גירושין -דתות זהות- גירושין בין יהודים - דרכי פעולה לאישה במשפט גירושין

שאלה: 

האם אשה אשר מעוניינת להתגרש מבעלה זכאית לקבל ממנו דמי מזונות לפני גירושין? 

תשובה: 

כן ! עפ"י הדין העברי בעל חייב לספק את צרכיה הכלכליים של אשתו כל זמן שהם נשואים. החובה של בעל לשאת במזונות אשתו מסתיימת עם גירושיהם. מוטב לאישה להזדרז ולהגיש תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה , ולעשות זאת במהירות, שמא בעלה יקדים ויגיש תביעה לבית הדין הרבני ויכרוך בה את שאלת מזונותיה ,את ענייני הרכוש. באופן כללי עדיף לאישה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולתבוע שם מזונות, משום שהדיון שם, בדרך כלל ענייני יותר, ממוקד יותר, ואף יעיל יותר וסכומי המזונות שנקבעים שם הינם ,בדרך כלל, גבוהים יותר.

שאלה: 

האם לאשה יהודיה יש זכויות כלשהן כלפי בעלה היהודי לאחר הגירושין ? 

תשובה: 

אין עפ"י דין , זכויות כלשהן לאישה כלפי בעלה, לאחר גירושין . עפ"י הדין העברי בעל מחוייב לספק את מזונות האישה, כל עוד הם נשואים ואפילו כאשר הם נפרדו זה מזה ובתנאי שהעילה לפירוד לא פוגעת בזכות האישה למזונות . בהתייחס לענין הרכוש , בעל ואישה הינם שותפים לרכוש שנצבר או נרכש במהלך נישואיהם, והינו תוצאה של מאמץ משותף (מתנה או ירושה שקיבל אחד מבני הזוג איננה רכוש משותף) .השותפות בין בעל לאישה נפסקת לחלוטין בעת גירושיהם זה מזה. יחסי השיתוף עשויים גם להיפסק קודם לכן, וזאת בעת פירוד סופי או כאשר מוגשת תביעת גירושין.

שאלה: 

באיזה מקרים עשוי בעל להיות חייב בתשלום מזונות לאשתו לאחר הגירושין ? 

תשובה: 

ככלל, בעל שמתגרש מאשתו אינו חייב במזונותיה לאחר הגירושין. במקרים חריגים קיים מצב של תשלום מזונות לאחר גירושין, אולם זאת, לא מתוך חיוב שבדין, אלא רק מתוך הסכמה, למשל במקרה שבו בעל רוצה מאד להתגרש והאישה עדיין לא בשלה לכך, עשוי הבעל להציע לשלם לאישה מזונות, אף לאחר הגירושין , כאמצעי שכנוע או שידול, כדי להשיג את הסכמתה להתגרש. ייתכנו גם מיקרים בהם יוצע הסדר שכזה, במקרה שבו הבעל קיבל חלק גדול יותר מרכוש הצדדים, והצדדים מעוניינים ליצור איזון משאבים ביניהם, אך אין בידיהם כספים נזילים לעשות זאת, אז ניתן להגיע לאיזון, ע"י תשלומים עתידיים לאשה לאחר הגירושין ,וזאת גם באמצעות "מזונות לאחר גירושין".

שאלה: 

לאיזו ערכאה תהא סמכות ייחודית לדון בתביעות גירושין שהוגשו ע"י בני זוג ,כאשר הבעל הגיש את תביעתו על כריכותיה בביה"ד הרבני ,למרות שידע כי אשתו הגישה כבר תביעות בגין אותם נושאים בבית משפט בחו"ל ,שם היה מקום מגורי בני הזוג ? 

תשובה: 

ככלל, בעל יכול לכרוך את נושא מזונות אשתו, כמו גם את נושא הרכוש, בתביעת גירושין שהוא מגיש בבית הדין הרבני , אולם רק אם הכריכה נעשית כדין ובכנות, בהתאם לכללים משפטיים נוקשים למדי . אם הבעל יודע על קיומם של הליכים, התלויים ועומדים בנושאים אלה, בין אם בישראל ובין אם בחו"ל, ידיעה זו תשלול את יסוד הכנות של כריכת הנושאים הללו בתביעת הגירושין שלו, והאישה תוכל להצליח בהתנגדותה לקיום דיון בנושאים אלה בבית הדין הרבני, בטענה של העדר סמכות עניינית.

דוגמה הממחישה זאת היא, הניסיון הכושל, שנעשה ע"י בעל ישראלי, לכרוך את הנושאים של מזונות אשתו ורכושם של בני הזוג לתביעת גירושין שהוא הגיש בבית דין רבני בישראל. אשתו התנגדה לסמכותו של בית הדין הרבני לדון בנושאים של מזונות האישה והרכוש, בטענה שהוא ידע, שהיא כבר הגישה תביעה בנושאים הללו בבית משפט אזרחי בניו ג'רזי, ארה"ב. הבעל נמנע מלציין את דבר קיומה של ההתדיינות בארה"ב בתביעתו, למרות שמזונות זמניים כבר נפסקו ע"י בית המשפט בארה"ב. נפסק, שהתנהגותו לא היתה בתום לב, ולכן לא עמדה בתנאי הבסיסי של כנות התביעה, וכנות הכריכה ,של עניינים אלה, בתביעת גירושין.

שאלה: 

האם העובדה שאשה מנהלת מערכת יחסים עם גבר אחר ,עלולה לפגוע בזכויותיה הרכושיות ? 

תשובה: 

לא! עפ"י הדין העברי, אם אישה אשר נשואה כדמו"י (כדת משה וישראל ), מקיימת יחסים אינטימיים עם גבר זר, ובעלה מצליח להוכיח בביה"ד את מעשיה, הרי שאותה אישה עלולה להפסיד את מזונותיה ,וכן את כתובתה. אף על פי כן , אין כל קשר בין התנהגותה הנפסדת של האשה לבין זכויותיה הרכושיות, כלומר אין זכויותיה הקנייניות נפגעות, כהוא זה ,מהתנהגותה המתירנית. 

שאלה: 

האם אשה אשר חתמה על הסכם גירושין בגלל לחץ ואיומים מצד בעלה, יכולה לחזור בה מחתימתה על ההסכם ,בטרם אושר ע"י ביהמ"ש ? 

תשובה: 

כן! אם הסכם גירושין ויחסי ממון אומנם נחתם, אך טרם אושר בבימ"ש או בביה"ד, עדיין יש לבן הזוג שרוצה לחזור בו, אפשרות לעשות זאת, שכן הסכם גירושין וממון מקבל תוקף משפטי מחייב ,רק אם אושר ע"י ביהמ"ש או בית הדין הרבני. יודגש כי, גם אם הסכם ממון מאושר ע"י בימ"ש עדיין יש צורך להגיש את ההסכם לאישורו של ביה"ד על מנת שיינתן לו תוקף של פסק דין לגירושין, וזאת משום שביהמ"ש איננו מוסמך לאשר את עניין הגירושין, אשר מצוי בסמכות ייחודית של ביה"ד. לאחר שהסכם ממון אושר בביהמ"ש, קשה מאד, אם כי לא בלתי אפשרי, לבטלו. לעומת זאת הסכם גירושין (שמתייחס אך ורק לעניין הגירושין ) שקיבל תוקף של פסק דין לגירושין בביה"ד ,עדיין, בעל יכול לחזור בו מהסכמתו להתגרש , על אף שהוא מסתכן בהטלת צווי הגבלה כנגדו. לבעל שחוזר בו מהסכמתו לתת גט מתייחסים ב"סלחנות" מסויימת משום שעפ"י ההלכה גט יכול להינתן רק מרצון ומתוך גמירות דעת.

שאלה: 

האם בית דין רבני יכול לכפות על אישה לקבל גט מבעלה, לאחר שהיא ובעלה חיים בנפרד שנים רבות,כאשר היא מעוניינת בשלום בית? 

תשובה: 

לכאורה, לא – בהתאם לפסיקה של בית הדין הרבני הגדול בשנת 2001. בית הדין דחה טענות שנטענו ע"י בעל, שלפיהן יש לכפות על אשתו לקבל ממנו גט, כיוון שהוא לעולם לא יחיה איתה שוב, וכיוון שהסיבה היחידה לסירוב שלה להתגרש ממנו היא רצונה לנקום בו. בני הזוג חיו בנפרד במשך שנים רבות, והבעל חי עם אישה אחרת. למרות זאת, האישה התנגדה לתביעות הגירושין שהוא הגיש נגדה. היא טענה שהיא מוכנה לקבל אותו בחזרה, ושהיא מעוניינת להתפייס איתו. נפסק כי גם אם האישה פעלה מתוך מניע לנקום בבעל, היא לא עשתה דבר במשך הזמן שבו הם חיו ביחד, אשר נתן לבעלה עילה להתגרש ממנה. כמו כן נפסק כי גבר שמבצע ניאוף, לא צריך לקבל פרס על התנהגותו השלילית, ואין לו זכות לכפות על אשתו לקבל ממנו גט.

האם אישה, שבעלה מסרב להתגרש ממנה על אף קיומו של פסק דין שניתן ע"י בית דין רבני, המחייב אותו להתגרש ממנה, יכולה לתבוע ממנו פיצויים? 

כן! כך נפסק בשנת 2001 ע"י בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. היא יכולה לעשות זאת על סמך טענה של הפרה של זכות היסוד שלה על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לקבוע את גורלה ככל שהוא נוגע לנישואין ולגירושין. היא יכולה לתבוע ממנו פיצויים על הנזקים שנגרמו לה, על פי פקודת הנזיקין, בבית המשפט לענייני משפחה.

שאלה:

האם אישה יכולה להתגרש מבעלה חולה הנפש? 

תשובה:

כאשר קיים ספק בשאלת מצבו הנפשי של בעל ובשאלת כשרותו המשפטית, על אשתו להמתין לכך שהוא יוכל להתייצב לדיון בתביעת הגירושין שהיא הגישה נגדו. בשנת 1998 בית הדין הרבני האזורי ברחובות החליט שלא לקבוע מועד לדיון בתביעת גירושין שהוגשה ע"י אישה, עד אשר יתקבלו חוות דעת רפואיות שמהן יעלה כי חל שיפור במצבו הנפשי של הבעל. בית הדין קבע שבחוות הדעת האלה צריך להיכתב במפורש שהבעל כשיר לעמוד למשפט, כיוון שבחוות דעת מוקדמות יותר נכתב שהבעל אינו מבין את משמעותו של הליך הגירושין.

שאלה: 

מה יכולה לעשות אישה, אשר מאוד רוצה להתגרש מבעלה האלים, אם הוא מתנה את הסכמתו להתגרש ממנה, בכך שהיא תתחייב שלא לנקוט נגדו הליכים משפטיים מסוימים, ותשיג ערבים שיערבו להתחייבותה זו? 

תשובה: 

כאשר מוכח שהבעל אלים, בית הדין יכול לחייב אותו להתגרש מאשתו - בלי להתיר לו להתנות את הסכמתו להתגרש, בהתחייבות של אשתו להימנע מלנקוט נגדו בהליכים משפטיים מסוימים. במקרה שנדון בבית הדין הרבני בירושלים, הבעל הודה בכך שהוא השתמש באלימות קיצונית כלפי אשתו, אך לאחר שהאשה הגישה נגדו תביעת גירושין, הוא התנה את הסכמתו להתגרש ממנה, בכך שהיא תתחייב שלא להגיש נגדו בבית המשפט לענייני משפחה תביעה למזונות הילדים, ותשיג ערבים שיערבו להתחייבותה זו. האישה טענה שדרישתו ממנה להשיג ערבים כאמור, היא דרישה בלתי סבירה, כיוון שכעולה חדשה, היא לא מכירה אנשים מספיק טוב, כדי לבקש מהם להיות ערבים להתחייבותה. בית הדין הרבני פסק שבנסיבות העניין, בהתחשב באלימות הקיצונית שהבעל הפעיל כלפי האישה, הבעל חייב להתגרש מאשתו. כמו כן, בית הדין פסק שעל האישה לעשות מאמצים סבירים להשיג ערבים, כדי להאיץ את התהליך.

שאלה:

האם אשה המתנגדת לכריכת ענייני הרכוש בינה לבין בעלה בתביעת הגירושין שלו נגדה בבית הדין הרבני, מסיבה של חוסר סמכות, עלולה "להיענש" ע"י ביה"ד במידה וטענתה לסמכות בימ"ש לענייני משפחה בעניין זה, תידחה?

תשובה:

הסיכון לכך קיים, אך תלוי בנסיבות המקרה. בחודש אפריל 2006 דן ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע במקרה בו הבעל הגיש תביעת גירושין נגד האישה בבית הדין הרבני, וכרך את ענייני הרכוש, ואת עניין מזונות האישה לתביעתו, ואילו האישה הגישה תביעה רכושית נגד הבעל בבית המשפט לענייני משפחה.

בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע קבע, כי הסמכות לדון בנושאי המזונות והרכוש שייכת לו. בית המשפט לענייני משפחה החליט בפסק הדין, כי הגורם המוסמך לדון בנושאי רכוש ומזונות הינו בית הדין הרבני. ביהמ"ש למשפחה ביסס את החלטתו על קיומם של שלושה תנאים שהתגבשו במשך השנים, דהיינו, שתביעת הגירושין שהוגשה לבית הדין הרבני היתה כנה, שהכריכה של ענייני הרכוש ומזונות האישה היתה כנה ושהכריכה נעשתה כדין. האשה ערערה על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור של האישה, וקבע כי המבחן המשולש הנ"ל, התקיים, וחייב אותה בהוצאות משפט ושכר טירחה עורך הדין של הבעל, בסך 6,000 ₪ .