שאלה: 

עד לאיזה גיל חלה חובה על הורה לשלם מזונות לילדיו ? 

תשובה: 

בדרך כלל משולמים דמי מזונות עד גיל 18, אלא אם כן יש הסכם אחר בעניין זה או שבית משפט קבע כי המזונות ישולמו, עד אשר ישלים הילד את לימודיו בבית הספר התיכון או עד לסיום שירות החובה הצבאי .אולם אם הילד עובד, לאחר גיל 18 , אין הוא זכאי למזונות .אם ילד מתגייס לשירות החובה בצה"ל, אזי בימ"ש נוטה לפסוק לזכותו מזונות בשיעור של כ- 1/3 מדמי המזונות ששולמו לו עד גיל זה.

שאלה:

האם בית המשפט מביא בחשבון את הזמן שחלף מיום הגשת התביעה, ועד למתן החלטה בעניין מזונות זמניים או קבועים? 

תשובה: 

כן! בית המשפט, בדרך כלל, יפסוק מזונות מיום הגשת התביעה – בין אם הוא נותן החלטה בדבר מזונות זמניים, ובין אם הוא נותן פסק דין בדבר מזונות קבועים. 

שאלה:

איך ניתן למסור את כתב התביעה ואת ההזמנה לדין. לאביו של קטין ,אשר הוגשה כנגדו תביעה בעניין מזונות ילדו? 

תשובה:

אם עקבותיו של חייב פוטנציאלי במזונות אינם ידועים, ניתן להגיש במשרד הפנים בקשה לקבלת תיעוד בעניין כניסות שלו לישראל ויציאות שלו מישראל. אם הוא רשום כמי שעדיין נמצא בישראל, אז ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לבצע לו את מסירת מסמכי התביעה בדרך של ל"תחליף המצאה", כדי לקבל היתר של בימ"ש להמציא לו את המסמכים בדרך חלופית, כמו באמצעות פרסום מודעה בעיתון, בהתאם להוראות של בית המשפט.

שאלה

האם אב ישלם פחות דמי מזונות, כאשר הוא והאם מחלקים ביניהם את המשמורת המשותפת של ילדם , לעומת מצב בו האם היא ההורה המשמורן היחיד של הקטין ולאב יש הסדרי ראייה?

תשובה

כן! במצב של משמורת משותפת לשני ההורים, תהיה הפחתה מסויימת בדמי המזונות, אשר מחוייב האב לשלם עבור מזונות הקטין. ברם, במקרה של שני הורים יהודים אין חלוקה שווה בין ההורים בעניין מזונות ילדים עד שהילדים גדלים. זאת, משום שבמקרה בו שני ההורים הינם יהודים, נושא מזונות הקטינים נקבע עפ"י הדין הדתי. על פי הדין העברי, על האב מוטלת החובה לשלם מזונות מלאים עד הגיע הקטין לגיל 15. רק כאשר הקטין מגיע לגיל 15, מתחלק נטל המזונות בין שני ההורים, ותלוי גם בהכנסות של כל אחד מהם. 

שאלה

האם הדין העברי נוהג באופן שוויוני כלפי אבות ואמהות בעניין החובה לשאת במזונות ילדיהם הקטינים?

שאלה

לא! בימ"ש למשפחה במחוז תל אביב הדגיש את יחסו הלא שוויוני של הדין העברי בפסק דין למזונות שניתן על ידו בחודש ינואר 2003. ביהמ"ש העמיד זה כנגד זה, את יחסו הבלתי שוויוני של הדין העברי כלפי גברים ונשים, לעומת, מחוייבותה הבינלאומית של מדינת ישראל לשוויון בין המינים, עפ"י האמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה שנתקבלה ביום 18.12.1979, ונכנסה לתוקף בישראל, ביום 2.11.1991.

ביהמ"ש ציין כי:

"הדין העברי מחייב את האב לזון את ילדיו הקטינים (עד גיל 15) ורק עליו לספק להם את מזונותיהם ההכרחיים, בעוד שאת האם ניתן לחייב רק במזונות מדין צדקה שמעבר למזונות ההכרחיים."

שאלה: 

איזה עניינים ניתן לכלול בתביעה בעניין מזונות ילדים ? האם ישנם רכיבי הוצאה כלשהם במסגרת צורכי הילדים, אשר גם על האם להשתתף בהם ? 

תשובה: 

כאשר האם והאב הינם יהודים, האב לבדו אחראי לספק את כל צורכי הקטינים, עד הגיעם לגיל 15. האב לבדו חייב לספק את צורכיהם הבסיסיים, כמו דיור, מזון, ביגוד, הנעלה, בריאות וחינוך. הוצאות שהן מעבר לצורכיהם הבסיסיים, כמו פעילויות מחוץ לתכנית הלימודים והוצאות רפואיות חריגות אמורות להתחלק בין ההורים, בהתאם ליחס הכנסותיהם, וזאת החל מגיל 15 ואילך .

שאלה:

כיצד ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד הדתי קובעים את סכום דמי המזונות , שמוטל על הורה לשלם עבור ילדו? האם קיימת נוסחה שבאמצעותה ניתן לקבוע כמה באמת "עולה" ילד להוריו? 

תשובה:

לאחרונה נוסה בביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים מודל לחישוב דמי מזונות עבור ילד. כיוון שאחידות בפסיקת מזונות ילדים היא אפשרות ורצויה לכל הדעות, הוצע מודל, שנשען על סקר הוצאות המשפחה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השאלה הראשונה שיש לשאול במסגרת המודל היא לאיזה עשירון משתייכת המשפחה על פי כלל הכנסותיה עובר לפירוקה. הרעיון הוא להתאים את מזונות הילדים לגובה הוצאות משפחה, המשתייכת לעשירון שאליו השתייכה המשפחה לפני פרידת ההורים. לכל עשירון הוצאה אופיינית לנפש. ההוצאה לנפש פוחתת ככל שמספר הנפשות גדל. המודל מחלק את ההוצאה לנפש לשני חלקים:

1. מינימום הכרחי (מזון , ביגוד, הנעלה וחינוך).
2. הוצאה מעבר למינימום ההכרחי.

המודל גם עושה אבחנה בין מזונות עד גיל 15 ולאחריו. ואולם, כיוון שמלאכת השיפוט איננה אקט טכני, על השופט או על הדיין לקחת בחשבון שיקולים נוספים מעבר לחישוב המתימטי, למשל: אופן חלוקת הרכוש בין ההורים, כושר ההשתכרות שלהם, משמורת משותפת .

שאלה: 

האם קיים סכום סטנדרטי מינימלי של מזונות עבור ילד? 

תשובה: 

לא! אך בתי המשפט נוטים לקבוע סכום של בין 1,200-1,500 ש"ח לחודש על דרך האומדנא, עבור מזונות ילד, כאשר ההורה התובע אותם עבור ילדו איננו מפרט ו/או מוכיח את צרכיו של הילד בתביעתו

שאלה:

האם ביהמ"ש עשוי לחייב אב גם בהוצאות הדיור אשר האם מוציאה עבור קטין? 

תשובה: 

כן! כאשר להורה, אשר מגיש תביעה למזונות ילדו, יש מקום מגורים שבו הוא יכול להתגורר עם ילדו, הסכום הבסיסי שבתי המשפט נוטים לפסוק – אף בהעדר הוכחה בעניין צרכיו של הילד – הוא בסביבות 1,500- 1,200 ש"ח לחודש. ואולם, כאשר ההורה המגיש תביעה למזונות ילדו, צריך למצוא מקום מגורים, אז הסכום שצפוי להיפסק יהיה גדול יותר, כיוון שהוא יכלול את החלק היחסי של הילד בהוצאות אחזקת הדירה ובעלות של דמי השכירות. בדרך כלל מקובל שההורה שאיננו משמורן משלם 30% מן העלות של דמי השכירות ושל הוצאות אחזקת הדירה, כאשר יש ילד אחד שמתגורר עם ההורה המשמורן בדירה שכורה.

שאלה: 

האם ניתן להגביל את מספר החוגים,אשר קטין משתתף בהם,כאשר הסכם הגירושין שותק בעניין כמות החוגים,והיקף ההוצאה בגינם?

תשובה: 

כן! אב ואם, כאפוטרופסיו הטבעיים של הקטין, אחראים במידה שווה לפעילויותיו של הקטין לאחר שעות הלימודים, וההורה אשר לו נתונה המשמורת איננו רשאי להעמיס על הקטין פעילויות יתר על המידה. ההורה שאיננו המשמורן צריך להיות מעורב בנושא. אם ההורה המשמורן רושם את הילד לפעילויות ללא הגבלה, אז ההורה שאיננו משמורן יכול לפעול נגד התופעה. אפשרות אחת היא לבקש מביהמ"ש שיתערב (במסגרת תיק אפוטרופסות בעניינו של הקטין), ושייתן הוראות בדבר הסוג והיקף של הפעילויות שבהן הילד ישתתף, בהתחשב בעובדה שהישגיו בלימודים מושפעים לרעה מהשתתפותו ביותר מדי חוגים. האפשרות השניה היא להגיש תביעה להפחתת מזונות, אשר תתבסס על הירידה בהכנסותיו של האב, ואשר תתרכז בין השאר בהגבלת מספר החוגים שבהם ישתתף הילד, וממילא בהגבלת ההוצאה בגין רכיב זה במזונותיו.

שאלה:

האם דמי מזונות, שנפסקים ע"י בית משפט עבור קטינים, מושפעים מקיצבת הילדים, שההורה המשמורן מקבל עבורם מן המוסד לביטוח לאומי?

תשובה:

כן, בעקיפין. קיצבת ילדים משתלמת ע"י המוסד לביטוח לאומי לידי ההורה המשמורן. כאשר בית המשפט קובע את דמי המזונות עבור הקטינים, הוא יכול להביא בחשבון את הסכום, שמתקבל מאת המוסד לביטוח לאומי, בחישוב הסכום הדרוש לשם סיפוק צורכי הקטינים. בדרך כלל, בית המשפט קובע סכום מזונות ואומר, שקיצבת הילדים תהיה בנוסף לכך, והיא תשתלם ישירות לידיו של ההורה המשמורן. בית המשפט אינו קובע את הסכום הכללי הנחוץ לילד, מפחית ממנו את קצבת הילדים, ואז מתייחס להפרש כמזונות, משום שדרך זו מסורבלת ועלולה ליצור חוסר וודאות מבחינת שיעור התשלום שמוטל על האב לשלם מידי חודש בחודשו .

שאלה: 

איך תחושב הפחתת מזונות, כאשר אין לכך התייחסות בפסק הדין,משום שסכום המזונות נקבע שם בעבור שני קטינים באופן כולל ? 

תשובה: 

כאשר יש בפסק דין חיוב כולל עבור מספר ילדים בסכום אחד, אזי בהעדר קביעה אחרת, קיימת חזקה שכל אחד מהילדים זכאי לסכום שווה מכלל המזונות. ולפיכך כשמסתיימת החובה לזון את אחד הילדים, פוחת שיעור המזונות בחלק היחסי של אותו ילד מתוך כלל המזונות.

שאלה:

באיזה יחס תתבצע חלוקה כאשר פסק דין למזונות של שלושה קטינים,אשר ניתן בסכום כולל,ולא מפורט,שולם ע"י המוסד לביטוח לאומי,ואחד מן הילדים נעשה בגיר? 

תשובה:

ניתן להגיש תביעה חוזרת לבימ"ש בעניין מזונות כאשר, קודם לכן, ניתן פסק דין גלובלי למזונות מספר זכאים, אלא שכלפי אחד מהם, הסתיים החיוב במזונות, אולם הגשת תביעה מעין זו אינה הכרחית. הכלל הוא שכאשר נפסקים מזונות למספר זכאים בסכום גלובלי, יש לראותם, כאילו נפסקו לכל אחד במידה שווה. בסוגייה זו ביהמ"ש חיווה דעתו באומרו: "טוב יעשה המוסד לביטוח לאומי אם יאמץ כלל זה ולא יפנה אישה לקבל פסק דין חדש למזונות כל אימת שילד בגר והמזונות נפסקו בסכום גלובלי". 

שאלה: 

האם גבר, שניצב בפני תביעת מזונות, שהוגשה נגדו בישראל לגבי ילד, שנולד בחו"ל, חייב לשלם מזונות לקטין, אם הוא לא נשוי לאימו של הקטין? 

תשובה: 

כן! החוק הרלבנטי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) – 1959, איננו מבדיל בין ילדים, שנולדו להורים נשואים, לבין ילדים, שנולדו להורים שאינם נשואים. כמו כן, אין החוק עושה הבחנה בין ילדים, שנולדו בחו"ל, לבין ילדים, שנולדו בישראל.

שאלה:

האם גבר יכול לחייב אישה, באופן חוקי, לבצע הפלה, כאשר ההריון שהיא נושאת איננו רצוי ולא היה מתוכנן, והוא רוצה להימנע מהחיוב לשלם מזונות לילד שייוולד? 

תשובה:

לא! בית המשפט העליון פסק, שלא ניתן לכפות על אישה הרה לבצע הפלה בניגוד לרצונה, כדי לחסוך מהאב המיועד את התוצאות המשפטיות של קיום יחסי המין עם האם, ואת החיובים הכספיים הנובעים מן האבהות.

שאלה:

האם הכרחי להמתין עד שיינתן פסק דין בתביעת האבהות, ורק לאחר מכן יש להגיש נגדו תביעת מזונות עבור קטין שנולד מחוץ לנישואין ? 

תשובה:

לא ! ניתן ורצוי להגיש בעת ובעונה אחת את תביעת האבהות ואת תביעת המזונות. לכשיינתן פסק דין, שיקבע כי הנתבע הוא אבי הילדה, תתחיל להתברר תביעת המזונות, וכשיינתן פסק דין בתביעת המזונות, תהיה בו התייחסות לחוב המזונות עבור העבר, שיחושב, קרוב לוודאי, מיום הגשת תביעת המזונות.

שאלה:

מה סיכויי הצלחת תביעת מזונות של אשה נשואה כנגד המאהב שלה אשר הינו אביו הביולוגי של בנה ? 

תשובה:

אפסיים! תביעה של אישה יהודיה, אשר הינה נשואה כדין לבעל יהודי, למזונות הבן הקטין שלה, מגבר אשר איננו אביו הרשום, צפוייה לכישלון. קודם להגשת תביעה למזונות קטין, יש להגיש תביעה להצהרת אבהות. במסגרת תביעה זו יש להוכיח את האבהות של האדם, שנטען להיות אביו של הילד. תביעת אבהות שכזו צפוייה להיכשל, בגלל שבתיהמ"ש בישראל לא מאפשרים להפוך קטינים לממזרים. במצב שכזה הצורך להגיע לחקר האמת צפוי להידחות מפאת עקרון טובת הילד. במילים אחרות, טובת הילד דורשת שלא יוטבעו עליו קלון או תווית של ממזרות. נוצר, איפוא, מצב אבסורדי, שתביעת קטין למזונות מ"אביו הרשום" עשוייה להצליח, ותביעת קטין מ"אביו הביולוגי" עלולה להיכשל.

שאלה: 

האם ילד, שאימו איננה נשואה לאביו, זכאי למזונות מאביו הביולוגי , למרות שהאב טוען שזרעו נגזל ממנו, במעשה תרמית של האם ? 

תשובה: 

כן ! זכותו של ילד למזונות היא מוחלטת וכללית, בדין הישראלי , ואינה נגרעת כתוצאה ממעשיה או ממחדליה של אימו .

בית המשפט העליון סיכם את המצב המשפטי בסוגיה זו, לפני שנים רבות, באומרו : "כאשר מגע מיני נעשה מחוץ לנישואין, אין בכך, מבחינה משפטית , כל אי חוקיות או אי מוסריות, או הפרה או סיכון של שלום הציבור או של תקנת הציבור, ואין בכך כדי לשלול את הזכות לתבוע או לנקוט בצעדים משפטיים ".

האמור לעיל הודגש שוב, ביולי 2001 ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בתל-אביב, כאשר אב ביולוגי של ילד , שנולד כתוצאה מקיום יחסי מין מזדמנים , נכשל בתביעת נזיקין שהגיש נגד אם חד הורית, לפיצוי כספי ,שווה ערך ,לסכום המזונות שנפסק כנגדו. האב טען שהילד נולד כתוצאה מ"גניבת זרע", שבוצעה ע"י האם, אשר בדרכי הונאה ו/או ברשלנות הפרה הסכם שנערך ביניהם , כאשר קיימו יחסי מין, ע"י כך שהיא גרמה לו להאמין, שהיא השתמשה באמצעי מניעה יעילים .

בדחותו את טענותיו, בית המשפט הדגיש , בין היתר, שבניגוד לטענותיו של האב, פיתוי אינו הונאה, ואיננו יכול להוות עילה שעשויה לבסס את טענותיו לפיצוי כספי.

הודגש בפסק הדין כי ,בית המשפט העליון, פסק בנושא כדלקמן :"פיתוי איננו הונאה, והעילה של פיתוי איננה מוכרת כעילה בדיני הנזיקין … גבר שמקיים יחסי מין עם אישה, בין אם כתוצאה מפיתוי ובין אם לאו, אחראי לתוצאות הטיבעיות הנובעות ממעשיו.

פיתוי איננו פעולה של הונאה. אדם שאיננו מסוגל לעמוד בפיתוי ,איננו פטור מנטילת אחריות למעשיו".

שאלה:

בעלי ואני אימצנו בעבר ילד. לאחרונה נפרדנו זה מזה. בעלי עזב והילד נשאר איתי. האם אשה יכולה להגיש נגד בעלה בנפרד תביעת מזונות עבור ילדם המאומץ ?

תשובה:

כן! לילד מאומץ יש זכויות מלאות למזונות. צו אימוץ מעביר את כל הזכויות והחובות מן ההורים הביולוגיים של הילד אל הוריו המאמצים. יתר על כן, על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) – 1959, הגדרת "ילד" בחוק, כוללת גם ילד מאומץ. לפיכך, תביעה למזונות ילד יכולה להיות מוגשת נגד אב מאמץ,ואין בינו לבין אב ביולוגי שום הבדל מבחינת החיוב במזונות

שאלה:

האם בעל חסר דת ,חייב שתשלום מזונות בתה מנישואין ראשונים של אשתו היהודיה,כאשר אבי הקטינה חי,ומצוי בחו"ל ? 

תשובה: 

החיוב של הורה במזונות ילדו הקטין מבוסס על הדין הדתי האישי של ההורה. כאשר לאדם אין דין דתי – כפי שהמצב הוא אצל חסר דת – או כאשר הדין האישי אינו חל, אז חלה החקיקה האזרחית. החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) – 1959 קובע, שאדם נשוי חייב במזונותיהם של ילדיו הקטינים וכן במזונותיהם של ילדיו הקטינים של בן זוגו. ואולם, כאשר האב הביולוגי של ילדו של בן הזוג הינו בחיים, יש למצות את סיכויי התביעה כלפיו ולנסות לתבוע את האב הביולוגי תחילה. רק כאשר הדבר נעשה, והאב הביולוגי אינו יכול לתמוך בילדו כלל, או שהוא איננו בהישג יד, רק אז ניתן להגיש תביעת מזונות נגד בן זוגה של אימו של הילד.

נקודות אלה הובהרו בתיק שנדון בפני בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בשנת 2002. נפסק, שבן זוג לא יהודי, אינו חייב במזונות הילד של אישתו מנישואיה הראשונים, בגלל שהיא לא הגישה קודם לכן תביעת מזונות נגד האב הביולוגי, שהיה בחיים. מזונות נפסקו רק עבור הילד המשותף של בני הזוג.

שאלה:

האם במסגרת תביעת מזונות שמגישים ילדים נגד אביהם, ניתן לחייב

אותו לשאת בתשלומים השוטפים של המשכנתא על דירה ששייכת לו ולאישתו, ואשר הוא איננו מתגורר בה כיום?

תשובה:

כן! במסגרת תביעה למזונות, נבחנת שאלת מקום מגורי הילדים, משום שבמסגרת חיוביו של האב בתשלום מזונות , מוטלת עליו חובה לספק לילדיו קורת גג, בין ע"י מתן אפשרות לאם ולילדים להמשיך להתגורר בדירת המגורים, ששייכת לבני הזוג, ובין ע"י השתתפותו של האב בתשלום חלק מדמי השכירות החודשיים בדירה שבה מתגוררים האם והילדים.

חוב במסגרת הלוואת משכנתא הינו בבחינת רכוש שלילי, הוא שייך לענייני הרכוש המשותף של בני הזוג ואין הוא קשור במישרין בחובתו או חבותו של האב במזונות, אלא בעקיפין. במה דברים אמורים ? בית המשפט רשאי לכלול את תשלומי המשכנתא בחישוב דמי המזונות ולראותם כמספקים "מדור רעיוני" ,כלומר, כתחליף לתשלום שכר דירה. המחשבה שמאחורי הטלת תשלומי המשכנתא השוטפים על האב, קשורה לכך, שאילו הדירה נשוא המשכנתא לא היתה קיימת, היה האב נדרש לשלם דמי שכירות, בגין רכיב המדור /הדיור של הילדים וזאת כחלק ממזונותיהם.

שאלה: 

האם ילד נכה זכאי למזונות מעזבונו של מנוח?

אם כן, עד איזה גיל ? 

תשובה:

חוק הירושה קובע, כי ילדו הנכה של המנוח, זכאי למזונות מן העזבון של הורהו "כל זמן שהוא נכה". ואולם , המושג "ילד נכה" אינו מופיע בחוק הירושה, כך שפניה לחקיקה אחרת חייבת להיעשות.

חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) – 1995 קובע:

"ילד נכה – ילד שהיה נכה בחייו , בין אם בישראל ובין אם בחו"ל, בהתאם למבחנים ולתנאים שנקבעו ע"י השר, ובאישור הועדה לשירותים חברתיים ותעסוקתיים ".

ואולם, בתקנות הביטוח הלאומי המתאימות ,משנת 1988, ילד נכה מוגדר כילד "התלוי בעזרת הזולת , או הזקוק להשגחה מתמדת, או שהוא בעל מום מיוחד וזקוק לטיפול רפואי מיוחד, והכל לפני הגיעו לגיל 18".

לפיכך, ילד נכה, שגילו למעלה מ – 18 שנה, אינו זכאי לקבל מזונות מעזבונו של הורהו .

דבר זה הודגש ע"י בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בשנת 2001, כאשר נדחו בקשות, למזונות מעיזבון של מנוח, אשר הוגשו ע"י שתי בנותיו הנכות , שגיליהן היו 23 ו- 31.

שאלה: 

כיצד מחושבים דמי המזונות עבור ילדים, אשר חיים בעיר יחד עם אימם, כאשר אביהם הוא חבר קיבוץ ? 

תשובה: 

מספר כללים התפתחו בפסיקת בתי המשפט, לחישוב דמי המזונות, אשר מוטלים על אב אשר הינו חבר קיבוץ, כלפי ילדיו ,אשר חיים מחוץ לקיבוץ, יחד עם אימם, כמפורט להלן:

א. יכולתו הכלכלית של האב לשלם תיבחן , על פי השכר שהוא יכול היה להרוויח, אילו עבד מחוץ לקיבוץ .

ב. תנאי המחיה של הילדים אינם צריכים ליפול, באיכותם, מתנאי המחיה של האב.

ג. תנאי המחיה אשר אב חייב לספק לילדיו, אם בת זוגו לשעבר עזבה את הקיבוץ מסיבה מוצדקת, צריכים להיות זהים לאלה שהיא והילדים היו מקבלים אילו נשארו בקיבוץ, אולם לא יותר מכך.

ד. ההבדלים בתנאי המחיה בין קיבוצים עשירים לקיבוצים עניים , אמורים להילקח בחשבון.

ה. ניתן לצפות מן האב לעבוד ביותר ממישרה אחת, ממש כמו אב לילדים, אשר חי בעיר, וזאת כדי לספק את צורכי הילדים

שאלה:

האם הסכם בעניין מזונות קטין ,אשר כולל התחייבות שלא להגיש תביעות בעתיד,הוא הסכם כובל ומחייב ?

תשובה:

לא!הסכם בין הורים בנושא מזונות בדרך כלל, אינו מחייב את ילדם, משום שהילד איננו צד להסכם. לכן קטין יכול להגיש תביעה עצמאית למזונות ו/או להגדלתם. תביעה שכזו מוגשת באמצעות ההורה המשמורן , אשר משמש כנציגו. תביעה שכזו נחשבת כתביעה ראשונית ואין היא חייבת לעמוד במבחן הסף של שינוי נסיבות מהותי,ואין הקטין מוגבל בגלל התחייבות אמו .

שאלה:

במקרה שבו נחתם הסכם גירושין בין שני הורים, אשר בו הסכים ההורה שמחזיק בילדים לוותר על דמי מזונותיהם, האם זכאים הילדים, בכל זאת, לתבוע מזונות? 

תשובה:

כן! בדרך כלל, ילדים אינם מהווים צד להסכם אשר נחתם בין ההורים שלהם ולכן הם זכאים להגיש תביעה עצמאית למזונותיהם לבית המשפט לעיניני משפחה.

זאת ועוד, גם אם ילדים הינם צד להסכם שעשו הוריהם, או שהורים, חתמו על הסכם, בעניין ילדיהם, כאפוטרופסיהם הטבעיים, גם אז הסכם שכזה איננו יכול לפגוע בזכויות הילדים ו/או להיות לרעתם ,משום שאפוטרופוס חייב לנהל את ענייני הקטין, לטובתו. ולפיכך, ויתור על מזונות קטין מהווה פגיעה בזכויות הקטין ואיננו מחייב את הקטין.

שאלה:

האם דמי מזונות קטינים,אשר צויינו בהסכם גירושין של בני זוג שהתגרשו,חזרו לחיות ביחד ושוב נפרדו לאחר מספר שנים ,ממשיכים לחול? 

תשובה:

לא! כאשר גבר ואישה חיים ביחד שוב במשך תקופה ארוכה, לאחר שהם התגרשו זה מזה בעבר, מתבטל במשתמע חיובו של הגבר במזונות הילדים בהתאם להסכם הגירושין. לפיכך, אם הם נפרדים בשנית, יש צורך בהגשת תביעת מזונות חדשה.

שאלה: 

מי אחראי לתמיכה כלכלית בילד, שנולד לאם יהודיה ולאב נוצרי, שאינם נשואים זה לזה? 

תשובה: 

על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) – 1959, כאשר ההורים אינם נשואים זה לזה, וכאשר האם היא יהודיה והאב הוא נוצרי, שני ההורים אחראים לתמיכה הכלכלית בילדם, באופן יחסי להכנסותיהם . על פי החוק הנ"ל, כאשר אדם, שנתבע לשלם מזונות לילדו, איננו חייב לשאת במזונות הקטין על פי הדין הדתי האישי שלו, אז הדין האזרחי "נכנס לתמונה" וקובע את מידת החיוב במזונות. 

בשנות השמונים בית המשפט העליון פסק כאמור לעיל, בתביעה למזונות של ילד, כאשר האם היתה יהודיה והאב היה ערבי נוצרי

שאלה:

האם אמה של קטינה שבגרה יכולה לתבוע מזונות מאביה של הילדה,כאשר בפסק הדין נקבע שדמי המזונות ישולמו עד הגיע הקטינה לגיל 18,וכאשר לילדה נותרה עוד תקופה ממושכת לסיום לימודיה התיכוניים? 

תשובה: 

לא! כאשר קטינה מגיעה לבגרות, אין היא זכאית למזונות, אלא מכוח תביעת מזונות עצמאית שמוגשת על ידה באופן אישי ולא כשהיא מיוצגת על ידי אמה. אמה של הילדה יכולה לתבוע כאפוטרופסית וכהורה משמורן שלה, כל עוד הילדה מוגדרת כקטינה, כלומר עד הגיעה לגיל 18.

שאלה:

האם אפשר לתבוע כספים למזונות מן העיזבון של אביהם של ילדיי ? 

תשובה: 

כן! ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים כנגד עזבונו של נפטר.

כאשר מדובר במזונות מן העיזבון נוהג ביהמ"ש לפסוק אותם על דרך ההקצבה החודשית ולא בסכום חד פעמי. כדי לאפשר את חלוקת העיזבון בין היורשים, עשוי בימ"ש להורות על הקמת קרן ממנה יוכלו להשתלם , בדרך של הפרשה חודשית, דמי המזונות . הכספים שיופקדו בקרן זו, יהוו את סכום דמי המזונות בעבור כל אחד מן הקטינים עד הגיעו לגיל 18 לפחות, באם יש בעיזבון כספים או שווה ערך, בהיקף הנדרש .

שיעור דמי המזונות, נקבע לפי מבחן הניזקקות, כלומר המזונות ייקבעו ע"י בית המשפט, רק כאשר הזכאי להם לא יוכל לספק לעצמו את הצרכים ההכרחיים.

שאלה:

איזו השפעה עשוייה להיגרם לקיצבת נכות שמקבלת אשה לא נשואה ,באם היא תגיש תביעה למזונות קטין כנגד אביו ? 

תשובה:

אם אישה, שלא מקבלת דמי מזונות עבור עצמה, אלא חיה מקיצבת נכות, ומסכום נוסף שמשולם לה עבור ילדתה, מגישה נגד אבי בתה תביעת מזונות עבור הקטינה, עשוייה להיות לקיצבאות שהיא מקבלת, השפעה על סכום המזונות, שייקבע ע"י בית המשפט. הסכום הנוסף, שמשולם במסגרת קיצבת הנכות עבור הקטינה , יופחת מסכום המזונות, אותו יהיה על האב לשלם. לא יהיה צורך לפסוק למען הילדה, מזונות לתקופת שירות החובה בצה"ל (סכום שמסתכם בדרך כלל בשליש מהסכום המקורי שנקבע). זאת משום שהסכום הנוסף שמשולם עבור תלוי, אשר סמוך על שולחן אימו, מיועד לכסות את התקופה הזו. עקרונות אלה הובהרו, כפועל יוצא, מתביעת מזונות ילדים, שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בחודש יולי 2001. באותו מקרה האם התקיימה מקיצבת נכות, אשר נכלל בה, סכום נוסף עבור שני קטינים שהתגוררו איתה.

שאלה:

האם הולדת ילד נוסף מנישואין שניים עשוייה להוות טעם מוצדק בתביעה להפחתת מזונות ילדיו מנישואין ראשונים? 

תשובה: 

כן! ביהמ"ש העליון הכיר כבר לפני שנים רבות בכך שהולדת ילד נוסף , מהווה שינוי נסיבות מהותי, שעשוי להצדיק הפחתת מזונות לילדים אחרים , ולפיכך אב שמשלם מזונות לילדיו מנישואיו הראשונים, רשאי להגיש תביעה להפחתת מזונות, כתוצאה מכך שהאישה, שאיתה הוא חי כעת, ילדה לו תינוק חדש. זאת בין אם הוא נשוי לאישה החדשה ובין אם לא. התשובה לשאלה, האם הוא יצליח בתביעתו, תלויה, בחלקה, בשאלה מהו הסכום שהוא משלם כעת לילדיו מנישואיו הראשונים, מהי משכורתו ומהו פוטנציאל ההשתכרות שלו. התינוק החדש זכאי אף הוא למזונות , למרות שתינתן עדיפות מסויימת לילדים מהנישואין הראשונים.

שאלה: 

האם אב חייב לשלם מזונות לילדיו שמתגוררים בקיבוץ או שמא הקיבוץ אמור לשאת בכלכלתם ?

תשובה: 

אב נושא באחריות המשפטית לכלכלת ילדיו, גם אם מישהו אחר – במקרה דנן, הקיבוץ – עושה זאת בפועל. כך פסק בית המשפט העליון בשנות השישים, בתיק שדן באב ובחיוב שלו במזונות ילדיו, שחיו עם אישתו-לשעבר בקיבוץ. האב לא היה חבר קיבוץ. הוא טען, שהקיבוץ דאג לכל צורכי ילדיו, וכי הוא לא היה מחוייב מבחינה משפטית לכלכל אותם. ערעורו נדחה.

שאלה:

עד איזה מועד חלה החובה לשלם מזונות, בהעדר קביעה מפורשת בפסק הדין ? ומה ניתן לעשות כדי להאריך את תקופת החיוב? 

תשובה:

כאשר בפסק דין למזונות , לא נאמר עד מתי ישולמו המזונות, אזי חובת תשלום המזונות נפסקת מעצמה בהגיע הילד לגיל 18, כלומר בהגיעו לבגרות. כדי להביא להארכת תקופת החיוב במזונות, יש להגיש תביעת מזונות נוספת.

שאלה:

האם החיוב של אב במזונות ילדו עשוי להיות מופחת לנוכח סירובו של הקטין לקיים אתו קשר כלשהו ?

תשובה:

בתי המשפט אינם ששים לקשור בין תמיכה כלכלית של הורה לא-משמורן לבין התנהגות קטינים, למרות שהדין העברי מכיר במונח "בן מרדן". התנהגות מתנכרת של ילדים כלפי אביהם הלא-משמורן מאפשרת הקטנת מזונות לילדים בעיקר כשמדובר בגיל העשרה, או אפילו הפסקתם אם ההתנהגות שלהם שלילית באופן קיצוני ואינה מוצדקת.

מקרה כזה נדון בשנת 2001, כאשר יחסה של אם לבעלה לשעבר גרם לכך ששתי בנותיהם סירבו לפגוש אותו. בנם של בני הזוג, לעומת זאת, חי עם האב והיתה לו מערכת יחסים תקינה עם אימו. ההורים היו חלוקים ביניהם במשך שנים ושום ייעוץ לא עזר. כאשר בית המשפט הבחין כי האם שוב לא תסכים לעבור מבחן מסוגלות הורית, הוא הפחית את חיוב האב במזונות לסכום המינימלי שמאפשרת ההלכה הפסוקה.

סב מגיש תביעה למזונות נכדיו

שאלה:

האם סב אשר הינו המשמורן בפועל, יכול להגיש תביעה נגד האב, כדי להחזיר כספים שהוא  משלם מידי חודש על כלכלתו של נכדו? 

תשובה: 

כן! בנסיבות המתוארות לעיל, סב שנכדו הקטין מתגורר איתו, יכול להצטרף לתביעת מזונות של הקטין נגד אביו ו/או להגיש תביעה להחזר ההוצאות הכרוכות בכלכלת הילד. 

בחודש יולי 2002 בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא הורה לאב לשלם לסבתם של שני ילדיו מזונות זמניים עבור שני הילדים אשר חיו עימה, וזאת בעקבות תביעה משותפת שהם הגישו נגדו. למרות שבהסכם הגירושין ניתנה לאם המשמורת על הילדים, דו"ח של פסיכולוג, שהוצג בפני בית המשפט לנוער, קבע שאף אחד מההורים איננו מסוגל לגדל את הילדים, ושמומלץ שהם יחיו עם סבתם, ולא לגמרי מחוץ למסגרת המשפחה. הסבתא פעלה כאפוטרופוס של הקטינים, למרות שטרם ניתן לה המעמד באופן פורמלי. 

שאלה:

האם הורים רשאים להתנות בהסכם גירושין ,כי ההכרעה בעניין מזונות ילדיהם,ובכלל זה הגדלתם או הפחתתם תימסר לבוררות ? 

תשובה: 

לא ! הכלל הוא שלילדים יש זכות מהותית בענין מזונותיהם והוריהם אינם יכולים להגביל את זכותם או את דרך מימוש המזונות באמצעות הסכם גירושין שנחתם ביניהם. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע באופן מפורש שהסמכות הראשונית בענין מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ומשום כך לא ניתן להעביר אותה לידיו של בורר. 

במקרה שנדון בפני בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, ילדים תבעו מזונות מאביהם, למרות שהיה הסכם חתום בין שני ההורים, בו נאמר כי חילוקי דעות עתידיים בנושא מזונות ילדים יטופלו בפני בורר שהחלטתו תהיה מחייבת. למרות זאת, בית המשפט החליט על שמיעת התביעה בפניו.

שאלה:

האם עשויה להיות השפעה על מידת החיוב של אב במזונות ילדיו, אם יצליח שאשתו, איננה יהודיה? 

תשובה:

כן! אם מוכח, שאמם של קטינים איננה יהודיה, אז על פי הדין העברי, גם ילדיה אינם יהודים. משמעות הדבר היא, שעל החיוב של האב במזונות ילדיו הקטינים, יחול הדין האזרחי, ולא הדין העברי. על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) - 1959, החיוב במזונותיהם של ילדים קטינים מתחלק בין ההורים, בהתאם ליחס הכנסותיהם לעומת עלפי הדין העברי ,החיוב במזונות קטינים רובו ככולו,רובץ על כתפי אבי הקטינים לכל הפחות,עד הגיעם לגיל 15. 

שאלה: 

האם מזונותיו של נער עלולים להיות מופחתים או מבוטלים לגמרי, כיוון שהוא מסרב לקיים קשר עם הורהו הלא משמורן?

תשובה:

כן! אם הסירוב איננו מוצדק, אז דמי המזונות עלולים להתבטל לגמרי (אם הילד מוכרז כ"מרדן" על פי הדין העברי), או להיות מופחתים, כפי שנפסק בשנת 2003 ע"י בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, אשר קיבל תביעה של אב, להפחתת המזונות שהוא שילם לבנו, בגלל סירובו העקבי של הבן לראותו במשך מספר שנים. 

אם נערים בגילאי 14 - 15 מסרבים לקיים קשר עם אביהם, למרות טיפול שניתן להם, שנועד לפתח מערכת יחסים בינם לבין אביהם, אין הם יכולים לצפות לכך שהם ייהנו מאביהם מבחינה כלכלית, פסק בית המשפט. בית המשפט יכול להפחית את דמי המזונות שנפסקו להם בעבר, באופן שהם יכסו אך ורק את צורכיהם הבסיסיים. 

שאלה: 

האם ילד יכול לזכות בתביעת מזונות שהוא יגיש במהלך שירותו הצבאי נגד אביו, אף על פי שמעולם לא היה קשר כלשהו ביניהם? 

תשובה: 

כן! בנסיבות מסויימות. לדוגמא, בשנת 2003 בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעור שהוגש ע"י אב, על פסק דין המורה לו לתמוך כלכלית בבנו הבגיר במהלך שירותו הצבאי. האב טען, שהוא צריך להיות פטור מלשלם מזונות לבנו, כיוון שהבן הוא "מורד", ואינו מוכן להיפגש איתו. בדחותו את הטיעון, בית המשפט המחוזי קבע, שהאב הוא שמנע היווצרות קשר עם הבן. האב התגרש מאשתו במהלך ההריון, לא נקט בצעדים כלשהם ליצירת קשר עם הבן בתקופת ילדותו של הבן, ולא הגיש תביעה לקביעת הסדרי ראיה. האחריות ליצירת הקשר בין ההורה ובין הילד מוטלת על ההורה, ולא על הילד, פסק בית המשפט. אין זה מפתיע, בהתחשב בנסיבות, שהבן לא היה מעוניין בקשר עם אביו לאחר שנים של ניכור. בית המשפט פסק כי על האב היה לעשות את הצעד הראשון לקראת בנו.

שאלה:

האם אב גרוש, שהמשמורת על ילדיו נתונה לו, זכאי לקבל מאשתו לשעבר דמי מזונות עבורם? 

תשובה:

בנסיבות מסוימות, כן, אך התשובה לכך תלויה בהשתייכות הדתית של הצדדים, במצב הכלכלי של האב ושל האם, בגילאים של הילדים ובצרכים שלהם.

שאלה:

מה סכום המזונות המינימלי שהורה משמורן יכול לצפות לקבל מן ההורה שאינו משמורן עבור שלושה ילדים בני פחות מ – 15 שנים? 

תשובה:

כ- 3,500 ש"ח.

שאלה:

האם הורה משמורן שהוא בעלים של דירה, יכול לתבוע מההורה שאינו משמורן לשלם עבור הוצאות אחזקת הדירה בגין שני ילדיהם הקטינים של בני הזוג לאחר הגירושין? 

תשובה:

כן! אם דמי המזונות, שההורה המשמורן מקבל עבור שני הילדים, אינם כוללים רכיב של מדור, אז ניתן לתבוע מההורה שאינו משמורן לשלם 40% מהוצאות אחזקת הדירה, ובכלל זה חשמל, מסי עיריה, מים, גז, טלפון, בדק בית וועד בית.

שאלה:

האם ילדים קטינים יכולים לקבל דמי מזונות מהוריו של אביהם, אם אביהם הוא תלמיד ישיבה ואינו משלם את מזונותיהם? 

תשובה:

ילדים קטינים יכולים לתבוע את הוריו של אביהם, אם אביהם אינו משלם את מזונותיהם. הוריו של האב יהיו חייבים לתמוך בנכדיהם על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) – 1959, רק אם לאחר כיסוי הצרכים של עצמם, עדיין יישאר להם עודף, שממנו הם יוכלו לתמוך בנכדיהם.

שאלה

האם יתכן שיוטל על אב, במסגרת פסק דין למזונות קטין, לשלם סכום אשר לא יאפשר לו לכלכל את עצמו, בעת שאמו של הקטין הינה בעלת הכנסות הגבוהות מן הממוצע במשק, ומעל אלה של האב?

תשובה

כן! אולם, האב יוכל לערער על החלטה מעין זו. כך, בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, בחודש פברואר 2005, התקבל ערעורו של אב על החלטת בימ"ש למשפחה לחייבו בדמי מזונות עבור קטין בן 3, ונקבע כי גם הדין העברי כולל בחובו "דיני יושר" (equity), למרות שעקרונית, החובה לספק את צורכי הקטין מוטלת על פי רוב, על האב עד הגיעו של הקטין לגיל 15.

במקרה זה, האב ערער על החלטה לחייבו בדמי מזונות קטין חודשיים בסך 1,600 ₪ וכן במחצית הוצאות רפואיות חריגות של הקטין, מעון, צהרון, חוגים ושעורי עזר. האב טען כי הוא משלם מזונות עבור שני ילדיו הקטינים מנישואיו הראשונים בסך של 2,800 ₪ לחודש, וכי הכנסתו הכוללת נמוכה מסך כל דמי המזונות אשר עליו לשלם לילדיו.

ביהמ"ש קיבל את הראיות שהציג האב אודות הכנסתו הנוכחית, הנמוכה משהייתה בעבר, כאשר עתה ולמרות שעות נוספות אשר הוא עובד, האב אינו יכול לכלכל את עצמו ונאלץ להתגורר עם הוריו מפאת חסרון כיס.

ביהמ"ש קבע כי לאם משכורת כפולה כמעט מזו של האב עם "עודף" של 2,500 ₪ בחודש. ביהמ"ש המחוזי הקטין את דמי המזונות ל-1,200 ₪ בחודש, וקבע כי אפילו בתנ"ך ובדין העברי נהגו דיני היושר וציטט בהתאם: "ועשית הישר והטוב" (דברים ו', י"ח) וכן "תעשה הטוב והישר" (דברים י"ב, כ"ה)". ביהמ"ש קבע כי על האם ליטול חלק בסיפוק צרכי הקטין, בקבלו את ערעורו של האב ובהקטינו את היקף חיובו.