נושאים אחרים -סדרי הדין - בתי משפט אזרחיים

שאלה:

כיצד נפתח הליך בבית המשפט לענייני משפחה?

תשובה:

ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה נפתחים בהגשת כתב התביעה בבית המשפט עצמו. על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, שלא כמו בהליכים אזרחיים אחרים, הליכים בבית המשפט לענייני משפחה אינם יכולים להיפתח בסדר דין מקוצר או בהמרצת פתיחה

שאלה:

האם בעל דין רשאי לטעון בכתב טענות, כנגד אותו בעל דין, טענות עובדתיות חלופיות? *

תשובה:

על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, בעל דין אינו רשאי לטעון בכתב טענות, כנגד אותו בעל דין, טענות עובדתיות חלופיות, אלא אם כן הטוען מצהיר, כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו. לעומת זאת, בעל דין רשאי לטעון בכתב טענות, כנגד אותו בעל דין, טענות משפטיות חלופיות.

שאלה:

כיצד מושפעים מועדים להגשת מסמכים לבית המשפט מחגי ישראל ומפגרת הקיץ של בתי המשפט ?

תשובה:

לפי תקנות סדר הדין האזרחי - 1984, תקופות בהן בתי המשפט מצויים בפגרה - בחג סוכות, בחג הפסח ובפגרת הקיץ (מתאריך 15.7 ועד 31.8) - אינן באות במנין הימים, כאשר נקבע מועד על ידי בית המשפט או הרשם או מועד שמופיע בתקנות עצמן. ספירת המועדים מפסיקה עם התחלת הפגרה וממשיכה שוב עם סיומה. ישנו חריג לכלל וזאת באם קבע בית המשפט או הרשם מועדים אחרים או באם המועד שנקבע עוסק בענין שכולו בין הצדדים, לדוגמא – תשלום חוב על ידי צד אחד למשנהו.

שאלה:

האם אדם מחוסר כשרות משפטית יכול להיות מצורף כתובע נוסף?

תשובה:

על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, אדם חסר כשרות משפטית יכול להיות מצורף כתובע נוסף, אם יש לו אפוטרופוס לדין לצורך ההליכים המשפטיים, ואם האפוטרופוס שלו נותן את הסכמתו לצירוף, בכתב. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962, אפוטרופוס לאדם חסר כשרות משפטית מתמנה ע"י בית המשפט.

שאלה:

האם המועדים להגשת מסמכים משפטיים בבית משפט הם מועדים נוקשים, או שניתן לקבל ארכה להגשת הכתבים?

תשובה:

על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, מועד שנקבע ע"י בית משפט או ע"י רשם, ניתן להארכה על פי שיקול דעתו של מי שקבע אותו, גם לאחר שהמועד כבר חלף, אלא אם כן נקבע אחרת. לעומת זאת, מועד שנקבע בחיקוק, ניתן להארכה אך ורק מטעמים מיוחדים שיירשמו.

שאלה:

האם ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה פתוחים לציבור הרחב, או שהם מתנהלים בדלתיים סגורות?

תשובה:

על פי חוק בתי המשפט – 1984, הליכים בדיני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה – 1995, חייבים להתנהל בדלתיים סגורות, אלא אם כן בית המשפט מחליט אחרת. לכלל בדבר קיום דיונים בדלתיים סגורות, קיימים שלושה חריגים. החריגים הם אלה: א. תביעות על פי חוק הירושה – 1965, כאשר עילות התביעה אינן מבוססות על סכסוכים בתוך המשפחה;
ב. תביעות על פי חוק השמות – 1956; ג. תביעות על פי חוק קביעת גיל – 19

שאלה:

אם צדדים להליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה מגיעים לכלל הסכמה בנושא הסכסוך, האם הם יכולים לקבל פסק דין על בסיס אותה הסכמה ?

תשובה:

כן. על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, בית המשפט או הרשם יכול ליתן פסק דין על פי התנאים שהצדדים הסכימו עליהם. הדבר יכול להיעשות, גם אם הצדדים הגיעו לידי הסכמה רק בנושא העיקרי של הסכסוך, אך לא הגיעו לידי הסכמה בנושא ההוצאות. ההוצאות יוטלו ע"י ביהמ"ש או ע"י הרשם, על פי שיקול דעתו.

שאלה:

אם מתגלה טעות בפסק דין או בהחלטה, האם ניתן להביא לתיקונה?

תשובה:

חוק בתי המשפט [נוסח משולב] – 1984 מסדיר את נושא תיקון הטעויות הטכניות, שנפלו בפסק דין או בהחלטה, ע"י ביהמ"ש שנתן אותם. הדבר יכול להיעשות ביוזמת ביהמ"ש או על פי בקשת מי מבעלי הדין, תוך 21 ימים מיום מתן פסק הדין או ההחלטה. טעויות סופר מוגדרות כטעויות לשון, טעויות בחישוב, פליטות קולמוס, השמטות מקריות, הוספות של דברים באקראי וכיוצ"ב.
לעומת זאת , אם מתגלה טעות משפטית בפסק דין אזי הדרך לתיקונה, הינה באמצעות הגשת ערוער.
אולם , אם שני הצדדים מסכימים, בית המשפט רשאי לתקן בכל עת, כל טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.

שאלה:

הבחנתי בשגיאה שנעשתה בפרוטוקול הדיון בו הייתי נוכח כצד,למשפט שהתנהל בבית המשפט לעינייני משפחה. האם קיימת אפשרות כלשהי לתקן את הטעות שנעשתה בפרוטוקול?

תשובה:

כן. עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי - 1984 , ניתן לתקן פרוטוקול דיון לבקשת אחד מהצדדים,ולאחר שניתנה הזדמנות לבעלי הדין האחרים להשמיע את תגובתם, בכל עת ואף לאחר שביהמ"ש נתן את פסק דינו.
תיקון פרוטוקול אפשרי אף ע"י רשם בית משפט, ולא רק ע"י שופט.

שאלה:

כיצד בית המשפט מחליט על סכום הוצאות המשפט שיש לשלם?

תשובה:

כאשר בית המשפט או הרשם קובע הוצאות, בלי לפרט את חישוביו, הוא רשאי לבסס את הסכום שהוא קובע, על הגורמים הבאים: אגרת משפט, אגרת פרוטוקול ועלויות הקלדה, כאשר רלבנטי, מס בולים, הוצאות הבאת עדים (מומחים ושאינם מומחים), והוצאות אחרות, כפי שהן נקבעות ע"י המזכיר הראשי, בהתאם לחומר שנמצא בתיק ביהמ"ש. הוצאות אחרות יש לבקש בכתב או בעל פה בבית המשפט, והן ייפסקו, אם בית המשפט או הרשם ימצא אותן סבירות ונחוצות .

שאלה:

האם הליכים משפטיים, שננקטו ע"י אדם מחוסר כשרות משפטית, יכולים להסתיים בפשרה?

תשובה:

תקנות סדר הדין האזרחי – 1984 קובעות הוראות ברורות בנוגע לכל הסדר או פשרה אפשריים במסגרת הליכים משפטיים, שבהם מעורב אדם חסר כשרות משפטית כתובע או כאחד מן התובעים. כל הסדר משפטי או פשרה או קבלת כסף ששולם לקופת בית המשפט, הם חוקיים אך ורק אם הם מקבלים את אישורו של בית המשפט. יתר על כן, לא יכול להשתלם סכום כסף כלשהו לאפוטרופוסו של אדם חסר כשרות משפטית או לנציגו, אלא אם כן בית המשפט מורה על התשלום.

שאלה:

האם ניתן לנקוט בהליכים משפטיים נגד אדם החסר כשרות משפטית?

תשובה:

על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, אם לאדם מחוסר כשרות משפטית אין אפוטרופוס לדין, בית המשפט או הרשם יכול להתבקש למנות לו אפוטרופוס, לצורך ההליכים המשפטיים, מיד לאחר תחילת הדיון בתיק. אם האדם חסר הכשרות המשפטית מציע שם של מועמד להיות אפוטרופוסו, אז כדי שהמינוי יוכל לצאת לפועל, המועמד צריך לתת את הסכמתו בכתב למינוי. בכל מקרה, התובע לא יורשה להמשיך לנהל את התביעה, כל עוד לא מונה לנתבע אפוטרופוס לדין שייצגו.

שאלה:

מה הדין אם צד להליכים משפטיים נפטר – האם התיק ימשיך להתנהל?

תשובה:

כאשר אחד מהצדדים להליכים משפטיים הולך לעולמו, יחולו הוראות תקנות סדר הדין
האזרחי – 1984. על פי הוראות תקנות אלה, אם צד להליכים נפטר, או מוכרז פושט רגל, התביעה לא תיפסק, אם העילה המשפטית, שהביאה להגשתה, עדיין קיימת. יתר על כן, אם אחד מהצדדים להליך נפטר, או מוכרז פושט רגל, לאחר גמר שלב ההוכחות, אך לפני מתן פסק דין, ההליכים יימשכו, גם אם העילה המשפטית, שהביאה להגשת התביעה, לא קיימת עוד.

שאלה:

האם ליורשיו של בעל דין יש זכות לבוא במקומו, אם הוא הולך לעולמו?

תשובה:

על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, לבית המשפט יש שיקול דעת ליתן צו, המאפשר למנהל העיזבון, ליורש/ים, לנאמן או לתחליף הולם אחר, להיכנס לנעליו של בעל דין שנפטר או שהוכרז פושט רגל. כזה הוא המקרה, כאשר בית המשפט רואה לנכון לעשות זאת, כדי להגיע להסדר מלא של כל הנושאים השנויים במחלוקת. לרשם מוקנות אותן סמכויות בנסיבות כאלה.

שאלה:

האם בעל חייב להיות נוכח בישיבת בית משפט, באם הוא הגיש כתב הגנה בתביעת מזונות שהוגשה נגדו?

תשובה:

כן. כאשר הומצאה לבעל תביעת מזונות, והוא הגיש כתב הגנה, הרצאת פרטים ותצהיר התומך בהם, הוא חייב להתייצב לישיבת בית המשפט . הוא חייב להיות זמין לחקירה נגדית על תצהירו. אין צורך לשלוח לו זימון מיוחד למתן העדות.

שאלה:

האם ניתן לקבל צו הגנה כנגד בן משפחה בלי ידיעתו?

תשובה:

כן. על פי החוק למניעת אלימות במשפחה – 1991, יכול להינתן צו הגנה במעמד צד אחד (בלי ידיעתו של האדם, שנגדו ניתן הצו, ו/או בלי הנוכחות שלו בהליך). אם ניתן צו הגנה במעמד צד אחד, אז חייב להתקיים דיון במעמד שני הצדדים מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ – 7 ימים לאחר מתן הצו במעמד צד אחד.

שאלה:

מה המועד האחרון להגשת כתב הגנה בתביעת משמורת?

תשובה:

נתבע שקיבל כתב תביעה בענין משמורת או החזקת קטין/ים, עומדים לרשותו 30 ימים, לצורך הגשת כתב הגנה.

שאלה:

מה המועד האחרון להגשת כתב הגנה בתביעה למזונות מעיזבונו של נפטר?

תשובה:

כתב ההגנה חייב להיות מוגש ע"י הנתבע, תוך 15 ימים מיום המצאת כתב התביעה לידיו.

שאלה:

מה המועד האחרון להגשת כתב הגנה בתביעה למזונות אישה ו/או מזונות ילדים שהוגשה בבית המשפט לענייני משפחה?

תשובה:

על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, עומדים לרשות נתבע 15 ימים, לצורך הגשת כתב הגנה, מן היום שבו נמסר לו, לנתבע כתב התביעה .

שאלה:

נודע לי, שמשפחתו של בן זוגי, הידוע בציבור שלי שנפטר בטרם עת, עומדת להגיש בקשה למתן צו לחלוקת עיזבונו. המנוח לא עשה צוואה. ברצוני להתנגד לבקשתם, משום שאני סבורה, שאני זכאית לקבל חלק מן העיזבון. כמה זמן עומד לרשותי, לצורך הגשת התנגדות?

תשובה:

כאשר מוגשת לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו לחלוקת עיזבונו של נפטר על פי חוק הירושה, אשר חל על מקרים שבהם המנוח לא ערך צוואה, אזי, אמור להיקבע פרק זמן להגשת התנגדויות. פרק הזמן שייקבע להגשת התנגדויות, יירשם במודעה בדבר הגשת הבקשה, אשר תפורסם בעיתון יומי. פרק הזמן להגשת התנגדויות לא יפחת משבועיים מיום פרסום המודעה בעיתון היומי

שאלה:
במסגרת איזה הליכים משפטיים הנוגעים לילדים, בית משפט לענייני משפחה יכול לתת צו זמני לעיכוב יציאתם של הילדים מישראל?

תשובה:
צו זמני המונע יציאתם של ילדים מישראל, יכול שיינתן במסגרת ארבעה סוגים של תביעות: משמורת, הסדרי ראיה, מזונות, ותביעה למתן צו קבוע לעיכוב יציאתם של ילדים מישראל, שמטרתה לשמר את זכויותיו של הורה כאפוטרופוס הטבעי של ילדיו, למשל, בהקשר של חינוך או של בריאות. כך סיכם בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בחודש דצמבר 2003, בתיק שבו בית המשפט נתבקש לבטל צו זמני לעיכוב יציאתם של קטינים מישראל.

שאלה:

כיצד ניתן לרשום דירה שנתקבלה בירושה?

תשובה:

ניתן להגיש בקשה לרישום הירושה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). כדי שניתן יהיה לרשום את הירושה, יש להשיג קודם לכן צו לחלוקת הרכוש בהתאם לצוואה או בהתאם להוראות חוק הירושה, או לקבל צו ניהול עיזבון מבית המשפט לענייני משפחה, מבית דין דתי או מן הרשם לענייני ירושה. בנוסף לכך, יש צורך בנסח טאבו עדכני של הדירה.

שאלה:

אם מאן דהוא הגיש בקשה למתן צו קיום צוואה, האם יש הגבלת זמן להגשת התנגדות?

תשובה:

חוק הירושה קובע, שכאשר מוגשת בקשה למתן צו קיום צוואה, הרשם לענייני ירושה יפרסם ברבים את דבר הגשתה (בדרך כלל באמצעות פרסום מודעה בעיתון יומי), ויקציב לציבור פרק זמן להגשת התנגדויות. פרק הזמן שיוקצב לציבור להגשת התנגדויות לא יפחת משבועיים. כאשר מוגשת התנגדות, התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה.

שאלה:

מה המועד האחרון להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה שלא בנוכחותו של המבקש?

תשובה:

על פי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, המועד האחרון להגשת בקשה לביטול החלטה, שניתנה במעמד צד אחד, הוא 30 ימים מן היום, שבו נמסרה ההחלטה לידי המבקש.

שאלה:

האם קטין יכול להמיר את דתו בלי הסכמת הוריו?

תשובה:

פקודת העדה הדתית (המרה) קובעת במפורש, כי המרת דתו של קטין לא תהיה תקפה, אלא אם כן אחד מהוריו או מאפוטרופסיו יביע את הסכמתו לכך, והודעה על כך תגיע לממונה על המחוז המתאים, המצויין בפקודה. תעודה בדבר ההמרה מונפקת ע"י הממונה על המחוז, כאשר התנאים הקבועים בפקודה התמלאו.

שאלה:

האם דרוש תרגום של פסק דין זר, כדי שניתן יהיה להכיר בו ולאכוף אותו בישראל?

תשובה:

תקנות סדר הדין האזרחי – 1984 קובעות, כי אדם, המעוניין שפסק דין זר יוכר וייאכף בישראל, חייב להציג בפני ביהמ"ש הישראלי תרגום של פסק הדין הזר. על התרגום לקבל את אישורו של קונסול או של דיפלומט ישראלי במדינה שבה ניתן פסק הדין, או את אישורו של נציג המדינה הזרה בישראל. אם אף אחת מדרכי האישור האלה איננה אפשרית, התרגום יכול להיות מאושר בדרך אחרת, שבית המשפט יאפשר.

שאלה:

מה הדין, כאשר מתעורר הצורך לכך שאדם חסר כשרות משפטית יגיש תביעה, כדי להגן על ענייניו?

תשובה:

על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, אדם חסר כשרות משפטית יכול להגיש תביעה משפטית באמצעות האפוטרופוס שלו או באמצעות ידידו הקרוב. כמו כן, הוא יכול להתגונן מפני תביעה באמצעות אפוטרופוס לדין אשר מתמנה לתפקידו לצורך זה, ע"י ביהמ"ש.

שאלה:

מהן ההשלכות של פתיחת הליך של יישוב סכסוך, על הליכים קיימים, שמתנהלים בין בני זוג בבית המשפט לענייני משפחה?

תשובה:

כאשר צדדים להליכים בבית המשפט לענייני משפחה מסכימים לקבל ייעוץ או מסכימים להליך של גישור על פי חוק בתי המשפט – 1984, יחידת הסיוע תודיע על כך לבית המשפט לענייני משפחה, והוא יורה על עיכוב ההליכים בתיק שלפניו לתקופה שיקבע.

שאלה:

בעלי ואני נמצאים במבוי סתום בבית המשפט לענייני משפחה בהליכים שמתנהלים בינינו מספר שנים. הגשתי בקשה ליישב את הסכסוך באמצעות יחידת הסיוע, הסמוכה לבית המשפט לענייני משפחה. מצבנו נבחן ע"י יחידת הסיוע, והתחלנו לקבל ייעוץ. היו מספר סימנים חיוביים בכיוון של יישוב הסכסוך, אך לאחר מכן הכל השתבש , בעקבות לחץ שהופעל ע"י משפחתו. המאבק המשפטי התחיל שוב, ולא הושגה כל התקדמות. אני שוקלת להגיש שוב בקשה ליחידת הסיוע, כדי לקבל עזרה ביישוב הסכסוך. האם אני יכולה לעשות זאת, למרות שכבר עשיתי זאת בעבר ונכשלתי?

תשובה:

כן. על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, בעל דין שהגיש בקשה ליישוב סכסוך בענייני משפחה ביחידת הסיוע, יכול לעשות זאת שוב – ואולם, לא לפני חלוף שנה מיום הגשת הבקשה הראשונה.

שאלה:

בעלי ואני התחלנו לאחרונה לקבל ייעוץ באמצעות יחידת הסיוע הסמוכה לבית המשפט לענייני משפחה. אני יזמתי את ההליך ואני מקווה מאוד שהוא יעלה יפה, אך אני חוששת, שבעלי ינסה להוליך אותי שולל, ויעביר נכסים על שמו של אביו מאחורי גבי. האם אני יכולה לפעול, כדי למנוע ממנו לעשות זאת?

תשובה:

למרות שככלל, יש עיכוב הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר בני זוג מנסים ליישב את הסכסוך שביניהם באמצעות יחידת הסיוע , אף על פי כן, קיימים שני חריגים לכך. צד אשר יזם את "הפסקת האש", יכול לבקש צו מניעה, לשם שמירה על המצב הקיים (למשל: צו מניעה, האוסר על עשיית פעולות משפטיות ברכוש מסויים, כדי להגן בכך על זכויותיו של מבקש הצו), או צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד בן הזוג האחר.

שאלה:

האם בעל דין, שזוכה במשפט בענייני משפחה, זכאי לכך שבעל הדין שמפסיד במשפט, ישלם לו את הוצאות המשפט, שהוצאו על ידו לצורך ניהול ההליך?

תשובה:

על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, לבית המשפט יש שיקול דעת להחליט מי מהצדדים יישא בהוצאות המשפט. ואולם, בפועל בדרך כלל קורה, שהצד שהפסיד במשפט משלם את הוצאותיו של הצד שזכה במשפט. ההוצאות שנפסקות ע"י בית המשפט, הן בדרך כלל נמוכות יותר מן ההוצאות, שהוצאו בפועל ע"י הצד שזכה במשפט. בית המשפט נוטה להתחשב בהקשר זה בנסיבות העניין, בנסיבות האישיות של הצד שהפסיד במשפט ובמידת ההכבדה או ההקלה על ההליך המשפטי, או במילים אחרות, במידת בזבוז זמנו של בית המשפט או במידת הסיוע לחסכון בזמן שיפוטי בדרך להכרעה בסכסוך.

שאלה:

אני ממלא תפקיד ציבורי בפוליטיקה המקומית של אזור מגורי. אשתי ואני נמצאים בהליכי גירושין. אשתי מנסה לנצל את החשש שלי, שפרסום שלילי באמצעי התקשורת של עניין הגירושין שלנו, יפגע בתדמית שלי בעיני הציבור הרחב ובקריירה הפוליטית שלי בעתיד. היא מאיימת, כי אם אני לא אסכים לתנאים שלה בהסכם הגירושין, היא תביך אותי בבית המשפט ע"י חשיפת תגליות מסויימות, אשר התקשורת תמצא אותן אטרקטיביות לפרסום. איך אני יכול להגן על הפרטיות שלי?

תשובה:

בנוגע לפרסום דבר קיומם של הליכים משפטים, חוק בתי המשפט – 1984 קובע, שהפרסום אסור, כאשר הדיון מתנהל בדלתיים סגורות, אלא אם כן ניתן היתר מיוחד מאת בית המשפט. על פי חוק בתי המשפט, הליכים משפטיים בדיני משפחה חייבים להתנהל בדלתיים סגורות, כך שיש צורך להשיג היתר מיוחד, כדי לפרסמם באמצעי התקשורת. גם כאשר ההיתר ניתן, הוא עשוי להתייחס לחלק מפסק הדין בלבד, ושמות בעלי הדין ופרטים מזהים נוספים אסור לפרסמם.

שאלה:

אני ואישתי מקיימים דיונים בבית המשפט לעיניני משפחה.
במסגרת הדיונים ציווה בית המשפט על אישתי לפנות את בית המגורים המשותף.
אישתי ממאנת לבצע את החלטת בימה"ש , כיצד עלי לפעול?

תשובה:

ניתן להגיש בקשה לבזיון ביהמ"ש, אולם במקרה בו חוק ההוצאה לפועל – 1967, יכול לתת מענה לאכיפת החלטה, לא ייעתר ביהמ"ש לבקשה שכזו.
חוק ההוצאה לפועל נותן מענה במקרה שכזה, שכן ניתן באמצעות הליכי הוצאה לפועל
לפנות את האדם שמסרב לפנות בית, עפ"י החלטת ביהמ"ש.

שאלה:

אני אישה פלשתינאית, המתגוררת ברשות הפלשתינית. בעלי הוא אזרח ישראלי, אשר חזר להתגורר בישראל. אני רוצה לתבוע ממנו מזונות עבור עצמי ועבור ילדינו, שנשארו איתי. אם אגיש נגדו את התביעה ברשות הפלשתינית, כיצד ייוודע לו על הגשת התביעה?

תשובה:

מסמכים שמתייחסים לתביעה, שמוגשת ברשות הפלשתינית, נגד אדם המתגורר בישראל, יכולים להימסר לנתבע באמצעות ממונה מיוחד, אשר הינו אחראי להעברת המסמכים לנתבע, על פי צו שעת חירום (יהודה ושומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלשתינית – עזרה משפטית בעניינים אזרחיים) – 1999.

בפועל, לנוכח היחסים העכורים אשר שוררים עם הרשות הפלשתינית סביר להניח שהמנגנון שנועד להעברת מסמכים משפטיים איננו פעיל או איננו יעיל בימי פרעותי.

שאלה:

אני ערביה נוצריה ישראלית, הנשואה לגבר מוסלמי, שמוצאו מהרשות הפלשתינית. אנו נפרדנו זה מזה. אני חזרתי לישראל עם ילדינו, ובעלי נשאר ברשות הפלשתינית. אני רוצה להגיש נגדו תביעת מזונות עבור ילדינו. כיצד אוכל למסור לידיו את התביעה?

תשובה:

אם תביעה מוגשת בישראל, ויש צורך בהמצאתה לאדם, המתגורר ברשות הפלשתינית, אז על פי צו שעת חירום (יהודה ושומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)(שטחי המועצה הפלשתינית – עזרה משפטית בעניינים אזרחיים) – 1999, המצאת התביעה לידי הנתבע יכולה להיעשות ע"י העברתה לידי ממונה מיוחד, הממונה ע"י שר המשפטים. הוא יהיה אחראי להמצאת התביעה לידי הנתבע. לפיכך, תביעה למזונות ילד, המוגשת בבית משפט לענייני משפחה בישראל, יכולה להימסר לידי נתבע, שמתגורר ברשות הפלשתינית, באמצעות הממונה המיוחד.

אם, בגלל התפרקות מנגנוני שיתוף הפעולה עם הרשות הפלשתינית , לא ניתן יהיה למסור לבעל את התביעה, האישה עלולה שלא לקבל נגד הבעל החלטה בבית משפט לענייני משפחה בישראל, בעניין תשלום מזונות לילדיו. ואולם, אם למרות הכל, היא תצליח להביא להמצאת התביעה לידי בעלה, ולקבל פסק דין נגדו בהיעדר התייצבות מצידו ו/או בהיעדר כתב הגנה מטעמו, אז על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום) – 1972, היא תוכל לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש שישולמו לה דמי המזונות ע"י המוסד וזאת עפ"י אמות המידה אשר נהוגות במוסד.

שאלה:

אם אדם מגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, האם הצד שכנגד יהיה נוכח בישיבה הראשונה ?

תשובה:

ככלל, הדיון בנושא צו על תנאי מתקיים במעמד צד אחד, כלומר, בהעדר המשיב. ואולם , קיימים יוצאים מן הכלל. ראשית כל , בית המשפט רשאי להזמין את המשיב לישיבה, כאשר הוא סבור, שראוי ונכון להזמינו, כדי להליכים יהיו ברורים יותר ויעילים יותר . שנית , כאשר המשיב הוא אדם או גוף אשר זכאי להיות מיוצג ע"י היועץ המשפטי לממשלה , אזי היועץ המשפטי לממשלה חייב להיות מוזמן לישיבה

שאלה:

כיצד יכול לפעול אדם, אשר איננו מרוצה מתוצאה של הליך , שהתנהל בביהמ"ש העליון?

תשובה:

ניתן להגיש בנסיבות מסויימות עתירה לקיום דיון נוסף בביהמ"ש העליון. אם וכאשר תינתן החלטה בדבר קיום דיון נוסף, אזי דיון זה יתנהל בפני הרכב גדול יותר של שופטים מאשר הרכב השופטים אשר דן בתיק קודם לכן . דיון נוסף בפני הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון, הינו הליך יוצא דופן.

עתירה לקיום דיון נוסף יש להגיש לבית המשפט העליון תוך 15 יום מיום מתן פסק הדין, ואין נפקא מינה אם העותר היה נוכח במעמד מתן פסק הדין. ימי פגרת בתי המשפט באים במניין 15 הימים, המוקצבים להגשת העתירה.

שאלה:

פתחתי בהליכים משפטיים נגד בעלי, אך לא התייצבתי לדיון שנקבע, כיוון שהוא היטעה אותי לחשוב, שאין צורך בתביעה שהגשתי נגדו, כי ניתן לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. הוא עצמו הופיע לדיון, וביקש מבית המשפט למחוק את התביעה. בית המשפט עשה כבקשתו. האם עתה אני יכולה לפתוח נגדו שוב בהליכים?

תשובה:

כן. על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, אם בית המשפט מוחק תביעה, ניתן להגיש תביעה חדשה במקומה. לעומת זאת, אם בית המשפט דוחה את התביעה, לא ניתן להגישה בשנית. יש לבדוק בקפידה את פרוטוקול הדיון, ואת החלטת ביהמ"ש, כדי לראות איזו מן האפשרויות התרחשה.

ניתן לעתים גם לבטל החלטה, שניתנה בהעדר בעל דין. הדבר תלוי בנסיבות העניין.

שאלה:

האם בית המשפט לענייני משפחה יכול להורות לאחד מבעלי הדין להפקיד כסף להבטחת הוצאות המשפט, כתנאי להמשך הדיון בתיק?

תשובה:

כן, מותר לבית המשפט לנהוג כך על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984. במקרה שנדון בחודש יוני 2002 ,בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הורה לתובע להפקיד סכום כספי נכבד לכיסוי הוצאות המשפט, לפני תחילת שמיעת ההוכחות. התובע הגיש תביעה להפחתת דמי המזונות, שהוא שילם לבתו הקטינה על פי הסכם, שקיבל את אישורו של בית המשפט. הוא טען שחל שינוי מהותי בנסיבות ובמצבו. הוא טען, שמקורות המחיה, שמהם הוא התקיים, הצטמקו, והכנסתו פחתה בשיעור ניכר עקב כך. בית המשפט קבע, שלמרות הצטמקות מקורות המחיה, על פני הדברים לתובע עדיין היתה הכנסה מספקת כדי לשאת במזונות בתי. כמו כן, הוא יכול לחפש מקורות פרנסה נוספים. בהתחשב בעובדה, ששני בעלי הדין שכרו את שירותיהם של עורכי דין מן השורה הראשונה , בית המשפט קבע, שהתובע יוכל להביא ראיות כדי לתמוך בתביעתו אך ורק אם הוא יפקיד קודם לכן את סכום הכסף הנדרש או ערבות בנקאית בעלת ערך זהה. אם הוא לא יפקיד את סכום הכסף או את הערבות הבנקאית, תוך פרק הזמן שהוקצב לו, תביעתו תימחק, פסק בית המשפט.

שאלה:

בעלי נפטר לפני מספר חודשים, וכיום אני מנהלת הליכים כנגד עזבונו, בבית המשפט לעינייני משפחה. במסגרת עזבונו, לבעלי המנוח ישנן זכויות בשותפות אשר נוהלה במשך מספר שנים ע"י בעלי ואחיו. בעלי לא שיתף אותי בעניינים שהתייחסו לשותפות וכיום אני מעוניינת לקבל מסמכים שקשורים לשותפות, ולקבל מידע על עניינים נוספים המתייחסים לשותפות. האם אני יכולה באמצעות בית המשפט לעינייני משפחה , לגרום לאחיו/לגיסי, לגלות לי מידע ומסמכים בקשר לשותפות ?

תשובה:

לכאורה אין אפשרות להגיש לביהמ"ש לעיניניי משפחה, בקשה לגילוי מסמכים, משום שבתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, נקבע כי הליך שכזה לא יחול בבית המשפט לעינייני משפחה.
אולם, קיימת אפשרות, במסגרת הדיון הראשון שיתקיים בפני ביהמ"ש לבקש בעל פה כי, ביהמ"ש ישתמש בסמכויותיו ויצווה על גילוי מסמכים, ובכך ניתן יהיה לקבל מידע על כל עניין שמתייחס לתביעה שמתנהלת בפניו .
בנוסף לכך, ניתן במסגרת התביעה העיקרית לעתור למתן ידיעות המתייחסות לשותפות, וביהמ"ש מוסמך להורות במסגרת עתירה זו להמציא את כל המידע הקשור ומתייחס לשותפות.

שאלה:

אני וילדי מנהלים הליכים כנגד קרובי משפחתו של בעלי, אשר נפטר לפני מספר חדשים.
בעלי הותיר צוואה, וקרובי משפחתו הגישו התנגדות למתן צו קיום הצוואה. כיום התיק מתנהל בבית המשפט לעינייני משפחה. במסגרת הליך זה התמנה מומחה מטעם ביהמ"ש , אשר הגיש את חוות דעתו. קרובי משפחתו של בעלי , אשר לא היו מרוצים מן האמור בחוות הדעת, הגישו בקשה לפסול את המומחה ולהגישו חוות דעת מטעמם. האם צד להליך רשאי להגיש לבימ"ש למשפחה חוות דעת של מומחה מטעמו ?

תשובה:

בביהמ"ש לעינייני משפחה, בהבדל מערכאות אחרות, לא ניתן להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו של בעל דין מסויים, בטרם שוקל ביהמ"ש מינוי מומחה מטעמו.
ההגיון שעומד מאחורי נוהל זה הוא שהיתרון במינוי מומחה מטעם ביהמ"ש הוא ברור , שכן הדבר מקצר הליכים והמומחה אמור להיות, מומחה אובייקטיבי ולא מטעמו של מי מהצדדים, דבר שעשוי למנוע העלאת טענות כלשהן ע"י מי מהצדדים.
יחד עם זאת ביהמ"ש מאפשר לצדדים לחקור את המומחה במסגרת הדיון שיתקיים בביהמ"ש, ואף לפנות למומחה בשאלות כתובות, במידה ולמי מהצדדים יש השגות באשר לחוות הדעת שניתנה. אפשרות זו עונה על הצורך של הצדדים להתרשם מדרך חשיבתו של המומחה ומאפשרת לצדדים לבחון כיצד המומחה הגיע למסקנות, בחוות דעתו.

שאלה:

באם בית המשפט לענייני משפחה נותן פסק דין שמאשר הסכם, ומאוחר יותר מתברר שאחד מהצדדים לא אמר את האמת בנוגע לעובדה מהותית, האם הצד שהוטעה יכול להביא לביטולו של פסק הדין?

תשובה:

בעיקרון, אם מוכח שפסק דין שמאשר הסכם הושג בתרמית, ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הדין לבית המשפט שנתן אותו, כאשר פסק הדין הופך לחלוט. אם פסק הדין טרם הפך לחלוט, ניתן לתקוף אותו ע"י הגשת ערעור על פסק הדין.

דוגמא לסיטואציה כזו היא למשל מקרה, שבו בעל יהודי הוטעה ע"י אישתו, לחשוב שהיא יהודיה, ולאחר מכן היא תבעה ממנו מזונות עבור ילדיהם, על סמך אותה תרמית. כאשר שני בני הזוג הם יהודים, מקור החיוב במזונות הינו הדין הדתי, בעוד שכאשר בני הזוג משתייכים לדתות שונות, החיוב במזונות הוא מכח הדין האזרחי. החיוב במזונות של אב כלפי ילדיו הקטינים גדול יותר בדין העברי , משום שנטל התשלום מוטל , בדרך כלל, רק עליו, בעוד שעפ"י הדין האזרחי נטל התשלום מתחלק בין שני ההורים, וזאת כאשר מדובר בהורים בני דתות מעורבות . אם מתגלה בשלב מאוחר יותר, שהאישה איננה יהודיה, כיוון שאימה איננה יהודיה, ניתן לטעון שכל הסכם בעניין מזונות, שהבעל הסכים לתוכנו, הושג בתרמית, ולכן יש לבטלו.

שאלה:
הנישואים שלי התמוטטו . בעלי הגיש תביעה ל"שלום בית" בבית הדין הרבני. אני רוצה פסק זמן כדי לקחת את ילדי לבקר את הורי הקשישים בארה"ב. בעלי, באמצעות תחבולה, שיכנע את בית הדין הרבני למנוע את יציאתי מהארץ כאשר העליל עלי שאינני מתכוונת לחזור ארצה . מה אני יכולה לעשות ?

תשובה:
כדי להתמודד עם החלטה שניתנה במעמד צד אחד על ידי בית הדין הרבני, קודם כל יש, ללא דיחוי, לבקש את ביטולה. באם בית הדין הרבני מסרב לבטלה, לפני דיון או אחרי דיון במעמד שני הצדדים, יכול הצד שנפגע לבקש מבית הדין הרבני הגדול רשות לערער על ההחלטה. באם לא ניתנת רשות לערער או שהערעור נדחה לאחר שמיעתו, האפשרות היחידה שנותרת היא פניה לבג"צ.

בפסק הדין בפרשת לב, אישה עתרה לבג"צ נגד החלטת בית דין רבני שמנעה ממנה לצאת מישראל. הבעל טען כי היא מתכננת לפגוש בחו"ל את המאהב שלה , ואילו היא הכחישה זאת, וטענה כי ברצונה לקחת את בתה לטיול בת-מצווה וכן לשלב בנסיעה ענייני עסקים. היא הגישה תביעת גירושין לאחר שבעלה הגיש תביעה לשלום בית. האישה ביקשה מבית הדין הרבני האזורי לבטל את החלטתו אך בקשתה נדחתה ונקבעה ישיבה נוספת. האישה פנתה לבית הדין הרבני הגדול בבקשה למתן רשות לערער על החלטת ביה"ד האזורי, אך הבקשה נדחתה. האישה זכתה בעתירתה לבג"צ כאשר נקבע כי דרך קבלת ההחלטה בבית הדין הרבני היתה מוטעית ונעשתה מתוך חריגה מסמכות.

שאלה:

מהו סדר דין מהיר, ואיזה תובענות נדונות בסדר דין מהיר?

תשובה:

בסדר דין מהיר נדונות תובענות, שבהן הסכום הנתבע הוא עד 50,000 ש"ח. ההוראות בתקנות סדר הדין האזרחי – 1984, שעניינן סדר הדין המהיר, קובעות לוחות זמנים קצרים להליך, והוראות באשר לניהולו, הנוגעות לצדדים ולבית המשפט.

הצדדים מחוייבים בהכנה מוקדמת של התובענה: שני בעלי הדין מחוייבים להגיש תצהירים לתמיכה בכתבי הטענות, עוד לפני הדיון הראשון בתובענה. נלווה לכתבי הטענות גם גילוי מסמכים מוקדם.

בית המשפט חייב לתת את פסק הדין תוך 14 יום לאחר סיום הדיון.

שאלה:

האם תקנות הדיון המהיר, המגבילות את הזמן המוקדש לדיון, פוגעות בעקרונות יסוד חוקתיים?

תשובה:

בית משפט השלום בירושלים קבע, כי תקנות הדיון המהיר, המגבילות את הזמן המוקדש לדיון, פוגעות בזכותו של הפרט להליך הוגן, ופוגעות בשיקול הדעת השיפוטי. גם אם תקנות אלה תוקנו מתוך רצון לייעל, אין לאפשר לתקנות פגיעה בעקרונות יסוד אלה, פסק בית המשפט. ההגבלות בתקנות על הזמן השיפוטי שיוקדש להליך, פוגעות בזכותו של המתדיין להליך הוגן, שבו השופט אמור להקדיש לתיק את הזמן הראוי לפי הערכתו הוא, ולא לפי נוסחה שנקבעה מראש.

שאלה:

תוך כמה זמן מסתיים דיון בתובענה בסדר דין מהיר?

תשובה:

בתקנות סדר הדין האזרחי - 1984 נקבע, כי הדיון בתובענה בסדר דין מהיר יסתיים בתוך יום אחד! ואולם, אם בית המשפט רואה כי יש צורך בכך, הוא רשאי לקבוע ימי דיונים נוספים, ככל הניתן ברציפות עד גמר חקירת העדים. בית המשפט אינו רשאי לדחות את המועד לדיון בתובענה ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא באישור נשיא בית המשפט או סגנו. בית המשפט רשאי להגביל משך חקירת עד, אם נראה לו כי החקירה אינה נוגעת לעניין, אינה הוגנת או שהיא מכבידה ומסרבלת את הדיון יותר משהיא מועילה לו.

שאלה:

לפני כחצי שנה רכשתי זכויות במקרקעין בחלקת אדמה. לפני כשבוע נודע לי כי בית המשפט לענייני משפחה הטיל לאחרונה צו מניעה זמני על האדם שמכר לי את המקרקעין, אשר מונע ממנו למכור את המקרקעין. נודע לי כי בין אדם זה ואחיו יש סכסוך בנוגע להסכם שיתוף במקרקעין אותם רכשתי. רכשתי את המקרקעין והזכויות נרשמו על שמי בלישכת רישום המקרקעין, לפני שניתן צו המניעה.
מה באפשרותי לעשות ?

תשובה:

תקנות סדר הדין האזרחי - 1984, מאפשרות לרוכש מקרקעין להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה להצטרף כנתבע לתביעה העיקרית אשר מתנהלת בין שני קרובי משפחה, בענין אותם מקרקעין. באם תאושר בקשתך, תוכל להגיש כתב הגנה ולפרט בו את טענותיך השונות.

שאלה:

האם ניתן לקבלה בחזרה צוואה שהופקדה אצל הרשם לענייני ירושה ?

תשובה:

כן. ניתן לקבל בחזרה צוואה, המופקדת אצל הרשם לענייני ירושה, אם מגישים בקשה מתאימה בכתב, והבקשה מתקבלת. זהותו של המבקש נבדקת בקפידה, לפני שהצוואה מוחזרת אליו ולפני שהרישום בדבר קיומה נמחק מן המרשם הארצי.