פרק זה עוסק באכיפה של פסקי דין בדיני משפחה דרך לישכת הוצאה לפועל. יש דגש על חוב מזונות –ודרכים להבטיח תשלום החוב,כמו עיקולים וצוי עיכוב יציאה מן הארץ ,וגם איך להתמודד מול אלו.
אכיפת פסק דין
שאלה:
האם ניתן לאכוף החלטות ופסקי דין בענייני משפחה ? ואיך ?
תשובה:
באופן כללי, חוק הוצאה לפועל – 1967, מיועד לאפשר לצדדים כלשהם, להתדיינות מישפטית, לממש את זכויותיהם כפי שנקבע בפסק הדין או בהחלטת ביניים, או לממש שטרות, כולל שטר חוב ושיטרי משכנתא . לישכת ההוצאה לפועל הינה הגוף המבצע של מערכת בית המשפט. למרות זאת , חוק בית המשפט לעינייני משפחה – 1995, מפקיד שלושה סוגי הליכים בענייני משפחה, בידי ביהמ"ש לעניין משפחה ומוציאם מתחום הסמכות הרגילה של לישכת ההוצאה לפועל, והם : א. הליכים בענין איזון משאבים בין בני זוג . ב. פירוק שיתוף ברכוש של בני הזוג. ג. ענייני קטין, כולל רכושו.
כדי לבצע פסקי דין והחלטות זמניות בענין מזונות ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל. בלישכת ההוצאה לפועל יש מדור מיוחד שמטפל בנושא גביית מזונות . החלטות ופסקי דין אשר לא ניתן לקיים אותן בדרכים הנ"ל, ניתן לגרום, לעיתים, לאכיפתם לפי פקודת ביזון בית המשפט.
בתחומים מסויימים כמו גירושין קיימת חקיקה ספציפית אשר ניתנת להפעלה כאשר בן או בת הזוג לא מקיימים פסק דין לגירושין או פסק דין בענין שלום בית, כלומר גירושין או שלום בית אי אפשר לאכוף במסגרת הליכי הוצאה לפועל. יוער כי, גם הסדרי ראייה וביקור אינם ניתנים , עפ"י החוק, לאכיפה באמצעות לישכת ההוצאה לפועל.
אזהרה על ביצוע פסק דין
שאלה:
פתחתי בהליכים נגד בעלי, לשם חלוקת הרכוש המשותף שלנו. בית המשפט לענייני משפחה נתן פסק דין, המורה לו לשלם לי סכום כסף, אולם הוא לא מציית לפסק הדין. פתחתי נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל, כדי לאכוף את פסק הדין. מה אמור להתרחש עתה?
תשובה:
כאשר נפתח תיק הוצל"פ נגד חייב, במטרה לאכוף פסק דין, יש למסור לידי החייב אזהרה, שלפיה יהיה עליו לעשות את אחת מהפעולות הבאות תוך 20 יום:
א. לציית לפסק הדין.
ב. לשלם את החוב על פי ההוראות הכלליות בעניין תשלום לשיעורין שבחוק ההוצאה לפועל.
ג. לשלם את החוב על פי התשלומים לשיעורין שייקבעו ע"י ראש ההוצאה לפועל, על פי בקשת הצד שכנגד.
ד. לבקש שיינתן צו לתשלום בשיעורין.
ה. להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל תוך 21 יום, או תוך התקופה הקבועה באזהרה, ולהמציא את המסמכים הדרושים.
אם החייב לא מגיב באחת מן הדרכים הנ"ל, הוא ייחשב כמי שיש לו את היכולת לשלם, ופעולות מגוונות עלולות להינקט נגדו, כדי לאכוף את פסק הדין.
טענת "פרעתי" זמן רב לאחר פסק דין
שאלה:
נגד בעלי לשעבר ניתן פסק דין בעניין מזונות ילדנו. תקופה ארוכה בעלי לא שילם את דמי המזונות. נאלצתי לפתוח נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל. גם אז הוא התחכם, התחמק והערים קשיים על איתורו ועל ניהול ההליך כנגדו. לאחר תקופה ארוכה שכר בעלי לשעבר את שירותיו של עורך דין והגיש בקשה ב"טענת פרעתי", אשר בה הוא טען שהוא שילם חלק ניכר מחובו. עורך דיני ניסה להתנגד לבקשה, בטענה שבקשת בעלי לשעבר הוגשה בשלב מאוחר והיתה צריכה להיות מוגשת עם תחילת הליכי הגביה כנגד בעלי לשעבר ולפיכך דינה להידחות. עורך דינו של בעלי לשעבר טען, שניתן לטעון "פרעתי" בכל עת. האם טענתו נכונה?
תשובה:
כן! נסיונות הכבדה של חייב על ביצוע פסק דין כנגדו, ראויים לגינוי, אך לא די בכך כדי לשלול את זכותו לטעון שפרע את החוב נשוא ההליך שמתנהל נגדו, או חלק ממנו. חוק ההוצאה לפועל – 1967 אינו קובע מועד להעלאת טענת "פרעתי". הפירעון הנטען יכול שייעשה בכל תאריך שהוא, לאחר צאת פסק הדין, והוא מנקה את החייב מן החוב.
אכיפת פסק דין למזונות בלשכת ההוצאה לפועל
שאלה:
ברשותי פסק דין, שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. פסק הדין מחייב את בעלי לשעבר לשלם מזונות לבננו, שנמצא במשמורתי. בעלי לשעבר שילם את המזונות בתחילה, אך לאחרונה הוא חדל לשלם. עברתי להתגורר במרכז הארץ. היכן אני יכולה לפתוח תיק הוצל"פ נגד בעלי לשעבר, לצורך אכיפת פסק הדין?
תשובה:
על פי חוק ההוצאה לפועל, בקשה לביצוע פסק דין יכולה להיות מוגשת בכל לשכת הוצאה לפועל ברחבי הארץ .
ערעור על החלטה של ראש ההוצאה לפועל בדבר ביצוע פסק דין
שאלה:
אשתי פתחה נגדי תיק בלשכת ההוצאה לפועל, בטענה שלא שילמתי לה את דמי המזונות, המגיעים לה על פי פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. אני מכחיש את טענותיה, ולכן הגשתי בקשה וטענתי כי פרעתי את החוב כלפיה, אך בקשתי נדחתה. כיצד אני יכול לערער על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל?
תשובה:
על פי חוק ההוצאה לפועל, קיימת זכות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, בבקשה בטענת פרעתי. עומדים לרשות החייב 15 ימים מיום מתן החלטת ראש ההוצאה לפועל, או מן היום שבו נודע לחייב על קיומה של ההחלטה, כדי לערער לבית המשפט המחוזי.
עיכוב יציאה מן הארץ-חוב במזונות
שאלה:
מתי עשוי להינתן צו לעיכוב יציאה מן הארץ, ע"י ההוצאה לפועל , כאשר קיים חוב במזונות ?
תשובה:
עפ"י חוק ההוצאה לפועל – 1967 , ראש ההוצאה לפועל יכול, בתנאים מסויימים, להוציא צו, נגד בעל או אב לילדים, אשר חייב לשלם מזונות זמניים או קבועים עפ"י החלטה שיפוטית ואשר הוא איננו משלם או מפגר בתשלומים. באמצעות צו ניתן להורות לחייב להפקיד את דרכונו ו/או לאסור את יציאתו מן הארץ. לחילופין, ראש ההוצאה לפועל יכול להתנות את האפשרות לצאת מן הארץ בכך שהחייב ימציא בטחונות כספייים.
ראש ההוצאה לפועל רשאי להוציא צווי עיכוב יציאה מן הארץ אם:
א. יש בסיס סביר להאמין, שהחייב עומד לעזוב את הארץ .
ב. עזיבתו של החייב את הארץ עלולה לסכל הליכים משפטיים נגדו, או לגרום לכך שהוצאה לפועל של פסק דין נגדו תהיה קשה.
צו עיכוב יציאה מן הארץ- נגד אזרח זר
שאלה:
האם יכול להינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד אזרח זר ?
תשובה:
רק במקרים חריגים ונדירים יינתן צו, אשר אוסר על אזרח זר לצאת מישראל. נפסק , שצו עיכוב יציאה מן הארץ יינתן נגד אזרח זר רק כאשר הגורמים, המצדיקים את שלילת חירותו הם נכבדים. הדבר נכון לגבי כל צו עיכוב יציאה מן הארץ , בין אם הוא ניתן ע"י בית משפט , ובין אם הוא ניתן ע"י ראש ההוצאה לפועל.
עיכוב יציאה כנגד תושב חוץ
שאלה:
אני מתגורר באופן קבוע בארה"ב. בבית המשפט לעינייני משפחה בישראל נפסק כי עלי לשלם לשני ילדי מזונות. לאחרונה נצברו כנגדי חובות בעניין מזונות ילדי. אני מעוניין לחזור לארה"ב.
האם בהוצאה לפועל יכול להינתן כנגדי צו לעיכוב יציאתי מן הארץ ? באילו תנאים אוכל לשוב לארה"ב?
תשובה:
כאשר מדובר בתושב חוץ, קבע בית המשפט בעבר כי, רק במקרים נדירים בהן יש נסיבות כיבדות משקל יעכב בית המשפט את יציאתו מן הארץ של תושב חוץ, וימנע בכך את שובו לארץ אשר מהווה את מרכז חייו.
במקרה של מזונות ילדים, הרי שיש לערוך איזון בין שתי זכויות יסוד אשר מתנגשות זו בזו, חופש התנועה של החייב וזכותם של זוכים למזונות, מאביהם.
ראש ההוצל"פ נוטה לקבוע במקרים שכאלה כי על החייב להמציא ערבויות מתאימות לתשלום חוב מזונות העבר ולתשלום חוב המזונות העתידי.
ערבויות אלו עשויות להיות ערבויות בנקאית, או כספים שיוחזקו בנאמנות ויופרשו למען הילדים, מידי חודש בחודשו ע"י צד שלישי, או ערבות באמצעות הטלת שיעבוד על נכס כלשהו.
תוצאת הסירוב של חייב להפקיד את דרכונו
שאלה:
אישתי לשעבר פתחה נגדי תיק בלישכת ההוצאה לפועל, משום שלא שילמתי לה מזונות במשך מספר חודשים . זה עתה קיבלתי צו, אשר מחייב אותי להפקיד את הדרכון שלי. חברתי הנוכחית הזמינה אותי לצאת עימה לסופשבוע בחו"ל . מה יקרה אם אתעלם מקיומו של הצו, ולא אפקיד את הדרכון ?
תשובה:
אם חייב איננו מפקיד את דרכונו, תוך כדי הפרת צו, שניתן ע"י ראש ההוצאה לפועל , אזי ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות על מאסרו של החייב לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים .
עיכוב יציאה מהארץ-במעמד צד אחד
שאלה:
האם יש אפשרות להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד חייב, בלי ידיעתו ?
תשובה:
כן. ראש ההוצאה לפועל רשאי לתת צו, במעמד צד אחד, אשר מונע מאדם שחייב לצד המבקש, כספים, עפ"י החלטה שיפוטית או פסק דין , לצאת מן הארץ. כאשר צו כזה ניתן, בנוכחות הצד המבקש בלבד, או בהעדר החייב, כי אז האדם שנגדו ניתן הצו רשאי להגיש בקשה בכתב לראש ההוצאה לפועל, ולבקש שיבוטל הצו. את הבקשה לביטול הצו יש להגיש תוך 7 ימים מן היום שנודע למבקש על קיומו של הצו שתלוי ועומד נגדו. ראש ההוצאה לפועל רשאי לפעול באחת מן הדרכים הבאות, כשמוגשת אליו בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, שניתן במעמד צד אחד:
א. הוא רשאי לדחות את הבקשה בלי לשמוע את הצדדים.
ב. הוא רשאי לבקש את תגובת הצד שכנגד בכתב.
ג. הוא רשאי להזמין את הצדדים לטעון בפניו.
צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד ישראלי שמתגורר בחוץ לארץ
שאלה:
אני ישראלי הגר בחו"ל. גרושתי חיה עם ילדנו בישראל. לאחר שהעסק שלי בחו"ל נסגר, הפסקתי לשלם את מזונות ילדי, והביטוח הלאומי שילם במקומי . אני שב ובונה את יכולתי הכלכלית באיטיות, אך עכשיו המוסד לביטוח לאומי תובע ממני את הכסף ששילם, ואף נפתח תיק בהוצאה לפועל נגדי . הבנתי שבכוונת המוסד להגיש בקשה על מנת למנוע את יציאתי מישראל אילו הייתי חוזר. האם יכול להינתן צו נגדי למרות שאני גר בחו"ל ?
תשובה:
באופן עקרוני נקבע שאין לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד אדם אשר חי בחו"ל באופן קבוע וששם מצוי מרכז חייו. הרציונל מאחורי זה הוא שכאשר אין לחייב הכנסה או נכסים בארץ מהם ניתן לשלם את החוב, מניעת החזרה לחו"ל עלולה למנוע מהחייב גישה למקור הכנסה פוטנציאלי שעשוי לשלם את החוב. צו עיכוב יסייע להפעיל לחץ על החייב , אך לא יתרום לתשלום החוב. אם, לעומת זאת, לישראלי החי בחו"ל יש נכסים בארץ כגון חסכונות או מקרקעין, ניתן לפנות בבקשה לפעול למימושם לצורך קיום פסק הדין.
אם ראש ההוצאה לפועל אכן נותן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד ישראלי שחי בחו"ל, הנ"ל יכול להילחם בהחלטה. אם ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד, ניתן לפנות בבקשה לביטול ההחלטה . אם יש לישראלי הגר בחו"ל את היכולת הכלכלית לשלם חלק מהחוב או להעמיד בטחונות או ערבויות להבטחת התשלום , ייתכן שראש ההוצל"פ יבטל את צו העיכוב כנגד ערבויות .
צו עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל-אופן ביטולו
שאלה:
כדי להבטיח תשלום של חוב מזונות, שאני חייב בתשלומו, הוטל עיקול על ביתי, בעקבות הליכים שננקטו ע"י אשתי לשעבר באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. האם אני יכול לפעול לביטולו?
תשובה:
חייב רשאי להגיש בקשה מנומקת לביטול העיקול שהוטל על המקרקעין שלו. הצד שכנגד רשאי להשיב לבקשה תוך 7 ימים, וראש ההוצאה לפועל יכול להזמין את הצדדים לדיון בפניו. אם הצד שכנגד אינו משיב בכתב, ראש ההוצאה לפועל יכול להחליט לבטל את צו העיקול.
ביטול עיקול שהוטל על מקרקעין
שאלה:
כדי להבטיח תשלום של חוב מזונות, שאני חייב בתשלומו, הוטל עיקול על ביתי, בעקבות הליכים שננקטו ע"י אשתי לשעבר באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. האם אני יכול לפעול לביטולו?
תשובה:
חייב רשאי להגיש בקשה מנומקת לביטול העיקול שהוטל על המקרקעין שלו. הצד שכנגד רשאי להשיב לבקשה תוך 7 ימים, וראש ההוצאה לפועל יכול להזמין את הצדדים לדיון בפניו. אם הצד שכנגד אינו משיב בכתב, ראש ההוצאה לפועל יכול להחליט לבטל את צו העיקול.
רכוש שניתן לממש בהליכי הוצל"פ
שאלה:
בעלי הכניס אותנו לחובות גדולים, כתוצאה מכך שעסקיו נכשלו. נושיו פתחו בהליכים נגדו בלשכת ההוצאה לפועל. אני יודעת, שמעקלים עלולים לפקוד את ביתנו. האם הם יהיו רשאים להוציא מביתנו מטלטלין או שמא חלק מהנכסים האישיים שלנו מוגן מפני עיקול?
תשובה:
חוק ההוצאה לפועל – 1967 מעניק הגנה לרכוש משפחה במידה מסויימת, בקבעו שפריטים מסויימים אינם ניתנים לעיקול בצו של ראש ההוצאה לפועל. מעקלים לא יוכלו להוציא פריטים אלה מבית המשפחה, ולא ניתן יהיה למכור פריטים אלה בהוצאה לפועל בשלב מאוחר יותר. ואלה הפריטים הפטורים מעיקול:
(א) מצרכי מזון, שהחייב ובני משפחתו הגרים עימו זקוקים להם לתקופה של עד 30 ימים.
(ב) תשמישי קדושה, שהחייב ובני משפחתו זקוקים להם (למשל, ספרי תפילה, נרות, חנוכיה).
(ג) כלי עבודה, מכונות ובעלי חיים, שבלעדיהם החייב אינו יכול להמשיך לעסוק במקצועו או בעיסוקו או בעבודתו או להתפרנס, ושבאמצעותם הוא מפרנס את משפחתו. כל זאת בתנאי שערכם של הכלים אינו עולה על 200 ש"ח, בתנאי שערכן של המכונות אינו עולה על 500 ש"ח, ובתנאי שהחייב משתמש בהם בעצמו או בעזרת 2 עובדים לכל היותר. אם החוב נוצר בעצם רכישת הפריטים, שעיקולם מתבקש, אז הפטור לא יחול.
(ד) כלים, מכשירים, מכונות, פריטים אחרים ובעלי חיים, הנחוצים לשימושו האישי של החייב, בשל נכות שממנה הוא סובל (למשל, כלב נחייה, כיסא גלגלים או מכונית המותאמת לצרכיו של נכה). הפטור לא יחול, אם צו העיקול מוטל על הפריט, שבעצם רכישתו נוצר החוב (למשל, כאשר החייב הוא נכה, והוא משתמט מתשלום החזרים של הלוואה, שהוא נטל לצורך רכישת מכונית, המותאמת לצרכיו של נכה).
(ה) חיות מחמד, המוחזקות בביתו של החייב או בחצריו, ואשר אינן משמשות למטרות מסחריות.
חוב המזונות של הבעל מתקזז עם חובה של האישה כלפיו
שאלה:
אשתי לשעבר פתחה נגדי תיק בלשכת ההוצאה לפועל, כיוון שאני חייב לה מזונות מתקופת נישואינו ועד למועד גירושינו. הפסקתי לשלם לה מזונות כפי שנקבע בהסכם הגירושין שלנו, משום שהיא לא שילמה לי כספים, שהיא היתה אמורה לשלם לי בקשר לעינייני הרכוש ,עפ"י הסכם הגירושין. הסכם הגירושין אושר בתוקף של פסק דין ע"י ביהמ"ש למשפחה.
האם היית זכאי להפסיק לשלם את מזונותיה כנגד חובותיה של גרושתי כלפי?
תשובה:
באשר לחובות, שבני זוג או שבני זוג לשעבר חבים זה לזה, בשל קשר הנישואין שלהם, הרי שזכות הקיזוז על פי חוק החוזים (חלק כללי) – 1973,שרירה וקיימת. זכות הקיזוז מוכרת כהגנה מפני החיוב לשלם חובות, על פי חוק ההוצאה לפועל – 1967. זכות הקיזוז קיימת, אלא אם כן היא נשללת באופן מפורש.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הדגיש זאת, כאשר דן בסכסוך, שעניינו היה פסק בורר, בנוגע לחובותיהם ההדדיים של בני זוג גרושים. לחובת הבעל הצטבר חוב מזונות.
סירובו של הבעל לשלם נבע מכך שגרושתו היתה חייבת לו כספים, כחלק מהסדר הרכוש שביניהם. הבורר פסק, שהאישה חייבת לבעלה לשעבר, סכום גבוה יותר מחוב המזונות שלו כלפיה. הבורר פסק, שהבעל רשאי לקזז את החוב שלו כלפיה כנגד החוב שלה כלפיו. האישה לא שילמה את חובה לבעלה, ואף פתחה נגדו תיק הוצל"פ בגין חוב המזונות. ראש ההוצאה לפועל קבע, שהבעל אינו יכול לכפות על האישה לבצע קיזוז. הבעל ערער לבית המשפט המחוזי, ושם נפסק, שכדי לשלול את זכותו של המערער לקזז את החובות, היה על הבורר לומר זאת במפורש. כיוון שהוא לא עשה זאת, המערער היה זכאי לקזז את החובות והיתה זו הגנה שניתן היה להכיר בה במסגרת ההליכים שנפתחו נגדו בגין חוב המזונות.
ריבית והצמדה - ראש ההוצאה לפועל
שאלה:
האם ראש ההוצאה לפועל מוסמך לפסוק ריבית ו/או הצמדה על סכומים שהוא פוסק?
תשובה:
כן. כאשר ראש ההוצאה לפועל מפעיל את סמכויותיו ופוסק סכומים לתשלום, למשל, מחייב נאמן או כונס נכסים לשלם פיצויים על נזק שגרמו וכו', הוא מוסמך אף לפסוק ולחייב בתוספת של ריבית והצמדה.
חקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל
שאלה:
בית המשפט לענייני משפחה חייב אותי בפסק דין לשלם לאשתי כספים, במסגרת תביעה לפירוק שיתוף, שהוגשה נגדי ע"י אשתי. אם לא אשלם לאשתי , את המגיע לה, אשתי תפתח נגדי תיק בלשכת ההוצאה לפועל, לשם אכיפת פסק הדין. אין ביכולתי לשלם לה את הכספים. מה עלי לעשות, אם היא תממש את איומיה ותפתח נגדי תיק הוצל"פ?
תשובה:
כאשר נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל, כדי לאכוף פסק דין, החייב מקבל אזהרה, שעליה הוא נדרש להגיב. אחת , מדרכי התגובה היא לבקש חקירת יכולת , אשר תערך בלשכת ההוצאה לפועל . בחקירת יכולת תבחן , פשוטו כמשמעו, יכולתו הכלכלית של החייב ותינתן החלטה בדבר פריסת חובו , לתשלומים, בהיקף שאמור לשקף את מצבו הכלכלי ואת יכולת הפרעון שלו, כביטוי ליחס בין ההכנסות לבין ההוצאות וההתחייבויות שלו .
ריבית והצמדה - מיום מתן פסק הדין עד ליום התשלום בפועל
שאלה:
איזה סכומים של ריבית ושל הצמדה מגיעים על סכומים, שלא משולמים, לאחר מתן פסק הדין, או לאחר המועד שנקבע בפסק הדין לביצוע התשלום?
תשובה:
ככלל, על פי חוק ההוצאה לפועל - 1967 סכומים שלא משולמים לאחר מתן פסק הדין, או שהמועד שנקבע בפסק הדין לביצוע התשלום חלף, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן וכפופים לריבית שנתית של 5%. האדם שעליו לשלם את הסכום, יכול להגיש בקשה להפחתת שיעור הריבית תוך 20 ימים, מיום קבלת האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל. הן בית המשפט והן ראש ההוצאה לפועל רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להפחית את שיעור הריבית לתקופה שממועד הפירעון שנקבע בפסק הדין עד למועד התשלום בפועל, ובלבד שלא יפחת משיעור הריבית שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפירעון.
חקירת בעל בלשכת ההוצאה לפועל לבקשת אשתו
שאלה:
בעלי מנסה לטעון, שאין ביכולתו לשלם את הסכום, שבית המשפט לענייני משפחה חייב אותו בפסק דין, שניתן בתביעה לחלוקת הרכוש המשותף שלנו. כאשר הוא סירב לשלם, פתחתי נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל. בעלי הוא חשמלאי, שמשתכר משכורת ממוצעת, והוא טוען, שאין ביכולתו לשלם את הסכום שנפסק לחובתו. הוא הגיש בקשה לביצוע חקירת יכולת. אני לא ידעתי על כך. אני בטוחה, שהוא הסתיר את העובדה, שהוא מקבל כסף "מתחת לשולחן" מעבודות מזדמנות פרטיות, שהוא מבצע לאחר שעות עבודתו. האם יש באפשרותי לגרום לראש ההוצאה לפועל לשמוע את הצד שלי?
תשובה:
אם ראש ההוצאה לפועל ניהל חקירת יכולת של חייב, ללא נוכחותו של הזוכה, אז הזוכה זכאי לכך, שתתקיים חקירת יכולת נוספת של החייב, שבה תהיה לו הזדמנות להיות נוכח ולהביא עדים וראיות כדי לתמוך בעמדתו.
חוב מזונות - העדר עילה לחקירת יכולת בהוצל"פ
שאלה:
אשתי הגישה נגדי תביעת מזונות עבור עצמה ועבור הילדים, וניתן נגדי פסק דין ע"י בית המשפט לענייני משפחה. בהתחלה הצלחתי לשלם לה, אך החברה שבה אני עובד צמצמה את שעות עבודתי עקב המיתון. אינני יודע כיצד אוכל לשלם את דמי המזונות מעתה ואילך. אמרתי זאת לאשתי. היא איימה לפתוח נגדי תיק בלשכת ההוצאה לפועל. אם היא תממש את איומיה, איך אני יכול להגיב ?
תשובה:
ככלל, כאשר נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל, כדי לאכוף פסק דין, החייב מקבל אזהרה, שעליה הוא חייב להגיב. אחת מהדרכים, שבהן הוא יכול להגיב, היא להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל תוך 21 יום. ואולם, פסק דין למזונות מהווה חריג לכלל האמור, משום שתוך כדי ההליכים בתביעת המזונות, מובאות ראיות בעניין הכנסתו של הנתבע ובעניין כושר השתכרותו, והוא נחשף לחקירה נגדית בנושא. הליך זה דומה בעיקרו להליך של חקירת יכולת לפני ראש ההוצאה לפועל. לפיכך, חזרה על חקירה זו איננה מותרת.
עם זאת, אדם שמצבו הכלכלי החמיר יכול להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה, להפחתת שיעור המזונות שהוא משלם, בטענה שנסיבותיו האישיות השתנו לרעה באופן מהותי.
העדר תחולה של פקודת בזיון בית המשפט בלישכת ההוצל"פ
שאלה:
במסגרת הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה, בעלי נצטווה להסתלק ידו מבית המשפחה .בעלי מסרב להתפנות. מה אני יכולה לעשות נגדו?
תשובה:
אישה שברשותה פסק דין, אשר מצווה על פינויו של בעלה מביתם המשותף, יכולה ליזום הליכים לאכיפת פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל. כיוון שחוק ההוצאה לפועל – 1967 מאפשר אכיפת פסק דין של פינוי, אשר ניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה, באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, אז האפשרות של הגשת בקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט אינה קיימת. ראש ההוצאה לפועל רשאי למנות מוציאים לפועל, אשר ידאגו לכך שהבעל ייתפנה מן הבית.
איחוד תיקים בהוצאה לפועל - העדר תחולה על מזונות
שאלה:
נפתחו נגדי מספר תיקים בלשכת ההוצאה לפועל, כולל תיק מזונות, שאשתי בנפרד פתחה נגדי, עבורה ועבור ילדינו. נודע לי, שחייב יכול לבקש איחוד תיקים, כדי להקל על ההתמודדות שלו עם החובות ולהביא בכך לפריסת חובות. האם הדבר נכון?
תשובה:
בעקרון, חוק ההוצאה לפועל – 1967 מאפשר לחייב להגיש בקשה לאחד תיקים, שנפתחו נגדו, כדי שייבחן מצבו הכלכלי ביחס ליכולת הפרעון של חובותיו. קיימים מספר סוגים של תיקים ובכלל זה תיקי מזונות ותיקים שאין בהם חיובים כספיים אשר אי אפשר לכלול אותם במסגרת איחוד התיקים.
התיישנות פסק דין
שאלה:
איזו תקופה נתונה לאדם, לפעול לביצועו של פסק דין שניתן לטובתו ?
תשובה:
25 שנים, וזאת על פי חוק ההתיישנות. אם בחלוף תקופה זו, הזוכה לא עשה דבר, כדי לאכוף את פסק הדין, פסק הדין מתיישן. ואולם, כאשר פסק הדין הוא הצהרתי, אזי הוא לעולם לא מתיישן.
הפחתת חוב במזונות כנגד הוכחת תשלום
שאלה:
אישתי הגישה כנגדי תביעה למזונות ילדינו בביהמ"ש לעינייני משפחה, וניתן פסק דין אשר קובע כי עלי לשלם את דמי המזונות שנפסקו, החל מיום הגשת התביעה.
אני שילמתי את דמי המזונות , עוד לפני שניתן פסק דין , באופן לא מסודר וכן שילמתי את הוצאות הבית. כיום נותר חוב לתשלום בגלל תקופה שחלפה ואישתי פנתה בבקשה להוצאה לפועל על מנת לגבות את החוב. כיצד אוכל להראות כי כספים שולמו על ידי?
תשובה:
במקרה שבו נפתח תיק כנגד חייב בהוצאה לפועל והחייב שילם חלק מהכספים בגין החוב שנטען כלפיו, עליו להגיש בקשה אשר מתבססת על "טענת פרעתי". בבקשה זו מפרט החייב את היקף הכספים ששילם ועליו לתמוך את טענותיו במסמכים, אשר יעידו כי אכן נשא בתשלום הסכומים הנטענים על ידו. במידה וראש ההוצאה לפועל יחליט כי אכן שולמו הכספים הנטענים ע"י החייב, הרי שאלו יופחתו מסך החוב הנטען כלפיו.
במידה ושולמו ע"י החייב כספים, בגין פריטים או רכיבי הוצאה, אשר לגביהם הוא לא חוייב בפסק הדין, לדוגמא באם החייב שילם על דעת עצמו בעבור חוגים וקייטנות ובפסק הדין לא נאמר כי עליו לשאת בתשלומים אלה, הרי שסכומים אלו לא ייגרעו מחובו.
התוצאות של איחוד תיקים בהוצאה לפועל
שאלה:
מהו הדין, כאשר אדם מבקש, שהתיקים התלויים נגדו בלשכת ההוצאה לפועל, יאוחדו?
תשובה:
ככלל, כל עוד לא אוחדו התיקים, ההליכים נגד החייב לא יעוכבו ולא יוקפאו, רק משום שהוא ביקש איחוד תיקים. ואולם, באופן יוצא מן הכלל, ראש ההוצאה לפועל יכול ליתן צו, שמעכב או מקפיא הליכים נגד החייב למשך תקופה שלא תעלה על 60 יום. הוא יכול לעשות זאת רק מטעמים מיוחדים, ורק אם לכל הצדדים הנוגעים בדבר ניתנה הזדמנות להשמיע את דבריהם, ובאם החייב נתן בטחונות.
כאשר חייב ביקש איחוד תיקים, ראש ההוצאה לפועל ייתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. במקרים יוצאי דופן, כאשר החייב מגיש בקשה בכתב, ראש ההוצאה לפועל לא ייתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, או יבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, שכבר ניתן נגדו, וזאת בתנאים שהוא יקבע. כאשר ניתן צו לאיחוד תיקים, גם אם החוב שריר וקיים, הרי שאם כל הנושים יביעו את הסכמתם לכך, ראש ההוצאה לפועל יהיה חייב לבטל את צו עיכוב היציאה נגד החייב. לראש ההוצאה לפועל יש גם שיקול דעת לבטל את צו עיכוב היציאה, אם הוא מתבקש לעשות זאת, ומתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את ביטול הצו.
זאת ועוד, לאחר שחייב ביקש איחוד תיקים, ראש ההוצאה לפועל יכול לעקל את רכושו של החייב, על פי בקשת זוכה או ביוזמתו שלו.
גבולות ההגנה על בית המשפחה
שאלה:
נגדי ונגד בעלי ננקטים הליכי הוצאה לפועל, כיוון שאנו חייבים כספים רבים. על ביתנו הוטל צו עיקול. בנק, אשר הינו אחד מהנושים שלנו, ביקש מראש ההוצאה לפועל לממש את ביתנו בדרך של מכירה, כדי שהחוב שלנו לבנק ייפרע. כאשר התקשרנו לבנק, כדי לנסות להגיע איתו לפשרה, נאמר לנו להתקשר למחלקה המשפטית. עשינו זאת, והוזהרנו על ידה, שאנו לא נהיה זכאים להגנה הרגילה שהחוק מציע, כיוון שהשכרנו את ביתנו לאחרים, ואנו עצמנו מתגוררים בדירה שכורה. האם הדבר כך?
תשובה:
לא בהכרח. חוק ההוצאה לפועל – 1967 נותן הגנה מסויימת מפני מכירת המקרקעין ומפני פינויים, כאשר הם משמשים כבית המגורים של החייב ושל בני משפחתו. בהחלטה שניתנה בחודש אפריל 2002, ראש ההוצאה לפועל בבאר שבע פסק, שהגנה זו עשויה לחול, גם אם החייב ובני משפחתו לא גרים הם עצמם בדירה. ההגנה עשויה לחול, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה, כאשר החייב משכיר את ביתו לאחרים, ומשתמש בתמורה כדי לשכור בית אחר עבור עצמו ועבור משפחתו. במקרה שנדון לפניו, ראש ההוצאה לפועל קבע שחייבת, שבעלה התאבד, היתה עדיין זכאית להגנה שהחוק מעניק, למרות שהיא ובנותיה לא התגוררו בדירה, שאותה ביקש הבנק-הנושה למכור, כדי שייפרעו חובותיה הגדולים כלפיו. הוא קיבל את טענתה, כי בגלל הטרגדיה שפקדה את המשפחה, היא ובנותיה לא יכלו להמשיך להתגורר בדירה, ושהיא השתמשה בתמורה שהתקבלה מהשכרת הדירה, כדי לשכור דירה אחרת למגוריה ולמגורי בנותיה.
אכיפה בהוצאה לפועל של הסכם ממון שאושר ע"י בימ"ש
שאלה:
בעלי לשעבר התחייב בהסכם גירושין לשלם לי סכומי כסף מסויימים. ההסכם אושר ע"י ביהמ"ש לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, אך לא ניתן לו תוקף של פסק דין. בעלי לשעבר לא שילם לי עפ"י ההסכם. פניתי ללישכת ההוצאה לפועל בבקשה לנקוט נגדו בהליכים, אולם בקשתי נדחתה. איך ניתן לפעול נגד בעלי לשעבר ?
תשובה:
ככלל, אישור הסכם ממון ע"י בימ"ש איננו בגדר החלטה או פסק דין, ואין בו כדי להוות החלטה שיפוטית הניתנת לאכיפה בהוצאה לפועל. האישור הוא תנאי נוסף שנקבע בחוק, כדי להפוך הסכם בין בני זוג לחוזה מחייב. האישור המתחייב עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג – 1973 , מגמתו להבטיח את קיומה של גמירות דעת מצד שני בני הזוג. הסכם שאושר ע"י בימ"ש, בלי שניתן לתניותיו הממוניות תוקף של "פסק דין", כהגדרת סע' 1 לחוק ההוצאה לפועל – 1967, לא ניתן לאכיפה בהליכי הוצאה לפועל.
הסכם שקיבל תוקף של פסק דין , יש להגיש תביעה לביטולו. אולם הסכם שאושר ולא קיבל תוקף של פסק דין, ביטולו בהתייחס לתניות הממוניות, ייעשה עפ"י דיני החוזים, ככל חוזה אחר.
הבהרת פסק דין
שאלה:
לפני מספר שנים הגשתי תביעה כספית נגד אחי בבית המשפט לענייני משפחה. לאחרונה נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו. ביני לבין אחי התעוררה מחלוקת באשר ליישומו של פסק הדין ובאשר לפרשנותו. האם אני יכול לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה שיבהיר את פסק דינו?
תשובה:
לא! על פי חוק ההוצאה לפועל – 1967, רק ראש ההוצאה לפועל רשאי לבקש הבהרה של פסק דין מבית המשפט שנתן אותו. לפיכך, כאשר תגיש את פסק הדין לביצוע בהוצאה לפועל, ראש ההוצאה לפועל יהיה רשאי לבקש מבית המשפט לענייני משפחה, שיבהיר את פסק דינו.
עדות באמצעות ועידת וידאו בלשכת ההוצאה לפועל
שאלה:
אני תושב חוץ, ואני מעורב בהליכים, שמתנהלים בפני ראש ההוצאה לפועל בישראל. אין לי יכולת לשלם את החוב שאני חייב, ואני אמור להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל בישראל. משפחתי חיה איתי בחו"ל. אינני יכול לממן כרטיס טיסה לישראל, לצורך ההתייצבות לחקירת היכולת, ואפילו אם אצליח לממן את מחיר הכרטיס, אני חושש שאני לא אוכל לשוב לביתי שבחו"ל, כיוון שיש כנגדי צו עיכוב יציאה מהארץ, שמיועד למנוע את יציאתי מישראל. האם יש סיכוי לכך שיתאפשר לי להעיד בחו"ל, במסגרת חקירת היכולת שלי לשלם את החוב?
תשובה:
כן! בחודש ספטמבר 2002, בית המשפט המחוזי בתל אביב נתן החלטה, שהיא בבחינת פריצת דרך, ושלפיה בנסיבות מסויימות תושב זר, שניצב בפני הליכים בלשכת ההוצאה לפועל בישראל, רשאי להעיד בחו"ל באמצעות ועידת ווידאו. "בעקרון, אינני רואה כל מניעה לכך שחקירת יכולת תבוצע ע"י שימוש באמצעים קוליים וחזותיים, כאשר החייב נמצא במדינה אחרת… ראש ההוצאה לפועל ידון בכל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו המיוחדות, והחלטתו תהיה נתונה לאחר מכן לביקורתה של ערכאת הערעור", כך נקבע בהחלטה.
באותו מקרה, החייב, אזרח ותושב צרפתי, ערער לבית המשפט המחוזי, לאחר שראש ההוצאה לפועל סירב להתיר לו להעיד בדרך זו, אך נתן לו רשות לערער על החלטתו. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת החייב להעיד בחו"ל באמצעות ועידת וידאו, כיוון שהחייב לא הראה, שהדבר הכרחי "לשם עשיית צדק".
הוכחת זהותו של הבעלים האמיתי של רכוש
שאלה:
מהו הדין כאשר ננקטים הליכי הוצאה לפועל, שמטרתם לאלץ חייב שהוא בן זוג או בן זוג לשעבר, למכור נכס מקרקעין שבבעלותו, כדי לפרוע חוב על פי פסק דין שניתן נגדו - אך נכס המקרקעין הועבר באופן פורמאלי בלבד על שמו של אדם אחר, כדי להתחמק מתשלום החוב?
תשובה:
הנושה יכול לפנות לבית המשפט בתביעה למתן פסק דין הצהרתי, שלפיו הרכוש שאינו רשום על שם החייב שייך למעשה לחייב. נטל ההוכחה הוא על הנושה. כך נקבע בחוק ההוצאה לפועל – 1967
העברת רכוש - סימנים להונאה
שאלה:
האם קיימים קריטריונים, שאותם בית המשפט בוחן כאשר מועלית לפניו טענה, שרכוש הרשום על שם אדם מסוים שייך למעשה לחייב, ושהעברת הבעלות לא היתה אלא תכסיס שנועד להציל את הרכוש מהליכי הוצאה לפועל שננקטו נגד החייב?
תשובה:
כן! בית משפט שמונחת לפניו תביעה למתן פסק דין הצהרתי בשאלה אם נכס מקרקעין מסוים שייך או לא שייך לחייב, ייעזר ב"סימנים להונאה" שהותוו בדין האנגלו-אמריקני. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מנה בפסק דין שנתן, בחודש יולי 2003, מספר דוגמאות ל"סימנים להונאה", ביניהן: חדלות פירעון, קשר בין המעביר ובין הנעבר, חשאיות, חריגה מנוהגי עסקים מקובלים, העברת כל רכושו של החייב, והמשך החזקתו של החייב בנכס המקרקעין שהועבר על שמו של אדם אחר.
ביטול של העברת בעלות ברכוש
שאלה:
האם בית המשפט לענייני משפחה יכול לבטל העברה של בעלות ברכוש, אם הנסיבות מצביעות על כך שהיא נעשתה אך ורק כדי לסכל הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגד רכושו של החייב?
תשובה:
כן! בחודש יולי 2003 בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הורה למחוק הערת אזהרה שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין לטובת אחיו של החייב. מן הראיות שהובאו עלה כי הליך ה"העברה" לאח נעשה שלא בתום לב, במטרה לסכל הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגד הבעל - החייב. בית המשפט לענייני משפחה הכריז, אפוא, על בטלותה של ההעברה. בית המשפט פסק כי האישה זכאית לנקוט הליכי הוצאה לפועל למכירת דירתו של הבעל (דירה שהיתה בבעלותו של הבעל עוד לפני הנישואין), כדי להבטיח את תשלומו של חוב המזונות הגדול שהצטבר לחובתו.
נקיטת הליכי הוצאה לפועל ע"י אם כדי לאכוף על אב הוצאות רפואיות
שאלה:
על פי הסכם הגירושין, אשר נעשה ביני ובין בעלי לשעבר, ואשר אושר ע"י בית המשפט, בעלי לשעבר חייב לשלם מחצית מן ההוצאות בגין טיפולי השיניים של הבן שלנו. אני שילמתי מכיסי את כל ההוצאות, המסתכמות באלפי שקלים, והוא מסרב לשלם לי את מחצית הסכום ששילמתי. ברשותי נמצאות כל הקבלות. מה יש באפשרותי לעשות?
תשובה:
על האם לפתוח תיק הוצאה לפועל נגד האב, כדי לאכוף עליו את ההתחייבות שהוא נטל על עצמו בהסכם הגירושין אשר אושר ע"י בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין.
עיקול זכויות של חייבים בירושה
שאלה:
האם נושה, אשר פתח תיק נגד חייב בלשכת ההוצאה לפועל, יכול לקבל צו לעיקול הזכויות המגיעות לחייב בירושה כלשהי?
תשובה:
כן!
טל: 03-5234133, 077-3500000
פקס: 03-5232251