ירושה - ניהול עיזבון

שאלה: 

אני ואחי התמנינו כמנהלי עזבונה של אמי המנוחה. איננו מעוניינים בקבלת שכר על פעולתינו. האם בית המשפט עדיין יכול לפסוק לנו שכר ? 

תשובה: 

כן ! חוק הירושה - 1965, קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק למנהל העיזבון שכר כפי שיראה לנכון. מתוכנו של החוק עולה איפוא כי פסיקת שכר טירחה למנהלי עיזבון אשר לא ביקשו שכר טירחה הינה בתחום סמכותו של בית המשפט.

שאלה: 

התמניתי כמנהל העיזבון של דודי בצוואתו. דודי נתן הוראה בצוואתו על פיה שכר טרחתי יסתכם בשיעור של 10% מערכו הכולל של העזבון. לאחר פעילות מרובה סיימתי את מלאכת ניהול העזבון, והגשתי בקשה לבית המשפט לקבלת שכר הטרחה, כפי שקבעה הצוואה. בני דודי, שמקנאים בי ובאמון שאביהם רחש לי, הגישו התנגדות. האם יש סיכוי שתתקבל בקשתם להפחית את שכר טרחתי ? 

תשובה: 

כן ! אמנם בעבר היה לבית המשפט שיקול דעת נרחב לפסוק את שכר טרחתו של מנהל העיזבון, אולם כיום בעקבות תיקון חוק הירושה בשנת 1998 הותקנו תקנות הירושה בשנת 2001, אשר מגבילות את בית המשפט בגובה שכר הטרחה אותו הוא יכול לפסוק למנהל העיזבון. התקרה הרגילה הינה 3% (שלושה אחוזים) משווי העיזבון, ובאם נדרשו פעולות מיוחדות וחריגות - 4% (ארבעה אחוזים). בחודש נובמבר 2002 פסק בית המשפט למשפחה במחוז תל אביב, כי במצב בו המצווה ביקש להעניק למנהל העיזבון אחוז הגבוה מהתיקרה הקבועה בחוק, מוגבל בית המשפט ורשאי לפסוק אך ורק בתחום שנקבע על ידי מחוקק המשנה, דהיינו ארבעה אחוזים. 

שאלה

האם רצוי למנות מנהל עזבון, אשר הינו גם זוכה לפי הצוואה?

תשובה

למינוי מנהל עזבון אשר הינו, גם זוכה על פי הצוואה ישנם יתרונות וחסרונות. ראשית, אם העזבון קטן והנהנה המועמד לתפקיד מנהל עזבון הוא אדם שסומכים עליו, הרי שמסיבות של יעילות וחיסכון בהוצאות, מדובר ברעיון טוב. ברם, מצב שכזה עלול לעורר מצב של ניגוד עניינים, וכן אם המועמד הוא קרוב משפחה ואם תהיה מחלוקת הדבר עלול לגלוש לסכסוך משפחתי ומשפטי.

מנהל העזבון אמור להיות חסר פניות, לפעול בתום לב ולבצע את הוראות הצוואה על פי רצונו של המוריש. אולם, לעיתים קיימים תחומים "אפורים" במסגרתם יוכל להתעורר ניגוד עניינים. לדוגמה, חלקו של מנהל העזבון או של בני משפחתו, אם גם הם זוכים בצוואה, עשוי להיות קטן יותר, אם חלקו של מוטב אחר בצוואה יגדל. כאשר, עלול להיווצר ניגוד אינטרסים או חשש לניגוד אינטרסים בין בעל התפקיד לבין הזוכה, אשר הינם שניים שהם אחד רצוי למנות מנהל עזבון נטול אינטרסים, או ראוי שבעל התפקיד יבקש לעבור מתפקידו או שבכל ענין רגיש יהא עליו לבקש הוראות מבימ"ש, לביצוע פעולה הכרוכה בתפקידו.

שאלה: 

התמניתי כמנהל העיזבון של אבי המנוח, אשר היה בחייו בעל נכסים רבים. אני ואחותי הננו יורשיו היחידים. כעת אני עומד לפני סיום מלאכת ניהול העיזבון ובכוונתי לבקש שייפסקו לי שכר טירחה. האם כדאי לי לבקש שכר טירחה גבוה ? 

תשובה: 

לא ! בפסק דין שניתן בסוף שנות השישים קבע בית המשפט העליון כי בהבדל מחלקו של אדם בירושה, אשר לא מוטל עליו מס, הרי ששכר טירחתו כמנהל עיזבון חייב במס, כמי שנושא תפקיד או משרה ולפיכך יש לראות בהכנסה שצמחה מתפקיד שכזה, כחייבת במס לפי פקודת מס הכנסה. לפיכך יש לבחון את שיקולי המס בטרם הגשת בקשה לתשלום שכר טירחת מנהל עיזבון. זאת ועוד, גובה שכר הטירחה איננו תלוי בהיקף שכר הטירחה שיתבקש על ידי מנהל העיזבון אלא בהיקף פעולותיו, בשיקול דעת בית המשפט ובתיקרת שכר הטירחה המותרת על פי התקנות. 

שאלה

האם רשאי מנהל עזבון, שהינו גם יורש עפ"י צוואה, לנהל מו"מ עם נהנה אחר אשר בעקבותיו הנהנה האחר חותם על הסכם לקבלת מנה קטנה יותר בעזבון מזו שהוריש לו המוריש בצוואה?

תשובה

לא! במקרה בו מנהל העזבון הוא נהנה, קיים ניגוד עניינים ברור בין תפקידו ליישם את הוראות הצוואה לבין עניינו האישי, כיורש. במקרה בו מתעוררת בעיה בעניין הצוואה, על מנהל העזבון לפנות לביהמ"ש למתן הוראות ובכל מקרה, אם מתגבש הסכם על-פיו נהנה אחר מסכים לקבל מנה קטנה יותר בעזבון, על הסכם זה לקבל תוקף ולהיות מאושר בבימ"ש.

שאלה

האם ניתן לנקוט בהליכים משפטיים נגד מנהל עזבון אשר היטעה זוכה וגרם לו לחתום הסכם לקבלת חלק קטן יותר בירושה?

תשובה

כן! במיוחד כאשר מנהל העזבון הוא גם נהנה, על פי צוואת הנפטר, כך שתפקידו עשוי להוות ניגוד אינטרסים, והנהנה שזכויותיו נפגעו הוא גוף ציבורי או עמותה ללא כוונת רווח וכי הירושה ניתנה לזכר המצווה או משפחתו. נקודות אלו הובהרו בבימ"ש למשפחה בי-ם אשר קיבל תביעה שהוגשה ע"י "אילן איגוד ישראלי לילדים נפגעים" לביטול הסכם שנחתם בין האיגוד לבין מנהל העזבון, אשר יחד עם אשתו וילדיו היו הנהנים האחרים היחידים מלבד "אילן", בעזבון. ביהמ"ש קבע כי מנהל העזבון פעל בחוסר תום לב, בהיותו נתון במצב של ניגוד עניינים. ביהמ"ש ציין כי ברור שמנהל העזבון הוליך את נציגי האיגוד שולל וכי כתוצאה מתרמית זו נחתם ההסכם אשר היה מנוגד לרצון המוריש.

ביהמ"ש שיחרר את מנהל העזבון מתפקידו ביחס לחלק זה של הצוואה והגדיל את הסכום הכספי שיקבל האיגוד. ביהמ"ש חייב את הנתבע (מנהל העזבון) לשלם את יתרת הסכום בתוספת ריבית והצמדה.

שאלה: 

התמניתי כמנהל העיזבון של סבתי על פי בקשת דודה שלי. בגמר פעולות ניהול העיזבון, פסק לי בית המשפט שכר טרחה. כעת קיבלתי הודעה ממס הכנסה כי הוטל מס על שכרי זה. האם יש סיכוי להצליח להתנגד לכך ? 

תשובה: 

לא ! בסוף שנות השישים קבע בית המשפט העליון בפסק דין, כי אף במצב בו מנהל העיזבון לא ציפה לשכר על פועלו ושקביעת שכרו היתה נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של גורם אחר, אין לומר שהתשלום נתקבל כמתנה וללא תמורה. בית המשפט קבע כי יש לראות במנהל עיזבון כמי שנושא תפקיד או משרה ולפיכך יש לראות בהכנסה שצמחה מתפקיד שכזה כחייבת במס לפי פקודת מס הכנסה.

שאלה: 

ירשתי דירה על פי צוואת דודתי. חובות גדולים רובצים על העיזבון, כיוון שדודתי נכנסה להוצאות כבדות בגין טיפולים רפואיים ואחרים, שהיא קיבלה במשך תקופה ארוכה לפני מותה. האם חלקי בירושה נתון בסכנה בשל חובות אלה, או שהוא מוגן בגלל שמדובר בנכס מקרקעין ולא בכסף. 

תשובה: 

השאלה האם דירה שניתנה בירושה לנהנה על פי צוואה, נתונה בסכנה, כאשר חובות כבדים מגיעים מעיזבון המנוח, נשקלה ע"י בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בחודש דצמבר 2002. בית המשפט פסק, כי למרות שכאשר מצווה מוריש בצוואתו רכוש מסוים למישהו, קיימת הנחה שאותו אדם צריך לקבל אותו במלואו, הדבר הוא כך, רק כאשר קיימים מקורות מימון מספיקים בשארית העיזבון, כדי לפרוע את החובות, לאחר הקצאת חלקיהם של הנהנים. כאשר אין זה המקרה, הנהנים ייאלצו לשאת בנטל תשלום החובות, בהתאם לחלקיהם היחסיים בירושה. אין זה משנה אם הם יורשים זכויות כספיות, נכסי מקרקעין או נכסי מיטלטלין.

שאלה: 

התמניתי להיות מנהל עיזבונו של דודי. אין לי רקע בכלכלה או במשפטים, ואינני יודע כיצד לשלם את חובות העיזבון, כיוון שלא נותרו די כספים בעיזבון כדי לפרוע את כל החובות, לאחר הקצאת חלקיהם של הנהנים. מה עלי לעשות? 

תשובה: 

כאשר מנהל עיזבון איננו יודע לבטח, כיצד לשלם חובות של העיזבון, עליו להגיש לבית המשפט בקשה למתן הוראות בנושא. ככלל, כאשר אין בשארית העיזבון אמצעי מימון מספיקים כדי לפרוע את החובות, לאחר הקצאת חלקיהם של הנהנים, אזי הנהנים ייאלצו לשאת בנטל תשלום החובות, על פי חלקם היחסי בירושה. אין זה משנה אם הם יורשים זכויות כספיות, נכסי מקרקעין, או נכסי מיטלטלין.

שאלה: 

האם ניתן לפטר מנהל עזבון ? אם כן – מי יכול לפטר אותו ובאילו נסיבות ? 

תשובה: 

כן! פיטורין הינם אחת ממספר דרכים בהם יכול לבוא לסיומו תפקידו של מנהל עזבון, לפי חוק הירושה – 1965. ביהמ"ש עשוי לפטר מנהל עזבון באם לא מילא את תפקידו כראוי או אם ביהמ"ש מצא סיבה אחרת לפטרו. ביהמ"ש יכול לפעול ביוזמתו או על פי בקשת צד המעונין בדבר. 

בדצמבר 2001 פנה צד מעוניין בתיק עזבונות שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בבקשה להביא לפיטוריו של מנהל העיזבון. המבקש טען שמנהלת העיזבון, עו"ד במקצועה, לא היתה נייטרלית משום שהיתה עורכת הדין הקבועה של אחד מהמשיבים. מנהל העיזבון, כך טען הצד המעונין, החזיק בסכום כסף גדול של העיזבון, וסירב לתת הסבר, מדוע הוא אינו מחלק אותו, אגב כך שהוא נענה רק להוראות המשיב. 

בית המשפט דחה את הבקשה, והדגיש כי הצד המעונין לא הצליח להראות שמנהל העיזבון נגוע במשוא פנים, והוסיף כי פעולותיו של מנהל העיזבון נתונות לביקורתו בכל מקרה. למרות שעל מנהל העיזבון לחלק את נכסי העיזבון, יש לו שיקול דעת לגבי העיתוי, וכל עוד לא הוכח כי מנהל העיזבון פעל בצורה לא נכונה, אין סיבה שבית המשפט יתערב.

שאלה: 

כיצד ינהל מנהל עיזבון זר, את עיזבונו הישראלי של תושב זר חשוך ילדים, כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה, אך קיימים יורשים פוטנציאליים, חלקם אינם ידועים, כאשר בהתאם להסכם שנעשה בחו"ל לפני נישואיו של המנוח, במותו אמור עיזבונו לעבור באופן אוטומטי לאשתו, אשר נפטרה לפניו. 

תשובה: 

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הכריע בחודש דצמבר 2002 בפרשה שכזו וקבע כי לא ייתכנו קיצורי דרך, ועל מנהל העיזבון לעשות מאמץ ולהכין רשימה של היורשים הפוטנציאליים של הבעל המנוח. יש להמציא ליורשים הפוטנציאליים כל מסמך שעלול לפגוע בזכויותיהם הפוטנציאליות לקבל חלק מעיזבונו הישראלי של הבעל המנוח. מסמך כזה יכול להיות בקשה למתן צו קיום צוואה בעניין אשתו המנוחה של המנוח. כתוצאה מההסכם שנעשה לפני נישואיו של המנוח, עיזבון אשתו המנוחה אמור לכלול את עיזבונו הישראלי של בעלה. 

בית המשפט דחה בקשה להכיר בהסכם שנעשה לפני הנישואין ולאכוף אותו, תוך מתן תוקף של פסק דין בישראל לאותו הסכם, מאחורי גבם של יורשים פוטנציאליים של עיזבון הבעל המנוח.

שאלה:

בעלי נפטר לפני מספר חודשים, והשאיר אחריו חובות גדולים, עקב כשלונו בעסקים. הנכסים היחדים שנותרו הינן שתי קופות גמל מהימים שבעלי שירת בצבא הקבע. האחת החלה להשתלם לבעלי עוד בחייו ואילו השניה אמורה להשתלם רק לאחר מותו. נושיו של בעלי מבקשים לגבות את חובם מעזבונו - האם הם יכולים לגעת בקופות הגמל ? תשובה:

התשובה תלויה בתנאים שנקבעים בין הנפטר ובין קופת הגמל שלו. באופן עקרוני הפסיקה פירשה את הוראות חוק הירושה - 1965, בצורה שרואה בקופות גמל, קופות תגמולים או חוזי ביטוח ככספים אשר דיני הירושה אינם חלים עליהם ושאינם מהווים חלק מעזבונו של הנפטר. עם זאת, במידה והותנה בין הנפטר למבטח כי במקרה של פטירה העזבון יהיה הנהנה, הרי שאז חוק הירושה רואה בקופת הגמל או חוזה הביטוח כחלק מן העזבון. באם הכספים אינם חלק מן העזבון אין אפשרות לנושי העיזבון להיפרע מהם. כמו כן, אין זה משנה מתי שולמו הכספים על פי ההסכם בין הנפטר לקופת הגמל או קופת התגמולים, בין אם במהלך חיי הנפטר או לאחר מותו, גם כספים שגמלו כבר עדיין לא יכללו בעזבונו של הנפטר.

שאלה: 

האם עורך הדין, המייצג אדם, אשר מגיש בקשה למתן צו לקיום צוואה שנעשתה בחו"ל, יכול לתת בעצמו חוות דעת, בתור מומחה לדין הזר, בעניין רכושו של המנוח בישראל, אם מתעורר צורך בחוות דעת כזו? 

תשובה: 

לא! על פי כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) - 1986. הסיבה לכך היא החשש מפני ניגוד עניינים שעלול להיווצר, אם עורך הדין יידרש להעיד בבית המשפט על חוות דעתו. 

במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בחודש מרץ 2003, הוגשה בקשה לאפשר לעורך הדין המייצג את עיזבונו של המנוח, לתת חוות דעת מומחה בעניין החוקים של מדינת ניו - יורק. עורך הדין טען, שהשאלה הנדונה היא שאלה טכנית טהורה, ושלפיכך יש להתיר לו לכתוב בעצמו את חוות הדעת. ואולם, בית המשפט דחה את הטענה, באומרו כי על פי חוק הפרשנות - 1981, מתן מידע הנוגע לדין זר, איננו עניין טכני, אלא עניין שבעובדה, שיש להוכיחו באמצעות עדים מומחים. בית המשפט הורה, אפוא, על הגשת חוות דעת של מומחה בלתי תלוי.