אפוטרופסות - קטינים

שאלה: 

איזה חובות משפטיות יש להורים כלפי ילדיהם ? 

תשובה: 

עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962 , הורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים . תפקידם של אפוטרופוסים מפורטים בחוק כדלקמן: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין לרבות חינוכו , לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד , וכן שמירת נכסיו ניהולם ופיתוחם, וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו".

שאלה: 

מה הדין, אם הורה אחד נפטר, וההורה הנותר בחיים איננו מסוגל לבדו, למלא את כל התפקידים הרגילים שמוטלים על הורה? האם בן משפחה אחר יכול להתמנות כמשמורן נוסף? 

תשובה: 

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962 מסדיר את המקרה שבו אחד מן ההורים נפטר, וההורה הנותר בחיים איננו מסוגל למלא את התפקיד ולבצע את כל המשימות שמוטלות על כתפיו של אפוטרופוס טבעי, אשר מופקד על גידול ילדו. למרות שההורה הנותר בחיים יכול להישאר בתפקיד, המשמורן של הקטין , לבית המשפט יש סמכות

שאלה: 

האם יש זכויות משפטיות למי שעוד לא נולד ואם כן, כיצד ניתן להגן עליהן ? 

תשובה: 

כן ! חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962 , קובע שבית משפט יכול למנות אפוטרופסות לעובר, אשר יכול לייצג את העובר ולשמור על זכויותיו . דוגמא לשימוש במנגנון זה היא, כאשר אישה רווקה נכנסת להריון מגבר שעזב או מתעתד לעזוב את הארץ. בית המשפט יכול להתבקש למנות אפוטרופוס לעובר, כדי למנוע מן האב המיועד לצאת את הארץ ,באמצעות צו עיכוב יציאה מן הארץ . לאחר הלידה, האם יכולה להגיש תביעה לבית המשפט לעינייני משפחה, למתן פס"ד הצהרתי שיכריז כי אותו גבר הוא אביו של הוולד . יצויין שהכרזת אבהות היא תנאי הכרחי לפסיקת מזונות, לזכות התינוק. 

ושיקול דעת למנות למען הילד, משמורן נוסף, על מנת לסייע לאפוטרופוס הטבעי במילוי תפקידו . קרוב משפחה עשוי להיות מועמד לתפקיד המשמורן הנוסף של הילד. 

שאלה: 

בעלי משק במושב שלנו זכאים לרכוש חלקת אדמה עבור בן משפחתם – הורה או ילד – ולבנות עליה בית. ברצוננו לרכוש חלקה עבור ילדנו, כדי שיהיה לו בית לידנו לכשיגדל. הוא עכשיו תלמיד בית ספר יסודי. האם אנו יכולים לרשום את החלקה על שם הילד, והאם כרוכות בכך בעיות כלשהן? 

תשובה: 

ניתן לרשום נכס מקרקעין על שמו של קטין. ואולם, אם הורי הקטין מחליטים שברצונם למכור את הנכס בטרם הגיעו של הקטין, שעל שמו רשום הנכס, לגיל 18, יהיה עליהם לקבל אישור של בית משפט לעשיית העסקה. מכירתו של נכס מקרקעין, העברתו ושינוי הרישום בדבר הבעלות בו, הם חלק מן הפעולות, שבהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962, הורים אינם יכולים לייצג בהן את ילדיהם הקטינים, בלי לקבל תחילה את רשותו של בית המשפט ולבצע זאת תחת פיקוחו.

שאלה:

בעלי לשעבר נפטר לאחרונה. ילדינו המשותפים נרשמו כנהנים במסגרת פוליסת ביטוח החיים שהייתה לו. בהיותם קטינים, מי ינהל את הכספים אשר ילדיי הקטינים אמורים לקבל? 

תשובה:

ההורה שנותר בחיים-האם-היא האפוטרופוס הטבעי של הקטינים והאחראית לרכושם של הקטינים עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משנת 1962. זאת, בתנאי שהאב הנפטר לא הורה אחרת ומינה בצוואה אדם אחר לניהול הכספים של ילדיו הקטינים.

עפ"י החוק על כל הורה, בהיותו אפוטרופוס טבעי של ילדיו, להגן על רכושם של ילדיו הקטינים ולנהלו לטובתם. קיימים אפיקי השקעה מסויימים הטעונים אישור ביהמ"ש, כמו למשל, רכישת מקרקעין בשמם. כמו כן, ההורה הנותר בחיים רשאי בכל עת לפנות לבימ"ש למשפחה בבקשה למתן הוראות.

שאלה: 

במסגרת הסכם הגירושין שלי, אשר קיבל תוקף של פסק דין בביהמ"ש, הוסכם שאשתי לשעבר תקבל את המשמורת על ילדינו והיא התחייבה, מצידה, שלא להגיש נגדי תביעה להגדלת דמי המזונות שהוסכמו בינינו שעלי לשלם. עתה, בעקבות ויכוח שהתעורר בינינו לגבי השתתפותי בהוצאות רפואיות חריגות (ייעוץ פסיכולוגי), אשתי לשעבר פנתה לביהמ"ש לענייני משפחה בבקשה לשלול ממני את זכות האפוטרופסות שלי על ילדיי ובבקשה להצהיר עליה כאפוטרופסית היחידה של ילדינו. האם היא יכולה לפעול כך והאם בית המשפט עלול לשלול את מעמדי כאפוטרופוס? 

תשובה: 

הוריהם הביולוגים של ילדים קטינים הם האפוטרופוסים הטבעיים שלהם. האב הביולוגי ממשיך להיות אפוטרופוס טבעי לילדיו גם אם האם היא בעלת המשמורת על הילדים. על- פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, בית משפט יכול לשלול אפוטרופסות מהורה לילד קטין, רק אם נתמלאו התנאים לכך, על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, אולם באופן חריג ונדיר למדי.