גירושין בין מוסלמים

שאלה: 

כיצד יכולה להתגרש אשה נוצריה, אשר המירה את דתה לאיסלם .ונישאה לאחר המרת הדת לבן זוג מוסלמי. האם עליה לעשות זאת בבית הדין השרעי או בבית משפט אזרחי ? 

תשובה: 

הליך גירושין בין מוסלמים יכול להתבצע אך ורק בבית הדין השרעי אשר הינו בעל סמכות שיפוט ייחודית בעינייני נישואין וגירושין בין בני זוג מוסלמים.

גירושין לאחר המרת דת- לפי הדת אליה השתייך האדם בעת הנישואין

שאלה: 

אם גבר מוסלמי נישא לאישה, אשר המירה את דתה לאיסלאם לפני נישואיהם, אך בשלב מאוחר יותר, לאחר נישואיהם, המירה את דתה שוב לדתה המקורית, לאיזה בית משפט תהיה סמכות לדון בגירושיהם? 

תשובה: 

כאשר אישה שאינה מוסלמית ממירה את דתה לאיסלאם, לפני נישואיה לבעלה המוסלמי, ובשלב מאוחר יותר, לאחר הנישואין, ממירה שוב את דתה לדתה המקורית, הסמכות לדון בגירושין של בני הזוג תיקבע בהתחשב בהשתייכותה הדתית בעת נישואיה, ולא בהתחשב בהשתייכותה הדתית הנוכחית. לפיכך, אם היא היתה מוסלמית כאשר היא נישאה לבעלה המוסלמי, אז לבית הדין השרעי (בית הדין הדתי של המוסלמים) תהיה סמכות לדון בגירושיהם. 

אם המצב היה שונה, ולדוגמא, האישה היתה נוצריה, כאשר היא נישאה לבעלה המוסלמי בטקס נישואין מוסלמי, והיא המירה את דתה לאיסלאם לאחר הנישואין, אז הזוג ייחשב לזוג "מעורב" וגירושיהם ייעשו בדרך של התרת נישואין, בהתאם לחוק השיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) – 1969. 

בעבר בית המשפט העליון פסק, שבהתאם לפקודת העדה הדתית (המרה), התאריך הרלבנטי לבחינת ההשתייכות הדתית, לצורך סיום קשר נישואין, בין אם באמצעות גירושין ובין אם באמצעות התרת נישואין, הוא תאריך הנישואין. הדת הרלבנטית היא זו שאליה השתייך האדם בתאריך הנישואין. באותו מקרה, האישה המירה את דתה מהדת היהודית לדת האיסלאם, לפני נישואיה לבעלה בטקס נישואין מוסלמי. לאחר הנישואין, היא שוב המירה את דתה לדת היהודית, ועתרה לסגןנשיא בית המשפט לענייני משפחה בבקשה שיקבע, לאיזה בית משפט יש סמכות לדון בנושא התרת נישואיה. בית המשפט העליון פסק, שכיוון ששני בני הזוג היו מוסלמים בעת נישואיהם, לבית הדין השרעי יש סמכות ייחודית לסיים את קשר הנישואין, ולנשיא בית המשפט העליון אין סמכות לקבוע איזה בית משפט ידון בעניין.