ירושה - צו לחלוקת עזבון - יורשים עם בתוקף

שאלה

כיצד יוכל אדם לעיין בצוואתו של נפטר אשר הופקדה אצל הרשם לענייני ירושה?

תשובה

צד מעוניין יוכל לפנות לרשם הירושה, על מנת שיתיר לו לעיין בצוואה עפ"י תקנות הירושה (1998). הזכות לעיין בצוואה אינה אוטומטית. על המבקש לציין את עניינו בעיון בצוואה ולרשם הירושה שיקול דעת, אם להיעתר לבקשה. במידה ונוכח כי למבקש עניין בדבר, הרשם רשאי להתיר עיון מלא או חלקי בצוואה וכן להורות על מסירת צילום של הצוואה/החלק שהותר לעיון למבקש. אם תינתן רשות, המבקש יהיה רשאי לעיין בצוואה או בחלק ממנה, לפי העניין, בנוכחות עובד לשכת הרשם.

שאלה:

אני מתגורר מחוץ לישראל. לפני שנים רבות, דוד שלי שחי בישראל, נתן לי עותק של צוואתו, חתום בחותמת שעווה. הוא אמר לי שהוא "זכר אותי בצוואתו", ושהוא נותן לי את הצוואה כדי ששמי לא יישכח וכדי שלא אינזק כתוצאה מכך שאני מתגורר בחו"ל. הדוד שלי נפטר לאחרונה. הצוואה נותרה סגורה. חותמת השעווה שעל הצוואה נותרה ללא פגע. האם אני רשאי לפתוח אותה, והאם אני יכול לתבוע את זכויותיי בירושה כאשר אני נמצא בחו"ל?

תשובה:

התשובה חיובית לשתי השאלות! מותר לפתוח את הצוואה, והנהנה על פי הצוואה, המתגורר בחו"ל, יכול לחתום על ייפוי כח בשגרירות ישראלית בחו"ל, ולמנות עורך דין שנמצא בישראל, כדי שיגיש בשמו בקשה לקיום הצוואה.

שאלה:

האם החוק בישראל מציב הגבלת זמן להגשת בקשה לקיום צוואה?

תשובה:

לא! בחוק הירושה - 1965 ובתקנותיו אין הגבלת זמן להגשת בקשה לקיום צוואה.

שאלה:

לפני מספר שנים הדוד שלי, שמעולם לא היו לו ילדים, עשה צוואה ואמר לי שהוא "זכר אותי" בצוואתו, למרות שהוא בוודאי יוריש את רוב רכושו לאשתו. הוא נפטר לאחרונה. דודתי חלתה מאוד זמן קצר לאחר פטירתו, וכבר מספר שבועות היא מחוסרת הכרה. האם אני יכול לקבל את זכויותיי על פי הצוואה?

תשובה:

כן! קרוב המשפחה יכול גם כן להגיש בקשה למתן צו קיום צוואה, או לחכות בסבלנות עד שהדודה תחזור להכרה ותהיה מסוגלת להגיש בעצמה בקשה למתן צו קיום צוואה, או תלך לעולמה, ואז ניתן יהיה להגיש בקשה לחלק את שני העיזבונות.

שאלה:

האם יכול להינתן צו קיום צוואה, כאשר הצוואה המקורית איננה בנמצא ?

תשובה:

כן ! הדבר אפשרי כחריג ולא ככלל, למרות שבעיקרון, יש להציג את הצוואה המקורית. חוק הירושה – 1965 קובע, שצוואה – פרט ל"צוואת שכיב מרע" – יש להוכיח ע"י הצגת המקור. ואולם, כחריג, החוק קובע, שניתן להוכיח את קיומה של צוואה, ע"י העתק מן הצוואה או ע"י ראיה מישנית בנסיבות מסויימות. הנסיבות הן, כאשר מוכח, שהצוואה המקורית (א) אבדה וניסיונות סבירים למצאה עלו בתוהו, או (ב) הצוואה הושמדה אך לא בוטלה, או (ג) הצוואה נמצאת בחו"ל והבאתה לישראל כרוכה בקשיים רבים או איננה אפשרית.
רק לאחר שבית המשפט משתכנע, שאין אפשרות להציג את הצוואה המקורית, בשל אחת מהסיבות המנויות לעיל, הוא מאפשר הגשת ראיות מישניות כהוכחה לקיומה. בית המשפט ידון במשקלן של הראיות המישניות. אם בית המשפט יסתפק בהן, הוא עשוי לתת צו קיום צוואה.
בחודש פברואר 2002 בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל ראיה מישנית בנוגע לצוואה, כאשר לא ניתן היה להשיג את הצוואה המקורית, שנערכה בברית המועצות (לשעבר), לפני נוטריון ציבורי, במהלך מלחמת העולם השניה. בית המשפט נתן צו לקיום הצוואה, אשר בה המצווה, במקום מושבו ברוסיה , הוריש נכסי דלא ניידי, המצויים כיום בישראל. במקרה הנדון, שני עותקים מקוריים נוסחו ונחתמו. אחד מהם נותר במשרדו של הנוטריון בחו"ל, והאחר נשלח לישראל. בית המשפט התיר את הוכחת הצוואה בדרך אחרת, שבאמינותה הוא הכיר וזאת ע"י הצגת תרגום של הצוואה ע"י נוטריון מן המקור הרוסי לעברית. התרגום האמור הצטרף לראיה נוספת – התדיינות בנוגע לרכוש, שהתקיימה בשנות החמישים, בהקשר לרישומו של הרכוש.
בפסק דינו, בית המשפט התייחס לפסק דין שניתן ע"י בית המשפט העליון, שקבע כי, כאשר הצוואה המקורית אבדה, ומוגשת בקשה למתן צו קיום צוואה, כל מקרה חייב להיות מוכרע על פי נסיבותיו המיוחדות.

שאלה:

שפת האם שלי היא אנגלית וברצוני לערוך צוואה בשפה זו, בישראל. האם במקרה זה, יהיה עליי או על יורשיי לתרגם את צוואתי לעברית ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך?

תשובה:

ביהמ"ש למשפחה בירושלים בחודש אפריל 2004, קבע כי, תקנות הירושה מעניקות יתרון לשפה האנגלית על פני שפות אחרות, כך שאין צורך בתרגום לעברית או ערבית של צוואה, אשר נוסחה באנגלית. זאת, שהרשם לענייני ירושה ו/או ביהמ"ש הדן בבקשה לקיום צוואה מוסמך להורות על תרגום הצוואה