אבהות - בדיקת ד.נ.א

שאלה:

מהי בדיקת סיווג רקמות וממה היא מורכבת ?

שאלה:

האם ניתן לבצע בחו"ל בדיקות להוכחת אבהות, והאם תוצאותיהן תהיינה קבילות בתביעת אבהות המוגשת ע"י האם בישראל?

תשובה:

ניתן לבצע בחו"ל בדיקות להוכחת אבהות, אך ספק אם תוצאותיהן תתקבלנה כראיה בהליכים המתנהלים בבית משפט בישראל. גם אם בדיקות להוכחת אבהות מתבצעות בישראל בלי צו של בית משפט, בית משפט בישראל לא חייב לקבל את תוצאותיהן כראיה. גורמים אחרים, שאינם קשורים לדיני הראיות, מעורבים כאן.

שאלה:

האם בדיקת רקמות מוסדרת בדין הישראלי?

תשובה:

כן! חוק המידע הגנטי – 2000 מסדיר את הנושא של בדיקות רקמות. ניתן לקחת דגימות ד.נ.א. ולבצע בדיקות רקמות רק בהתאם לתנאי החוק.

שאלה:

האם יש צורך בקבלת היתר מבית משפט כדי לבצע בדיקת רקמות בישראל?

תשובה:

כן! חוק המידע הגנטי – 2000 קובע כי בדיקות רקמות להוכחת הורות לא יבוצעו אלא על פי צו של בית המשפט לענייני משפחה.

שאלה:

האם חובה על הצדדים המעורבים להיות נוכחים יחד, בעת בדיקת רקמות, הנערכת עפ"י צו בימ"ש?

תשובה:

כן. מלבד בירור זהותם עפ"י תעודת זהות או דרכון המבוצעת ע"י הצוות הרפואי העורך את הבדיקה, הצדדים המעורבים נדרשים להגיע אל מקום עריכת הבדיקה באותו זמן, כדי שיוכלו לזהות אחד את השני. צעד זה נדרש כאמצעי זהירות נוסף לאימות זהות הצדדים.

בתיק שנדון בפני ביהמ"ש למשפחה בחודש יוני 2004, אשר בו ניתן צו לעריכת בדיקת רקמות, במסגרת תביעה למזונות קטין, נאמר כי:

"קיומה של בדיקת סיווג רקמות, מבלי שכלל הנבדקים מצויים יחדיו במעבדה ומזהים האחד את משנהו, עומדת בניגוד לכל הנהלים וההסדרים המחייבים בנושא זה, ויש בה כדי פגיעה מובהקת באמינות הבדיקה".

כמו כן ציין ביהמ"ש כי:

"נוהל של "זיהוי" עפ"י תעודות זיהוי, אין די בו להשגת רמת הוודאות והאמינות הנדרשת מבדיקה מדעית, שסוגיות כה כבדות משקל תלויות בה".

שאלה:

האם ניתן לבצע בדיקות רקמות לצורך בירור אבהות, בניגוד לרצונו של ילד בן 16?

תשובה:

לא! חוק המידע הגנטי – 2000 קובע כי אם קטין הוא בן 16 או בן למעלה מ - 16, ניתן לקחת דגימה מן החומר הגנטי שלו רק לאחר שניתן לו הסבר בדבר משמעות הבדיקה, ורק אם הקטין והאחראי עליו מסכימים בכתב להשתתפותו בבדיקה. האדם האחראי על הקטין יכול להיות ההורה הביולוגי שלו, הורה חורג, הורה מאמץ או אפוטרופוס.

שאלה:

האם ניתן לבצע בדיקת רקמות של עובר? 

כן, במקרים יוצאי דופן. בדרך כלל הבקשה מוגשת והבדיקה מבוצעת לאחר הלידה. בחודש פברואר 2004 בית המשפט לענייני משפחה בחיפה התיר ביצועה של בדיקת רקמות כדי לבסס אבהות על עובר בן למעלה מששה חודשים.

שאלה:

אני סבורה כי בדיקת אבהות שבוצעה בצו בימ"ש למשפחה נערכה בניגוד לנהלים, האם אוכל לפנות אל ביהמ"ש למשפחה בעניין?

תשובה:

כאשר צד מעורב חש כי היו ליקויים באופן ביצועה של בדיקה גנטית ויש באפשרותו להוכיח זאת, עליו לפנות לביהמ"ש בבקשה למתן צו לבדיקה חוזרת. אם ביהמ"ש למשפחה בודק את טענות הצד המבקש ומוצא כי היו ליקויים בביצוע הבדיקה, הוא מוסמך לסרב לקבל את ממצאי הבדיקה ולהורות על ביצוע בדיקה נוספת במקום אחר.

שאלה:

האם גבר אשר הוגשה נגדו תביעת אבהות, ומוכן לעבור בדיקות רקמות, רשאי לבצע אותה בבית חולים שונה מן האם והקטין ?

תשובה:

בדרך כלל התובעים –אם וילד- והנתבע אמורים להיבדק ביחד באותו בית חולים, באותו מעמד, דבר שמצמצם את האפשרות שגבר אחר יתחזה לנתבע, ויעבור את ההליך במקומו ,בנסיון לשבש את התוצאות . נושא זה עלה בערעור שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה בחודש פברואר 2007, שם הובהר שבמקרים מסויימים ניתן לפצל את ביצוע דגימת הרקמות בין בתי חולים שונים, ובזמנים שונים, בכפוף למנגנון שיאפשר מעקב על זהות הנבדק .

בפרשה זו, אישר רופא מומחה, אשר התמנה ע"י בית המשפט, את האפשרות של עריכת בדיקת רקמות במעבדות שונות ובזמנים שונים. בפסק הדין נדחתה הטענה, כי פיצול הבדיקות פסול מעיקרו.