פרק זה מתעסק בערעורים על פסקי דין והחלטות של בתי משפט אזרחיים– האם קיימת אפשרות להגיש ערעור, תוק כמה זמן, ולאיזה בית משפט וכולי
ערעור על פסק דין בעינייני משפחה
שאלה:
מהן אפשרויות הערעור על פסק דין שניתן ע"י בית משפט לענייני משפחה ?
תשובה:
יש זכות ערעור על פסק דין שניתן ע"י בית משפט לענייני משפחה . הערעור מוגש לבית המשפט המחוזי . יש להגיש את הערעור תוך 45 יום, מיום מתן פסק הדין (אם המערער היה נוכח בשעת מתן פסה"ד) או מיום שפסק הדין מגיע לידי של המערער או לידי בא כוחו. ניתן גם לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור , אולם, הפעם אין זכות ערעור אוטומטית, לערעור נוסף בפני בית משפט עליון, אלא יש להגיש בקשה למתן רשות ערעור, אשר צריכה להיות מוגשת תוך 30 יום ואם ניתנה רשות לערער, צריך להיות מוגש ערעור, 30 יום מהמועד שבו ניתנה רשות הערעור.
ערעור על החלטה של בית המשפט
שאלה:
כיצד ניתן לערער על החלטה, בעניין מזונות זמניים, שניתנה ע"י בית המשפט לענייני משפחה? אני מוכן "ללכת עד הסוף".
תשובה:
אין זכות ערעור אוטומטית, לבית המשפט המחוזי, על החלטה (בהבדל מפסק דין),שניתנה ע"י בית המשפט לענייני משפחה. יש צורך בקבלת רשות לערער מאת בית המשפט המחוזי. 30 ימים מוקצבים לכך, מן היום שבו ניתנה ההחלטה (או מן היום שבו היא הגיעה לידי המערער הפוטנציאלי, אם הוא/היא לא היו נוכחים בעת מתן ההחלטה). אם ניתנת רשות לערער, אז יש להגיש ערעור תוך 30 יום מיום מתן הרשות לערער. אם בית המשפט המחוזי דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור, והמערער מעוניין לערער על החלטה זו בבית המשפט העליון, יהיה עליו לקבל תחילה רשות מבית המשפט העליון. הפרוצדורה המתוארת לעיל תחול גם כאן.
ערעור על החלטה או על פסק דין של רשם בית המשפט
שאלה:
מהו סדר הדין ולוח הזמנים בערעור על החלטה ועל פסק דין של רשם בית המשפט לענייני משפחה?
תשובה:
באשר לפסק דין שניתן ע"י רשם בית המשפט לענייני משפחה, יש זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום, מיום מתן פסק הדין. אם הערעור נדחה, יש הזדמנות נוספת, וזאת ע"י הגשת בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון, תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין ע"י בית המשפט המחוזי. אם ניתנת רשות לערער, יש להגיש את הערעור לבית המשפט העליון, תוך 30 יום מיום מתן הרשות לערער.
לעומת זאת , באשר לערעור על החלטה אחרת (להבדיל מפסק דין), הניתנת ע"י רשם בית המשפט לענייני משפחה, ישנן שלוש ערכאות ערעור. הערעור הראשון הוא בזכות, והוא מוגש לבית המשפט לענייני משפחה, תוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה. לאחר מכן, הערעור הוא ברשות בלבד. ולצורך זה יש להגיש בקשה למתן רשות לערער לבית המשפט המחוזי, תוך 30 יום כאמור לעיל. אם בקשת הרשות לערער נדחית, קיימת אפשרות נוספת והיא הגשת בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון, תוך 30 יום , כאמור לעיל .
זכיה בערעור-ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ
שאלה:
זכיתי בערעור שהגשתי על פסק דין, שניתן במסגרת הליכים משפטיים, שאשתי לשעבר נקטה נגדי. בפסק הדין בערעור נקבע, שאינני חייב לה כספים. קודם לכן, ניתן נגדי צו עיכוב יציאה מן הארץ, בתיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגדי, בגלל החוב הכספי הנטען. האם עלי לנקוט צעדים כלשהם לשם ביטול הצו?
תשובה:
כאשר ניתן פסק דין, הקובע כי בעל חייב לאשתו כספים, ולאחר מכן פסק הדין הזה מבוטל ע"י ערכאת הערעור, הבסיס המשפטי לקיומו של צו עיכוב היציאה מן הארץ, שניתן לשם הבטחת תשלום החוב הכספי, לא קיים עוד. אף על פי כן , על הזוכה בערעור לוודא שהצו לעיכוב יציאתו מן הארץ יבוטל, בעקבות זכייתו בערעור, ובאם הדבר לא נעשה אזי, עליו לעתור לביטולו. כאשר מתבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, לשכת ההוצאה לפועל מחוייבת עפ"י חוק למסור הודעה ברוח זו למשטרת הגבולות, תוך 24 שעות ממועד הביטול. כמו כן, היא מחוייבת עפ"י חוק לשלוח הודעה על ביטולו של הצו לשני הצדדים הנוגעים בדבר.
ערעור על פסק הדין המתוקן
שאלה:
כיצד מחושב פרק הזמן להגשת ערעור, כאשר בית המשפט, שנתן את פסק הדין, תיקן אותו?
תשובה:
הבסיס למניין הימים, המוקצבים להגשת ערעור על פסק דין שניתן בערכאה ראשונה או על פסק דין שניתן ע"י ערכאת הערעור, כאשר פסק הדין תוקן ע"י הערכאה שנתנה אותו, הוא החל מן התאריך אשר בו ניתן פסק הדין המתוקן.
ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בנוגע לכונס נכסים
שאלה:
כיצד יכול אדם, שהתמנה להיות כונס נכסים לצורך מכירה של דירת בני זוג, שנמצאים בהליכי גירושין, לערער על החלטה, שניתנה ע"י ראש ההוצאה לפועל, אשר בה נקבע כי הוא אחראי לנזק שנגרם בהליכי הכינוס?
תשובה:
על פי חוק ההוצאה לפועל, ראש ההוצאה לפועל יכול ומוסמך לקבוע, שכונס של נכס מסויים, אחראי לנזק שנגרם בהליכי הכינוס, ללא הגבלה בסכום! הוא אף יכול לממש את העירבון שהפקיד כונס הנכסים, כחלק מאחריותו. קיימת זכות ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, תוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה או מיום קבלתה, לפי הרלבנטי.
ערעור על החלטת רשם בעניין בוררות
שאלה:
כיצד ניתן לערער על החלטה בעניין בוררות, שניתנה ע"י רשם?
תשובה:
על פי חוק הבוררות, קיימת זכות ערעור על החלטה של רשם. על הערעור להיות מוגש תוך 20 יום מיום מתן ההחלטה ע"י הרשם. הערעור יידון בפני דן יחיד באותו בית משפט, שבו מכהן הרשם.
עיכוב ביצוע של פסק דין בתקופת הערעור
שאלה:
אני שוקל להגיש ערעור על פסק דין, שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה, אשר בו חוייבתי לשלם לאשתי סכום כסף גדול במסגרת חלוקת הרכוש המשותף שלנו. אם אגיש ערעור על פסק הדין, האם פסק הדין עלול להאכף עלי בזמן שיתנהל הליך הערעור ?
תשובה:
באופן עקרוני, על פי תקנות סדר הדין האזרחי - 1984, הגשת ערעור על פסק דין אינה מעכבת את ביצועו. כדי לעכב את ביצוע פסק הדין, יש להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט. בית המשפט או הרשם, אשר נתן את ההחלטה המקורית, שעליה מוגש הערעור, מוסמך להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה, עד להכרעה בערעור. רק אם בית המשפט או הרשם, אשר נתן את ההחלטה המקורית, מסרב להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה, ניתן לבקש מערכאת הערעור להורות על עיכוב הביצוע.
צווים זמניים - תוקפם במהלך ערעור
שאלה:
במסגרת תביעה רכושית, שאשתי הגישה נגדי בבית המשפט לענייני משפחה, היא הצליחה להשיג צו זמני נגדי שלא בנוכחותי. הצו בוטל בדיון שבו שנינו נכחנו. אשתי הודיעה בבית המשפט לענייני משפחה, שהיא מתכוונת לערער על החלטתו לבטל את הצו, וביקשה ממנו שיותיר את הצו על כנו עד להכרעה בערעור. האם בית המשפט רשאי לעשות זאת?
תשובה:
כן. על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, בית המשפט לענייני משפחה יכול לפסוק, שצו זמני שהוא נתן ואחר כך ביטל, יעמוד על מכונו עד להכרעה בערעור. בית המשפט לענייני משפחה יכול לעשות זאת, רק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים. האחד הוא, שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, להחלטתו שלפיה הצו הזמני יישאר בתוקף. כדי לשכנע את בית המשפט בכך, המערער המיועד חייב להראות לבית המשפט, שיש לו סיכוי טוב להצליח בערעור. השני הוא, שהערעור או בקשת הרשות לערער טרם הוגשו. אם הם הוגשו, אז הסמכות לדון בעניין הצו הזמני תהיה נתונה לערכאת הערעור.
ערובה לערעור
שאלה:
ברצוני להגיש ערעור על החלטה שניתנה ע"י בית המשפט לענייני משפחה. נודע לי, שאני עלול להידרש להפקיד ערבון כספי , כתנאי להגשת הערעור. אינני יודע אם אוכל לעמוד בכך, בגלל קשיים כספיים, האם יש מוצא אחר ?
תשובה:
בתקנות סדר הדין האזרחי – 1984 נקבע, שכתב הערעור לא יומצא לידי המשיב, אם המערער לא יפקיד בקופת בית המשפט ערובה לתשלום הוצאות המשיב, שגובהה יניח את דעתו של בית המשפט, תוך התקופה שבית המשפט יקציב לו לשם כך. ואולם, קיים סייג לכך, שבא לידי ביטוי במילים: "אלא אם כן בית המשפט יחליט אחרת". כלומר, אם בית המשפט משתכנע, אזי הוא מוסמך לפטור מהפקדת ערובה . יתר על כן, קיימות אפשרויות אחרות. ניתן להציע ערובה חלופית או בטחונות חלופיים, כמו ערבות של צד שלישי. אם האפשרויות האלה לא עולות יפה, ניתן להגיש בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון. פטור כזה יינתן בנסיבות יוצאות דופן.
אלימות במשפחה - ערעורים
שאלה:
לאיזה בימ"ש יוגש ערעור על צו הגנה , שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה, ואוסר על בעל להיכנס לביתו?
תשובה:
ערעורים על פסקי דין ועל החלטות, הניתנים ע"י בית משפט השלום או ע"י בית המשפט לענייני משפחה, עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה - 1991, נדונים בבית המשפט המחוזי ע"י דן יחיד.
רשם לענייני ירושה - הליכי ערעור
שאלה:
אני שוקל לערער על החלטה שניתנה ע"י הרשם לענייני ירושה, אך נראה לי לא הגיוני, שבינתיים הליכי ביצוע מסויימים יימשכו. האם קיימת דרך כלשהי למנוע זאת?
תשובה:
כן! קיים הליך שבו הרשם לענייני ירושה יכול להורות על עיכוב ביצוע החלטתו, עד למתן החלטה בערעור או עד למועד מוקדם יותר. כדי ליזום הליך זה, על המערער להגיש בקשה בהתאם, לרשם לענייני ירושה.
ערעור על החלטת רשם לענייני ירושה
שאלה:
כיצד ניתן לתקוף החלטה, שניתנה ע"י הרשם לענייני ירושה?
תשובה:
קיימת זכות ערעור על החלטה של הרשם לענייני ירושה. על הערעור להיות מוגש לבית המשפט לענייני משפחה, תוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה ע"י האדם המעוניין לתקוף אותה.
ערעור בזכות על החלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין מזונות
שאלה:
האם צריך לבקש רשות לערער על החלטה של ראש ההוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בענייני משפחה, או שמא הערעור הינו בזכות?
תשובה:
לא! בעבר היה נהוג שעל החלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין ביצוע של פסק דין בענייני משפחה, למשל בעניין מזונות, יש להגיש בקשה למתן רשות ערעור. אם הבקשה היתה נענית בחיוב, אזי הבקשה היתה הופכת לכתב ערעור. בעבר, בקשה למתן רשות ערעור היתה מוגשת לבית המשפט המחוזי.
כיום, ערכאת הערעור על החלטת ראש ההוצל"פ, בענייני משפחה, הינה ביהמ"ש למשפחה, ואין צורך יותר, לבקש רשות ערעור, משום שכיום הערעור הינו בזכות, בניגוד לעבר.
רכוש של החייב בידי צד שלישי – ערעור
שאלה:
נגד חברי ניתן פסק דין בתביעה שהגישה אשתו כנגדו. זמן מה לאחר מתן פסק הדין, נדרשתי להפקיד בלישכת ההוצאה לפועל רכוש ששייך לחברי. חברי עזב את הבית המשותף לו ולאשתו, וביקש ממני לאחסן בביתי כמה מחפציו. לא הבנתי בדיוק מה אני נדרש לעשות, ומתוך נאמנות לחברי סירבתי למסור את חפציו. כעת ראש ההוצאה לפועל ציווה עלי לשלם את חובו של חברי. אני אובד עצות. האם אני יכול לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל?
תשובה:
על פי חוק ההוצאה לפועל – 1967, בנסיבות מסויימות, ראש ההוצאה לפועל יכול לקבוע, שצד שלישי אחראי לתשלום חוב, שמוטל על חייב לשלם על פי פסק דין שניתן נגדו. אחד מהמקרים שבהם ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כאמור לעיל, הוא מקרה שבו צד שלישי הפר, ללא הצדק סביר, צו שניתן ע"י ראש ההוצאה לפועל, אשר הורה לו להפקיד בלשכת ההוצאה לפועל, מיטלטלין של החייב, שעוקלו בחצריו של הצד השלישי. ראש ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע, שהצד השלישי אחראי לתשלום סכום, שלא יעלה על סכום החוב הפסוק, ושלא יעלה על שוויו של הנכס המעוקל, לפי הנמוך מביניהם. כאשר ראש ההוצאה לפועל מחליט שהצד השלישי אחראי לתשלום החוב הפסוק של החייב או חלק מהחוב הפסוק, הוא מפעיל את סמכויותיו השיפוטיות, ולפיכך ניתן לתקוף את החלטתו ע"י הגשת ערעור. קיימת זכות ערעור תוך 15 יום מיום מתן ההחלטה, או תוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה ע"י הצד השלישי, לפי המאוחר.
ערעור -הפרת הבטחת נישואין.
שאלה:
הפסדתי בתביעה שהגשתי נגד ארוסי לשעבר, בעניין הפרת הבטחת נישואין. ביהמ"ש קבע כי, מפני שארוסי לשעבר היה נשוי, הבטחתו להינשא לי היתה מחוסרת תוקף ובלתי ניתנת לאכיפה. האם יש לי סיכוי לזכות בערעור?
תשובה:
כן! תלוי בנסיבות המקרה. בחודש יולי 2004 ביהמ"ש העליון הפך פסק דין של ערכאה קודמת אשר בה נקבע כי, הפרת הבטחת נישואין אינה אכיפה, כאשר המפר הוא אדם נשוי, פרט למקרה בו מערכת היחסים בנישואין הייתה בכי רע. על פי התפנית והתקדים שנקבע ע"י ביהמ"ש העליון, תביעה נגד אדם המפר הבטחת נישואין יכולה להצליח.
במקרה אשר הובא אל ביהמ"ש העליון, אישה הצליחה במאבקה לפיצוי כספי בגין הפרת הבטחת נישואין, שנעשתה על ידי גבר נשוי, עמו האישה ניהלה קשר במשך כ- 15 שנה. הצדדים החלו במערכת יחסים כאשר הגבר היה נשוי עם ילדים והאישה הייתה רווקה וצעירה. האישה נישאה מאוחר יותר וילדה ילד, אולם היא התגרשה בעידודו של הנתבע, אשר אף מימן את עורך דינה. הנתבע לא קיים את הבטחתו להתגרש מאישתו בתום הליכי הגירושין של התובעת וניתק לחלוטין את מערכת היחסים בין הצדדים, לאחר שהתובעת סירבה לבקשת הנתבע לבצע הפלה בפעם החמישית, לאחר שהפילה כבר 4 פעמים, מתחילת מערכת היחסים ביניהם. בימ"ש השלום בתל אביב קיבל את תביעתה, אולם החלטה זו בוטלה ע"י ביהמ"ש המחוזי אליו ערער הנתבע, בשל נקודה משפטית לפיה הבטחה להינשא הנעשית ע"י גבר נשוי אינה יכולה להוליד סעד של פיצויים מכיוון שחוזה הבטחת נישואין נוגד את "תקנת הציבור". ביהמ"ש העליון החזיר את החלטת ביהמ"ש השלום על כנה.
טל: 03-5234133, 077-3500000
פקס: 03-5232251