מזונות - אחריות משפטית לתשלום מזונות

שאלה:

כמה זמן יש לאדם אשר נגדו הוגש תביעת מזונות בבית המשפט לעניני משפחה זכות להגיש את הגנתו ? 

תשובה:

רק 15 יום ממועד המצאת התביעה.

שאלה:

כיצד יכול בעל לפעול ,כאשר ניתן נגדו פסק דין בבית הדין הרבני, המחייב אותו לשלם לאשתו ולילדיו מזונות בסכום נכבד. אולם הוא כלל לא ידע על קיומו של הליך המתנהל נגדו בבית הדין הרבני ,שכן לא נמסר לו כתב תביעה ולא ההזמנה לדיון?

תשובה:

עקרון הדיון ההוגן הינו נורמה, הרווחת בשיטות משפט מתקדמות, והוא מהווה חלק מן המשפט הישראלי. הליך משפטי נפתח בהגשת תביעה לבימ"ש או לבי"ד דתי . הנתבע חייב לקבל עותק מכתב התביעה שהוגש נגדו, וכן הזמנה להתייצב לדיון במועד שנקבע. השלב הראשון של ניהול משפט , הינו דיון מקדמי, שמיועד להעלאת טענות מוקדמות ולשמיעת בקשות ביניים של הצדדים. לאחר מכן מתקיים שלב ההוכחות, אשר במסגרתו על הצדדים להוכיח בדרך של הגשת ראיות ועריכת חקירות נגדיות ,את טענותיהם . לאחר מכן מגיע שלב הסיכומים, בעל פה או בכתב. רק לאחר שהתקיימו השלבים הנ"ל, ניתן פסק דין. פסק דין עשוי להינתן גם בהליך קצר יותר, אם הצדדים הגיעו לפשרה או להסכמה ביניהם. במקרים חריגים אפשר שיינתן פסק דין, באם הצד שנתבע קיבל לידיו את כתב התביעה ואת ההזמנה לדיון ולמרות זאת העדיף שלא להגיש כתב הגנה, או שלא להתייצב לדיון שהוא הוזמן אליו.

לעומת זאת ,אם ניתן ,נגד מאן דהוא, פסק דין בדבר מזונות, מבלי שהיה ידוע לו כלל, על קיומה של תביעה שמתנהלת נגדו, הרי שהמסקנה המתבקשת מכך היא, ששלבים הכרחיים בניהול המשפט לא התקיימו. אדם, שמוגשת נגדו תביעת מזונות, חייב לקבל עותק ממנה, כדי שתהיה לו הזדמנות נאותה להגיש כתב הגנה, והוא חייב להיות מוזמן לדיון בעניין. ניתן לתקוף, אי סדרים כמתואר לעיל ,ע"י הגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד (בהעדר הנתבע). אם הבקשה נדחית, אזי ניתן לפעול כנגד החלטה חד צדדית שכזו,בדרך של הגשת ערעור או שניתן להגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, בבקשה להכריז על בטלות של החלטה או פסק דין, שבית משפט או בית דין נתנו בנסיבות של פגיעה בכללי הצדק הטבעי( פגיעה בזכות הטיעון/ הזכות להישמע) . במקרים קיצוניים ניתן לעתור מיד לבית המשפט הגבוה לצדק, בלי לנקוט תחילה בהליך של ערעור.

דוגמא לאי סדר ולניהול הליך משפטי באורח בלתי תקין התרחשה בבית דין רבני אזורי, אשר הוציא פסק דין,מבלי שנתבקש לכך ומבלי שכתב התביעה נמסר לנתבע, בעשותו זאת, יום לאחר הגשת תביעת מזונות. על פי פסק הדין, חוייב בעל לשלם לאשתו ולבתם בת העשרה סכום נכבד של מזונות . האשה אמנם הגישה תביעה למזונות , אך לא ביקשה מזונות , וכאשר היא הגישה את התביעה, היא רק ביקשה להקדים את מועד הדיון, ככל האפשר. בית הדין הרבני נתן פסק דין ( אשר אמור, לפי הגדרתו, להיות סופי ולסיים הליך) ,אך חייב את הבעל לשלם לאישה מזונות. האשה פנתה מיד ללישכת ההוצאה לפועל ופתחה תיק, כדי לאכוף על הבעל את פסק הדין וזאת לפני שהבעל ידע על דבר קיום התביעה כנגדו.

הבעל, שהיה מיוצג ע"י עו"ד עמיהוד בורוכוב, ידו לא היתה משגת כדי להגיש עתירה לבג"ץ ולפיכך הוגשה מטעמו בקשה לביטול פסק הדין. בית הדין הרבני קבע, שהוא ידון בבקשה במהלך דיון שנקבע. ובדיון זה, בעודו יושב במותב לא חוקי של שני דיינים (מותב חוקי – בשלושה ), התעלם ביה"ד מן הטענה בדבר אי חוקיות ההרכב ,שמע את טענות הצדדים בעל פה, דילג על שלב ההוכחות ,ציווה על הגשת סיכומים בכתב ונתן החלטה זמנית, שמקטינה במקצת את שיעור המזונות שנפסקו על ידו בעבר .

הבעל החליט , כאמור לעיל, מפאת חסרון כיס שלא להגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, בבקשה להכריז על בטלותם של פסקי הדין וההחלטות שניתנו בפרשה זו . לבסוף התיק הסתיים בהסכם פשרה ובהסכם גירושין , אולם ,אי הסדר ,נותר על כנו.

שאלה:

האם הדין העברי נוהג בצורה שוויונית כלפי גברים וכלפי נשים, בנושא מזונות?

תשובה:

לא! כך נכתב ע"י בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, במסגרת תיק מזונות של אישה יהודיה, שנדון בחודש ינואר 2003. בית המשפט כתב כך: "הדין העברי מפלה לרעה את הגבר לעומת האישה. הדין העברי מחייב אך ורק את הגבר לשלם מזונות לאשתו, ואינו מחייב את האישה לשלם מזונות לבעלה".

שאלה:

מה צריך בעל להוכיח, כדי לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, שניתן נגדו ע"י בית המשפט לענייני משפחה, על פי בקשתה של אשתו, אשר הגישה נגדו תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה?

תשובה:

בעיקרון, על הבעל לשכנע את בית המשפט לענייני משפחה, שלא היה יסוד למתן הצו. כדי לקבל צו זמני לעיכוב יציאתו של בעלה מן הארץ, על האישה להביא ראיות לכאורה, שלפיהן היא זכאית לקבל ממנו מזונות, וכן עליה להביא ראיות לכאורה שמהן עולה כי קיים חשש ממשי שבעלה יעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת - והדבר יסכל במידה ניכרת את ההליכים המשפטיים נגדו או את ביצועו של פסק דין שיינתן לטובתה, נגדו. למרות שלאישה עשויה להיות זכות למזונות, הבעל יכול להביא לביטולו של הצו, אם הוא יביא ראיות מתאימות כדי להוכיח כי אין בכוונתו להגר לחו"ל, וכי כל היעדרות זמנית שלו מן הארץ לא תפגע בזכויותיה של האישה.

בחודש מרץ 2003 בעל הצליח לשכנע את בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא לבטל צו לעיכוב יציאתו מן הארץ, למרות שעל פני הדברים, אשתו ההרה היתה זכאית למזונות ממנו. הוא הפריך את טענותיה בדבר כוונותיו להגר לקנדה, ושכנע את בית המשפט שבנסיבות המקרה, זכותה למזונות לא תועמד בסכנה אם יבוטל הצו, ושלמעשה, יהיה לו יותר מה להפסיד מאשר לה, אם הוא יעזוב את ישראל לצמיתות.

שאלה :

האם גבר אשר פרנס וכלכל אשה הנשואה לאחר זכאי להחזר בגין הכספים שהוציא בעבורה ? 

תשובה :

אם בעלה של אשה עזב אותה ואיננו מפרנס אותה ומישהו אחר מתנדב לפרנס אותה, על דעת עצמו ומבלי שנתבקש לכך, הרי שאין למתנדב עילת תביעה לא כלפיה ולא כלפי בעלה. למשל: אם האישה חוזרת אל בית הוריה כי בעלה איננו עימה והם מפרנסים אותה ולאחר מכן הם תובעים ממנו החזר על הוצאותיהם, בטענה שהוא חייב במזונות אשתו ולא הם, כהוריה, הרי שאין להם עילת תביעה כנגדו ואין לו חובה לשלם להם, משום שהוא לא ביקש מהם ולא התחייב בפניהם כי יחזיר להם בעבור מה שהוציאו למען אשתו .העובדה שהבעל חייב במזונות אשתו איננה מעניקה למי שעשה זאת במקומו, עילת תביעה כלפיו .

יתירה מזאת גם האישה איננה מחוייבת להחזיר כספים למי שהתנדב לספק את צרכיה, בהעדרו של בעלה וזאת משום שהיא לא ביקשה ממנו הלוואה, שאם היתה עושה כן, הרי שהיתה בכך, מתחייבת כלפיו. גם אותו אדם שנתן לאישה כספים למחייתה לא יכול להסתמך על כך,בגלל שהוא ,נתן לה, הוא יוכל לקבל מבעלה שחייב לה ,החזר, שהרי בעלה לא ביקש ממנו לתת לה ולפיכך הבעל לא גזר על עצמו חיוב כלשהו כלפיו. 

שאלה:

האם גבר יהודי יכול להשתמש בפסק דין אזרחי לגירושין, שניתן ע"י בית משפט זר, כדי לפטור את עצמו מן החובה לשלם דמי מזונות לאשתו היהודיה, אשר הגישה נגדו תביעת מזונות בישראל?

תשובה:

לא! בחודש מאי 2003 בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה בקשה של בעל יהודי להכיר בפסק דין לגירושין אזרחיים, שניתן ע"י בית משפט בטנסי, ארה"ב, במסגרת הגנתו של הבעל מפני תביעת מזונות, שהוגשה נגדו ע"י אשתו היהודיה תושבת ישראל. בני הזוג נישאו זה לזה כדת משה וישראל וגם נישאו זה לזה בנישואין אזרחיים בארה"ב. בית המשפט לענייני משפחה פסק, כי כיוון שבני הזוג נחשבים עדיין לנשואים על פי הדין העברי, הבעל חייב לשאת במזונות אשתו על פי הדין האישי החל עליו - הדין העברי. כמו כן, בית המשפט ציין כי האישה, שהיתה אזרחית ותושבת ישראל, וששהתה בארה"ב רק שבעה חודשים, לא היתה בעלת אזרחות אמריקאית, ולא היה לה היתר לעבוד בארה"ב.

שאלה: 

האם למדד שלילי או חיובי יש השלכה כלשהי על סכום דמי המזונות שעל בעל לשלם לאשתו?

תשובה:

הזיקה בין סכום דמי המזונות ובין השינוי במדד המחירים לצרכן, צריכה לפעול לשני הכיוונים: כאשר מדד המחירים לצרכן הוא חיובי, סכום דמי המזונות צריך לגדול, וכאשר מדד המחירים לצרכן הוא שלילי, סכום דמי המזונות צריך לקטון. 

שאלה

האם אשה יכולה למנוע את הסגרתו של בעלה לחו"ל ,לאחר שהוצא צו להסגרתו,וזאת באמצעות הגשת בקשה למתן צו לעיכוב יציאתו מן הארץ,על מנת שתביעת המזונות, אשר היא הגישה נגדו בבימ"ש בישראל תוכל להתברר ?

תשובה

לא! על פי תקנות סדר הדין האזרחי משנת 1984, צו הסגרה גובר על צו עיכוב יציאה מן הארץ, הניתן במסגרת הליכים אזרחיים. גם אם הבעל מוסגר לחו"ל, והבעל לא הותיר רכוש בישראל, ממנו ניתן לממן את דמי המזונות, תוכל האשה לתבוע דמי מזונות מבני משפחתו של הבעל, בביהמ"ש לענייני משפחה. 

שאלה :

האם גבר אשר פרנס וכלכל אשה הנשואה לאחר זכאי להחזר בגין הכספים שהוציא בעבורה ? 

תשובה:

אם בעלה של אשה עזב אותה ואיננו מפרנס אותה ומישהו אחר מתנדב לפרנס אותה, על דעת עצמו ומבלי שנתבקש לכך, הרי שאין למתנדב עילת תביעה לא כלפיה ולא כלפי בעלה. למשל: אם האישה חוזרת אל בית הוריה כי בעלה איננו עימה והם מפרנסים אותה ולאחר מכן הם תובעים ממנו החזר על הוצאותיהם, בטענה שהוא חייב במזונות אשתו ולא הם, כהוריה, הרי שאין להם עילת תביעה כנגדו ואין לו חובה לשלם להם, משום שהוא לא ביקש מהם ולא התחייב בפניהם כי יחזיר להם בעבור מה שהוציאו למען אשתו .העובדה שהבעל חייב במזונות אשתו איננה מעניקה למי שעשה זאת במקומו, עילת תביעה כלפיו .
יתירה מזאת גם האישה איננה מחוייבת להחזיר כספים למי שהתנדב לספק את צרכיה, בהעדרו של בעלה וזאת משום שהיא לא ביקשה ממנו הלוואה, שאם היתה עושה כן, הרי שהיתה בכך, מתחייבת כלפיו. גם אותו אדם שנתן לאישה כספים למחייתה לא יכול להסתמך על כך,בגלל שהוא ,נתן לה, הוא יוכל לקבל מבעלה שחייב לה ,החזר, שהרי בעלה לא ביקש ממנו לתת לה ולפיכך הבעל לא גזר על עצמו חיוב כלשהו כלפיו.

שאלה:

האם לאדם אשר נתן הלוואה לאשה נשואה אשר נעזבה ע"י בעלה קיימת זכות תביעה כלפי בעלה בגין החזר ההלוואה? 

תשובה:

עפ"י דין, בעל יהודי חייב לספק את מזונות אשתו וכל צרכיה, בתקופת נישואיהם. כאשר בעל עוזב את אשתו לתקופה מוגבלת או לצמיתות ואיננו מותיר בידיה אמצעים כספיים למחייתה, עדיין הוא ממשיך, באותה עת, להיות חייב במזונותיה, עפ"י דין. אם, כתוצאה ממחסורה, האישה נאלצת ליטול הלוואה , מקרובי משפחה או מאנשים אחרים, כדי לממן את מזונותיה, ובלשון אחרת "לוותה ואכלה" , הרי שבעלה חייב לפרוע ולשלם חובות אלה. נשאלת השאלה האם למלווה (שנתן הלוואה לאישה) יש זכות תביעה כלפי הבעל ?

בדרך כלל, למלווה אין זכות תביעה כלפי הבעל. המלווה זכאי לתבוע את האישה וכנגד תביעתו זכאית האישה לתבוע את בעלה ובלבד שלוותה למען מזונותיה. ע"י תביעתה היא נוקטת עמדה שאין מוחלת לו על חוב העבר כלפיה ויותר מזה, ההלוואה שנטלה נועדה לפרוע חוב (במזונות) שבעלה מחוייב כלפיה ולפיכך עליו להחזיר לה, את חובו כלפיה, בגין ההלוואה שנטלה. רק במקרים חריגים ורק אם האישה איננה בהישג יד או שידה אינה משגת לשלם יוכל המלווה להגיש תביעה כנגד הבעל במישרין, וזאת משום שאם האישה חייבת למלווה מצד אחד ומצד שני היא גם מהווה נושה של בעלה (שחייב לה מזונות), הרי שהמלווה, בנסיבות אלה יכול לפנות בתביעה כנגד בעלה, ובלבד שהלוואת האישה נועדה למזונות ובתנאי נוסף והוא, שאין אפשרות לגבות ממנה. 

שאלה:

האם הזכות למזונות מתבטלת כאשר ניתן בבית הדין הרבני פסק דין הקובע כ על האשה להתגרש מבעלה ?

תשובה:

הזכות למזונות אינה מתבטלת באופן אוטומטי, כאשר בית הדין הרבני פוסק כי על האשה להתגרש מבעלה. הזכות למזונות תלויה במספר גורמים ובכללם עילת החיוב בגט.

עילת החיוב בגט עשוייה להשפיע על המועד ממנו ואילך מסתיימת זכאותה של האשה למזונות.
במקרה בו בית הדין הרבני לא פירש מהי עילת החיוב בגט , והאם היא מחייבת את המסקנה שהאשה איבדה זכותה למזונות, לא ימהר בית המשפט לבטל את זכות האשה למזונות. כך נקבע ע"י ביהמ"ש למשפחה בבאר שבע בשנת 2002.

שאלה:

האם הסכמה של אשה ,בהסכם גירושין ,לביטול או לוויתור על מזונותיה, אם וכאשר,היא לא תתייצב לסידור הגט, עשוייה לפטור את בעלה ממזונותיה,בגלל אי התייצבותה למעמד סידור הגט ?

תשובה:

כן ! אומנם לא ניתן לחייב את הבעל או את האשה לתת או לקבל גט,בהתאמה, וזאת מחשש לפגיעה בתוקף הגירושין, אשר ביסודם מצוי יסוד ההסכמה ,והרצון החופשי של כל צד . ככלל , אשה רשאית לוותר על מזונותיה,במסגרת הסכם ,ובפרט במסגרת הסכם גירושין .כמו כן אשה רשאית לוותר על מזונותיה ללא תנאי ,ואף לוותר על מזונותיה בתנאי,למשל, שאם היא תסרב לקבל גט ,או לא תתייצב לסידור הגט, אזי היא מסכימה לוותר על מזונותיה.במשפט העברי ,קיים העיקרון "בדבר של ממון ,תנאו קיים" אשר על פיו בעל ואשה ,רשאים לעשות וויתורים בעל אופי ממוני ,זה כלפי זה ,וויתורים אלה אם נעשו הינם בעלי תוקף מחייב . 

שאלה: 

האם זכותה של אשה למזונות נשללת ,לאחר שבית המשפט לענייני משפחה פסק לזכותה מזונות ומנגד בית הדין הרבני פסק ,כי היא חייבת לקבל גט מבעלה, וזאת כאשר האשה ,מעוניינת להגיש ערעור על פסק הדין של בית הדין הרבני?

תשובה:

לא! כל עוד טרם חלף המועד להגשת ערעור על פסק הדין, בית המשפט לא ימהר לבטל את החלטתו בנושא מזונות.זאת ועוד, במעמד מתן פסה"ד או מיד לאחר פסק הדין, ניתן לבקש מביה"ד הרבני האזורי עיכוב ביצוע של פסה"ד. באם ביה"ד לא יגיב לבקשה בתוך שלושה ימים או ידחה אותה, אזי ניתן להגיש לביה"ד הרבני הגדול לערעורים בקשה לעיכוב הביצוע של פסה"ד שניתן ע"י ביה"ד שלמטה (ביה"ד קמא).

שאלה:

מהם סיכוייו של בעל להצליח בתביעה לביטול מזונותיה של אשתו,עקב סירובה להתגרש ולאחר שניתנו פסקי דין בכל העניינים הנוגעים לרכושם המשותף ?

תשובה:

במקרה דומה שנידון בביהמ"ש לעיניני משפחה בכפר סבא בחודש 02 / 7 , הורה ביהמ"ש על הפסקת מזונותיה של האישה , בטענה כי פעלה בחוסר תום לב, בכך שהיא לא שיתפה פעולה בנושא הגירושין, וזאת לאחר שהוכרעו כל ענייני הצדדים.

הערת העורך: זהו פסק דין תפניתי, חדשני, נאור וצודק , אולם ספק אם הוא יעמוד במבחן של ערעור, משום שמן הבחינה המשפטית הצרה והיבשה, אישה חייבת להתגרש, רק לאחר שניתן ע"י בי"ד רבני פסק דין שמחייב אותה להתגרש . לאחר פס"ד שמחייב אישה להתגרש, רק אז נשללת זכותה למזונות. גם ראיה מכרעת (כמו: הוכחה לניאוף) שמוצגת במשפט מזונות, בביהמ"ש, עלולה לשלול מזונות אישה. סיום הליכים משפטיים , כשלעצמו , איננו מהווה עילה להפסקת מזונות. 

שאלה: 

האם אשה רשאית להתפטר, על מנת לאלץ את בעלה לפרנס אותה?

תשובה:

בעקרון, אשה יהודיה אינה חייבת לצאת לעבוד מחוץ למשק ביתה, והיא זכאית לכך שבעלה יפרנס אותה, אולם כאשר היא פועלת שלא בתום לב, היא עלולה לאבד את זכותה. כך נפסק ע"י בית משפט לענייני משפחה בשנת 2002, במקרה שבו אישה התפטרה באופן פתאומי ממקום עבודתה, למרות משכורתה המכובדת. בני הזוג היו שניהם יהודים, והאישה התפטרה בדיוק כאשר היא ובעלה החלו לנהל ביניהם מאבק משפטי. מיד לאחר התפטרותה, היא מיהרה והגישה נגד בעלה תביעת מזונות עבור עצמה ועבור שניים מילדיהם, שהמשמורת עליהם היתה נתונה לה. הבעל רצה להתגרש, אך היא טענה שהיא איננה רוצה להתגרש. בדחותו את תביעת האישה למזונותיה, בית המשפט פסק, שהתפטרותה של האישה מעבודתה, ובחירתה המודעת שלא לממש את פוטנציאל ההשתכרות שלה, מוכיחות חוסר תום לב מצידה ומצביעות על כך שהיא תבעה מזונות מבעלה כאמצעי לחץ עליו בנושא חלוקת הרכוש של בני הזוג. יתר על כן, בית המשפט קבע, שהתנהגותה אינה עולה בקנה אחד עם טענתה בדבר רצונה בשלום

שאלה: 

האם ביהמ"ש יתן דעתו לשקרים להכפשות ולאמיתות המסולפות אשר נטענות ע"י בת זוג בתביעתה למזונות שהוגשה נגד בעלה ,ווהאם יש ממש בחששו של הבעל ששקריה של אשתו עלולים לשכנע ולתמרן את ביהמ"ש ?

תשובה:

בית המשפט העליון התייחס לבעייתיות ולמתח בין אמת לשקר בסכסוכים בין בני זוג, אשר רוב רובם מתרחשים בחדרי חדרים בדבריו: "טבעו של סכסוך בין בני זוג שרוב רובו בסתר ואפס קצהו בגלוי. הדברים שמביאים בני הזוג המתדיינים, ואף עדיהם, בפני בית המשפט או בית הדין, אינם תמיד אמת צרופה ויש לחשוש שבדרך כלל אינם אלא "אמת" סובייקטיבית מאד פריה של שנאה יוקדת ושל חשבונות שונים ומשונים… התמונה הנוצרת לעיני בית המשפט עלולה להיות מרוסקת ומעוותת ובלתי נאמנה למציאות לחלוטין ועליו לנהוג בזהירות יתירה בבואו לקבוע את ממצאיו ובבואו לשקול אותם בטרם יסיק את מסקנותיו".

שאלה:

בית הדין הרבני קבע שאישתי חייבת להתגרש ממני. היא סירבה להתגרש. האם אני עדיין חייב להמשיך לשלם לה מזונות, או שאני פטור מחובה זו, בגלל סירובה לציית לפסק הדין של בית הדין הרבני?

תשובה:

כאשר בית דין רבני מחייב (ורק כאשר מחייב) אישה להתגרש מבעלה, והיא מסרבת להתגרש ממנו, הוא פטור מחובתו על פי הדין העברי לכלכל אותה. הוא משוחרר מחובתו רק כאשר היא מפירה ביודעין את הצו, ולא מיום מתן הצו ע"י בית הדין. הבעל חייב לשלם לאישתו מזונות עד שהיא מסרבת לציית ולבצע בפועל , את הצו, שניתן ע"י בית הדין הרבני, ומחייב אותה להתגרש ממנו, למשל: ע"י כך שביה"ד קובע מועד לסידור גט והיא לא מתייצבת .

שאלה:

מה הסיכויים להצליח בערעור על פסק דין, שניתן על דרך הפשרה בתיק מזונות?

תשובה:

מאוד קלושים. כאשר צדדים מסמיכים את בית המשפט להכריע בסכסוך שביניהם בדרך של פשרה, הם מחוייבים להחלטתם לבחור בדרך זו, למרות תוצאותיה. בית משפט שלערעור יתערב בפסק דין שניתן על דרך הפשרה רק במיקרים נדירים, שבהם ההחלטה היא בלתי סבירה באופן קיצוני.

עקרונות אלה הודגשו ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 2001, כאשר הוא דחה ערעור, שהוגש ע"י בעל, על פסק דין שניתן על דרך של פשרה ע"י הערכאה הראשונה, בסכסוך מזונות בין הבעל לבין אשתו. בני הזוג חיו בנפרד למעלה מ – 10 שנים, למרות שהם עדיין היו נשואים. לאחר שהאישה הגישה תביעה להגדלת שיעור דמי המזונות, בעילה של שינוי בנסיבות, הצדדים הסכימו, שהערכאה הראשונה תיתן פסק דין על דרך של פשרה. הערכאה הראשונה הגדילה את שיעור דמי המזונות בלמעלה מ – 30%. בדחותו את ערעור הבעל, בית המשפט המחוזי פסק, שהסכום שנקבע הוא סביר, כיוון שהסכום המקורי התבסס על הכנסתו של הבעל מגימלת נכות, בתקופת שבה שבת מעבודה, בעוד שהסכום החדש התבסס על הכנסה גבוהה יותר של הבעל, מאז שנעשה מסוגל לעבוד.

שאלה:

הגשתי תביעת מזונות כנגד בעלי בבית הדין הרבני. לאחר הגשת התביעה נודע לי כי היה עדיף לי אילו הייתי מגישה את תביעת המזונות בבית המשפט לענייני משפחה. האם אני יכולה לעצור את ההליכים בבית הדין ולהתחיל אותם בביהמ"ש לענייני משפחה ?

תשובה:

לאישה יהודיה (הנשואה ליהודי) נתונה הזכות לבחור היכן לתבוע את מזונותיה - בביהמ"ש לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. אולם, מרגע שהאישה בוחרת בבית הדין הרבני וההליך נפתח, יש לה שתי אפשרויות אם היא רוצה לסגת מהחלטה זאת. הראשונה היא לבקש את סגירת תיק המזונות והשניה לבקש למחוק את התביעה. סגירת תיק מזונות היא פעולה מינהלית, זמנית הנעשית על ידי דיין אחד בבית הדין וככזאת היא משמרת את סמכותו של בית הדין והאישה מנועה מלפתוח תיק מזונות בביהמ"ש לענייני משפחה. לעומת זאת מחיקת התביעה היא עניין אחר, בו נופלת הכרעה לגבי סמכות השיפוט. בפסק הדין בפרשת יעקב, בשנות השמונים קבע בית המשפט העליון כי, כאשר תיק המזונות נסגר, הרי שבית הדין הרבני נותר בעל הסמכות בעניין מזונות האישה, בעוד שכאשר מתרחשת, מחיקת התביעה בבית הדין, אין מניעה מבחינת סמכות שהאישה תפנה לערכאה האזרחית כלומר, לביהמ"ש לענייני משפחה.

שאלה:

תבעתי מזונות מבעלי, לאחר שנטש אותי. שנינו יהודים. לאחר שנים רבות עם בעל קנאי והסתגרות בבית, התחלתי לנהל חיי חברה פעילים. אחת מחברותי , שעברה תהליך דומה, הזהירה אותי, שאם אצא לבלות עם גבר אחר, ובעלי יצליח להוכיח זאת, אני עלולה לאבד את זכותי למזונות. זה נשמע לי אבסורדי ולא שיוויוני , משום שהוא חי עם אישה אחרת – האם אכן אני עלולה לאבד זכותי למזונות בגלל בילוי עם גבר אחר ?

תשובה:

כן! לפי הדין העברי, אם הוכח שאישה נאפה בבעלה, אז היא מאבדת את זכותה למזונות מבעלה, וזאת גם אם הבעל עצמו נאף בעבר או אף נואף בהווה. בשנות התשעים אימץ בית המשפט העליון גישה ליברלית יותר בפסק הדין בפרשת גל, כאשר קבע שאישה שנפרדה מבעלה, אינה צריכה לנעול עצמה בביתה, ויכולה לנהל חיי חברה מבלי לאבד את זכותה למזונות. עם זאת, מערכת יחסים אינטימית עם גבר זר עלולה לגרום לאובדן המזונות באם יוכח ניאוף.

בספטמבר 2000 , בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נתן ביטוי לרעיונות מודרניים של שיוויון, שמנוגדים לדין העברי, שמצאו את ביטויים באימרת אגב לא מחייבת בתיק מזונות שהתנהל לפניו. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות כבדרך אגב, לדון בשאלה האם אישה יהודיה נאפה, על מנת להכריע בתביעת המזונות שלה. במקרה הנ"ל בני הזוג חיו בנפרד מספר שנים והבעל הודה כי נולדו לו תאומים ממערכת יחסים שניהל מחוץ לנישואים. הוא טען כי אשתו איבדה את זכותה למזונות משום שנאפה, או לחילופין משום שקיימה חיי חברה פעילים, אותם מגדיר הדין העברי כ"מעשה כיעור". האישה זכתה למזונות נכבדים משום שהבעל לא הוכיח שנאפה. עם זאת, בית המשפט ציין כי אפילו היה מוכח כי האישה נאפה, עדיין לא היתה מפסידה את זכותה למזונות, משום שגם בעלה נאף. הערה לא מחייבת זאת היא בניגוד לדין העברי. אישה יהודיה זכאית למזונות מבעלה לפי הדין העברי, אך לא להיפך. 

שאלה:

דירתנו נמכרה במסגרת ההליכים לפירוק השיתוף ברכוש, וכספי מכירת הדירה חולקו ביני לבין אשתי. אשתי מסרבת להתגרש ממני. בשנתיים האחרונות שילמתי לה מזונות על פי פסק דין שקבע זאת. לאחר מכירת הדירה, הזדרזה אשתי והגישה תביעה להגדלת מזונות שהתייחסה לצורך שלה לשלם שכר דירה והוצאות אחזקת דירה. אשתי קיבלה סכומי כסף נכבדים ממכירת דירתנו המשותפת, והיא יכולה לשכור לעצמה דירה או לממן חלק ניכר מעלות רכישת דירה. האם ביהמ"ש אמור לקחת בחשבון את הכספים שאשתי מחזיקה, במסגרת שיקוליו בתביעתה להגדלת מזונות?

תשובה:

כן! ביהמ"ש העליון דחה תביעה כספית של אישה למדור חלופי וקבע, שיש לנכות רעיונית את ההכנסות שהיא יכולה להפיק מה"קרן" שהיא חלקה של האישה בכספי פדיון מכירת הדירה, שהיתה משותפת לה ולבעלה. כלומר, אישה זכאית בעיקרון למדור חילופי, אולם תוך התחשבות במשאביה.

שאלה:

הגשתי תביעה לפירוק שיתוף בבית בביהמ"ש. בד בבד הגשתי כנגד אשתי תביעת גירושין אליה כרכתי, בעצת עורך הדין שלי, את ענין מזונותיה. ביהמ"ש נתן החלטה בדבר פירוק השיתוף בבית, ולאחר מכן הבית נמכר. לאחר מכירת הבית ולפני פינויו הגישה אשתי בקשה להגדלת מזונות בבית הדין הרבני, שהתייחסה בעיקר לדרישה לשכר דירה של בית פרטי רחב ידיים, כמו שהיה לנו. אשתי איננה עובדת מחוץ לבית. מהם סיכוייה של אשתי לזכות בשכר הדירה הגבוה אותו היא תובעת?

תשובה:

ביהמ"ש העליון פסק שמדור חלופי צריך להיות מותאם לרמה הכוללת של בית המגורים הקודם, אך מבחינת מספר החדרים או גודלו של הבית, ניתן להביא בחשבון את העובדה שמספר הדיירים שהתגוררו בבית פחת, לנוכח הסכסוך והפירוד בין בני הזוג. משום כך הבית החלופי יכול להיות קטן יותר.

שאלה:

אני ובעלי יהודים תושבי ישראל. למרות שלא היתה מניעה לכך שנינשא זה לזה בחופה וקידושין, העדפנו להינשא זה לזה בנישואים אזרחיים בחו"ל. לאחרונה, בעלי הכיר אישה אחרת, עזב את הבית, ועבר להתגורר איתה. אני הגשתי נגדו תביעת מזונות בביהמ"ש לענייני משפחה. בנוסף, הגשתי בקשה לפסיקת מזונות. בעלי טוען, שכיוון שנישאנו בנישואין אזרחיים, אין לנישואינו תוקף, ולפיכך הוא לא חייב במזונותיי. האם יש בסיס לדבריו?

תשובה:

לא בהכרח! אמנם על פי הדין העברי אין תוקף לנישואין אזרחיים שנערכים בין יהודים, ולפיכך לא ניתן להשתית את החיוב של בעל במזונות אשתו על הדין האישי שלהם. ואולם, בפסיקה לא נשללה האפשרות לחייב בעל במזונות אשתו מכח התחייבות חוזית. אפשרות זו עשוייה לתת מענה לאישה שנישאה לבעלה בנישואין אזרחיים בחו"ל. כדי לקבוע סופית, אם האישה זכאית למזונות מבעלה, יש לשמוע ראיות בנושא, אך כל עוד מדובר רק במזונות, הבעל יחוייב בתשלומם, כפי הנראה.

שאלה:

אישתי ואני הננו מבוססים מבחינה כלכלית ולא חסר לנו דבר. יש לנו ילדה אחת בלבד, בת 12 שנים. אמה של אשתי נפטרה לפני מספר שנים, והותירה לבתנו, נכדתה היחידה, מספר נכסי דלא ניידי, כולל בית דירות וחנויות, שהם כעת מושכרים. אישתי ואני החלטנו להתגרש. אני מסכים לכך שהמשמורת על בתנו תהיה נתונה לאשתי, למרות שאינני מסכים עם סכום המזונות שהיא דורשת עבור הילדה, לנוכח ההכנסה החודשית שנצברת לזכות בתנו מדמי השכירות החודשיים בעבור הנכסים. האם אהיה חייב לשלם מזונות לילדה, למרות שההכנסה שלה עולה על משכורתי החודשית? כולנו יהודים.

תשובה:

נושא מזונות עבור ילדים מוסדר בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) – 1959, אשר מאמץ את הדין העברי בנוגע לילד להורים יהודיים. החיוב של הורה במזונות ילדו הקטין מוטל עליו עפ"י דינו האישי (הדתי) הרלבנטי. לפיכך, אב יהודי חייב לשאת במזונות ילדיו הקטינים עפ"י הדין העברי.

עד הגיע הילד לגיל 6, החיוב של אב יהודי במזונות ילדו הוא מוחלט ,כלומר עליו לשלם מזונות, גם אם לילד יש הכנסות למשל : מרכוש שקיבל בירושה.
מגיל 6 ועד גיל 15, החיוב של האב במזונות ילדו, הוא ,"מעין אבסולוטי", כלומר, אם לילד אין הכנסות (כפי שזה קורה בדרך כלל ), אז החיוב של האב במזונות ילדו יהיה עדיין מוחלט והנטל כולו ייפול על כתפי האב לבדו. ואולם, אם לילד יש מקור הכנסה כלשהו, למשל : מרכוש שקיבל בירושה או שקיבל במתנה , אזי הדבר יילקח בחשבון, בקביעת נטל התשלום על האב . אם תוגש תביעה למזונות הילד, ויוכח שהכנסתו של הילד גבוהה ממכלול צרכיו, אז האב עשוי להיות פטור מלזון אותו , או שיהיה עליו לשלם דמי מזונות נמוכים ביותר. אם יוכח, כי צרכיו של הילד מרובים יותר מהכנסתו, אז יהיה על האב לשלם למזונותיו, את ההפרש.

שאלה:

האם אב יהודי, אשר לומד בישיבה ואיננו עובד, חייב לתמוך כלכלית בילדיו?

תשובה:

כן. לימודים בישיבה אינם פוטרים את האב מחובת המזונות שלו כלפי ילדיו הקטינים על פי הדין העברי. גם הסכם, שלפיו משפחת האישה מתחייבת לתמוך כלכלית במשפחה החדשה, כדי שהבעל יוכל להתמסר ללימודי הדת, אינו פוטר את הבעל מחובת המזונות שלו כלפי ילדיו הקטינים. אמנם לימודי יהדות הם ערך חשוב, אולם אין בהם כדי לגרוע מחובתו של אב יהודי לכלכל את ילדיו, כך פסק בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בחודש יולי 2001.

באותו מקרה האם תבעה מזונות מהאב עבור שלושת ילדיהם הקטינים של בני הזוג. האב, שהוא בן למשפחת רבנים, טען בהגנתו, שהסכם שנחתם בין ההורים של בני הזוג לפני נישואיהם פטר אותו ממחוייבות כלכלית כלשהי כלפי הילדים שייוולדו לבני הזוג, כדי לאפשר לו ללמוד בישיבה . אביה של האישה התחייב בהסכם לדאוג להכנסה החודשית של המשפחה. לאחר פטירת אביה של האישה, ולאחר שמקורות המימון של האישה הסתתמו, האישה הגישה נגד בעלה תביעת מזונות. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הגנתו של הבעל ופסק, שההסכם איננו מחייב את הקטינים. הקטינים לא היו צד להסכם, והם אף עדיין לא נולדו בזמן עשיית ההסכם, פסק בית המשפט. כל תמיכה כלכלית, שהבעל קיבל מאשתו או ממשפחתה, לא היתה אלא בהתנדבות, ולא פטרה את האב ממחוייבויותיו, פסק בית המשפט. בית המשפט הורה לאב לשלם מזונות לילדיו, והדגיש שעל האב לעשות מאמץ עילאי, כדי לתמוך כלכלית בילדיו הקטינים.

שאלה:

האם בעל יכול להשתמש בפסק דין שניתן ע"י בית משפט זר, המצהיר על כך שאין הוא אביו של קטין, כאשר הוא מתגונן מפני תביעת מזונות עבור הקטין, שהוגשה נגדו בישראל?

תשובה:

לא אם הגבר נשוי כדת משה וישראל לאמו של הקטין. בחודש מאי 2003 בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה בקשה שהוגשה ע"י בעל יהודי, להכיר בפסק דין זר, שניתן ע"י בית המשפט בטנסי, ארה"ב, ושהצהיר על כך שאין הוא נשוי לתובעת, ועל כך שאין הוא אבי הילד שלה. הוא הגיש בקשה לבית המשפט לדחות את התביעה, והשתית את בקשתו על פסק הדין הזר. בני הזוג נישאו בניו יורק גם על פי הדין העברי וגם בטקס אזרחי, אך התגרשו בטקס אזרחי בניו יורק. בית המשפט לענייני משפחה פסק, שכיוון שבני הזוג עדיין נשואים על פי הדין העברי, הכרה בפסק הדין הזר היתה מביאה, ככל הנראה, לכך שהקטין יוכרז כ"ממזר". יש להימנע מתוצאה כזו, פסק בית המשפט ופעל בניגוד לתנאי חוק אכיפת פסקי חוץ - 1958, שלפיו יש להכיר בפסק חוץ, כאשר בית המשפט סבור שהדין והצדק מחייבים זאת.

יתר על כן, פסק הדין ניתן לפני שהקטין נולד, הוא לא היה צד להליכים, ולפיכך הוא לא מחויב על פי פסק הדין, ורשאי לתבוע מזונות באמצעות אמו, פסק בית המשפט.

שאלה:

לאחרונה גיליתי מספר מכתבים שאשתי כתבה לחברתה בחו"ל מהם עולה כי אינני אביו הביולוגי של בננו. אשתי כבר הגישה נגדי תביעה למשמורת ומזונות קטין בבימ"ש למשפחה וכן הגישה תביעה לגירושין בבית הדין הרבני. האם המכתבים שגיליתי יוכלו להתקבל כראיות ולפטור אותי מתשלום מזונות קטין כחלק מטענות ההגנה שלי בביהמ"ש?

תשובה:

רוב הסיכויים שלא. למרות ביהמ"ש נוטים יותר ויותר לכבד את זכותם של קטינים לדעת את זהותו של אביהם, במקרים של אב ואם יהודים נשואים, עדיין נמנע ביהמ"ש מלהורות על עריכת בדיקת אבהות אשר עלולה להפוך את הקטין ל-"ממזר" וע"י הטבעת סטיגמה מעין זו לפגוע ב-"טובת הקטין". בדין העברי מעמדו הנחות של "ממזר" ניתן לילד או ילדה הנולדים לאשה יהודיה (הנשואה ליהודי) ולגבר שאיננו בעלה. המכתבים עצמם תומכים בסברה כי הקטין ממזר, אולם הראיה האמינה היחידה הינה בדיקת ד.נ.א., אשר נערכת אך ורק בצו ביהמ"ש. כאמור, בנסיבות אלו ביהמ"ש יסרב להורות על עריכת בדיקת אבהות ואי אפשר יהיה לשלול אבהות האב הרשום.

שאלה:

בעלי ברח לחוץ לארץ ואינני יכולה לאתרו. אינני יכולה לפרנס בכוחות עצמי את ילדינו. אביו של בעלי הוא אדם עשיר מאוד. האם אני יכולה לאלץ אותו לשלם מזונות במקום בנו המשתמט ?

תשובה:

סב או סבתא עשויים להיות אחראים למזונות נכדיהם, אם אביהם של הנכדים אינו מפרנסם או אינו יכול לפרנס אותם . על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) – 1959, על סב או על סבתא מוטלת חובה חוקית לתמוך כלכלית בנכדיהם בנסיבות מסויימות. הנסיבות הן כאלה, שבהן הורי הנכדים אינם יכולים לפרנסם, בעוד שהסב או הסבתא מבוססים כלכלית ויש להם ד והותר כדי לתמוך בנכדיהם הקטינים, בנוסף לתמיכתם - בבן זוגם האחר.

נקודות אלה הודגשו ע"י בית המשפט העליון בשלהי שנות השבעים, כאשר נפסק שסבתה של קטינה מהצד של אביה, אחראית למזונות נכדתה, לאחר שבנה נעלם בחוץ לארץ, כאשר אמה של הקטינה לא יכלה לכלכל אותה בעצמה.

שאלה:

כלתי מאיימת לתבוע ממני את מזונות נכדי, לאחר שבני ברח לחו"ל, על מנת להתחמק מנושיו. אם יתרחש מצב שכזה, האם בית המשפט יכול לחייב גם את הסב השני לשאת במזונות נכדנו המשותף ?

תשובה:

כן ! לפי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) - 1959 , סב עשוי להיות חייב במזונות נכדיו הקטינים, באם ההורים אינם מסוגלים לזון אותם, בהנחה כי יש לו עודף לאחר שדאג למזונותיו ולמזונות אישתו וילדיו הקטינים האחרים (אם ישנם). בנוסף, ביהמ"ש העליון קבע כי בית משפט יכול לחייב קרובי משפחה אחרים מאותה דרגת קירבה יחד ולחוד להתחלק בנטל המזונות ביניהם. לפיכך, ותלוי בנסיבות, יתכן ששני הסבים יחוייבו במזונות נכדם. יתכן גם מצב, שסב אחד יחוייב, משום שידו משגת , בעוד שהסב האחר יופטר מן החיוב במזונות נכדו, בגלל חסרון כיסו.

שאלה:

כיצד יכולים הורים של הורה, אשר הוגשה נגדם תביעה בעניין מזונות ילדים ע"י נכדיהם הקטינים, כיוון שבנם אינו מסוגל לשלמם, לצרף לתביעה כנתבעים גם את ההורים של ההורה האחר, כדי שהם ישתתפו בנטל של התמיכה בנכדים?

תשובה:

הורים של הורה, המעונינים בכך שההורים של ההורה האחר ישתתפו בנטל התמיכה בנכדים, צריכים להגיש בקשה לבית המשפט, לצירופם של ההורים של ההורה האחר כנתבעים נוספים לתביעת המזונות של הנכדים.

שאלה:

בעלי ואני פרודים זה מזה. הגשתי נגדו תביעת מזונות בשם ילדנו, אותו אימצנו ביחד. כמו כן, קיבלתי החלטה שהעניקה לי משמורת זמנית. בעלי נעלם לחו"ל ואינני מצליחה לאתרו. הוריו של בעלי, הינם עשירים. האם ניתן לחייבם בתשלום מזונות ילדנו במקומו של בעלי, או שמא העובדה כי הילד מאומץ מונעת זאת ?

תשובה:

ייתכן שלמשפחתו של הורה מאמץ תהיה חובה לתשלום מזונות לקטין, כאשר אין אפשרות להטיל חיוב זה על האב. החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) - 1959 מתייחס בין היתר למקרים בהם משפחתו של אדם שחייב בתשלום מזונות, מחוייבת לשלם את דמי המזונות במקומו. החוק איננו עושה הבחנה בין ילדים מאומצים לבין ילדים ביולוגיים אלא מתייחס אליהם באופן שווה ולפיכך חל אותו נטל של מזונות על כתפי קרוביו של ההורה המאמץ. על פי החוק ייתכן שלסב, אביו של האב המאמץ תהא חובה משפטית לשאת במזונות נכדיו המאומצים בנסיבות מסויימות. נסיבות אלו מתקיימות כאשר ההורים המאמצים עצמם אינם מסוגלים לעשות זאת, אולם לסב יש די והותר, כלומר מספיק כדי לספק צרכיו ואת צרכי בת זוגו ובנוסף לכך, כדי לספק גם את צרכי הקטין.