נושאים אחרים - אמנות בינלאומיות

שאלה:

האם ישראל היא צד לאמנות בינלאומיות כלשהן בנושא דיני
משפחה?

תשובה:

כן. ישראל היא צד לאמנות הבאות, הקשורות לדיני משפחה:

1. אמנת האג בעניין סדר דין אזרחי – 1954 (בתוקף בישראל מ – 19/8/68).
2. אמנת האג בעניין ניגוד הדינים בנוגע לצורת סידור צוואות – 1961 (בתוקף בישראל מ – 10/1/78).
3. אמנת האג בעניין ביטול הדרישה להתיר על פי חוק מסמכים ציבוריים זרים – 1961 (בתוקף בישראל מ – 14/8/78).
4. אמנת האג בעניין עשיית שימוש בחו"ל במסמכים שיפוטיים וחוץ-שיפוטיים בעניינים אזרחיים או מסחריים – 1965 (בתוקף בישראל מ – 13/10/72).
5. אמנת האג בעניין מתן עדות בחו"ל בעניינים אזרחיים או מסחריים – 1970 (בתוקף בישראל מ – 17/9/79).
6. אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים – 1980 (בתוקף בישראל מ – 1/12/91).
7.  אמנת האג בעניין הגנת ילדים ובעניין שיתוף פעולה בנושא אימוץ בין-מדינתי – 1993 (בתוקף בישראל מ – 1/6/99). כמו-כן, ישראל חתמה על אמנת האג בעניין בחירת ערכאות שיפוט - 1965, אך היא עדיין לא צד לאמנה. לפיכך, היא איננה בתוקף בישראל. 

שאלה:

האם ישראל מחוייבת לנורמות של המשפט הבינלאומי בעניין זכויות ילדים?

תשובה:

כן! הצטרפותה של ישראל לרשימת המדינות הכפופות לאמנה הבינלאומית בעניין זכויות הילד – 1984, אושרה בשנת 1991.

שאלה:

האם ישראל מחוייבת על פי המשפט הבינלאומי, להבטיח שוויון זכויות לנשים?

תשובה:

כן! האמנה בדבר ביטול כל צורות האפליה נגד נשים, משנת 1979, אשר נתקבלה ע"י העצרת הכללית של האו"ם, הינה כמו מגילת זכויות לנשים, והיא הפכה לבת תוקף בישראל ביום 02/11/1991.

שאלה:

האם קיימים עקרונות בינלאומיים בעניין השתלות איברים מתורמים חיים?

תשובה:

עדיין לא, אבל הקרובים להם ביותר הם העקרונות המנחים בעניין השתלת איברים של בני אדם, אשר נוסחו בשנת 1991 ע"י ארגון הבריאות העולמי. העקרונות אוסרים על סחר באיברים של תורמים חיים.

שאלה

עד כמה חופשייה אשה יהודיה לבחור באיזו ערכאה יוכרע עניין מזונותיה?

תשובה

לגבי אשה יהודיה קיימת סמכות מקבילה, הן לבית הדין הרבני והן לבית משפט למשפחה, לדון במזונותיה. ברם, מקובל, כי אם בעלה מקדים ומגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, וכורך כראוי את עניין המזונות לתביעת הגירושין הנ"ל, הרי שגם נושא מזונותיה של האשה יידון בבית הדין הרבני. מכאן גם צמח המונח "מירוץ הסמכויות", כאשר כל צד ממהר להגיש תביעה בערכאה הנוחה לו כדי "לתפוס" סמכות.

יחד עם זאת, בפסק דין שניתן בבית המשפט למשפחה במחוז תל אביב בחודש ינואר 2003, ביקר ביהמ"ש את המצב הקיים בהזכירו, כי מדינת ישראל מחוייבת לאמנה (הבינלאומית) בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה, משנת 1979, שנכנסה לתוקף בישראל, ביום 2.11.1991. לכן, על מדינת ישראל להתנגד לכל נסיון אפליה נגד נשים, ביחס לחופש שלהן לתבוע את מזונותיהן. ביהמ"ש ציין כי:
"סמכותו של בית הדין הרבני לדון במזונות האישה מכוח כריכת מזונות האישה בתביעת הגירושין, היא פרי חקיקה אזרחית, דהיינו סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג – 1953, ואין לה כל קשר לדין העברי המהותי."

כמו כן, ביהמ"ש הביע את עמדתו, כי למדינת ישראל ישנה מחוייבות למנוע מצב של: "אפלייתן של הנשים לגבי כריכת שאלת מזונותיהן בתביעת הגירושין של הבעל.".
יתר על כן, ביהמ"ש הוסיף, כי על פי האמנה הנ"ל :"על בית המשפט להימנע מלתת את ידו לאפליה כזו, ומכאן שעל בית המשפט לאפשר לאישה לברר את תביעתה למזונות בערכאה מוסמכת שהיא בחרה בה...".

שאלה:

עליתי מאלבניה לפני מספר שנים עם אישתי ושני ילדי. משרד הפנים רשם בטעות שבני הבכור נולד ב- 1998 במקום ב- 1999. ברשותי תעודת הלידה של הבן. מה עלי לעשות על מנת להביא לשינוי תאריך הלידה כפי שהוא רשום במשרד הפנים ?

תשובה:

ניתן להוכיח את אמיתות גילו של אדם באמצעות עדים חיים הנותנים תצהירים למענו ואשר נכחו בלידה או המכירים אותו באופן אישי. לחלופין ניתן להוכיח את אמיתותה של תעודה ציבורית באמצעות "אפוסטיל" או אישור קונסולארי. בעבר אלבניה לא היתה חתומה על האמנה, אך היא חתמה עליה ביוני 2002; עם זאת, אלבניה טרם הודיעה מיהו האורגן המוסמך אשר מנפיק תעודת "אפוסטיל" ולפיכך , לעת עתה, ניתן לפעול להשגת אישור קונסולארי לתעודת הלידה או להוכיח את גילו של בנך באמצעות עדים אנושיים, ולא באמצעות המנגנון שנוצר ע"י האמנה .

שאלה:

נאמר לי כי אני זקוק ל"אפוסטיל" לגבי פסק דין שניתן בישראל על מנת שיכבדו אותו במדינות מסויימות. מהו אותו "אפוסטיל" ?

תשובה:

"אפוסטיל" הוא סוג של תעודה שמתייחסת לאישורם של מסמכים ציבוריים, כפי שהם מוגדרים באמנת האג בדבר ביטול דרישת הלגליזציה של מסמכים ציבוריים זרים משנת 1961. התעודה מאשרת את אמיתותה של החתימה, את תפקידו הרשמי של מי שחתום על התעודה וכן במקומות הרלוונטיים, את מיקום הבול או החותמת. האפוסטיל מיועד ליצור אחידות לגבי האופן אשר בו מאושרים מסמכים ציבוריים בין המדינות השונות החתומות על האמנה. ישראל הצטרפה לאמנה והיא נעשתה לבעלת תוקף בישראל, בשנת 1978.