ירושה - צו לחלוקת עזבון - יורשים ללא צוואה בתוקף

שאלה: 

איזה קרובי משפחה זכאים לרשת אדם, שנפטר בלי להשאיר אחריו צוואה ? 

תשובה: 

חוק הירושה – 1965 מפרט את בני המשפחה, אשר זכאים לרשת נפטר, שלא הותיר אחריו צוואה או במצב שהצוואה שערך משוללת תוקף . החוק קובע סדר עדיפויות, שממנו ניתן ללמוד, כי פרט לבן זוג או לבת זוג (נשוי/נשואה או ידוע/ה בציבור) ,הרי שלקרובי משפחה אחרים, גם כן יש זכות לרשת את הנפטר , בסדר שלהלן: ילדים קודמים להורים, והורים קודמים להורי – הורים.

העיזבון מתחלק באופן שווה בין בני משפחה באותה דרגה (כל האחים והאחיות מקבלים חלק שווה). קרובי המשפחה אשר זכאים לרשת הם אלה (בסדר הבא):

1. בת/בן זוג של המנוח/ה: נשוי/נשואה או ידוע/ה בציבור.
2. ילדי המנוח/ה וצאצאיהם .
3. הורי המנוח/ה וצאצאיהם .
4. הורי הוריו של המנוח/ה וצאצאיהם.

שאלה: 

האם החוק שולל מאנשים מסויימים את הזכות לרשת? 

תשובה: 

כן. חוק הירושה – 1965 אוסר על האנשים שלהלן לרשת: 

שאלה: 

איזה זכויות בירושה יש לאישה , אשר גרה עם גבר, ללא נישואין ? 

תשובה: 

ידועה בציבור תהיה זכאית לרשת את בן זוגה כמו אישה נשואה , ובלבד שהם ניהלו מערכת יחסים של ידועים בציבור, (חיו ביחד, ניהלו משק בית משותף וכיו"ב) . בנוסף לכך חייב להתקיים תנאי הכרחי שנדרש בחוק הירושה והוא, שלא היה , מי מבני הזוג , בעת פטירת אחד מהם, נשוי למישהו אחר.

שאלה: 

אני חיה עם חברי לחיים במשך שנים רבות, אולם איננו נשואים . הוא מאוד חולה ואני מודאגת בקשר למצבי הכלכלי לאחר מותו. האם אני זכאית למזונות לאחר מותו ? 

תשובה: 

חוק הירושה - 1965 קובע כי, ידועה בציבור (בתנאי שהוכיחה וזכתה להכרת ביהמ"ש במעמד זה) זכאית למזונות מהעיזבון של בן זוגה המנוח, בתנאי שלפני מותו של בן הזוג היא חיה עימו תחת קורת גג אחת ובתנאי נוסף, שאף אחד מהם לא היה נשוי למישהו אחר, בעת פטירת בן/בת הזוג

שאלה: 

האם יש הבדל בן זכויותיו של ילד שנולד להורים נשואים, לבין ילד שנולד להורים לא נשואים, מבחינת דיני הירושה ? 

תשובה: 

לא ! חוק הירושה - 1965 , מתייחס באופן שווה לילדים של בני זוג ידועים בציבור ולילדים של בני זוג נשואים. 

שאלה: 

איזה זכויות בירושה יש לאישה , שגרה עם גבר ללא נישואין ? 

תשובה:

שאלה: 

האם קיימת אפליה כנגד ילדים של ידועים בציבור בענייני ירושה ? 

תשובה: 

לא. חוק הירושה – 1965 מתייחס באופן שוויוני לילדים, שנולדו לבני זוג ידועים בציבור, ולילדים של בני זוג נשואים.

שאלה: 

אבי נפטר לאחרונה . עפ"י צוואתו, ילדי אמורים לרשת סכום כסף נכבד, אשר אמור להתחלק ביניהם. אני נמצאת בחודש השישי להריון. האם העובר שאני נושאת שברחמי יהיה זכאי לרשת את אבי, או שרק אחיו ואחיותיו ,שהיו בחיים כאשר אבי נפטר , יהיו זכאים לרשת אותו ?

תשובה: 

עפ"י חוק הירושה – 1965, תינוק שנולד תוך 300 יום מיום פטירת המצווה, זכאי לרשת אותו . לפיכך ,אם תינוק נולד תוך 300 יום מיום פטירתו של הסב, הוא/היא יהיו זכאים לרשת כמו שאר הנכדים, בהנחה שאין הוראות הקובעות אחרת בצוואה .

הסדר משפטי זה שונה מן ההסדר המשפטי הרווח בשיטות משפט אחרות . עפ"י החוק האנגלי , למשל, ילד חייב להיות בחיים ביום הפטירה , כדי לרשת את הנפטר, אלא אם כן הנפטר הורה אחרת. 

שאלה: 

האם ילד מאומץ זכאי לרשת את הוריו המאמצים, כמו הילדים הביולוגיים של הוריו ? 

תשובה: 

כן ! אין הבדל בין זכויות של ילדים מאומצים לבין זכויות של ילדים ביולוגיים ,לגבי ירושה של ההורים המאמצים.

שאלה: 

הנני אלמנה בשנות ה- 60 לחיי . אין לי ילדים . יש לי קשר קבוע עם גבר במשך מספר שנים. כאשר בעלי נפטר, מכרתי את דירתי, השקעתי את כספי תמורת המכירה בבנק, ושכרתי דירה קטנה יותר. החבר שלי לחיים עבר לגור יחד איתי . אינני מתכוונת להתחתן איתו, משום שאינני מעוניינת להפסיד זכויות פנסיה שנובעות מעבודת בעלי המנוח. אני מעוניינת להוריש לאחותי ,את רכושי .האם יש לחבר שלי זכויות כלשהן ברכוש שלי ? 

תשובה: 

במצב שאלמנה לא מותירה צוואה אחריה, החבר שלה עשוי להיחשב כידוע בציבור שלה עפ"י חוק הירושה, ויהיה זכאי ל 2/3 מן העיזבון, לעומת 1/3 שאחותה עשוייה לקבל.

כדי להיכנס להגדרה של ידוע בציבור עפ"י חוק הירושה, על החבר להוכיח 4 תנאים כמפורט להלן:

1. קיום חיי משפחה .
2. ניהול משק בית משותף.
3. שהוא לא היה נשוי למנוחה.
4. גם הוא וגם המנוחה לא היו נשואים למישהו/י אחר/ת.

שאלה: 

אמי נפטרה לאחרונה ,בלי להשאיר אחריה צוואה. להורי היתה מכונית. אבי, שהוא בשלהי שנות ה- 70 לחייו, חדל לנהוג לפני מספר שנים בגלל ליקוי בראייתו, ורוצה למכור את המכונית, אשר אמי השתמשה בה ולהשקיע את כספי המכירה.

עדיין לא הוגשה בקשה למתן צו לחלוקת העיזבון של אמי . אני שקועה בחובות ומעוניינת לקבל כל סכום המגיע לי מן המכירה של המכונית. האם אחי ואני (הילדים היחידים ) אמורים לרשת זכויות כלשהן במכונית ?

תשובה: 

כאשר אדם נשוי נפטר, מבלי שערך צוואה בחייו, אזי המכונית שהיתה שייכת לבני הזוג , עוברת לבעלותו הבלעדית של בן הזוג הנותר בחיים , עפ"י הוראות חוק הירושה - 1965 . לילדים של בני הזוג אין שום זכויות במכונית עם פטירתו של אחד מהוריהם, וממילא אין להם זכויות כלשהן בהכנסות שנובעות ממכירת המכונית .

שאלה: 

אני חיה ברווחה כלכלית. האם אני יכולה להעביר ירושה שנפלה בחלקי , לאחד מאחי או אחיותי, שמצבם הכלכלי פחות טוב משלי, כך שהם יקבלו במקומי את החלק בכספי הירושה , שמגיע לי ? 

תשובה: 

כן! אדם שנופלת בחלקו ירושה, בין אם עפ"י צוואה ובין אם עפ"י חוק, יכול ורשאי לוותר על חלקו בירושה ולהסתלק ממנה לטובת אדם אחר. פרוצדורה מיוחדת מסדירה את הדבר. 

שאלה: 

מהו הדין, כאשר יורש מיועד הולך לעולמו, לפני שהמוריש או המצווה, שנכסיו מחולקים, נפטר ? 

תשובה: 

צאצאיו של היורש "נכנסים לנעליו" , כלומר באים במקומו ויורשים את החלק ,אשר נועד לו, עפ"י חוק הירושה או עפ"י צוואה.

שאלה: 

שני הורי נפטרו . אני בת יחידה להורי. הדוד של אחד מהורי נפטר לאחרונה, וככל שידוע לי, הוא מעולם לא היה נשוי ולא היו לו ילדים. כל אחיו ואחיותיו ניספו בשואה. האם אני זכאית לרשות אותו, וכיצד עלי לפעול ? 

תשובה: 

אם דודו של הורה מעולם לא היה נשוי, לא היו לו ילדים, והוא הלך לעולמו, אזי באופן עקרוני, הבן /הבת של אחיינו של המנוח (כאשר האחיין הלך לעולמו עוד לפני המנוח) זכאים לרשת חלק מרכושו של המנוח, אם הנפטר לא הותיר אחיו צוואה. 

אם המנוח ערך צוואה, אזי העיזבון יחולק בהתאם להוראות הצוואה, אם וכאשר הצוואה תאושר.

בהנחה שלא נערכה צוואה, היורש המיועד יהיה חייב להוכיח, שהמנוח מעולם לא התחתן, שאין למנוח ילדים, ושהוא (היורש המיועד) הבן היחיד של האחיין (שאף הוא נפטר) של המנוח . הוא/היא יהיו זכאים לרשת כיורש/ת יחיד/ה עפ"י חוק הירושה, אם יעלה בידיהם להוכיח את הנתונים האלה.

במקרה שנדון בשנת 2001 , בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, בית המשפט הדגיש, שמאן דהוא, הטוען להיות היורש היחידי של אדם שנפטר , חייב להביא ראיות פוזיטיביות במסמכים, התומכות בטענתו, ולא עדויות בעל פה. במקרה הנדון, הבת של האחיינית של המנוח הצליחה בנסיון שלה להוכיח שהיא היתה קרובת המשפחה היחידה של המנוח, שנותרה בחיים , וכך הוכרה זכותה לרשת את כל עזבונו של המנוח, שאם לא כן היה העיזבון מוכרז כנכס של המדינה. בית המשפט קיבל כראיה קבילה פסק דין הצהרתי , שניתן ע"י בית משפט באירופה, על פיו הוצהר שאחותו של המנוח נספתה במלחמת העולם השניה, ושהיא מעולם לא נישאה ולא הביאה ילדים לעולם.

שאלה:

אמי נפטרה לפני כעשר שנים. אבי נפטר לאחרונה ולא הותיר אחריו צוואה. אני הבן השני מבין שני אחים ויש בנוסף לנו, עוד שלוש אחיות. כולנו מבוגרים ונשואים. כל אחי מקיימים אורח חיים דתי, אך אני חילוני. אחי הבכור מתכוון להגיש בקרוב בקשה לצו ירושה לבית הדין הרבני, ועורך דינו ביקש מכל האחים והאחיות להסכים להתדיין על פי דין תורה. מהי המשמעות של הסכמתי לכך והאם תהיינה להסכמתי השלכות על חלקי בירושה ?

תשובה:

הסמכות לתת צו ירושה נתונה בדרך כלל,לבית המשפט לענייני משפחה, וכאשר נפטר מוריש בלא להשאיר אחריו צוואה, אזי משמש הפרק השני לחוק הירושה כבסיס, על פיו תחולק הירושה. לפי ההסדר של חוק הירושה יורשים כל ילדי הנפטר בחלקים שווים. בית דין דתי, כגון בית הדין הרבני, יכול לקנות סמכות לתת צו ירושה, רק אם כל הצדדים שהם יורשים לפי חוק הירושה מסכימים לסמכות בית הדין ולדין שיחול בעניינם . באם קנה בית הדין הדתי סמכות, הרי שהוא יכול להחליט בעניין הירושה על פי הדין הדתי הנוהג בבית הדין. באם הסכימו כל האחים להתדיין בבית הדין הרבני לפי דין תורה, הרי שרק האחים עשויים לרשת את אימם, באם האחיות הינן בגירות נשואות ולפיכך אין להן שום חלק בירושה. במקרה של שני אחים החלוקה תהא כך, ששני שלישים מן הירושה יגעו לאח של האח הבכור ושליש לאח הצעיר, שכן האח הבכור יורש כפליים. עם זאת, החלק הנוסף שאחיך הבכור מקבל, דינו כמתנה, עפ"י הדין העברי והוא רשאי לוותר עליה ולרשת עימך בחלקים שווים. באם אתה או אחת מאחיותיך תסרבו להתדיין בפני בית הדין הרבני, הרי שהוא יהיה חסר סמכות לדון בבקשה ומתן צו ירושה והדיון יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, עפ"י חוק הירושה.

תשובה: 

צאצאיו של היורש נכנסים לנעליו ויורשים את החלק שלו בעזבונו של המוריש. 

שאלה: 

עזבתי את אשתי לפני מספר שנים, לטובת אישה אחרת. אשתי מסרבת לשתף פעולה ולהתגרש ממני. יש לנו ילדים בגירים. לא ערכתי צוואה. מה יעלה בגורל עיזבוני לאחר מותי? 

תשובה: 

כל עוד בעל, אשר עזב את ביתו כדי לחיות עם אישה אחרת, נותר נשוי לאשתו מהבחינה המשפטית, ולא ערך צוואה, אשתו, ולא הידועה בציבור שלו, תירש את רכושו, על פי הוראות חוק הירושה – 1965. ילדיו יהיו גם הם יורשים שלו, על פי חוק הירושה – 1965. חוק הירושה מכיל תנאי בעניין הכשירות של ידועים בציבור לרשת את עיזבונו של הידוע בציבור שלהם, שהלך לעולמו, והוא שאף אחד מהם לא היה נשוי לבן זוג אחר, בזמן שהידוע בציבור נפטר.

שאלה: 

אם גבר דרוזי הולך לעולמו בלי לעשות צוואה, האם "אישתו" זכאית לחלק כלשהו מעזבונו, אם הוא התגרש ממנה בעל פה, על פי הדין הדתי הדרוזי, זמן קצר לפני מותו, אך הגירושין טרם נרשמו בבית דין דרוזי? 

תשובה: 

לא! ענייני נישואין וגירושין של דרוזים מצויים בסמכותם הייחודית של בתי הדין הדתיים הדרוזיים. על פי הדין הדתי הדרוזי, אם בעל מכריז בעל פה, בנוכחותם של שני עדים, כי הוא מתגרש מאשתו, הגירושין נכנסים לתוקף מיד. אין זה משנה, שעובדת הגירושין טרם נרשמה בבית הדין הדתי הדרוזי. בהתאם לכך, אם גבר דרוזי הולך לעולמו בלי לעשות צוואה, לאחר שהוא התגרש מאשתו בעל פה בנוכחותם של שני עדים, בלי שעובדת הגירושין נרשמה בבית הדין הדתי הדרוזי, על פי חוק הירושה – 1965, אין לה זכויות של בת זוג בעזבונו. בתיק עיזבון שנדון בבית המשפט המחוזי, בחודש נובמבר 2000, אישתו-לשעבר של גבר דרוזי שהתאבד, ניסתה לתבוע כאישתו חלק בעיזבונו, על פי חוק הירושה, וטענה שהגירושין שלהם נעשו בעל פה בלבד, ולפיכך הם מעולם לא נכנסו לתוקף, כי הם עדיין היו טעונים רישום בבית הדין הדתי הדרוזי, כאשר הבעל נפטר. טענתה נדחתה.

שאלה: 

האם בני משפחה של מנוח, אשר התגוררו עם המנוח בדירתו, זכאים להמשיך להתגורר בדירה, גם אם המנוח הוריש את הדירה למישהו אחר? 

תשובה: 

כן, אם הם בן או בת הזוג של המנוח, צאצאיו של המנוח או הוריו, הם זכאים להמשיך להתגורר בדירה, כדייריו של הבעלים החדש של הדירה, אשר ירש אותה מהמנוח. כך נקבע בחוק הירושה - 1965.

שאלה:

גרתי עם הדוד המבוגר שלי במשך שנתיים. אני סטודנט והאוניברסיטה שבה אני לומד נמצאת בסמוך לביתו. הוא היה אלמן, והיה לו בן אחד. הבן מתגורר רחוק מביתו של אביו המנוח, והוא כמעט שלא התעניין באביו בחייו. אני טיפלתי בדוד שלי, ונהניתי מן הסידור שהיה בינינו, כיוון שנחסך ממני הצורך לשכור דירה. הדוד נפטר לאחרונה. הוא לא עשה צוואה. הבן שלו, אשר הודיע לי כי הוא ירש את רכושו, אמר לי שעלי לפנות את הדירה, כיוון שבכוונתו למכור אותה או להשכיר אותה. אני מעוניין להמשיך להתגורר בדירה עד שאסיים את לימודי הרפואה שלי. האם יש לי זכות לעשות זאת? 

תשובה:

לא! ראשית כל, הבן, כבנו היחיד של אלמן, יהיה היורש היחיד של הדירה, אם אביו המנוח לא עשה צוואה בת תוקף. שנית, על פי הוראות חוק הירושה - 1965, רק בן זוג, ילד או הורה של המנוח, אשר התגורר עימו בדירת המשפחה, זכאי להמשיך לגור בה כדייר של יורשי הדירה. שלא כמו קרובים אלה, שהם קרובים מדרגה ראשונה, לאחיין אין זכות אוטומטית להמשיך לגור בדירה. האפשרות היחידה העומדת במקרה כזה בפני אחיין, היא לשכור את הדירה מבנו של המנוח בתנאי השוק החופשי.

שאלה:

אני רווקה בשנות השלושים המאוחרות של חיי. במשך שנים רבות טיפלתי באמי הקשישה והחולה והתגוררתי איתה בדירתה. יש לי שני אחים, שלא התגוררו איתנו. ידוע לי שעל פי החוק, כאשר אמי תלך לעולמה, הדירה שלה תעבור לבעלותי ולבעלות אחיי בחלקים שווים, כלומר, כל אחד מאיתנו יקבל 1/3 מזכויות הבעלות בדירה. הבעיה היא שהאחים שלי מתכוונים למכור את הדירה, ולחלק את תמורתה בינינו בחלקים שווים. אני מתנגדת לכך. אין לי מקום אחר לגור בו, ולא אוכל להרשות לעצמי לשכור או לקנות דירה במקום אחר, גם אם אקבל את חלקי בתמורת המכירה של הדירה של אמי, כיוון שהדירה קטנה ואינה שווה הרבה. האם יש לי זכות להמשיך להתגורר בדירה לאחר מותה של אימי? 

תשובה:

כן! על פי חוק הירושה - 1965, בן של מנוח, אשר התגורר עם הורהו בדירתו של ההורה, זכאי להמשיך לגור בדירה כדייר של יורשי הדירה, לאחר מותו של ההורה. אם האחים לא יגיעו להסכם עם האחות בעניין מגוריה בדירה כשוכרת, היא תוכל לבקש מבית המשפט לענייני משפחה לפסוק בעניין ולקבוע את תנאי השכירות שלה.

שאלה:

כיצד יחולק עיזבונו של מנוח שלא הותיר אחריו צוואה, אם לא היו לו בן זוג וילדים, ורק אח אחד ואחות אחת שלו עדיין בחיים, בעוד שאחיו השני, שלו שני ילדים, הלך לעולמו לפניו? 

תשובה:

במצב כזה, על פי חוק הירושה – 1965, האח והאחות של המנוח יקבלו כל אחד מהם שליש מהעיזבון, ושני ילדיו של האח שנפטר קודם לכן (שני אחייניו של המנוח) יתחלקו שווה בשווה בשליש שנותר.

שאלה:

מה המשקל הפוטנציאלי שיש לתצהירים, המוצגים בבית משפט כדי לתמוך בהנחה, שלפיה למנוח אין יורשים נוספים מלבד אלה שכבר ידועים בהליך? 

תשובה:

אם עושי התצהירים לא נחקרו בחקירה נגדית, אז משקל התצהירים קטן. בתיקי ירושה רבים, שבהם נעשים חיפושים אחר יורשים פוטנציאליים, התצהירים ניתנים ע"י אנשים מבוגרים, שחלקם כבר אינם בחיים או אינם כשירים להיחקר. יתר על כן, בתיקי עיזבון שעניינם מנוחים יוצאי אירופה, אז קרובי משפחה או מכרים שיכולים לערוך תצהירים, לעתים קרובות נמצאים בחו"ל, כך שחקירה נגדית היא בעייתית. יש לזכור שלמסמכים רשמיים כמו רישומים מדינתיים יש תמיד ערך ראייתי רב יותר מאשר לתצהירים.