"ד הרבני, כאשר הוא אישר את הסכם הגירושין שלי. דיברתי על הנושא עם בעלי לשעבר. הוא גיחך בלעג והזכיר לי, שבהסכם הגירושין נכתב במפורש, שלביה"ד הרבני יש סמכות לדון בכל סכסוך בעניין הילדים. בזמנו לא הייתי מיוצגת ע"י עורך דין, בעוד שבעלי היה מיוצג. האם אני יכולה להגיש תביעה, למתן רשות להגר לחו"ל עם בתי, בבית המשפט לענייני משפחה, ולא בביה"ד הרבני? 

תשובה: 

כן! מקרה שהוכרע בחודש אוקטובר 2002 תומך בדעה, שלבימ"ש לענייני משפחה יכולה להיות סמכות לדון בתביעת הגירה, גם אם בהסכם הגירושין של ההורים, אשר אושר בביה"ד הרבני, נכתב כי סכסוכים עתידיים בעניין הקטינים יוסיפו להידון בביה"ד הרבני. 

במקרה שנדון בביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב, האם, שהיתה גיורת, חתמה על הסכם גירושין, שאושר ע"י בית דין רבני אזורי, ושאוחד לתוך פסק הדין שניתן ע"י ביה"ד. בהסכם המקורי שנחתם ע"י הצדדים נכתב, שביהמ"ש לענייני משפחה ידון בכל סכסוך עתידי שיתגלע בין הצדדים. ואולם, לפני שההסכם אושר ע"י ערכאה שיפוטית, הוא שונה בכתב יד, באופן שהמילים "ביהמ"ש לענייני משפחה" הוחלפו ע"י המילים "ביה"ד הרבני". שני הצדדים חתמו על השינוי, אך האישה לא היתה מיוצגת אז ע"י עורך דין, בעוד שבעלה היה מיוצג. בהסכם נכתב גם, שאם האישה תרצה להגר לחו"ל עם הילדים, שאלת המשמורת בכללותה תיפתח לדיון מחודש. 

מאוחר יותר, הילדים הגישו בביהמ"ש לענייני משפחה תביעת הגירה עצמאית, באמצעות אמם, כאפוטרופוס הטבעי שלהם. האב טען, שביהמ"ש לענייני משפחה היה חסר סמכות לדון בתביעה, ושהסמכות היתה נתונה לביה"ד הרבני.

בהחליטו לטובת הילדים, ביהמ"ש לענייני משפחה פסק, שלילדים היתה זכות חוקתית להגיש תביעה עצמאית משל עצמם, ושהם לא היו מנועים מלעשות זאת בגלל הסכם הגירושין שנחתם ע"י הוריהם, שבו נכתב כי סכסוכים בעניין הילדים יידונו ע"י ביה"ד הרבני.

הערת העורך:

ההחלטה שנויה במחלוקת מכמה טעמים. האחד, ילדים שגילאיהם 5 ו – 7 הם צעירים מכדי להיות מסוגלים לגבש דעה עצמאית משל עצמם בנושא הגירה. השני, למרות שהזכות להגיש תביעה היא זכות חוקתית, ולמרות שהזכות להגר היא חלק מחופש הבחירה ומחופש התנועה של כל אדם, אף על פי כן, הזכות של קטין רך בשנים להגר, איננה זכות יסוד, אלא היא זכות נגזרת מזכותו של הורהו המשמורן להגר, ואין זכות זו גוברת על זכויות היסוד של אב להיפגש עם ילדיו ולקיים עימם קשר שוטף.