• English
  • עברית

הגירת ילדים -הגירה לאחר חטיפה

 

הגשת תביעות למשמורת ולהגירה לאחר מתן צו להחזרת קטין חטוף
שאלה:
 
אם ילד הוחזר לישראל בהליכים על פי אמנת האג, איזה צעדים משפטיים על ההורה החוטף לנקוט, אם הוא/היא מעוניין/ת לגדל את הילד בחו"ל, במולדתו של ההורה החוטף, וההורה האחר הוא ישראלי ומתנגד לכך?
 
תשובה:
 
על ההורה החוטף להגיש בבית המשפט לענייני משפחה בישראל תביעה לקבלת המשמורת על הקטין, ותביעה להתיר את הגירת הקטין לחו"ל, בנימוק שטובת הקטין מחייבת זאת.
 
 
העתקת מקום מגורים של קטינים – לאחר חטיפה.
שאלה:
האם לאם, השבה, בניגוד לרצונה, לישראל, יחד עם בנה, הרך בשנים, בעקבות הליכים שננקטו במסגרת אמנת האג- חטיפה בחו"ל, יש סיכוי, לקבל היתר מביהמ"ש בישראל, לגדל את הקטין בחו"ל, למרות הכל?
 
תשובה:
כן! העובדה שהוצא צו החזרה נגד האם על פי אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים, אינה מונעת ממנה לקבל היתר לגדל את הקטין בחו"ל. בימ"ש לענייני משפחה יבחן את בקשותיה של האם למשמורת ומעבר לחו"ל ובסופו של דבר יבדוק האם המעבר, בנסיבות הקיימות, הנו לטובת הילד. ההליכים הננקטים במסגרת האמנה אינם בוחנים את טובת הילד וזוהי מגרעתם העיקרית.
כאשר האם מעוניינת להעתיק מקום מגורים של קטין לחו"ל, כאשר היא המגדלת העיקרית שלו והילד רך בשנים, ביהמ"ש נוטה לאשר מעבר שכזה, מפני שמניחים כי על קטינים בגיל הרך להימצא עם האם. זאת כאשר הקטין צעיר מגיל 6. יחד עם זאת, ביהמ"ש יבחן בדקדקנות האם, מאז שובה של האם לישראל, היא כיבדה את הסדרי הראייה ועודדה את קיום הקשר בין ההורה שאינו משמורן לבין הקטין. אם שבנה מוחזר במסגרת אמנת האג חייבת לעשות כל מאמץ אנושי אפשרי כדי לאפשר את הקשר בין האב לקטין, על מנת לשלול טענה שבמידה ויותר מעבר הקטין לחו"ל, היא עלולה להפר את הסדרי הראייה. בימ"ש המתיר מעבר לחו"ל לאחר חטיפה ידאג לבחון הצעות ונכונות לקיום קשר, מצד האם, יבדוק את התנהגותה מאז שובה לישראל וכן יקבע סנקציות ובטוחות לפני שיעניק אישור מעבר של קטין לחו"ל, במקרה של התנגדות מצד ההורה האחר.
 

-->