גירושין -דתות זהות- גירושין בין יהודים - הליך הגירושין

שאלה: 

האם בעל ואשה יהודים אשר נישאו בטקס אזרחי בחו"ל ,מתוך בחירה חייבים לפנות לבית הדין הרבני ,כדי להתגרש זה מזה ? 

תשובה: 

כן ! לבית הדין הרבני סמכות ייחודית בכל העינינים הקשורים לנישואין וגירושין בין בני זוג יהודים שהם תושבי או אזרחי המדינה, וזאת בלי קשר לאופן או מקום טקס הנישואין ,שהם ערכו. למרות שהדין העברי מכיר, אך ורק ,בנישואין כהלכה, כלומר נישואין שנערכו כדת משה וישראל, עדיין, יש להתגרש בבית הדין, גם במקרה של נישואין אזרחיים, וגירושין אלו נקראים "גירושי ספק" . גירושין אלה מיועדים כדי להסיר בעתיד, ספק של ממזרות מילדי הצדדים. יצויין כי במידה שאפשר להתגרש במקום עריכת הטקס בחו"ל , אזי ניתן לעשות זאת שם, ולרשום לאחר מכן את הגירושין במשרד הפנים בישראל . הבעיה היא שבדרך כלל ,כדי להתחתן, בני זוג מוכנים לשתף פעולה ולהרחיק לכת , גם אם הנישואין נערכים בחו"ל , אולם כדי להתגרש, שיתוף פעולה שכרוך בנסיעה לחו"ל , מוטל בספק.

שאלה: 

באם בני זוג יהודים נישאו בטקס נישואין אזרחי בארה"ב, ולאחר מכן נישאו בטקס נישואין דתי בישראל, היכן עליהם להתגרש זה מזה, אם האישה נשארה בחו"ל, והבעל חזר לישראל? 

תשובה: 

בני זוג שנישאו בטקס אזרחי וכן בטקס דתי ואשר הגיעו לסוף דרכם המשותפת, מומלץ להם להתגרש הן בגירושין אזרחיים והן בגירושין דתיים, כדי שיוכלו להיות גרושים מבחינה משפטית, בשתי המדינות. אם הם לא יעשו כן, הרי שאם מי מהם ירצה להינשא בשנית, הוא עלול לגלות שהוא עדיין נחשב לנשוי באחת מן המדינות. 

בנוגע לגירושין הדתיים, לבית הדין הרבני בישראל נתונה סמכות ייחודית לדון בגירושיהם של בני זוג יהודים, שהם אזרחי מדינת ישראל או תושביה, ואין זה משנה באיזו מדינה בעולם הם נישאו זה לזה, ובאיזה טקס הם נישאו זה לזה (דתי או אזרחי). 

במישור האזרחי, על בני הזוג לעבור את הליך הגירושין האזרחי, על פי הדין החל במדינה שבה הם נישאו זה לזה בארה"ב. 

בית המשפט הגבוה לצדק בירושלים דן בשאלת הסמכות של בית דין רבני בישראל לדון בגירושין של בני זוג, שנישאו זה לזה באמריקה - בטקס נישואין אזרחי, ונישאו זה לזה בישראל – בטקס דתי. בית המשפט פסק, שלבית דין רבני בישראל עדיין נתונה הסמכות לדון בגירושין של בני הזוג, גם אם האישה מתגוררת בחו"ל, ובמיוחד כאשר היא לא מתנגדת לסמכותו בהזדמנות הראשונה. למרות שהאישה לא נכחה פיזית בישראל, אף על פי כן הזיקות שלה לישראל לא נותקו ונותרו חזקות (כך, למשל, היו לה בישראל נכסי דלא ניידי וחשבון בנק), ולכן ראו אותה עדיין כמי שנוכחת בישראל, מבחינה משפטית .

שאלה:

כיצד פותחים בהליך גירושין, כאשר שני הצדדים הם יהודים? 

תשובה:

על הצד המעוניין להתגרש, להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, כאשר הצד השני אינו מעוניין להתגרש. אם הצד השני מעוניין להתגרש, הם יכולים להגיש בקשה משותפת לגירושין. במקרה של בקשה משותפת, ההליך יהיה הרבה יותר מהיר, כיוון שלא יהיה צורך בהוכחת עילות גירושין על פי הדין .

שאלה: 

לאיזה בית משפט יש סמכות עניינית לדון בגירושין בין שני יהודים, שחיים בישראל, ואשר נישאו זה לזה בטקס נישואין אזרחי בחו"ל? 

תשובה: 

סמכות השיפוט לדון בגירושין בין שני יהודים, אזרחי מדינת ישראל או תושביה, נתונה לבית הדין הרבני , ואין נפקא מינה היכן נערך טקס הנישואין שלהם, ואיזה סוג של טקס הוא היה. בבג"צ כהנוף, שנדון בשנות השבעים בפני בית המשפט העליון בשיבתו כבית דין גבוה לצדק, נטען בלי הצלחה, שלבית הדין הרבני לא היתה סמכות לדון בתביעת הגירושין של הבעל, כיוון שבני הזוג, שהיו אמנם יהודים, נישאו בטקס נישואין אזרחי בצרפת. הן הטענה והן העתירה נדחו. 

שאלה: 

איך מתנהל טקס הגירושין בבית הדין הרבני ? 

תשובה: 

טקס גירושין בין יהודים מתמקד בכתיבת "גט כריתות", אשר חייב להינתן לאישה ע"י הבעל , כאשר הן מתן הגט והן קבלת הגט, אמורים להיעשות בהסכמה ומרצון חופשי , כתנאי לתוקפם .

אין זה משנה, אם הצדדים הסכימו להתגרש זה מזה או שבית הדין הרבני נתן פסק דין לגירושין, לאחר שנוכח שאחד מהצדדים הוכיח שהתקיימו עילות גירושין, אשר מוכרות בדין העברי, כתנאי לסיום קשר הנישואין. הפרוצדורה זהה, בשני המקרים.

בעל נותן הוראות לסופר שמופקד על כתיבת גיטין, לכתוב את הגט בכתב ידו "בשמו, בשמה של האישה, ולשם גירושין ", והוא עושה זאת באמצעות קסת דיו וכלי כתיבה עשוי מנוצה . הדבר נעשה תחת פיקוחו הקפדני של בית הדין הרבני, וזאת כדי למנוע את מספר הטעויות, שעלולות להביא לפסילת הגט. רק אנשים, אשר הינם בקיאים ומנוסים , מורשים להיות מעורבים בסידור הגט.

תשומת לב מירבית מוקדשת למלאכת כתיבת הגט כנדרש עפ"י הדין העברי. כמו כן ביה"ד מוודא בהקפדה יתירה ששמות הצדדים נכתבו באופן מדוייק. הן שמותיהם הרשמיים של בני הזוג והן הכינויים שלהם חייבים להירשם, וכן חייבים להירשם השמות של אבותיהם של בני הזוג. תאריך הגט ומקום כתיבת הגט חייבים אף הם להירשם. כל האמור לעיל נועד למנוע טעויות בזיהוי , באופן שניתן יהיה לשייך את הגט, אך ורק לצדדים שמתייחסים אליו ותו לא.

לאחר שהגט נכתב, ונחתם ע"י עדים, אשר מהווים במעמד זה, "עדי קיום" (נוכחותם מקיימת ומעניקה תוקף לגט) הבעל נותן אותו לאישה, אשר חייבת לקבלו , כאשר כפות ידיה פתוחות. הבעל מניח את הגט בתוך כפות ידיה הפתוחות והמושטות לפנים, של האישה. לאחר מכן , בית הדין הרבני מצווה על האישה לסגור את כפות ידיה ולהרים את זרועותיה בעודה אוחזת בגט כביטוי למעשה קניין. לעתים האישה מתבקשת להניח את הגט מתחת לבית השחי שלה, או אפילו לצעוד לכיוון הדלת או לצעוד לעבר קרן אולם הדיונים. פעולות אלה נועדו לבטא את הרעיון, שהגט הוא קניינה של האישה. מרגע שההליך נשלם כראוי, בני הזוג גרושים זה מזה

שאלה: 

האם אשה יכולה לקבל את הגט בלי להיות נוכחת פיזית במעמד סידור הגט ? 

תשובה: 

כן! אין הכרח, שאישה תקבל מבעלה את הגט במישרין לידיה. הדין העברי מאפשר שימוש בשליחים כדי לגרש את הצדדים זה מזה. שני סוגי שליחים מוכרים בהקשר זה – "שליח הולכה" ו"שליח קבלה". "שליח הולכה" מייצג את הבעל, ותפקידו להעביר את הגט לידי האישה, או לידי השליח שלה. תפקידו של "שליח הקבלה" , הוא לקבל את הגט מהבעל או משליחו של הבעל.

כאשר בעל ואישה חיים באותה מדינה, אך מבקשים להימנע מלפגוש זה את זה בעת טקס סידור הגט או אם נבצר מאחד מהם להגיע לבית הדין, למשל מחמת היותו בבית סוהר או בבית חולים, אזי , הבעל יכול למסור את הגט לשליח מטעמו , ואותו שליח מוסר את הגט לידיה של האישה . לחילופין, האישה יכולה למנות שליח מטעמה, שיקבל את הגט עבורה. השימוש בשני שליחים נעשה בדרך כלל כאשר הצדדים חיים במדינות שונות.

שליח חייב להתמנות באופן זהיר ע"י בית הדין הרבני. המינוי נעשה במסמך מיוחד, אשר מתיר לשליח לפעול למען אחד מהצדדים בטקס הגירושין. כתב המינוי מוצג בפני הבעל או בפני שליחו, לפני שהגט מתקבל עבור האישה, ולפני שהגט נמסר לידיה.

עד שהגט מתקבל כראוי בהתאם לדין העברי, האישה עדיין נחשבת לנשואה.

שאלה: 

האם בעל, אשר מינה שליח מטעמו כדי למסור את הגט לאישתו, יכול לחזור בו מהסכמתו לתת גט, למרות שהשליח כבר עושה את דרכו אל האישה? 

תשובה: 

עפ"י הדין העברי, עד שהגט נמסר בפועל לידיה של האישה או לידיו של שליח מטעמה , האישה עדיין נחשבת לנשואה. אם הבעל משנה את דעתו ומחליט שלא להתגרש מאישתו, הוא יכול לעשות זאת על אף ששליח מטעמו, עשוי להיות בדרכו אל האישה או אל השליח מטעמה כדי למסור את הגט. יתר על כן, הבעל יכול לפגוע ולפסול את תוקפם של הגירושין, אפילו אם השליח מטעמו לא ידע על הביטול ומסר את הגט לידי האישה. כדי שביטול ההסכמה לתת גט יהיה בעל תוקף משפט מחייב , על הביטול להיעשות בפני עדים.

הוא הדין ,אף אם הבעל מתחייב, בעת מינוי שליח מטעמו, שלא לבטל את השליחות. אם הבעל משנה את דעתו לאחר מכן, אזי , יש תוקף לביטול , עפ"י הדין העברי, בגלל שאחרת, תוקפו של הגט יהיה מוטל בספק , וניתן יהיה לטעון, למשל, שהגט ניתן שלא בהסכמה ושלא מרצון חופשי. אם, למרות כל זאת, הגט ניתן לאישה, והיא או השליח שלה מקבלים אותו, לאחר שהבעל חזר בו, הגירושין לא יהיו תקפים , ומעמדה האישי ימשיך להיות של אישה נשואה.

שאלה: 

במעמד בביה"ד הרבני  אשר קרוי "חקירת שמות" או "קריאת שמות" או "בירור שמות" , אשר נועד להוות שלב מקדים, לפני מעמד סידור הגט, בין בעל לבין אישתו ובו מבררים איזה שמות אמורים להיכתב על גבי הגט ,כתב הדיין בבית הדין הרבני את הפרטים האישיים של האישה, את הפרטים של הבעל ואת שמות הוריהם, אולם לבעל אשר הינו עולה חדש,יש חשש כי הדיין בבית הדין הבין שלא כהלכה את "שם החיבה" שלו וכן את ה"כינוי" של אביו , האם יש משמעות כלשהי לשגיאות, אם יופיעו על גבי הגט, ביחס לשמות הצדדים ? 

תשובה: 

יודגש במפורש כי, במעמד "בירור השמות" יש לבדוק בהקפדה יתירה את כל השמות הדרושים, על מנת שטעויות, אם ישנן, יתוקנו לפני עריכת טקס הגירושין. השמות של כל הצדדים, כולל הכינויים שלהם ושמותיהם של הורי הצדדים, חייבים להיכלל ולהיכתב בצורה מדוייקת ולשם כך נועדה חקירת השמות, בבית הדין.

אם נעשית טעות כלשהי בגט, היא הופכת אותו לבטל, עפ"י דין תורה. יש לכך השלכות חמורות עבור האישה. אם הטעות מתגלה רק לאחר טקס סידור הגט , אזי אישה, שסבורה כי היא גרושה, תיחשב עדיין , להלכה, כנשואה. אם היא מתחתנת בשנית, לפני שהטעות מתגלית , היא תיאלץ לעזוב את בעלה, וילדים אם יוולדו לה ייחשבו ל"ממזרים". הפתרון, במקרה זה יהיה, לסדר גט חדש, אשר יתקן את הטעות, ויביא לביטול הפגם והפסול שנפל בגט והביא לבטלותו. סידור גט מחדש מיועד להביא בהקשר זה, קץ לנישואין באופן הולם, כדת וכדין .

שאלה

האם יתכן מצב אשר בו ייחתם או יאושר הסכם גירושין ע"י ביה"ד לאחר סידור הגט?

תשובה

כן! הדבר אפשרי בנסיבות מסויימות. למרות שבדרך כלל החתימה על הסכם הגירושין נעשית לפני מועד סידור הגט.

בני זוג יהודים, אשר הגיעו להסכמה בנושא גירושין, מגישים לרוב את נוסח ההסכם לבית הדין הרבני ובמועד שקובע בית הדין לדיון ,מתבצע אישור ההסכם. ההסכם הופך לחלק מפסק הדין לגירושין בין בני הזוג. לאחר מכן, נקבע מועד לסידור הגט.

ברם, כאשר קיימות מחלוקות בין הצדדים- למשל, בענייני רכוש ו/או משמורת קטינים- הרי שבית הדין הרבני יכול להציע כי סדר האירועים "יתהפך" ,כך שקודם כל ייערך סידור הגט בין הצדדים, וזאת כדי להבטיח את קיומו והעניינים השנויים במחלוקת יידונו מאוחר יותר בהסכמה בבית הדין ו/או כי בית הדין יפסוק בעניינים אלו במועד מאוחר יותר.

צעד זה ננקט ע"י בית הדין ,כדי למנוע מצב בו יינתן פסק דין לגירושין ולאחר מכן, צד המרגיש כי זכויותיו נפגעו, יסרב ליטול חלק בעריכת הגט. על פי ההלכה, סידור הגט- צריך להיערך מתוך הסכמה הדדית של הצדדים ומרצונם החופשי, קרי, על הבעל לתת לאשה גט מרצונו ועל האשה לקבל את הגט מרצונה, על מנת שהגט יהיה בר תוקף.

שאלה: 

האם בעל ואשה יהודים,אשר נישאו בחו"ל לפני עלותם לישראל,חייבים לחזור למקום נישואיהם בחו"ל,כדי להתגרש ? 

תשובה: 

לא! בעל ואישה יהודים , שנישאו בחו"ל, בנישואין דתיים או בנישואין אזרחיים יכולים לפנות לבית הדין הרבני ,אשר על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)- 1953, מוסמך לערוך גירושין בין יהודים אזרחי המדינה או תושביה, על אף שנישאו בחו"ל. לאחר הגירושין בישראל ניתן לעשות שימוש בתעודת הגירושין ,במקום עריכת הנישואין בחו"ל, לצורך רישום הגירושין ושינוי הסטטוס שם.

שאלה: 

האם בעל ואשה יהודים. אשר נישאו בחו"ל ,רשאים להתגרש במדינת מקום עריכת הנישואין ? 

תשובה: 

כן ! אומנם בני זוג שהתחתנו בחו"ל, יכולים גם להתגרש שם, אם יש ביניהם שיתוף פעולה, אך אין זה הכרחי. ניתן ורצוי לסדר את הגירושין בבית הדין הרבני בישראל. עפ"י חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) – 1953, לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית לדון בגירושין של בני זוג יהודים, שהם אזרחי מדינת ישראל או תושביה, ואין נפקא מינה, באיזו מדינה הם נישאו , ובאיזה טקס הם נישאו , דתי או אזרחי. כאשר ניתן פסק דין לגירושין מבית הדין הרבני, ולאחר מכן מתבצע סידור הגט, אפשר לבקש מבית משפט בחו"ל ,להעניק הכרה משפטית שם, לגירושין שנערכו בישראל, ולהכריז על תוקפם /תקפותם של הגירושין ,בארץ מקום עריכת הנישואין.

שאלה: 

כיצד ניתן לסיים קשר נישואין שנוצר ע"י עריכת טקס אזרחי בחו"ל ,אשר לאחריו נערך לאשה     "גיור מהיר ",ובני הזוג נישאו בחופה וקידושין,בישראל ?כיצד ניתן לסיים את קשר הנישואין הנ"ל,כאשר יתכן ,שמסמכי הגיור של האשה מזוייפים ?  

תשובה: 

אישה לא יהודיה ,אשר נישאת לגבר יהודי בטקס נישואין אזרחי בחו"ל, ולאחר מכן נישאת לו בטקס דתי, על סמך מסמכי גיור מזוייפים, לא תיחשב לנשואה על פי הדין העברי, אך יתכן שהיא תיחשב לנשואה על פי הדין האזרחי . אם מסמכי הגיור שלה מזוייפים, אזי היא איננה יהודיה, ולפיכך, נישואיה על פי הדין העברי יהיו בטלים מעיקרם , ולכן על פי הדין העברי אין צורך בסידור גט. יהיה עליה לפתוח בהליך של התרת נישואין, אשר הינו הליך אזרחי החל על בני זוג נשואים, אשר משתייכים לדתות שונות. באשר לנושאים הרכושיים, לנושא המשמורת על הילדים ולנושא המזונות עבור האישה ועבור הילדים, אלה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה. 

אלה היו המסקנות אליהן הגיע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בפרשה שנדונה בפניו. האישה היתה ילידת בלגיה, והיא גילתה שבעלה רכש את מסמכי הגיור שלה, שבפועל היו מזוייפים. בית המשפט פסק בחודש מרץ 2002, שהסמכות להכריע בשאלת תוקפו של הגיור נתונה לבית הדין הרבני האזורי. ואולם, בית המשפט לענייני משפחה החליט כי הוא מוסמך להכריע בשאלת תוקפו של הגיור ובשאלת תוקפם של הנישואין שנערכו, כדת משה וישראל, לצורך ההכרעה בתביעות המשמורת, המזונות והרכוש, שהאישה הגישה. האישה טענה, שאם היא לא יהודיה, אז הסכם הגירושין שלה, שאושר בבית הדין הרבני, בטל מעיקרו, והיא חופשייה להגיש תביעות בנושאים אלה בבית המשפט לענייני משפחה. במקרה הנדון האישה לא נישאה לבעלה בנישואין אזרחיים, כך שזכויותיה הרכושיות היו דומות לאלה של ידועה בציבור. 

שאלה:

מהו תוקפו של הליך גיור מהיר,אשר קיצורו וזירוזו התרחשו כתוצאה מתשלומי שוחד? באיזה אופן ניתן להתגרש במצב של גיור מזוייף? 

תשובה: 

ככלל, אם מסמכי גיור הם מזוייפים, משמעות הדבר היא, שאישה בסיטואציה כזו איננה יהודיה, ושנישואיה בטלים, אם היא "נישאה" כדת משה וישראל. אם הדבר כך, אין היא זקוקה לגירושין . היא זכאית להגיש תביעת משמורת, תביעת מזונות עבור ילדיה הקטינים, ותביעה לפירוק השיתוף ברכוש, בבית המשפט לענייני משפחה. זו המסקנה אליה הגיע ביהמ"ש במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בחודש מרץ 2002, שבו נדונו גירושיה של עולה חדשה יהודיה, שמסמכי הגיור שלה נמצאו מזוייפים. 

האישה, נוצריה ילידת בלגיה, נישאה בישראל כ"דת משה וישראל" ליהודי ישראלי, לאחר שעברה לכאורה גיור אורתודוכסי. לבני הזוג נולדו שני ילדים, והמשפחה עברה להתגורר בבלגיה, שם התגרשו בני הזוג עפ"י הדין העברי. פסק דין, שאישר הסכם גירושין חד צדדי, שתנאיו הם לרעת האישה, ניתן ע"י בית דין רבני בישראל. לפי ההסכם, לבעל ניתנה המשמורת על הילדים, ומהאישה נשללו זכויותיה הרכושיות על פי הדין האזרחי. לאחר הגירושין, כאשר האישה ניסתה לשנות את הרישום, בדבר המצב האישי שלה במשרד הפנים, האישה גילתה, לטענתה, שהיא לא רשומה כיהודיה, ושמסמכי הגיור שלה זוייפו. 

בתגובה, היא הגישה שלוש תביעות בבית המשפט לענייני משפחה. התביעה הראשונה היתה למתן פסק דין הצהרתי, שיצהיר, בין היתר:

1.  שהיא לא יהודיה;
2. שנישואיה בטלים על פי הדין העברי;
3. שהסכם הגירושין שלה בטל ;
4. שהיו לה זכויות רכושיות, כידועה בציבור. התביעה השניה היתה למשמורת על הילדים, והשלישית תביעת הגירה, לקבלת היתר לגדל את ילדיה הקטינים בחו"ל.

 הבעל טען, שלבית המשפט לענייני משפחה לא היתה סמכות לדון בתביעות, כי הסמכות נתונה לבית הדין הרבני. האישה טענה, שלבית הדין הרבני לא היתה סמכות שיפוט, לדון בתביעות, כי היא לא יהודיה, כיוון שהליך הגיור שלה היה מזוייף.

בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה נקבע, שהוא חסר סמכות לדון בנושאי המעמד האישי שהועלו בפניו – כמו הגיור והנישואין. לעומת זאת, ביהמ"ש קבע שהוא מוסמך לפסוק בנושאים אלה כבדרך אגב, כלומר, לצורך הכרעה בנושאים אחרים, שנתונים לסמכותו. על פי הדין האזרחי הישראלי, הגיור המזוייף חסר תוקף. גם אם מאוחר יותר יתכן שייקבע, שלגיור היה תוקף דתי, גם אז לבית המשפט לענייני משפחה נתונה הסמכות לדון בתביעות האישה, בענייני הרכוש, משמורת הילדים ובעניין ההיתר להגירה.

שאלה:

האם בן זוג יכול לפתוח בהליכי גירושין בישראל, כאשר בן הזוג האחר עזב את הארץ ושוהה בחו"ל ?

תשובה:

כן! בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה, ואם לבן הזוג שעזב את ישראל יש מספיק זיקות לארץ, בעת הגשת תביעת הגירושין נגדו, כדי להיחשב כ"נמצא בישראל".

דוגמא לכך היא פרשה, שבה אישה יהודיה שחיה בדנמרק, עתרה לבית המשפט הגבוה לצדק בישראל, וביקשה ממנו לפסוק, שלבית הדין הרבני לא היתה סמכות לדון ולפסוק בעניין גירושיה מבעלה. בעלה הגיש נגדה תביעת גירושין בבית הדין הרבני בנתניה, לאחר שהיא הגישה נגדו תביעת גירושין בבית משפט אזרחי בדנמרק. האישה טענה נגד סמכותו של בית הדין הרבני לדון בגירושיה מבעלה, וכאשר טענתה נדחתה על ידו, היא ערערה לבית הדין הרבני הגדול, שבו גם נדחו טענותיה.

בית המשפט הגבוה לצדק פסק בחודש אוגוסט 2001, שחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) – 1953, מקנה לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים "בישראל". ביהמ"ש קבע, שייתכן שהאישה רצתה לבטל את כל הזיקות שלה לישראל, וארבע שנים לאחר עזיבתה את הארץ היא כבר לא החשיבה את עצמה כמי שעדיין נמצאת בישראל. ואולם, הוא קבע שבנסיבות המקרה האישה "היתה בישראל" במועד הרלבנטי – כאשר בעלה הגיש נגדה תביעת גירושין, מספר חודשים לאחר שהיא עזבה את הארץ וטסה לדנמרק. בית המשפט מנה גורמים שונים שתמכו בפסיקתו: העובדה שהאישה עלתה לישראל, העובדה שהיא ושני ילדיהם הראשונים של בני הזוג עברו הליכי גיור אורתודוכסיים בישראל, העובדה שהיא נישאה לבעלה בטקס נישואין דתי בישראל, והעובדה שלאישה ולבנם השלישי של בני הזוג, אשר נולד בישראל, היתה אזרחות ישראלית.

שאלה:

האם העובדה שבית משפט בחו"ל נתן פסק דין לגירושין אזרחיים תשפיע על הליכי גירושין בין בני הזוג בבית דין רבני בישראל? 

תשובה:

לא! בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבג"צ רון. באותו מקרה נפסק כך: "יש לציין כי לעובדה שבית משפט בניו יורק הורה לבני הזוג להתגרש, אין השפעה על ההליכים המתנהלים לפני בית הדין הרבני בישראל, כיוון שלפסק הדין לגירושין שניתן בארה"ב, אין את הכוח להתיר את הנישואין היהודיים של בני הזוג".

שאלה:

האם בית דין רבני הדן בתביעה לחייב או לכפות על צד להתגרש, יתיר לו/לה להתנות את הסכמתו/ה בכך שהצד השני יוותר על המשמורת על הילדים?

תשובה:

לא! טענות בעניין משמורת הן טענות עצמאיות, ואין לתת להן משקל כלשהו בתיק גירושין, שעניינו בשאלה אם לחייב או לכפות על צד להתגרש, כך נפסק ע"י בית הדין הרבני הגדול 

שאלה: 

האם אישה אשר המירה את דתה ליהדות, אך התחתנה בטקס נישואין אזרחי בחו"ל, ולא בטקס דתי, צריכה לקבל גט ,לפני שהיא יכולה להינשא בחופה וקידושין לגבר אחר? 

תשובה: 

הדבר תלוי בנסיבות המיוחדות של המקרה. בדרך כלל, שני יהודים, שמתחתנים בטקס נישואין אזרחי בחו"ל, חייבים עדיין לפנות לבית הדין הרבני ,אם הם רוצים להתגרש זה מזה, כיוון שייתכן שיהיה צורך בגירושין מחמת הספק. ואולם, בשנת 2000 בית הדין הרבני בתל אביב פסק שאישה, אשר המירה את דתה ליהדות, אך נישאה בטקס נישואין אזרחי בחו"ל, אינה זקוקה לגט, למרות שבמשך למעלה מ - 20 שנה היתה תלויה ועומדת תביעת גירושין שהיא הגישה ממקום מושבה בחו"ל.

בית הדין פסק כי שתי הנחות יסוד בנוגע לקיומם של נישואין על פי הדין העברי לא התקיימו באותו מקרה. ראשית כל, לא התקיימה החזקה שלפיה התובעת הינה אשת איש. זאת משום שהם לא נישאו זה לזה בטקס יהודי דתי. בנוסף לכך, לא התקיימה החזקה שלפיה היחסים האינטימיים שלהם לא היו מזדמנים, או במילים אחרות, ש"אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות". העובדה שהיו להם ילדים משותפים אמנם הצביעה על קיומה של אינטימיות, אך כיוון שבמהלך השנים הגבר חי עם מספר נשים ונטש גם אותן, התנהגותו זו הצביעה על התנהגותו המופקרת, ולכן לא היה צורך ב"גט מחומרא". נפסק כי בהתאם לדין העברי, האישה חופשיה להינשא לכל יהודי, פרט לכהן, כיוון שהיא גיורת.

שאלה:

האם בית דין רבני יכול להכריז על כך שאישה יהודיה, אשר נישאה לבעלה היהודי ,על פי הדין העברי, היא גרושה, למרות שבעלה אינו מסכים לתת לה "גט"? 

תשובה:

לא! לא ניתן להתגרש אם אין הסכמה של שני הצדדים להתגרש, ואם הבעל אינו מוכן מרצונו החופשי לתת לאישה "גט" בטקס הדתי של הגירושין.

שאלה:

מה מומלץ לעשות כאשר אחד מבני הזוג רוצה להתגרש, בעוד שבן הזוג האחר רוצה "שלום בית"? 

תשובה:

לפני שפותחים בהליכים משפטיים,אשר בהם כל אחד חותר להגשים את מטרתו, מומלץ לבני הזוג לפנות לייעוץ נישואין, כדי לברר מהו הפתרון הטוב והנכון לבני הזוג. הליך הייעוץ עשוי לסייע ולתמוך בבחירת דרך הפעולה עבור שני הצדדים, ועשוי לתת מענה לשאלה אם עדיף לנסות לשקם את קשר הנישואין או לסיימו.

שאלה :

האם אשה נבגדת יכולה,במסגרת תביעת גירושין,לבקש צו לעיכוב יציאת בעלה מן הארץ ,מחשש שמא תישאר עגונה ?

תשובה

כן! עפ"י חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), משנת 1956, אם בית הדין מגיע למסקנה, כי האשה הביאה ראיות מספיקות להוכחת מעשה ניאוף של בעלה, וקיים סיכוי טוב לכך שהיא תצליח בתביעתה לגירושין בבית הדין, אזי, רשאי בית הדין להורות על עיכוב יציאתו של הבעל מן הארץ, אם קיים "חשש ממשי" שיציאתו לחו"ל תגרום לעיגונה של האשה כתוצאה מכך.

שאלה:

איך מתייחס ביה"ד הרבני אל תביעה לשלום בית ,כאשר מדובר במערכת נישואין שנייה של בעל ואישה? 

תשובה: 

ביה"ד לא יוצא מגידרו, כדי להציל נישואין שניים, אצל בני הזוג, וביתר שאת, כאשר קיים ספק, באשר לסיכוי הצלחתם.

ביה"ד הגדול לערעורים קבע בחודש פברואר 2007, כי בדרך כלל מקובל בבתי הדין, שלא להתאמץ למען שלום בית, כשמדובר בזיווג שני, ובפרט, כשמדובר בנישואין שהחזיקו תקופה קצרה בלבד, וכאשר הסיכוי לשינוי נמוך מאוד, בהוסיפו כי כאשר נישואין אלו מתפרקים, כמעט אין סיכוי לשקמם.