• English
  • עברית

נושאים אחרים - שם - גיל

 

פרק זה עוסק במתן ושינוי שמות של קטינים ובגירים + קבעיה/רישום גיל ושינויים אחר-כך.
 
סמכות שיפוט- שמות
שאלה:
 
לאיזה בית משפט יש סמכות לדון בנושא שינוי שמו של אדם?
 
תשובה:
 
על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה – 1995, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בתביעות שמוגשות על פי חוק השמות – 1956.

 

שם משפחה- הורים לא נשואים
שאלה:
 
איזה אפשרויות קיימות לרישום שם משפחה של ילד כאשר הוריו הביולוגיים אינם נשואים זה לזה ?
 
תשובה:
 
בחוק השמות – 1956 נקבע שילד יקבל את שם המשפחה של אימו, אלא אם כן :
א. האם רוצה שהילד יקבל את שם המשפחה של אביו והאב מסכים לכך.
ב. האם והאב של הילד הם ידועים בציבור וההורים מסכימים שהילד יקבל את שמות המשפחה של שניהם.
יצויין ויודגש כי, אין צורך באישור של בית המשפט בענין זה. ילד אשר הוריו אינם נשואים זה לזה, יכול לקבל את שם משפחת האם או האב או של שניהם, בהתאם לתנאי החוק.
 
שינוי שם משפחה של ילד לאחר נישואי הוריו
שאלה:
 
נולד לי ילד לפני שהתחתנתי עם אביו . הילד קיבל שם משפחה שמורכב משמות המשפחה שלי ושל בן זוגי. עתה, חברי ואני עומדים להתחתן ואני מעוניינת לקבל ולאמץ את שם משפחתו של חברי . אני רוצה שהילד שלנו יקבל , אף הוא, את שם משפחת אביו . האם זה אפשרי?
 
תשובה:
 
חוק השמות – 1956 , מאפשר שינוי אוטומטי של שם משפחה של הילד בעקבות שינוי של שם המשפחה של הוריו משמו של אחד מהם לשמו של השני, ורישום של שינוי זה במשרד הפנים. לכן לאחר שאימו של הקטין משנה את שם משפחתה לשם המשפחה של בעלה המיועד, לאחר הנישואין, ניתן יהיה גם לשנות את שם המשפחה של הילד במשרד הפנים וזאת מבלי להיזקק לפנייה לבית המשפט.
 
 
בחירת שם משפחה של ילד- הורים נשואים
שאלה:
 
איזו אפשרות קיימת לגבי בחירת/הענקת שם משפחה לילד, אשר הוריו נשואים ?
 
תשובה:
 
נקודת המוצא היא, שהורי הילד נשואים ולשני ההורים יש שם משפחה זהה (בדרך כלל - שם משפחת הבעל). במצב שבו האישה לא אימצה לעצמה את שם המשפחה של הבעל, עקב נישואיהם , אזי ההורים יכולים להסכים שהילד יקבל את שם המשפחה של האם או של שני ההורים.
 
 
רישום שמות- מה מותר ומה אסור
שאלה:
 
אני עולה חדשה. אני עומדת ללדת ועסוקה כעת בבחירת שמו של התינוק שייוולד. במדינה שממנה אני באה, מקובל שלאדם יש שני שמות פרטיים ואפילו יותר, ושם משפחה כפול, המורכב משמות המשפחה של שני ההורים. האם הדבר אפשרי גם בישראל?
 
תשובה:
 
כן. חוק השמות – 1956 קובע, שלאדם חייבים להיות הן שם פרטי והן שם משפחה. כמו כן הוא קובע, שלאדם יכולים להיות מספר שמות משפחה, וכן מספר שמות פרטיים.
 
הנחה בדבר תאריך הלידה
שאלה:
 
מה הדין, כאשר תאריך הלידה המלא של אדם איננו ידוע, ועליו לרשום את גילו?
 
תשובה:
 
בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962, כאשר ידועה שנת לידתו של אדם, אך חודש הלידה איננו ידוע, מניחים שהוא נולד ביום הראשון של החודש העברי ניסן של אותה שנה. אם שנת הלידה וחודש הלידה ידועים, אך היום בחודש איננו ידוע, אז קיימת הנחה, שהוא נולד ביום ה – 15 של אותו חודש.
 
 
קביעת גיל - סמכות מקומית
שאלה:
 
היכן יש להגיש בקשה לשינוי הרישום בדבר גילו של אדם?
 
תשובה:
 
בקשה לשינוי הרישום בדבר גילו של אדם יש להגיש בבית המשפט לענייני משפחה, שבתחום שיפוטו מתגורר אותו אדם. אם לאותו אדם אין מקום מגורים בישראל, אז יש להגיש את הבקשה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.
 
שינוי גיל לאחר המוות
שאלה:
 
האם בני משפחתו של אדם שנפטר יכולים להביא לתיקון הגיל של המנוח לאחר פטירתו, כך שהם ועזבונו של המנוח יהיו זכאים לקצבאות מסויימות?
 
תשובה:
 
לא. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק בחודש מאי 2002, שניתן להגיש בקשה לתיקון גילו של אדם רק בחייו. באותו מקרה יורשיו של המנוח רצו להגיש בקשה לתיקון הגיל שלו, כך שהם יהיו זכאים לקצבה, על פי ביטוח החיים שלו, המשתלמת לאנשים בעלי מוגבלויות, אשר פרשו לגמלאות טרם הגיעם לגיל 60. למרות שבחוק קביעת גיל – 1963 אין הוראה מפורשת, השוללת את האפשרות להגיש בקשה לתיקון גיל לאחר המוות, בית המשפט פסק, שמטעמים של מדיניות משפטית, מצבו האישי של אדם לא ניתן לשינוי לאחר מותו. כאשר קיימת כוונה אחרת, הדבר נאמר במפורש בדבר החקיקה. יתר על כן, תביעות של יורשים או של תלויים בעניין פוליסה, שנעשתה ע"י עובד, הן בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה, קבע בית המשפט.
 
 
תיקון גיל לאחר מותו של אדם
שאלה:
 
בעלי נפטר לפני מספר חודשים. עפ"י רישומי מרשם האוכלוסין הוא נולד בשנת 1938 , אולם לא מצויינים ברישומי המרשם, חודש הלידה ויום הלידה שלו.
בעלי היה עובד מדינה ופרש לגימלאות בשל בעיות בריאותיות. לפני פטירתו פנה בעלי המנוח לאחת הקרנות שבהן נצברים כספים לטובת עובדי המדינה, על מנת לקבל מענק נכות.
בתגובה נמסר לבעלי המנוח, כי מאחר ועל פי תאריך לידתו הרשום, היה גילו בעת פרישתו לגימלאות מעל 60 שנים , משום כך אין לו זכות לקבל קצבת נכות.
עפ"י מסמכים שמצויים ברשותי בעלי נולד מספר שנים מאוחר יותר, ועל כן הוא היה זכאי לקבל את קצבת הנכות, במועד בו פנה לקרן.
האם אני יכולה לפנות לביהמ"ש בבקשה לתיקון גילו לאחר מותו.
 
תשובה:
 
בקשה לתיקון גיל לפי חוק קביעת גיל - 1963 ניתן להגיש רק במהלך חייו של אדם, אך לא לאחר מותו. החלטה ברור זו ניתנה ע"י ביהמ"ש למשפחה במחוזות תל-אביב והמרכז, בשנת 2002.
 
בדיקת מקוריות מסמכים - גיל של אדם
שאלה:
 
האם ראיה בכתב טובה יותר מעדות בעל פה, כאשר אדם מנסה לשנות את גילו הרישמי במירשם האוכלוסין ?
 
תשובה:
 
ראיה בכתב ועדות בעל פה הינן ראיות קבילות, אך ראיה שבכתב עשויה להיות בעלת משקל ראייתי רב יותר, במיוחד כאשר העדות שבעל פה ניתנת ע"י קרובי משפחה, שאינם בלתי משוחדים, וביתר שאת כאשר האדם אשר מנסה לשנות את הרישום בדבר גילו עשוי להיות זכאי לקיצבאות זקנה, באם בית המשפט ישתכנע, שהוא מבוגר יותר מכפי שמשתקף ברישומים.
 
דבר זה הומחש בתיק ערעור, שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, על פי התיקון לחוק קביעת גיל. המערערת, אשר נולדה בכפר בסביבת ירושלים, ואשר נעשתה פליטה בשנת 1948, ערערה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שלא לשנות את שנת לידתה
מ – 1942 ל – 1938, שינוי שאמור לעשות אותה זכאית לקיצבאות זיקנה מהמשיב, המוסד לביטוח לאומי.
 
מגוון ראיות שבכתב הוצגו ע"י המערערת, כולל תעודת לידה, שהונפקה ע"י שלטונות המנדט הבריטי, אשר שלטו בארץ ישראל בזמנו, תעודת נישואין ירדנית, ותעודת נישואין נוספת, שהונפקה בשלב מאוחר יותר ע"י בית הדין השרעי בשכם. בכולן צויינה שנת הלידה שלה כ – 1938, וכולן נבדקו ע"י מומחה, אשר אימת את מקוריותן. למרות שתאריך הלידה, שהיה נקוב בתעודת הנישואין הירדנית שלה שונה מ – 1936 ל – 1938, בית המשפט שוכנע מן הראיות ומחוות דעתו של המומחה, שהיתה זו טעות בתום לב, שתוקנה בזמנו. עדויותיהן של המערערת ושל אחותה היו פשוטות, בהירות ומהימנות, פסק בית המשפט.
 
בקבלו את הערעור, בית המשפט קבע, שהראיות היו ברורות ומשכנעות. הוא חלק על מסקנותיו של בית המשפט לענייני משפחה, ודחה אותן. יתר על כן, בית המשפט שלערעור קיבל את הסברה של המערערת, לכך שהיא לא הבחינה ולא התנגדה מוקדם יותר לטעות שברישום שנת הלידה בתעודת הזהות הישראלית שלה. המערערת טענה שהיא לא ידעה קרוא וכתוב, וגילתה את הטעות רק כאשר היא ביקשה לקבל קיצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי. רק אז נאמר לה, שעל פי תעודת הזהות שלה, היא צעירה מכדי לקבל קיצבת זיקנה.
 
ערעור על תיקון גיל והחזרת רישום גיל לקדמותו
שאלה:
 
האם אדם בגיל העמידה או אדם מבוגר, אשר מאמין, שהגיל הרשום במירשם האוכלוסין כגילו איננו נכון, צפוי להיתקל בקשיים , כאשר ינסה לשנות את הרישום?
 
תשובה:
 
כן! כפי שהוכח בפסק דין, שניתן ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה, בחודש ינואר 2001, כאשר התקבל ערעור של המוסד לביטוח לאומי על החלטה, שניתנה ע"י בית המשפט לענייני משפחה, אשר קבע, שהתובע נולד בשנת 1928 ולא בשנת 1939.
"לשינוי גיל עשויים להיות יתרונות כספיים ניכרים. הוספת שנים לגילו של אדם מבוגר עשויה להקנות לו זכות לקבל קיצבת זיקנה מן המוסד לביטוח לאומי גם רטרואקטיבית, וגם זכויות פנסיה", נכתב בפסק הדין. "יש להיזהר בקבלת תביעות לשינוי גילם של אנשים מבוגרים, לגיל מבוגר יותר".
 
ככלל, בית משפט לערעורים אינו ממהר להתערב במימצאים עובדתיים, שנקבעו ע"י הערכאה הראשונה. ואולם, כאשר בית המשפט שלערעור בוחן את המסקנות, שאליהן הגיעה הערכאה הראשונה, ומבחין בכך שהעדויות, שהיו בפני הערכאה הראשונה, היו עדויות של קרובי משפחתו של התובע, עליו לעמוד על המשמר. העדויות שניתנו ע"י הדוד וע"י בן הדוד היו מעורפלות מדי ומלאות בסתירות פנימיות, פסק בית המשפט, והורה על שינוי הרישום של גילו של המשיב בחזרה לגיל שהיה רשום בטרם הגיש אותו אדם את תביעתו.
 
שם משפחה של קטין – זכותו של אב להוסיף את שם משפחתו כאשר האם לא נשואה
שאלה:
 
לאחרונה הפכתי לאב. אינני נשוי לאימו של הקטין. שנינו רווקים. אנו מתגוררים בנפרד, והמשמורת על הילד נתונה לה. היא נכנסה להריון בטעות, כאשר קיימנו יחסי מין מזדמנים. אמנם איננו מקיימים קשר כלשהו בינינו, אך אני מעוניין ביחסים קרובים עם בני, והייתי רוצה לצרף את שם המשפחה שלי ולהוסיפו לשם משפחת אימו, שהוענק לו וזאת כדי להעניק לו תחושת זהות חזקה יותר ותחושת שייכות כאשר יתבגר. האם אני זכאי, כאביו, לכך ששם משפחתי יתווסף לשם משפחתו?
 
תשובה:
 
כן ! בית המשפט לענייני משפחה בירושלים פסק בשנת 2000, שעל אף האמור בחוק השמות - 1956, בעניין שם משפחתו של ילד, כאשר הורי הילד אינם נשואים זה לזה, לאב יש זכות לבקש את הוספת שם משפחתו לשם משפחתה של אמו של הילד, כדי שלילדם המשותף יהיה שם משפחה המורכב משמות המשפחה של שני הוריו. עקרונות השוויון בהורות וטובת הילד מונחים בבסיסה של פסיקה זו, נכתב בפסק הדין. ואולם, כאשר האם רווקה, שם משפחתו של האב יתווסף לאחר שם משפחתה של האם, שיישאר במקום הראשון.
 
גירושין – שינוי בשם משפחה של ילד - בהסכמה בלבד
שאלה:
האם ניתן לשנות שם משפחה של ילד בעקבות גירושי הוריו?
 
תשובה:
כן, אם שני ההורים מסכימים לכך, ובית המשפט מאשר את השינוי.
 
שינוי שם משפחה של קטין – לאחר נישואיה של אמו לגבר אחר
שאלה:
האם ניתן לשנות שם משפחה של קטין, אשר נולד מחוץ לנישואין, לשם משפחתה החדש של אמו בעקבות נישואיה לגבר אחר, בלי הסכמתו של האב הביולוגי?
 
תשובה:
לא! בלי הסכמתו של האב ובלי אישור של בית המשפט, אין זה אפשרי לשנות את שם משפחתו של קטין לשם משפחתה החדש של אמו, בעקבות נישואיה לגבר שאינו אביו הביולוגי של הקטין. ספק אם האב הביולוגי ייתן את הסכמתו, וגם אם הוא יסכים, לא סביר שבית המשפט ייעתר לבקשה לשינוי שם המשפחה.
 
 
ההוכחה הנדרשת לצורך קביעת גילו של אדם
שאלה:
 
עליתי לישראל באופן בלתי חוקי בזמן מלחמת העולם השניה, זמן מה לפני הקמת המדינה. הייתי אז נער. איבדתי את משפחתי הקרובה בתקופת השואה, אך חלק מקרובי משפחתי הרחוקים יותר הצליחו אף הם לעלות לישראל. אני משוכנע בכך שאני בן 65 שנה וזכאי לקבל פנסיה, אך בתעודת הזהות שלי נכתב, שאני צעיר מכפי שאני. בתור נער הייתי נמוך מנערים אחרים בני גילי, כי סבלתי מתת תזונה, ולכן כאשר עליתי לארץ נכתב באופן שרירותי, שאני בן 8, בעוד שגילי האמיתי היה אז 11 שנים. כיצד אני יכול להוכיח, שאני כיום בגיל פנסיה?
 
תשובה:
 
אדם שטוען שגילו האמיתי שונה מהגיל הכתוב בתעודת הזהות שלו, יכול להגיש, בבית המשפט לענייני משפחה, בקשה לשינוי גיל, על פי חוק קביעת גיל – 1963.
 
אדם המעוניין לשנות את גילו הרשום, צריך להוכיח שניים: ראשית, שהגיל הרשום במשרד הפנים איננו גילו האמיתי. שנית, את גילו האמיתי.
 
מי שמבקש לשנות גיל, חייב להוכיח את טענתו, ועליו לעשות זאת באמצעות השגת תצהירים או עדויות של קרובים חיים, של שכנים חיים, של אחים או של אחיות מבוגרים יותר, שהיו נוכחים בלידה, או שיש להם ידיעה אישית בדבר גילו של המבקש, כל אלה הינם בבחינת ראיות קבילות. ניתן להשתמש גם בתעודות ובמסמכים אחרים. החוק עצמו קובע, שבית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, אם הוא רואה זאת לנכון, כדי לקבוע את גילו האמיתי של המבקש.
 
הוכחת גיל בהעדר עדים חיים באמצעות ראיות בכתב
שאלה:
 
עליתי מאתיופיה במסגרת "מבצע שלמה" לבד, וברשותי תעודת לידה אשר בה נאמר, כי אני יליד 1956. עם זאת, עקב טעות נרשם בתעודת הזהות כי אני יליד 1959, ואני מעוניין לשנות את מה שרשום בתעודת הזהות. לצערי אין לי בני משפחה או חברים בארץ, שהכירו אותי באתיופיה, שכן נולדתי בכפר קטן בצפון אתיופיה. פקיד בארגון לסיוע לעולים חדשים אמר לי כי אוכל להוכיח את גילי באמצעות תעודה הנקראת "אפוסטיל". האם זה נכון ומה עלי לעשות על מנת לשנות את גילי כפי שהוא רשום כיום במשרד הפנים ?
 
תשובה:
 
אדם המעוניין לשנות את גילו חייב להוכיח שני דברים: האחד - שהגיל הרשום במשרד הפנים איננו גילו האמיתי. השני - מהו גילו האמיתי. הוכחת החלק השני נעשית בדרך כלל על ידי הגשת תצהירים או עדויות של קרובים, שכנים או מכרים חיים שנכחו בלידת המבקש או שיש להם ידיעה אישית בדבר גילו. כאשר אין עדים חיים, אשר מסוגלים לאשר את גילו האמיתי של אדם, ניתן להשתמש גם בתעודות ובמסמכים אחרים. לדוגמא - ניתן להוכיח את אמיתותה של תעודת הלידה באם היא אושרה ונחתמה על ידי קונסול או בחתימת אפוסטיל, לפי פקודת הראיות. "אפוסטיל" הוא סוג של תעודה שמתייחס לאישורם של מסמכים ציבוריים, כפי שהם מוגדרים באמנת האג בדבר ביטול דרישת הלגליזציה של מסמכים ציבוריים זרים משנת 1961. התעודה מאשרת את אמיתותה של החתימה, תפקידו הרשמי של מי שחתום על התעודה וכן, במקומות הרלוונטיים, מיקום הבול או החותמת. האפוסטיל יוצר נוהל אחיד של האופן בו מאושרים מסמכים ציבוריים בין המדינות השונות החתומות על האמנה. ישראל הצטרפה לאמנה והיא נכנסה לתוקף בישראל בשנת 1978. אולם, לרוע המזל, אתיופיה אינה חתומה על האמנה ולפיכך דרך זאת חסומה בפניך. נותרה רק הדרך של אישור קונסולארי של תעודת הלידה. בהיעדרה רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, אם הוא רואה זאת לנכון, כדי לקבוע את גילו האמיתי של המבקש.
 
 
 
 
המלצת בימ"ש - בדיקה רפואית להוכחת גיל
שאלה
האם ניתן לעשות שימוש בראיות רפואיות נייטראליות, בתמיכה לבקשה לשינוי רישום גיל במשרד הפנים?
תשובה
כן! בחודש אוגוסט 2004, הציע בימ"ש למשפחה בכפר סבא לאדם אשר ניסה להוכיח כי הוא מבוגר ב-11 שנים מן הכתוב ברישומי משרד הפנים לגביו, לעבור בדיקה רפואית, כדי להוכיח את טענתו. ביהמ"ש קיבל ראיות שהוגשו מטעם המבקש לפיהן נעשתה טעות ברישום תאריך לידתו במשרד הפנים. ברם, ביהמ"ש קבע כי הראיות שהציג המבקש, עולה חדש מאתיופיה, לא היו מספיקות, כדי להוכיח, שהוא אכן נולד בשנת 1948 ולא בשנת 1959, כפי שנרשם. ביהמ"ש קיבל את טענתו של המבקש לפיה, במסגרת ניסיונותיו לברוח מאתיופיה ולהגיע לישראל הוא רכש תעודת זהות של אדם אחר, ממי שנחזה לשמש כנציג של שגרירות ישראל באתיופיה. המבקש טען כי נאמר לו בשגרירות, כי בעתיד יתבצע שינוי הרישום, אך עשו זאת בפועל רק ביחס לשמו אך לא ביחס לגילו.
 
ביהמ"ש העניק למבקש אפשרות להמציא חוות דעת רפואית של מוסד מוסמך אודות גילו המשוער תוך 120 יום. ביהמ"ש ציין, כי אם המבקש לא ימציא חוות דעת מומחה רפואי בנושא, תידחה תביעתו.
 
הקפדה על ראיות להוכחת גיל
שאלה
עד כמה מדקדק ביהמ"ש בבחינת ראיות המוגשות ע"י מי שמנסה להוכיח את גילו האמיתי?
 
תשובה
ביהמ"ש חייב לנקוט בהקפדה יתירה בנושא זה. במיוחד משום שבקשות רבות לשינוי גיל מעניקות, אם תתקבלנה, זכאות לקיצבאות. דוגמה לכך ניתן לראות בתיק שנדון בביהמ"ש למשפחה בכפר סבא בחודש אוגוסט 2004. במקרה זה, המבקש הצליח להוכיח כי הוא לא נולד בשנת 1959 כפי שנרשם במשרד הפנים, אולם לא עלה בידו להוכיח להנחת דעתו של ביהמ"ש, כי הוא יליד שנת 1948.
בתצהירו, המבקש טען כי אביו תמיד אמר לו כי הוא נולד ביום 13.3.48. בחקירתו הנגדית המבקש נשאל אם אביו אמר לו כי נולד בשנת 1948 והוא ענה כי: "כן. ב- 13.3.48".
רק כאשר נשאל לגבי ההבדלים בין לוח השנה האתיופי והגרגוריאני, תיקן עצמו המבקש בביהמ"ש ואמר, כפי שביהמ"ש ציטט מדבריו כי:
"אבא שלי לא אמר לי את השנה שנולדתי. הוא רק אמר לי שנולדתי בשנה שקמה מדינת ישראל".
לכן קבע ביהמ"ש כי:
"הודאה זו מפילה את הטענה העיקרית, עליה נסמכת בקשתו בדבר גילו הנכון של המבקש.
הודאת המבקש אף עומדת בסתירה מוחלטת לדברים שנטענו על ידו בסעיף 11 לתצהירו, ולא ניתן עוד ליתן אמון בטענתו כי תאריך לידתו המדויק, עפ"י הלוח הלועזי, נמסר לו כביכול ע"י אביו. ".
מכאן עולה מידת הקפדתו של ביהמ"ש בדונו בבקשות שעניינן קביעת גיל.
 
קץ הנישואין-שינוי שם
שאלה
אני מתגרשת, וברצוני לדעת האם עלי להמתין תקופת זמן כלשהיא בטרם אוכל לחזור לשם נעוריי?
תשובה:
לא! לא נדרשת תקופת המתנה, וניתן לפנות מייד בבקשה למשרד הפנים בעניין שינוי השם. ברגע שבידי האשה פסק דין לגירושין או גט היא רשאית לפנות אל משרד הפנים בבקשה לשינוי שם משפחתה מנישואיה לשם נעוריה, וכן לשינוי מעמדה מ-"נשואה"
ל-"גרושה", בתעודת הזהות, ובמרשם האוכלוסין.
 

-->