פונדקאית/פוריות

שאלה:

אינני יכולה ללדת. בעלי ואני מעוניינים לאתר אישה, אשר תסכים לשמש עבורנו כאם פונדקאית. כיצד ניתן לתת תוקף משפטי להסדר בעניין זה ?

תשובה:

הסדר עם אישה, שמוכנה לשמש כאם פונדקאית עבור זוג הטרוסקסואלי, חייב להיערך בצורה של הסכם כתוב, וזאת לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) – 1996, אשר מסדיר את נושא הפונדקאות וקובע תנאים מסויימים בעניין.
על ההסכם להיות ערוך בכתב, ולקבל אישור של ועדת האישורים , בהתאם לתנאי החוק.

בקשה לאישור הסכם לנשיאת עוברים חייבת לכלול: 

1. נוסח של הצעת הסכם לנשיאת עוברים.
2. חוות דעת רפואית בדבר היכולת של האם המיועדת ללדת ילדים, או בדבר נזק חמור, שעלול להיגרם לה כתוצאה מהריון. 
3. חוות דעת רפואית בדבר התאמתם של הצדדים להסכם , להליך הפונדקאות. 
4. הערכה פסיכולוגית בענין התאמתם של הצדדים להסכם ,להליך הפונדקאות. 
5. אישור של פסיכולוג או של עובד סוציאלי בדבר קבלת ייעוץ ע"י ההורים המיועדים, בעניין אפשרויות להורות . 
6. הסכם בדבר תיווך בשכר, אם קיים.

בטרם יאושר ההסכם, או יאושר בכפוף לתנאים מסויימים ,על הצדדים להתייצב בפני ועדת האישורים, אשר חייבת לוודא , שכל אחד מהצדדים להסכם הבין את תוכנו ואת משמעותו, וחתם עליו בפני הועדה מרצונו החופשי.

בנוסף לכך, על הוועדה להשתכנע, שלא קיים חשש לפגיעה בבריאות האם הנושאת (הפונדקאית), או בשלום הילד שייוולד, ושלא נכללים בהסכם תנאים, הפוגעים או המקפחים את זכויות הצדדים או את זכויות הילד שייוולד . לאחר אישור ההסכם ע"י הוועדה, על הצדדים לחתום על ההסכם, וכל שינוי של ההסכם בעתיד צריך לקבל את אישור הוועדה. 

שאלה:

האם בני הזוג שמעונינים להיכנס להתקשרות עם אם פונדקאית , כדי להביא ילד לעולם, חייבים להיות נשואים זה לזה ?

תשובה:

לא ! חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) - 1996, מתייחס לזוגות נשואים ולא נשואים באופן שווה . כל זוג חייב למלא אחר דרישות החוק, לגבי הורים מיועדים, כמפורט בחוק ,ואין חשיבות , באם הצדדים נשואים אם לא, כל עוד הם עומדים בדרישות החוק.

שאלה:

האם בני זוג הומוסקסואלים, המעוניינים לגדל ביחד ילד, רשאים להיזקק לשירותיה של אם פונדקאית בארץ ?

תשובה:

לא! חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד) – 1996, קובע שרק גבר הנשוי לאישה או שהוא הידוע בציבור של אישה, יכול להיות "אב מיועד". החוק שולל את האפשרות, שבני זוג בני אותו מין (הומוסקסואלים או לסביות) יהפכו ל"הורים מיועדים" ויחתמו על הסכם עם אם פונדקאית. הדבר הודגש ע"י בית המשפט הגבוה לצדק בחודש דצמבר 2002, כאשר הוא דחה עתירה של אישה רווקה ועקרה, להתיר לה לחתום על הסכם עם אם פונדקאית.

שאלה:

האם בנות זוג לסביות, המעוניינות לגדל ביחד ילד, רשאיות להיזקק לשירותיה של אם פונדקאית בארץ?

תשובה:

לא! חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד) – 1996, קובע שרק אישה הנשואה לגבר או שהיא הידועה בציבור של גבר, יכולה להיות "אם מיועדת". החוק שולל את האפשרות, שבני זוג בני אותו מין יהפכו ל"הורים מיועדים" ויחתמו על הסכם עם אם פונדקאית. הדבר הודגש ע"י בית המשפט הגבוה לצדק בחודש דצמבר 2002, כאשר הוא דחה עתירה של אישה עקרה ולא נשואה, להתיר לה לחתום על הסכם עם אם פונדקאית.

שאלה:

האם בת דודה יכולה לשמש בתפקיד של אם פונדקאית, למען בת דודתה האחרת , אשר אינה מסוגלת לשאת הריון ברחם שלה, על אף שגופה מייצר ביציות ?

תשובה:

לא! בת דודה נמצאת בין קרובות משפחה שאסור להן לשמש כאם פונדקאית , עפ"י הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) – 1996. הרשימה שאוסרת קירבת משפחה כוללת גם אם, בת , נכדה , אחות ודודה, אלא אם מדובר בקרובת משפחה שמועמדת לשמש כאם פונדקאית וקירבת המשפחה שלה נובעת מאימוץ.

שאלה:

האם צריכה להיות זהות בין הדת של האם המיועדת לדתה של האם הפונדקאית ?

תשובה:

כן , אלא אם כל הצדדים להסכם (האם הפונדקאית , האב מיועד והאם המיועדת ) אינם יהודים . במקרה כזה, ובהתאם לחוות דעת של איש דת , אשר הינו חבר בוועדת האישורים שהוקמה עפ"י החוק ,הדבר אפשרי ,וזאת עפ"י עקרונות חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד ) – 1996.

שאלה:

האם עפ"י החוק יכולה אם פונדקאית לקבל תשלום כספי עבור תפקידה ?

תשובה:

כן! בתנאי שהיא מעל לגיל 18, תושבת ישראל, ושהתקיימו בה כל התנאים האחרים שקבועים בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) - 1996.

וועדת האישורים שהוקמה עפ"י החוק חייבת לאשר את התשלומים מההורים המיועדים לאם הנושאת (פונדקאית), עפ"י קריטוריונים שקבועים בחוק.

שאלה:

האם אם פונדקאית יכולה לשנות את דעתה ולסרב למסור את התינוק להורים המיועדים, לאחר הלידה ?

תשובה:

ההורים המיועדים הופכים להיות האפוטרופסים הבלעדיים של התינוק, רק לאחר שבית המשפט לעינייני משפחה ,נותן "צו הורות". פקיד סעד הוא האפוטרופוס הבלעדי של התינוק, מהרגע שהוא נולד, עד שיינתן צו הורות והוא מוסר את התינוק להורים המיועדים, זמן קצר לאחר הלידה. ההורים יכולים לבקש צו הורות, במשך שבעה ימים לאחר הלידה, והוא יינתן, אלא עם בית המשפט סבור, שזה יהיה בניגוד לטובת הילד, אולם זאת לאחר קבלת תסקיר פקיד סעד. אם פונדקאית רשאית לבקש מבית המשפט לחזור בה מן ההסכם בענין מסירת הוולד ולשמור את הילד . בית המשפט יבחן שאלה זו רק לאחר קבלת תסקיר פקיד סעד, והוא בודק האם חל שינוי בנסיבות, שיש בו כדי להצדיק חזרה של האם הנושאת , מהסכמתה, וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד. יצוין כי אין חזרה מההסכם, לאחר שניתן צו הורות.

שאלה:

האם אישה ללא בן זוג, שאיננה מסוגלת ללדת, יכולה לערוך הסכם עם אישה אחרת, שלפיו האישה האחרת תשמש עבורה כאם פונדקאית?

תשובה:

לא! חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכמים ומעמד הילוד) - 1996 מתיר רק לזוגות לחתום על הסכם עם אם פונדקאית. האם המיועדת יכולה להיות נשואה לאב המיועד, או לחיות איתו כידועה בציבור. על פי החוק האמור, אישה פנויה, שאינה מנהלת מערכת יחסים עם גבר, לא יכולה ליצור הסכם בעל תוקף, עם אם פונדקאית.

ואולם, לבית המשפט הגבוה לצדק הוגשה עתירה להורות לוועדת האישורים שהוקמה על פי החוק הנ"ל, לאפשר לאישה פנויה לחתום על חוזה מחייב עם אם פונדקאית. בעתירה נטען, שהחוק מפלה לרעה נשים פנויות. טרם ניתנה החלטה בעתירה.

הערת העורך: נעקוב ונדווח. 

שאלה:

אינני יכולה ללדת. שמעתי שקיימת אפשרות, שאישה אחרת תלד תינוק עבורי. אינני יודעת, אם גופי מסוגל לייצר ביציות. ברצוני לדעת, באיזו ביצית ייעשה שימוש, אם אינני יכולה לייצר ביציות?

תשובה:

חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד) – 1996, מתיר שני סוגים של פונדקאות.

האחד, כאשר מקורו של החומר הגנטי, המושתל בתוך רחמה של האם הפונדקאית, הוא בביצית של האם המיועדת ובזרע של האב המיועד (בעלה/בן-זוגה של האם המיועדת).

השני, כאשר מקורו של החומר הגנטי, המושתל בתוך רחמה של האם הפונדקאית, הוא בזרע של האב המיועד ובתרומת ביצית שניתנה לאם המיועדת, אשר איננה מסוגלת לייצר בעצמה ביציות.

החוק אוסר במפורש מצב, שבו ייעשה שימוש בזרעו של האב המיועד ובביצית של האם הפונדקאית עצמה. 

שאלה:

האם גבר שאין לו בת זוג, המעוניין להפוך לאב, יכול להיעזר בשירותיה של אם פונדקאית?

תשובה:

לא! חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד) – 1996, קובע שרק גבר הנשוי לאישה או שהוא הידוע בציבור של אישה, יכול להיות "אב מיועד". יתר על כן, החוק שולל את האפשרות של גבר יחיד או של אישה יחידה לחתום על הסכם עם אם פונדקאית. הדבר הודגש ע"י בית המשפט הגבוה לצדק בחודש דצמבר 2002, כאשר הוא דחה עתירה של אישה עקרה ולא נשואה, להתיר לה לחתום על הסכם עם אם פונדקאית.
החוק מתיר אך ורק לבני זוג הטרוסקסואלים להפוך ל"הורים מיועדים".

שאלה:

מה גורלו של החומר הגנטי שנוצר כתוצאה מהפריית ביצית של אישה מזרעו של תורם ידוע, אם אחד מהצדדים הולך לעולמו?

תשובה:

לנושא בעייתי זה יש התייחסות מפורשת בטופס ה"הסכמה" או בהסכם שנעשה בין הצדדים לפני שהאישה מתחילה בטיפולי פוריות מתורם ידוע. הסעיף הרלבנטי בדרך כלל רק עוקף את העניין ע"י כך שנאמר בו כי בנושא זה כל הסכמה שאליה הגיעו הצדדים כפופה לחוק.

שאלה:

איזה מעמד משפטי יש לאישה, הנכנסת להריון מזרעו של תורם ידוע, באופן שזרעו מפרה ביצית שלה מחוץ לגופה, ואחר כך הביצית המופרית מושתלת ברחמה?

תשובה:

מעמד משפטי של אם ביולוגית רגילה. עניין זה מודגש בטופס ה"הסכמה", אשר שני הצדדים צריכים לחתום עליו לפני התחלת טיפולי הפוריות, על פי דרישת משרד הבריאות. בטופס מוצהר במפורש שהאשה אינה אם פונדקאית במובנו של מונח זה בחקיקה הרלבנטית. במילים אחרות, היא לא נדרשת למסור את התינוק, ואינה יכולה להתחמק ממלוא האחריות הכרוכה בלהיות אם.

שאלה:

אישה שאני מכיר מילדות מנסה לשכנע אותי להיות תורם זרע ידוע, כדי שהיא תוכל לעבור טיפולי פוריות ולהיות לאם. אני עדיין מהסס. אם אתחיל בתהליך, האם אוכל לסגת מאוחר יותר?

תשובה:

אדם שמועמד להיות תורם זרע ידוע הפוטנציאלי יצטרך לחתום על הסכם/תצהיר בעניין נכונותו להשתתף בתהליך, שבסופו ייוולד לאישה הספיציפית תינוק מזרעו. מקובל להסכים על מנגנון, המאפשר לגבר לשנות את דעתו, והטופס שעליו הוא צריך לחתום עשוי להכיל פסקה, שלפיה עליו להיות מודע לכך שלאחר שלב מסוים בתהליך, הוא לא יוכל עוד לשנות את דעתו. ככל הנראה, השלב שלאחריו אין דרך חזרה, הוא שלב שבו חזרה תגרום נזק לבריאותה של האישה או לבריאותו של עובר.