ירושה - צוואות - עשייה/שינוי

שאלה: 

איזה דרכים קיימות לעריכת צוואה ? 

תשובה: 

חוק הירושה מכיר ב- 4 צורות של עשיית צוואה :

1. צוואה בכתב ידו של המנוח , אשר צריכה לשאת את חתימתו ותאריך עריכתה.
2. צוואה בפני עדים ,אשר בדרך כלל היא מודפסת, נערכת ע"י עורך דין, וחתומה ע"י שני עדים, שהיו נוכחים בזמן שהמצווה חתם על הצוואה.
3. צוואה בפני רשות , לדוגמא שופט, רשם של בית משפט , רשם לענייני ירושה, נוטריון או דיין של בית דין רבני.
4. צוואה בעל פה – נדירה למדי, כפי שמוגדר בחוק. כאשר אדם חש (באופן אובייקטיבי או באופן סובייקטיבי) ,שהוא עומד למות, הוא יכול להביע, בנוכחות שני עדים, את רצונו לגבי השאלה, איך ינהגו ברכושו לאחר פטירתו. העדים חייבים לערוך זיכרון דברים בענין הוראות המצווה, ולהפקיד אותו אצל הרשם לענייני ירושה, בהקדם האפשרי. צוואה זו מתבטלת באופן אוטומטי לאחר חודש, כאשר התנאים המצדיקים את עריכתה חדלים להתקיים, כלומר, כשהמצווה עדיין בחיים.

שאלה:

 שלי בתקופת האישפוז בבית החולים , אולם נוכחתי לדעת, שהיא משכה כספים מחשבון הבנק שלי, על דעת עצמה. ברצוני לשנות את הוראות הצוואה שלי , על מנת לקחת בחשבון את הסכומים שהיא נטלה ממני , בלי לאמר לי על כך דבר. האם ניתן לעשות זאת ?

תשובה: 

כן ! עפ"י חוק הירושה, אדם שדעתו צלולה, חופשי לגמרי לבטל, לשנות ,לתקן או לערוך מחדש את צוואתו, בתנאי שהדבר נעשה, שלא מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת , תחבולה או תרמית. מצווה אשר מגלה, כי יורש פוטנציאלי לקח רכוש אשר שייך למצווה, או שהתנהג בצורה שלילית אחרת , רשאי להוציא את הנהנה מצוואתו , או לצמצם את חלקו בירושה. דרך אחת "לקחת בחשבון" את ההתנהגות השלילית של נהנה, היא לערוך צוואה חדשה, אשר מבטלת את הצוואה הקודמת. ולציין בדיוק מה השתנה ומדוע. על ידי פעולה זו המצווה מוותר על זכותו לקבל בחזרה את מה שנלקח ממנו, ולכן מותו מהווה מחסום משפטי כנגד תביעה שתוגש אחרי מותו ע"י נהנה אחר, אשר עלול לתבוע את החזרת אותו רכוש לעיזבון .

שאלה: 

אני ואישתי בשנות ה- 70 לחיינו . יש לנו בת יחידה , רווקה. ברצוני להשאיר לה סכום כסף נכבד לאחר פטירתי, אבל יחד עם זאת אני רוצה להבטיח שיישאר מספיק כסף לאישתי, כדי שתוכל להתקיים בכבוד. אישתי שותפה לדעתי ולרצוני.

בנוסף לכך, אני מודאג למדי, משום שבתי מתייחסת ברצינות רבה מאוד לחבר הנוכחי שלה, אשר נראה לנו כאדם מפוקפק . אנו חוששים, שיש לו כוונה לנצל לרעה את בתנו. האם ניתן לתת ביטוי לדאגתנו ולהגן על בתנו באמצעות צוואה ? 

תשובה: 

כן! בעל ואישה יכולים לערוך צוואות נפרדות עם אותן הוראות או לערוך צוואה משותפת. חוק הירושה מכבד את החופש של מוריש להחליט איזה מרכושו לתת ,למי , ובאיזה תנאים, וזאת באמצעות כמה מנגנונים .

מנגנון נוסף הוא "יורש על תנאי" . מנגנון זה מאפשר למצווה לצוות שיורש יזכה בהתקיים תנאי או בהגיע מועד כלשהו. מנגנון זה עשוי להתאים למצב שבו המוריש מתנגד לנישואין האפשריים של אחד מילדיו, ולא רוצה שהוא/היא י/תזכה בחלקו/ה בירושה באם י/תתחתן עם אותו אדם .

שאלה:

אימי מבוגרת מאוד וחלשה מבחינה פיסית. היא אמרה לי כי ברצונה לערוך צוואה ולצורך זה היא ביקשה ממני למצוא עורך דין ולהסיע אותה למשרדו. חברי הזהירו אותי שאסור לי להיות מעורבת בעניין הצוואה וכי העזרה שלי לאימי עלולה לפגום בתוקף החוקי של צוואתה. קשה לי לסרב לבקשתה של אימי, האם אני יכולה, בכל זאת, לעזור לה ? 

תשובה:

לפי חוק הירושה, בית משפט יכול להכריז על צוואה כבלתי תקפה או מבוטלת, באם יוכח כי אדם שנהנה עפ"י הצוואה, היה מעורב באופן פעיל בהכנת הצוואה או השפיע באופן בלתי הולם על המצווה

 שאלה:

האם אדם מבוגר, אשר התמנה לו אפוטרופוס, מאבד באופן אוטומטי, את יכולתו המשפטית לערוך צוואה או לשנותה ? 

לא ! מינוי אפוטרופוס על גופו ורכושו של אדם, לפי חוק הכשרות והאפוטרופסות -1962 איננו הופך אותו לפסול דין באופן אוטומטי . כדי שאדם יהפוך לפסול דין דרושה הכרזה שיפוטית נוספת/נפרדת. נושא זה נדון ,בחודש8/07 בפס"ד של ביהמ"ש למשפחה בחיפה , אשר קיים את צוואתה של אשה ישישה בת -97 ,שנכתבה מספר שבועות לאחר שהתמנה עבורה אפוטרופוס, על פי בקשתה , וזאת כדי לאפשר לה התנתק מהשפעתם של מכריה, אשר איתם הסתכסכה . 

המנוחה , אלמנה בלי ילדים ומשפחה, אשר התגוררה בבית אבות,וכתבה את צוואתה השנייה והאחרונה ,בכתב ידה, השאירה את כל רכושה למדינת ישראל . אומנם על פי צוואתה המוקדמת יותר,המנוחה התכוונה להוריש את רכושה למכריה ,אלא שהם החלו להשתלט על משאביה הכספיים ולכן היא החליטה להתנתק מהם.

שאלה: 

האם אדם שאינו יודע קרוא וכתוב כשיר להכין צוואה בישראל ? 

תשובה:

כן! אדם שאינו יודע קרוא וכתוב יכול להכין צוואה בישראל. אותו אדם יכול להיפגש עם עורך דין ולהסביר לו למי הוא מעוניין להשאיר את רכושו. עורך הדין יכול לנסח צוואה על פי רצונו של אותו אדם, אשר יכול לחתום עליה באמצעות טביעת אצבע או אגודל, במקום חתימה בכתב ידו. שני עדים שנוכחים במעמד חתימת הצוואה יכולים להעיד כי המצווה חתם על הצוואה מרצונו החופשי. באם יוגש ערעור על תוקפה של הצוואה יוכל עורך הדין שניסח אותה להעיד בנוגע לצלילות דעתו ונחישות רצונו של המצווה בנושא חלוקת רכושו בין יורשיו, בשעת החתימה על הצוואה.

שאלה: 

האם אדם אשר דובר עברית ברמה בסיסית בלבד יכול לערוך צוואה בעלת תוקף? 

תשובה:

כן! אדם בעל שליטה בסיסית בעברית מדוברת יכול לערוך צוואה בעלת תוקף חוקי, בעברית. דבר זה יכול להתבצע באמצעות עורך דין, אשר אמור לנסח ולתת ביטוי להוראות שהובעו על ידי המצווה ולגבשם לצוואה. על מנת לוודא שטיוטת הצוואה אכן משקפת את רצונו של המצווה, עורך הדין אמור להקריא אותה למצווה, לפשט את תוכנה ולבדוק שאכן טיוטת הצוואה הולמת את רצון המצווה. 

פרשה דומה התנהלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 2002, כאשר בית המשפט דחה את ערעורם של צאצאים שנושלו מצוואה שנערכה בעברית, על ידי אישה מבוגרת, ממוצא תימני, שהעברית שבפיה היתה בסיסית, וזאת לאחר שהצוואה אושרה על ידי בית המשפט לענייני משפחה. העדות המכריעה ניתנה על ידי עורך דינה של המנוחה שניסח את צוואתה. עורך הדין העיד על תהליך ניסוח הצוואה וכיצד בדק שהמנוחה מבינה אותו ושהוא משקף בצוואה את רצונותיה האמיתיים. הוא אף העיד כי היא היתה נחושה בדעתה להותיר את עיזבונה רק לאחד מילדיה ושהיא אף הסבירה לו מדוע זהו רצונה. גם בנו של עורך הדין, שהיה עד לצוואה, העיד כי המצווה נטלה חלק פעיל בשיחה עם עורך הדין וכי הבינה את משמעות דבריה.

שאלה: 

אבי נפטר לאחרונה בבית החולים, לאחר שהוא נפצע קשה מאוד בתאונת דרכים. הוא היה אלמן, אך נישא מחדש לפני מספר שנים. זמן קצר לפני מותו, כאשר כל המשפחה הקרובה התאספה סביב מיטתו, הוא אמר שהוא רוצה להוריש לי את דירת החדר, שהוא ירש מאחיו. האם על פי החוק אני זכאי לרשת את דירת החדר מכח הצהרתו של אבי, שאותה הוא נתן בעל פה ממיטת חוליו? 

תשובה: 

בתיאוריה, כן, אם מתקיימים תנאים מסוימים בנוגע לצוואות שבעל פה, שקבועים בחוק הירושה – 1965. אדם שהוא מאוד חולה ומרותק למיטתו, או אדם שרואה את עצמו, בצדק, אל מול פני המוות, זכאי, על פי החוק, לערוך צוואה בפני שני עדים, שאינם אמורים ליהנות מהצוואה שבעל פה. העדים חייבים להעלות על הכתב את דבריו של המצווה, ולהפקיד את הדו"ח שהם עורכים, אצל הרשם לענייני ירושה, מוקדם ככל האפשר. אם כעבור חודש מיום עריכת הצוואה, חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה, והמצווה עדיין בחיים, היא מבוטלת באופן אוטומטי. 

במקרה המתואר לעיל, אם האב היה בדעה צלולה, למרות שהוא ללא ספק ניצב בפני המוות, וישנם שני אנשים מלבד הבן, ששמעו את ההצהרה, ושיכולים להכין מיזכר או לערוך תצהיר ברוח זו, אזי ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, לאשר את הצוואה שנמסרה בעל פה, למרות שיש לתת הסבר מספק לאיחור בעשיית הפעולות הנ"ל. אם בית המשפט לענייני משפחה לא יאשר את הצוואה שבעל פה, והאב לא ערך צוואה בכתב, הבן יהיה זכאי לרשת על פי תנאיו של חוק הירושה, ביחד עם אישתו השניה של אביו המנוח, וביחד עם ילדים אחרים של האב, ביולוגיים או מאומצים. 

שאלה: 

האם מחיקה בקו של חלק מצוואה מבטלת את אותו חלק של הצוואה או את כולה? 

תשובה: 

על פי חוק הירושה – 1965, אם מצווה מוחק בקו חלק מצוואה שנכתבה בכתב ידו, אין משמעות הדבר, שהוא השמיד את כולה, אלא המשמעות היא, שהחלק שנמחק בקו, מבוטל. ואולם, על פי החוק, אם המצווה ימתח קווים לאורך הצוואה, יחתום שם את שמו, ורצוי שגם יכתוב שם את התאריך, משמעות הדבר תהיה ביטול הצוואה כולה. גם אם המצווה לא חתם את שמו, או לא כתב את התאריך ליד קווי המחיקה, אם בית המשפט משתכנע שהוא גמר אומר לבטל את הצוואה, הוא יכול להפעיל את שיקול הדעת שלו ולפסוק שהצוואה חסרת תוקף. 

נקודות אלה הודגשו ע"י בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בתיק עזבונות , שנדון בפניו בשנת 1999, בנוגע לצוואה שנעשתה ע"י מנוח, שהותיר אחריו שני בנים בגירים מנישואיו הראשונים, ואישה וילד קטין מנישואיו השניים. לפני שבנו הקטין נולד, המנוח עשה צוואה באנגליה. בצוואתו הוא ציווה את רכושו שנמצא בישראל, לאחד מבניו הבגירים, ואת רכושו שנמצא באנגליה, לאשתו השניה. מספר שנים לאחר מכן, המנוח עשה צוואה שניה באנגליה. בצוואתו השניה הוא התייחס אך ורק לרכושו שנמצא באנגליה, והוא הוריש אותו לבנו הקטין. לאחר מותו, בנו הבגיר ביקש בישראל צו לקיום הצוואה הראשונה. אשתו השניה של המנוח התנגדה לכך בטענה שהמנוח ביטל את הוראות הצוואה הראשונה, ע"י מחיקת חלקים ממנה בקו במו ידיו. 

בית המשפט דחה את טענתה של האישה השניה, באומרו כי יש להיזהר מאוד, כאשר קובעים, שקווי מחיקה נועדו לבטל צוואה, ולא רק לשנותה, כדי שלא ייעשה שימוש בשיטה זו, כדי לעקוף את הדרכים המסורתיות והמקובלות לביטול צוואות. במקרה הנדון האלמנה לא הוכיחה שהמנוח התכוון לבטל את כל צוואתו הראשונה . בית המשפט קבע שהמחיקה בקו של חלקים מהצוואה הראשונה היתה הכנה לקראת ניסוח הצוואה השניה.

שאלה: 

בעלי ואני ערכנו צוואות נפרדות, שבהן כל אחד מאתנו מוריש את כל רכושו לבתנו היחידה, שהיא הנהנית היחידה. כאשר ערכנו את הצוואות, בתנו היתה עדיין קטינה. כעת היא בגירה, ולאחרונה היא שינתה את שם המשפחה שלה לשם קצר יותר, ישראלי ומודרני, משום ששם המשפחה שלנו ארוך, מיושן וגלותי לטעמה. האם בעלי ואני חייבים כעת לשנות את צוואותינו, משום שבתנו שינתה את שם משפחתה? 

תשובה: 

לא! כאשר אין מחלוקת בדבר היותו של הנהנה ילדו של המצווה, אין צורך לערוך שינויים בצוואה, רק בגלל שהילד שינה את שם משפחתו, את שמו הפרטי או את שניהם, כל עוד מספר תעודת הזהות של הילד נותר כשהיה, והוא כתוב בצוואה כמספר תעודת הזהות של הנהנה. יודגש עוד כי, גם אם מספר תעודת הזהות איננו מופיע בצוואה לצד שמו של היורש, אולם אין ספק בדבר זהותו של היורש/הנהנה על פי הצוואה, בין אם הוא צאצא ובין אם לאו, גם אז, לא יהיה בכך כדי לגרוע מזכויותיו על פי הצוואה. בנוסף לכך, הרישומים במשרד הפנים אמורים להראות כל שינוי בשמו של אדם ולהצביע על הקשר שבין השם הקודם לבין השם החדש.

שאלה: 

כאשר מיינתי את מסמכיו של אבי לאחר מותו, מצאתי טיוטת צוואה שלא נחתמה על ידו, בצירוף מכתב ממשרד עורכי דין. תאריך הצוואה הוא שנתיים לפני מותו של אבי. בצוואה זו אני הנהנה היחיד, בעוד שאם העיזבון יחולק על פי החוק, אני ושני אחיי נקבל, כל אחד מאתנו, שליש מהעיזבון. אמי נפטרה מספר שנים לפני אבי. האם לטיוטה בלתי חתומה של צוואה יש ערך משפטי כלשהו? 

תשובה: 

התשובה איננה ברורה לגמרי. כאשר למנוח היתה צוואה אשר נוסחה ע"י עו"ד, ואשר היתה אמורה להיחתם ע"י המנוח זמן קצר לפני מותו, סביר להניח שלטיוטת צוואה כזו יהיה תוקף משפטי משמעותי, במיוחד אם עורך הדין יהיה זמין ויהיה מוכן להעיד בביהמ"ש בעניין כוונותיו של המנוח. ואולם, אם חלף זמן רב מיום עריכת הטיוטה עד ליום מותו של המצווה, סביר להניח שתהיה לה משמעות משפטית פעוטה, או שלא יהיה לה תוקף משפטי כלל, כיוון שהיו למנוח שפע של הזדמנויות לחתום על טיוטת הצוואה, אך הוא בחר שלא לעשות זאת, כפי הנראה כיוון שהוא לא החליט סופית בנושא של הורשת רכושו, או שטיוטת הצוואה לא שיקפה נכונה את רצונותיו האמיתיים, אלא היתה רק שלב בתהליך קבלת ההחלטות שלו.

שאלה:

האם יש תקנות מיוחדות שיש לנהוג לפיהן, אם אדם שהוא חירש או אילם מעונין לעשות צוואה לפני נוטריון?

תשובה:

כן! על פי תקנות הנוטריונים - 1978, נוטריון המאשר צוואה של אדם שהוא חירש או אילם, חייב להצהיר על עובדה זו על גב האישור של הצוואה, יחד עם העובדה שאותו אדם הבין את תוצאות הפעולה המשפטית.

שאלה:

האם יש תקנות מיוחדות שיש לנהוג לפיהן, אם אדם שהוא עיוור מעונין לעשות צוואה לפני נוטריון?

תשובה:

כן! על פי תקנות הנוטריונים - 1978, נוטריון המאשר צוואה של אדם שהוא עיוור, חייב להצהיר על עובדה זו על גב האישור של הצוואה, ביחד עם העובדה שהמצווה הבין את תוצאות הפעולה המשפטית.

שאלה:

האם יש צורך באישור של בית משפט, לפני שנוטריון, שהוא אפוטרופוס על נכסיו של אדם המתגורר בבית אבות, יכול לעשות צוואה חדשה עבור אותו אדם? 

תשובה:

לא! למרות שבחודש דצמבר 2002, בתיק עיזבון שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הנהנים על פי צוואה קודמת שנעשתה ע"י המצווה המנוח, טענו שנוטריון שהוא גם אפוטרופוס על נכסיו של מצווה, חייב לקבל את אישור בית המשפט, לפני שהוא מנסח צוואה חדשה לאותו אדם, בגלל החשש מהשפעה בלתי הוגנת. בית המשפט דחה טיעון זה, ציין שבחוק הירושה - 1965 אין כל התייחסות לחשש כזה מהשפעה בלתי הוגנת, וציטט מקרה שממנו עולה, שאין בסיטואציה הזו כשלעצמה דבר, שמעורר חשש מפני השפעה בלתי הוגנת. השפעה בלתי הוגנת צריכה להיות מוכחת בעובדות, ולא על סמך עצם המינוי בלבד.

שאלה:

האם אדם, שחי בבית אבות, ושאיננו כשיר מבחינה גופנית ללכת למשרד של עורך דין, יכול לעשות צוואה? 

תשובה:

כן! ניתן להסדיר את הגעתו של עורך הדין לבית האבות, כדי לקבל את הוראותיו של המצווה, ואת חזרתו לבית האבות עם עותק מודפס של הצוואה, לצורך קבלת אישורו של המצווה, ולצורך החתמתו על הצוואה לפני עדים. לעתים מומלץ שרופא יבדוק את המצווה לפני עשיית הצוואה, ויצהיר בכתב על מסוגלותו הנפשית של המצווה לעשות צוואה. הדבר יסייע באכיפת הצוואה, אם תהיינה התנגדויות למתן צו לקיום הצוואה, שיתבססו על טענות של העדר כשרות משפטית של המצווה לעשות צוואה בעת עשייתה.

שאלה:

במשך שנים רבות עזרנו מרצוננו הטוב לשכנתנו המבוגרת, אשר רצתה להמשיך להתגורר בדירתה, ולא לעבור לגור בבית אבות. ערכנו קניות עבורה, לקחנו אותה לרופא שלה במידת הצורך, ובאופן כללי "אימצנו" אותה, למרות שהיא קיבלה סיוע בביתה מספר פעמים בשבוע. לא היה לה כל קרוב משפחה שנותר בחיים, פרט לאחיינית, אשר ביקרה אותה רק פעם בשנה. לפני מספר חודשים, מצבה הבריאותי התדרדר, והיא עברה להתגורר בבית אבות. ביום שבו היא עברה להתגורר בבית האבות, היא אמרה לנו שהיא "זכרה" אותנו בצוואתה. היא נפטרה לאחרונה. בהלווייתה פגשנו את אחייניתה. היא סיפרה לנו, שהיא ביקרה את דודתה מספר פעמים בשבוע לאחר שהיא עברה להתגורר בבית האבות, והביאה לבית האבות עורך דין, שערך עבור דודתה צוואה חדשה, שבה היא הורישה לה את כל רכושה. האם שכנתנו היתה רשאית לפעול כפי שהיא פעלה? 

תשובה:

אם אדם הוא בדעה צלולה, ואינו נתון תחת לחץ או תחת השפעה בלתי הוגנת, הוא חופשי לבטל צוואה קודמת ולערוך צוואה חדשה. נקודה זו הודגשה בתיק עיזבון שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בחודש דצמבר 2002, כאשר צוואה מאוחרת בזמן קוימה, למרות העובדה שהנהנים על פי הצוואה הקודמת בזמן, מכרים של המנוחה, הגישו התנגדות לקיומה. המכרים טענו שהופעל לחץ על המצווה לערוך את הצוואה החדשה לטובת קרוב המשפחה היחיד שנותר למנוחה, אחיינה, אשר ביקר אותה בקביעות במהלך החודשים האחרונים של חייה. בית המשפט דחה את טענותיהם, וקבע כי הראיות הוכיחו שהמצווה פעלה מרצונה הטוב והחופשי, וכי היתה זו זכותה להותיר את רכושה לקרוב המשפחה היחיד שנותר לה, אשר התקרב אליה סמוך לפטירתה. 

שאלה: 

האם הקלטת דבריו של אדם זקן בעניין הרכוש שלו, אשר נעשית שלא בידיעתו, היא שוות ערך לצוואה שבכתב? 

תשובה: 

לא! כך נפסק ע"י בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בתיק עיזבון שנדון בחודש מרץ 2003. באותו מקרה בית המשפט דחה בקשה למתן צו קיום צוואה, אשר הושתתה על הקלטת דבריה של המנוחה במכשיר הקלטה. ההקלטה נעשתה בבית אבות בישראל, שלא בידיעתה של המנוחה, ע"י עורך דין של מוסד ללא כוונת רווח. בית המשפט פסק כי חוק הירושה – 1965 הוא נוקשה ביותר בנוגע לצורות האפשריות של צוואה, וכי הקלטה אינה יכולה להוות צוואה שבכתב, במובן שאליו התכוון המחוקק, דהיינו, במובן של צוואה הכתובה בכתב ידו של המצווה. עם זאת, הקלטה יכולה להוות ראיה מסייעת. יתר על כן, כאשר מקליטים אדם שלא בידיעתו, בזמן שהוא מדבר על רכושו, לא ניתן להניח שהוא התכוון לעשות צוואה, ולא ניתן להניח שהוא גיבש החלטה סופית ואיתנה בנוגע לרכושו.

שאלה: 

האם קיימת דרך מועדפת לעשיית צוואה ע"י עיוור? 

תשובה: 

בחודש מרץ 2003 בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דן בתיק עיזבון שעניינו אישה קשישה ועיוורת. בית המשפט התייחס לתקדים של בית המשפט העליון, אשר כקו מנחה המליץ למצווים פוטנציאליים שאינם יכולים לקרוא, לעשות צוואה לפני רשות, אלא אם כן יש להם אמון מוחלט בשני אנשים שיכולים לשמש עדים. 

בתיק לנדאו בית המשפט העליון פסק בשנות התשעים: "אדם שאינו יכול לקרוא את צוואתו, מומלץ שיעשה אותה לפני רשות, ולא לפני עדים, אבל אם הוא מחליט בכל זאת לעשות את צוואתו לפני עדים, מומלץ שיעשה אותה לפני עדים שבהם הוא בוטח במידה כזו שתעשה התערבות של רשות בלתי חיונית".

שאלה:

האם הורה יכול לעשות צוואה, שבה הוא מצווה כמעט את כל רכושו לאחד מילדיו שהוא מוגבל בשכלו, כיוון שהוא יודע שילדיו האחרים יהיו מסוגלים לדאוג לעצמם ביתר קלות? 

תשובה:

כן! אדם חופשי לעשות ברכושו ובצוואתו ככל העולה על רוחו. אם הוא בוחר להוריש נכסים לילד שהוא מוגבל בשכלו, אז לאחר מותו של המצווה יהיה צורך למנות לילד אפוטרופוס לדין.

שאלה:

האם בן זוג, שעשה בעבר צוואה הדדית עם בן זוגו, ושמתכוון עתה להתגרש ממנו, יכול לבטל את הצוואה ההדדית? 

תשובה:

כן! צוואה ניתנת לשינוי או לביטול ע"י המצווה בכל זמן, בלי קשר לגירושין או לשאלה אם בן הזוג האחר היה מעורב בעשיית הצוואה.

שאלה:

אני אם חד הורית לשני ילדים בגירים. אני מעוניינת בכך ששניהם ירשו בחלקים שווים כל רכוש שבבעלותי. אני בוטחת לחלוטין בשניהם. האם חיוני שאני אעשה צוואה?

תשובה:

לא! בהעדר צוואה, רכושו של מנוח שהיה ראש משפחה חד הורית, יחולק בהתאם לעקרונות חוק הירושה – 1965. עקרונות אלה קובעים כי אם למנוח לא היה בן זוג, אך היו לו ילדים, רכושו יחולק שווה בשווה בין ילדיו. לפיכך, במקרה שבו שורר אמון מוחלט בין ילדים בגירים, ואין להם בני זוג מניפולטיביים שעלולים לסבך עניינים, אז אין צורך לעשות צוואה.

שאלה:

אני נשוי ואב לילדים. יש לי בן אחד מחוץ לנישואין, שאותו אני מעוניין לנשל. האם הדבר אפשרי, ואם כן, כיצד? 

תשובה:

כאשר אדם מעוניין לנשל יורש פוטנציאלי שלו, הדבר יכול להיעשות באמצעות עריכת צוואה. קיימות שתי אפשרויות מומלצות: אחת מהן היא לעשות צוואה, המכילה הוראה מפורשת לנשל את היורש הספציפי. האפשרות השניה היא להוריש לו סכום זעום, כדי להראות שהוא לא נשמט מפאת שיכחה של המוריש, אלא שהמוריש במתכוון בחר להוריש לו רק סכום קטן. ניתן לעשות צוואה שאינה מזכירה כלל את שמו של האדם שאותו המצווה מעוניין לנשל, אך במקרה של ילד, גם אם הוא נולד מחוץ לנישואין, התוצאה תהיה, בדרך כלל, הגשת התנגדות למתן הצו לקיום הצוואה.

שאלה: 

אשתי ואני מתלבטים האם כדאי לנו לערוך צוואות הדדיות. יש לנו ארבעה ילדים, שביניהם אנו רוצים לחלק את רכושנו לאחר מותנו. איך עלינו לפעול?

תשובה: 

כאשר בני זוג מסכימים להוריש את רכושם לילדיהם, לאחר ששניהם ילכו לעולמם, עריכת צוואות הדדיות ברוח זו עשויה לשקף את רצונם. ואולם, בפועל, הדבר עלול להיות בעייתי, אם בן הזוג שנותר בחיים מעוניין מסיבה כלשהי לשנות את צוואתו, או שהוא מבקש להעניק את רכושו בחייו. הבעייתיות של סוגיה זו באה לידי ביטוי בשני מקרים, אשר נדונו ע"י שני בתי משפט שונים לענייני משפחה, בשנת 2002, ואשר בהם נדונו צוואות הדדיות. המקרים הוכרעו בצורה שונה. בית המשפט לענייני משפחה בטבריה תמך ברוח הצוואה ההדדית, במקרה שבו האם, שהיא המצווה שנותרה בחיים, חילקה את הרכוש שירשה מבעלה המנוח, רק לארבעה מבין חמשת ילדיהם של בני הזוג, בניגוד לרוח הצוואה ההדדית, ובניגוד להוראות הצוואה ההדדית, שהיא ובעלה המנוח ערכו. על פי הצוואה ההדדית, לאחר מותם של שני ההורים, העיזבון היה צריך להיות מחולק בין כל חמשת הילדים. הילד החמישי, התובע, זכה בתביעתו, והצליח לבטל את ההעברה של חלקו ברכוש על פי צוואת אביו המנוח, לאחיו ולאחיותיו. בית המשפט פסק, שהאם, שנותרה בחיים לאחר בעלה, היתה זכאית ליהנות מפירות רכושו של בעלה המנוח, אך לא היתה לה זכות לחלקו בניגוד לעקרונות שהם קבעו יחד בצוואתם ההדדית. בניגוד לאמור לעיל, בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, תמך בזכותו של בן הזוג שנותר בחיים, לשנות צוואה הדדית. בן הזוג שנותר בחיים, האלמן, נישא בשנית, וערך צוואה חדשה, שבה הוא הותיר את כל רכושו לאשתו החדשה. ילדיו, שהיו אמורים לרשת את רכושם של הוריהם לאחר מותם, התנגדו לצוואה החדשה, אך התנגדותם לצו קיום הצוואה החדשה נדחתה. 

הערת העורך:

על פי עקרונות התקדים המחייב במשפט הישראלי, אפשר ששני בתי משפט של אותה דרגה – כמו בתי משפט לענייני משפחה – יתנו החלטות שהן לכאורה סותרות. רק פסקי דין והחלטות של בית המשפט העליון מחייבים את בתי המשפט שלמטה ובכלל זה את בתי המשפט לענייני משפחה. אפילו פסקי דין והחלטות של בתי המשפט המחוזיים, שממוקמים גבוה יותר בהיררכיה השיפוטית, אף הם מנחים בלבד ולא מחייבים כמו פסקי דין של בית המשפט העליון.

שאלה: 

אני ואשתי בני למעלה משבעים, ויש לנו ארבעה ילדים. אני ואשתי מעוניינים לערוך צוואות הדדיות. האם מומלץ לערוך צוואות כאלה? 

תשובה: 

עריכת צוואות הדדיות בין בני זוג עלולה להיות בעייתית. הסיבה היא העקרון, שלפיו רשאי מוריש לחזור בו בכל עת מצוואתו, וכי יש לכבד את רצונו האחרון. בצוואות הדדיות בין בני זוג העקרון הוא, שלאחר מותו של אחד מבני הזוג, בן הזוג שנותר בחיים הוא היורש שלו, אשר רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, ולאחר מותו, הרכוש שהוא יותיר אחריו, יעבור ליורשים עפ"י הצוואות ההדדיות של בני הזוג.

במקרה שנדון לאחרונה בביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה, בני זוג ערכו צוואה הדדית, והבעל נפטר ראשון. בצוואתו הוא הורה: "אחרי מותי אני מוריש את כל רכושי לאשתי. לאחר מותי ולאחר מותה של אשתי, יחולק הרכוש לחמשת ילדיי". האישה, שירשה את רכושו של בעלה, ביקשה לשנות את הצוואה המשותפת ולהדיר ממנה את אחד מחמשת הילדים. היא העבירה, אפוא, את הרכוש, על שמם של ארבעת הילדים המועדפים. הבן המודח הגיש תביעה נגד האם וטען, כי האם היתה רשאית להשתמש ברכוש וליהנות מפירותיו, אך לא לחלקו בחייה. בפסק הדין נקבע, כי האם היתה חייבת לשמור על רוח הצוואה ההדדית , ואסור היה לה לפעול בניגוד לצוואה. בית המשפט בחן את רצונו של האב המנוח וקבע, כי הוא לא התכוון להעניק לאם את הסמכות להדיר את הבן מהירושה, ולפיכך הדרת רגליו של התובע מצוואת אביו נעשתה שלא בתום לב, ופגעה באינטרס ההסתמכות של האב. נקבע כי העברת חלקו של התובע לאחיו בטלה.

שאלה: 

אבי ואמי ערכו צוואות הדדיות. כל אחד מהם הוריש לשני את עזבונו. אמי נפטרה לפני אבי, ואבי נשא אשה חדשה. כתוצאה מנישואיו החדשים, אבי שינה את צוואתו, והוריש את כל רכושו לרעייתו החדשה. לאחרונה אבי נפטר. אני סבור כי השינוי שאבי ערך בצוואה ההדדית פגע באינטרס של אמי, שהאמינה כי אם תלך לעולמה לפני בעלה, הוא יוריש את רכושם המשותף לי ולאחותי. האם יש לי סיכוי להצליח בתביעה, שבה אבקש לקבוע, שהשינוי שאבי ערך בצוואה בטל? 

תשובה: 

התשובה איננה חד משמעית, אולם בנסיבות דומות נפסק ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בכפר סבא, כי דין טענת הילדים, בדבר פגיעה באינטרס ההסתמכות של ההורה שנפטר ראשון, להדחות. נפסק, כי הדין הקיים מאפשר חופש לשנות צוואה. כיוון שהדין הקיים מאפשר חופש לשנות צוואה, תוצאת השינוי עלולה להיות כזו, שהמצווה האחר לא התכוון אליה. נקבע, שהשינוי שעשה המנוח בצוואה ההדדית תקף, ושהאישה החדשה היא היורשת של המנוח, ולא ילדיו, וזאת למרות רצונה הודאי של אמם של הילדים. 

שאלה: 

האם בעל, אשר ערך צוואה משותפת עם אישתו, יכול לשנות מהוראות הצוואה , לאחר מותה של אישתו ? 

תשובה: 

לא! זה בניגוד למטרה ולמהות של צוואה משותפת. בית המשפט לענייני משפחה במחוזות תל-אביב והמרכז ביטל את החוקיות של ניסיון לשנות צוואה משותפת, במשפט שהתנהל בתיק עזבונות שהתברר בפניו. בצוואה המשותפת שערכו בני הזוג נקבע, כי בן משפחתו של כל אחד מהם , אחיין של הבעל, מצד אחד, ובן מנישואין ראשונים של האישה, מצד שני, היו אמורים לרשת באופן שווה, אחרי מות בן הזוג הנותר בחיים.

אחרי מותו של הבעל, האישה ניסתה לשנות את הוראות הצוואה המשותפת לטובת בנה בלבד. בית המשפט קבע, ששינוי כזה מחוסר תוקף, בהיותו עומד בניגוד לרוחה של הצוואה המשותפת.