ההבדל בין פישור לבין בוררות
שאלה:
מה ההבדל העיקרי בין פישור לבין בוררות?
תשובה:
בעקרון, בוררות היא דרך ליישוב סכסוך, שהיא פחות פורמלית מהליכים שמתנהלים בבית משפט. לבורר יש סמכויות שיפוטיות, והוא נותן בסוף ההליך שמתנהל בפניו פסק דין או החלטה בסכסוך. ניתן לאשר את פסק הבוררות בבית המשפט המוסמך, ובמקרה כזה הוא יהיה שווה ערך לפסק דין של בית משפט, מלבד לעניין הערעור על פסק הדין.
לעומת זאת, פישור מסייע ביישוב הסכסוך בכך שהצדדים לסכסוך מכונסים יחדיו, במטרה להגיע להסכמה. בניגוד לבורר, שהוא בעל תפקיד שיפוטי, למפשר אין סמכות בעלת אופי שיפוטי. כאשר הצדדים מגיעים לידי הבנה או לידי הסכמה, המפשר יביא את הדבר לידיעת בית המשפט , ובית המשפט יוכל לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין.
פישור וחובת סודיות
שאלה:
אשתי ואני מנהלים מאבק משפטי בנושא חלוקת הרכוש שלנו בבית המשפט לענייני משפחה. אשתי מציעה, שנאמץ את הצעת בית המשפט ונפנה להליך של פישור. אני חושש, שאם הפישור לא יעלה יפה, הדברים שייאמרו במהלך הפישור ישמשו ראיה נגדי בשלב מאוחר יותר, לאחר שההליכים המשפטיים בינינו יתחדשו. האם יש הצדקה לחששותיי?
תשובה:
לא. בחוק בתי המשפט – 1984 נקבע במפורש, שבהליך אזרחי בבית משפט לא ניתן לעשות שימוש בדברים, שנאמרו על ידי הצדדים תוך כדי הליך של פישור.
פגישת מפשר עם ידידו של אחד הצדדים
שאלה:
בעלי ואני נמצאים בהליך של פישור, לאחר שבית המשפט לענייני משפחה הציע, שנשקול דרך זו כאמצעי להתגבר על המבוי הסתום שאליו הגענו. אני חוששת, שהמפשר פועל שלא כשורה. נודע לי, שהוא נפגש עם חברו הטוב של בעלי ועם אחיו של בעלי. האם מותר היה לו לנהוג כך?
תשובה:
כן. בחוק בתי המשפט – 1984 נכתב במפורש, שהמפשר רשאי להיפגש עם כל מי שנוגע לסכסוך.
בוררות וסמכות שיפוט
שאלה:
לאיזו ערכאה יש סמכות לדון בענייני בוררות?
תשובה:
על פי חוק הבוררות, לבית המשפט המחוזי יש סמכות לדון בענייני בוררות. ואולם, כאשר בית משפט מפנה עניין לבוררות, אז על פי חוק בתי המשפט – 1984, הוא מחזיק בסמכות לדון בעניינים הנובעים מן הבוררות.
בוררות בהסכמה הדדית
שאלה:
אחי מפעיל עלי לחץ, כדי שאסכים להליך של בוררות בסכסוך כספי, שמתנהל ביני לבינו בבית המשפט לענייני משפחה, בנושא העסק המשפחתי שלנו. אני מתנגדת לכך. האם ניתן לכפות עלי להסכים להליך של בוררות?
תשובה:
לא. על פי חוק בתי המשפט – 1984, בית המשפט רשאי להפנות עניין אזרחי לבוררות, רק אם שני הצדדים לסכסוך מסכימים לכך. לבית המשפט יש סמכות להפנות לבוררות חלק מן הסכסוך או את הסכסוך כולו, והוא רשאי להגדיר את תנאי הבוררות, אך כאמור, הוא יכול לפעול כך, אך ורק אם שני הצדדים נותנים את הסכמתם לכך.
הפניה לבוררות
שאלה:
האם הפניה של סכסוך להליך של בוררות חייבת לבוא מבית המשפט?
תשובה:
לא. על פי חוק הבוררות, היוזמה לניהול הליך של בוררות יכולה לבוא מן הצדדים לסכסוך עצמם. הם יכולים להסכים בינם לבין עצמם, שהסכסוך שביניהם יוכרע ע"י בורר. הם אף יכולים להסכים ביניהם על זהותו של הבורר.
לחילופין, על פי חוק בתי המשפט – 1984, בית המשפט עצמו רשאי ליזום העברת עניין להליכי בוררות, אם כל הצדדים לסכסוך נותנים את הסכמתם לכך.
הסכם בוררות
שאלה:
מהם העקרונות הבסיסיים העומדים מאחורי הסכם בוררות?
תשובה:
הסכם בוררות קובע את הכללים, שעל פיהם על הבורר לפסוק בסכסוך שפרץ בין הצדדים. על פי חוק הבוררות, ההוראות שבנספח לחוק תאומצנה ע"י הצדדים, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.
על פי החוק, על הסכם בוררות להיות בכתב. אם ניתן פסק בוררות על סמך הסכם בוררות שנעשה בעל פה, פסק הבוררות תקף מבחינה משפטית, אך הצדדים יאלצו לנקוט פעולות כדי לאכוף אותו. יהיה עליהם להגיש תביעה בעניין זכויותיהם וחובותיהם על פי פסיקת הבורר, שניתנה על סמך הסכם בוררות שנעשה בעל פה. אם, לעומת זאת, פסק הבוררות מבוסס על הסכם בוררות בכתב, קל יותר לאכוף אותו. הצדדים יכולים ליהנות ממנגנוני אכיפה אוטומטיים על פי חוק הבוררות (כמו, למשל, אישור פסק הבוררות ועיכוב ביצוע).
העדר פורמליות של הליכי בוררות שאלה:
עד כמה נוקשות הוראות סדר הדין, העוסקות בהליכי בוררות?
תשובה:
הליכי בוררות הם פחות פורמליים מן ההליכים, המתנהלים בבית המשפט. בורר אינו כפוף לדין המהותי, לדיני הראיות או לסדרי הדין האזרחיים, אלא אם כן הוסכם אחרת בהסכם הבוררות, המסדיר את הליכי הבוררות בין הצדדים.
פסק בוררות הנוגד את הדין המהותי
שאלה:
ביני לבין אשתי לשעבר התנהל הליך של בוררות, בהמלצת בית המשפט לענייני משפחה ובהסכמת שנינו. נושא הבוררות היה חוב המזונות, שהייתי חייב לאשתי בתקופת נישואינו. הבורר פסק, כי עלי לשלם מזונות לאחר הגירושין למשך מספר שנים. פניתי לייעוץ משפטי, ונאמר לי כי בעל חייב לשלם מזונות לאשתו אך ורק בתקופת הנישואין ולא לאחר הגירושין. האם אפשר לבטל את פסק הבוררות, אשר נפסק בניגוד לדין המהותי?
תשובה:
לא. לא ניתן לבטל פסק בוררות, בשל היותו נוגד את הדין המהותי בנושא מסויים. ישנן רק עשר עילות לביטול פסק בוררות, אשר מוכרות ומפורטות בחוק הבוררות, והן עוסקות בעיקר בפגמים שנפלו בהליך הבוררות עצמו. יתר על כן, החוק קובע במפורש, שבורר אינו כפוף לדין המהותי.
מידת השפעתה של בוררות
שאלה:
כלפי מי יש לפסק בוררות תוקף מחייב?
תשובה:
פסק הבוררות הוא בעל אופי מחייב אך ורק כלפי הצדדים להליך הבוררות או כלפי חליפיהם. אין לו כל ערך משפטי כלפי צדדים שלישיים.
עיכוב הליכים ובוררות
שאלה:
האם הליכים משפטיים בבית המשפט מעוכבים באופן אוטומטי, כאשר נפתחים הליכי בוררות?
תשובה:
לא, למרות שבית המשפט בדרך כלל יעכב את ההליכים, כאשר נפתחים הליכי בוררות. על פי חוק הבוררות, לבית המשפט יש שיקול דעת להחליט האם לעכב את ההליכים שלפניו או לא לעכב אותם, כאשר נפתחים הליכי בוררות באותו עניין. אם צד להסכם הבוררות מבקש עיכוב הליכים, בשל רצונו הכן והאמיתי להתדיין בפני הבורר, בית המשפט יעכב את ההליכים. ואולם, בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים, אם יש סיבה טובה לכך שהסכסוך לא ייפתר בבוררות.
פסק בוררות וצדדים שלישיים
שאלה:
מי מחוייב על פי הסכם הבוררות?
תשובה:
פסק בוררות מחייב אך ורק את הצדדים להליך הבוררות ואת חליפיהם, אלא אם כן נכתב אחרת בהסכם הבוררות. הסכם הבוררות אינו יכול להשפיע על זכויותיהם של צדדים שלישיים, והוא אינו מחייב אותם.
הפחתת שכר טרחת הבורר
שאלה:
אני סבורה, ששכר הטרחה, שהבורר קצב לעצמו, מופרז. הצד שכנגד מסכים איתי. האם יש באפשרותנו לעשות משהו, כדי להפחית את שכר טרחתו?
תשובה:
כן. בית המשפט שמוסמך לדון בעניינים הנובעים מן הבוררות, רשאי להפחית את שכר הטרחה, שהבורר פסק עבור עצמו, בעקבות בקשה, המוגשת אליו בנדון, ע"י אחד מהצדדים לבוררות. בית המשפט יפחית את שכר הטרחה, אם הוא סבור, ששכר הטרחה שהבורר פסק עבור עצמו הינו מופרז. ניתן להגיש את הבקשה להפחתת שכר טרחתו של הבורר, רק לאחר שפסק הבוררות כבר ניתן. יש להגיש את הבקשה לא יאוחר מ - 45 ימים מיום מתן פסק הבוררות.
התנגדות לאישור פסק בוררות
שאלה:
כיצד ניתן להתנגד לבקשה לאישור פסק בוררות?
תשובה:
הדרך שבה ניתן להתנגד לבקשה לאישור פסק בוררות, שמוגשת בבית המשפט, הינה ע"י הגשת בקשה לביטול פסק הבוררות, וזאת תוך 15 ימים מן היום שבו נודע למתנגד על הגשת הבקשה לאישור פסק הבוררות, ולא יאוחר מ – 45 ימים מיום מתן פסק הבוררות.
תיקון פסק הבוררות ע"י ביהמ"ש
שאלה:
ביקשתי מבית המשפט לענייני משפחה לאשר פסק בוררות, שניתן בסכסוך שהתגלע ביני לבין אשתי. פסק הבוררות מכיל מספר טעויות, שביניהן טעות במספר תעודת הזהות שלי. כיצד ניתן לתקן את הטעויות?
שובה:
כאשר הטעות בפסק הבוררות היא טעות טכנית, או שהיא טעות בעניין, שאיננו לב הסכסוך, בית המשפט המוסמך, רשאי לתקן את הטעות, כאשר הוא דן בבקשה לאשר או לבטל את פסק הבוררות.
אופן בחירת בורר
שאלה:
כיצד נבחר בורר, לאחר שצדדים לסכסוך מסכימים, שהמחלוקת שביניהם תוכרע בהליך של בוררות?
תשובה:
חוק בתי המשפט – 1984 מתייחס לשאלת מינויו של בורר. הצדדים יכולים למנות את הבורר באישור בית המשפט. ואולם, אם הצדדים לא מצליחים להגיע לידי הסכמה בעניין זהותו של הבורר, אזי בית המשפט יכול למנות בורר מתוך רשימה של בוררים, שמוצגת בפניו ע"י הצדדים, או למנות אדם אחר, על פי שיקול דעתו.
בוררות ועיכוב הליכים
שאלה:
האם הליכים משפטיים בבית המשפט מעוכבים באופן אוטומטי, כאשר נפתחים הליכי בוררות?
תשובה:
לא, למרות שבית המשפט בדרך כלל יעכב את ההליכים, כאשר נפתחים הליכי בוררות. על פי חוק הבוררות, לבית המשפט יש שיקול דעת להחליט האם לעכב את ההליכים שלפניו או לא לעכב אותם, כאשר נפתחים הליכי בוררות באותו עניין. אם צד להסכם הבוררות מבקש עיכוב הליכים, בשל רצונו הכן והאמיתי להתדיין בפני הבורר, בית המשפט יעכב את ההליכים. ואולם, בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים, אם יש סיבה טובה לכך שהסכסוך לא ייפתר בבוררות.
על פי צו בתי המשפט לענייני משפחה (בוררות בענייני משפחה) – 1996, כאשר העניין שנדון בבוררות הוא מענייני המשפחה, שבסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אזי לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בעניינים הנובעים מן הבוררות.
סמכויותיו של מפשר
שאלה:
האם מפשר מוסמך להכריע בסכסוך בין שני צדדים, שבאו אליו במטרה לסיים את המאבק המשפטי שביניהם?
תשובה:
לא. חוק בתי המשפט – 1984 קובע במפורש את מגבלות הפישור. החוק קובע, שההליך נועד לסייע בסיום ההליכים המשפטיים, ע"י כינוס שני הצדדים לסכסוך יחד, בניסיון לעזור להם להגיע לידי הסכמה. ואולם, נקבע במפורש, שלמפשר אין סמכות להכריע בסכסוך. אם המפשר מצליח להביא את הצדדים לידי הסכמה, עליו להודיע על כך לבית המשפט. בית המשפט רשאי אז ליתן פסק דין, המאשר את ההסכם, שאליו הגיעו הצדדים
פגישות "פרטיות" עם מפשר
שאלה:
הסכמתי להצעת בית המשפט להתדיין בפני מפשר, כדי ליישב את הסכסוך, שהתרחש ביני לבין אשתי בנושא הגירושין שלנו. אשתי הסכימה אף היא. ואולם, אני מתחיל להתחרט על כך. גיליתי שהמפשר נפגש עם אשתי לבד, שלא בנוכחות עורך דינה. הדבר מדיף ריח של משוא פנים בעיני. האם הדבר מותר?
תשובה:
כן. בחוק בתי המשפט – 1984 נקבע במפורש, שהמפשר רשאי להיפגש עם הצדדים בנפרד או ביחד, ושהוא רשאי להיפגש עם צד שלא בנוכחות עורך דינו, אם אותו צד מסכים לכך.
עילות לביטול פסק בוררות
שאלה:
יש לי הרגשה, שפסק הבוררות, שניתן בסכסוך שפרץ ביני לבין אשתי לשעבר, אינו הוגן, כיוון שהבורר לא נתן לי הזדמנות להציג את כל הראיות שהיו ברשותי, והשתיק אותי כל הזמן. האם אני יכול לגרום לביטולו של פסק הבוררות?
תשובה:
כן! אי מתן הזדמנות לצד לטעון בעל פה את טענותיו או להציג את ראיותיו, הוא אחת מהעילות המוכרות בחוק הבוררות לביטול פסק בוררות. בית המשפט המוסמך לדון בעניין, רשאי לבטל את פסק הבוררות, לשנות אותו, להוסיף בו דברים או אפילו להפנות אותו בחזרה אל הבורר, בעקבות בקשה של אחד מהצדדים לבוררות, ובתנאי שמתקיימת אחת מן העילות לביטול פסק בוררות, אשר מנויות בחוק הבוררות.
ערעור על החלטה שלא לעכב הליכים משפטיים עד להכרעה בבוררות
שאלה:
ביני לבין אחי התרחש סכסוך כספי בעניין העסק המשפחתי שלנו. החלטנו ליישב את הסכסוך בבוררות וחתמנו על הסכם בוררות. למרות ההסכמה לפנות לבוררות, אחי פתח בהליכים משפטיים נגדי בבית המשפט לענייני משפחה. ביקשתי מבית המשפט לעכב את ההליכים עד להכרעה בבוררות, אך הוא דחה את בקשתי. מה עלי לעשות?
תשובה:
כאשר צד לבוררות מבקש להתנגד להחלטה בעניין עיכוב ההליכים המשפטיים עד להכרעה בבוררות, עליו לפעול במהירות ולהגיש בקשה למתן רשות לערער על ההחלטה, תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה.
אי תשלום שכר בורר ועצירת הליכי הבוררות
שאלה:
בגלל קשיים כלכליים שאליהם נקלעתי, לא שילמתי לבורר בזמן את אחד מהתשלומים שהסכמתי לשלם לו. הוא עצר את הליכי הבוררות, למרות שהסברתי לו, שאוכל לשלם לו במועד מאוחר יותר. האם הוא היה רשאי לנהוג כך?
תשובה:
כן. הבורר רשאי לעצור את הליכי הבוררות, ואפילו רשאי לעכב את מתן פסק הבוררות או את מסירתו לידי הצדדים, אם שכר טירחתו או חלק משכר טירחתו לא משולם לו . אם צד להליכי הבוררות נמנע מלשלם את שכר טירחת הבורר, משום שהוא סבור שהשכר מופרז, בית המשפט רשאי, על פי בקשתו של אותו צד, להורות לבורר להמשיך בהליכי הבוררות, בתנאי ששכר הטרחה השנוי במחלוקת מופקד בקופת בית המשפט, או שהצד שמתנגד לתשלום ממציא בטחונות לתשלום שכר הטירחה.
בורר ששכח להתייחס לעניין מסויים
שאלה:
אחי ואני ניהלנו מאבק משפטי בבית המשפט לענייני משפחה. לאחר זמן, הסכמנו על העברת הסכסוך להכרעת בורר והכוונה, לאחר מכן, היתה להביא לאישורו של בית המשפט את הפסק שיינתן ע"י הבורר. ואולם, התעוררה בעיה. בפסק הבוררות אין התייחסות למספר עניינים חשובים, שמצויים בלב הסכסוך ביני לבין אחי. מה עלינו לעשות?
תשובה:
אם בורר לא הכריע בעניין מסויים, שבו היה עליו להכריע, הדבר מהווה עילה לביטול פסק הבוררות. עילה זו היא אחת מ – 10 העילות לביטול פסק בוררות, אשר מוכרות בחוק הבוררות. בית המשפט המוסמך לדון בעניין, רשאי לבטל את פסק הבוררות, לשנות אותו, להוסיף בו דברים או אפילו להפנות אותו בחזרה לבורר, בעקבות בקשה של אחד מהצדדים לבוררות, ובתנאי שהתקיימה אחת מן העילות לביטול פסק הבוררות.
ערעור על החלטת בית משפט בנושא בוררות
שאלה:
כיצד ניתן לערער על החלטה בנושא בוררות, הניתנת ע"י בית משפט?
תשובה:
ככלל, ערעור על החלטת בית משפט, על פי חוק הבוררות, מוגש בבית המשפט העליון, תוך 30 יום מיום קבלת הרשות לערער מבית המשפט העליון. כלל זה מבוסס על הרעיון, שלבית המשפט המחוזי יש סמכות לדון בנושא הבוררות. ברוב המקרים אכן לבית המשפט המחוזי יש סמכות לדון בנושא בוררות. יש להגיש את הבקשה למתן רשות לערער תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה.
ואולם, כאשר עניין הופנה לבוררות ע"י בית משפט אחר, אזי לאותו בית משפט, שהפנה את הסכסוך לבוררות, יש סמכות לדון בנושא הבוררות, וערעור על החלטה שלו בנושא הבוררות יהיה ברשות, וזאת אל בית משפט בדרגה אחת גבוהה ממנו. למשל, כאשר לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בנושא הבוררות, אזי יש צורך בקבלת רשות לערער, לפני הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי. למערער הפוטנציאלי מוקצבים 30 ימים לצורך הגשת בקשת הרשות לערער ו – 30 ימים לצורך הגשת הערעור, לאחר מתן הרשות לערער.
תיקון פסק בוררות
שאלה:
שמתי לב, שבפסק הבוררות, שניתן בסכסוך בענייני רכוש ביני לבין אשתי, חסרה התייחסות לריבית, שיהיה על אשתי לשלם לי, אם היא לא תעביר לידי סכום כסף מסויים במועד שנקבע . בפסק הבוררות גם אין התייחסות לשאלה, מי ישלם את ההוצאות המשפטיות, שנגרמו כתוצאה מן המאבק המשפטי ,מה עלי לעשות?
תשובה:
כאשר בפסק הבוררות אין התייחסות לעניין הריבית, ו/או להוצאות שהצדדים הוציאו לצורך ההליך, אז צד להליכי הבוררות רשאי לבקש מהבורר לתקן את פסק הבוררות, כך שתהיה בו התייחסות לעניינים אלה. קיימת הגבלת זמן של 30 ימים מיום מתן פסק הבוררות או מיום קבלת פסק הבוררות ע"י אותו צד לבוררות, לצורך הגשת בקשה לתיקון הנושאים האלה בפסק הבוררות. אם הטעויות הן טכניות יותר, כמו שגיאות כתיב, טעויות בחישוב, טעות בתאריך, טעות בתיאור של אדם או של רכוש וכיוצ"ב, או אם הפגם איננו בעניין שנמצא בלב הסכסוך, אז אין הגבלת זמן כאמור, לצורך הגשת בקשה לבורר, לתיקון פסק הבוררות.
הרכב של מספר בוררים - אופן קבלת ההחלטות
שאלה:
כיצד ניתן פסק בוררות, כאשר קיים הרכב של מספר בוררים, ולא בורר אחד?
תשובה:
בנספח של חוק הבוררות – 1968 נקבע, שכאשר מתנהלים הליכי בוררות בפני הרכב של מספר בוררים, פסק הבוררות יינתן על פי דעת הרוב. כאשר אין רוב, והדבר אפשרי, כיוון שהרכב אינו חייב להכיל מספר אי זוגי של בוררים – ליושב הראש יהיה את הקול המכריע.
בורר - אחד או יותר
שאלה:
הסכמתי לבוררות, כדי ליישב סכסוך כספי, שפרץ ביני לבין בעלי לשעבר. הוא הציע יותר מבורר אחד – האם הדבר אפשרי?
תשובה:
כן. בנספח של חוק הבוררות – 1968 נכתב, שבוררות מתקיימת בפני בורר אחד – אלא אם כן הצדדים כתבו בהסכם הבוררות, שיהיו מספר בוררים.
התנגדות לגישור בסכסוך משפחתי
שאלה:
בעלי הסכים לשתף פעולה עם יחידת הסיוע , עפ"י מינוי מטעם בית המשפט לענייני משפחה. לאחר מכן הוא חזר בו מהסכמתו, והודיע לי בכתב כי הוא אינו מוכן להופיע בפני יחידת הסיוע . מה עשוי להתרחש כתוצאה מכך ?
תשובה:
לפי תקנות סדר הדין האזרחי - 1984, כאשר צד כלשהו מביע סירוב לשתף פעולה במציאת פתרון לסכסוך, באמצעות יחידת הסיוע, אזי בית המשפט לענייני משפחה יצווה על המשך ההליכים לפניו. באם ההליכים ביחידת הסיוע התחילו ללא הגשת כתב טענות על ידי אחד מהצדדים, יורה בית המשפט לענייני משפחה על הגשת כתב טענות, תוך 30 יום מהיום בו נתן הצד השני את הודעת הסירוב. כאשר יוגש כתב טענות, יראו אותו כאילו הוגש ביום בו הגיש אחד מבני הזוג את הבקשה ליישוב הסכסוך באמצעות יחידת הסיוע.
ביטול פסק בורר שניתן באיחור
שאלה:
האם ניתן לבטל פסק בורר שניתן באיחור?
תשובה:
כן! בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל פסק בוררות שניתן באיחור, משום שלמרות שהצדדים הסכימו בהסכם הבוררות, כי פסק הבוררות צריך להינתן תוך 7 ימים מיום חתימת הסכם הבוררות, פסק הבוררות ניתן חודשים רבים לאחר מכן.
הואיל והבוררות לא הסתיימה במועד שנקבע ע"י הצדדים בהסכם הבוררות, פקעה סמכותו של הבורר להמשיך לדון בעניין.
העברת בורר מתפקידו
שאלה:
בסכסוך שנתגלע ביני לבין אחי, ניתן פסק בוררות. בפסק הבוררות הביע הבורר דעה כנגדי. עתה, על אותו בורר להכריע בעניין נוסף באותו סכסוך במסגרת בוררות נוספת. האם בנסיבות אלה אין זה מן הראוי למנות בורר אחר?
תשובה:
כאשר קיימת "אפשרות ממשית" לגיבוש עמדה משפטית של הבורר, וכאשר קיימת חפיפה ממשית בין הקביעות העובדתיות בפסק הבוררות הראשון, לבין הטענות הממתינות להכרעה בפסק הבוררות השני, נבצר מן הבורר להוסיף ולמלא את תפקידו, ויש מקום למנות בורר חליף.
עקרון מנחה הוא, שצדק צריך להיעשות וצדק חייב להיראות וזאת, כדי שלא לפגוע באמון הציבור. כאשר על שני צדדים לעמוד בפני ערכאה המכריעה בעניינם, זכותם לצאת מנקודת זינוק שוויונית. אם אחד מהם חש שהוא מצוי בעמדת נחיתות מול הצד שכנגד, כאשר לתחושה זו מתלווים מסד ותימוכין, השוויון מופר עד כדי פגיעה בתקינות ההליך השיפוטי.
טל: 03-5234133, 077-3500000
פקס: 03-5232251