זכויות רכושיות -ישראלים בחו"ל ורכוש בישראל

שאלה:

האם אשה זכאית לחלק כלשהו מהרכוש, שנצבר בישראל,בתקופת נישואין שהחלה בשנת 1970,ונרשם כולו על שם בעלה,למרות שהיא מתגוררת כיום בחו"ל?

תשובה:

ככלל, בני זוג שנישאו לפני כניסת חוק יחסי ממון לתוקף בשנת 1974 כפופים לכללי השיתוף בין בני זוג, בענייני הרכוש שלהם. עקרונות אלה התפתחו והתגבשו ע"י בתיהמ"ש בתקופה שקדמה לחקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג . בעקרון, האישה זכאית למחצית מהרכוש שנרכש במהלך תקופת הנישואין, שבה בני הזוג חיו יחד תחת קורת גג אחת ותרמו שניהם למאמץ המשפחתי. אישה לא חייבת לעבוד מחוץ לבית, כדי להיות זכאית למחצית מהרכוש. הטיפול בענייני הבית ובבני המשפחה נחשב לתרומה מספקת. כל אחד מבני הזוג אחראי גם למחצית מהחובות המשותפים.

אישה שהתחתנה לפני שנחקק החוק הנ"ל יכולה להגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי בעניין זכויותיה ברכוש שנמצא בישראל, בבית המשפט לענייני משפחה. בן הזוג, שהרכוש אינו רשום על שמו, יכול להגיש בכל עת תביעה למתן פסק דין הצהרתי. ואולם, בן הזוג, שהרכוש רשום על שמו, יכול להתנגד ולנסות להוכיח, שההנחה של שיתוף בנכסים לא חלה במקרה הספציפי שלהם. אם הוא יצליח, בן הזוג האחר לא יקבל את פסק הדין ההצהרתי שבו הוא מעוניין.

אם בן הזוג, שהרכוש רשום על שמו, לא מנסה לסתור את החזקה של שיתוף בנכסים, או שהניסיון שלו לסתור אותה נכשל, יינתן פסק דין הצהרתי, שיצהיר על זכויותיו של בן הזוג האחר ברכוש. אז ניתן יהיה להגיש תביעה לחלוקת הרכוש בהתאם לפסק הדין ההצהרתי. במקרה המתואר לעיל, האישה תוכל לפתוח בהליכים משפטיים מאירופה, אם היא תחתום על ייפוי כח, ותחתום על כל תצהיר שיידרש לצורך ההליכים המשפטיים שיתנהלו בישראל, בפני קונסול או עו"ד ישראלי בחו"ל.

שאלה:

האם אחד משני בני זוג שמתגוררים בחו"ל זכאי לקבל את חלקו ברכוש משותף,אשר רשום על שם שני הצדדים ומצוי בישראל גם בלי להתגרש מבן הזוג האחר?

תשובה:

אם רכוש בין אם זה נכס מקרקעין ובין אם מוגדר כמטלטלין,רשום על שם שני בני הזוג במשותף,אז כל אחד מהצדדים זכאי להגיש תביעה לפירוק השיתוף ברכוש, אף בלי להתגרש, ואין נפקא מינה מתי בני הזוג נישאו זה לזה.

למרות שבני הזוג מתגוררים בחו"ל, כל אחד מהם יכול להגיש תביעה לחלוקת הרכוש שנמצא בישראל, ולצורך זה ניתן למלא את ידיו של עורך דין באמצעות חתימה על ייפוי כוח, בקונסוליה הישראלית בחו"ל. בייפוי הכוח הוא יסמיך עורך דין בישראל לייצג אותו. התביעה תוגש בישראל, והתצהירים התומכים בה יכולים אף הם, להיחתם ע"י בעל דין, בקונסוליה ישראלית בחו"ל,אולם הדיונים יתנהלו בישראל,ועל הצדדים חלה חובת התייצבות.

שאלה:

האם אשה שנישאה לבעלה בסוף שנות ה-60,והם מתגוררים בחו"ל,אך בעלי נכסים בישראל,אשר רשומים על שם הבעל,יכולה לממש את רכושה בישראל?

תשובה:

ככלל, בני זוג שנישאו לפני שנת 1974 כפופים לעקרונות הילכת השיתוף בין בני זוג, בענייני הרכוש שלהם. עקרונות אלה התפתחו והתגבשו ע"י בתיהמ"ש בתקופה שקדמה לחקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג . בעקרון, האישה זכאית למחצית מהרכוש שנרכש במהלך תקופת הנישואין, שבה בני הזוג חיו יחד תחת קורת גג אחת ותרמו שניהם למאמץ המשפחתי. האישה לא חייבת לעבוד מחוץ לבית, כדי להיות זכאית למחצית מהרכוש: הטיפול בענייני הבית ובבני המשפחה נחשב לתרומה מספקת. כל אחד מבני הזוג אחראי גם למחצית מהחובות המשותפים.

אישה שהתחתנה לפני שנחקק החוק הנ"ל יכולה להגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי בעניין זכויותיה ברכוש שנמצא בישראל, בבית המשפט לענייני משפחה. בן הזוג, שהרכוש אינו רשום על שמו, יכול להגיש בכל עת תביעה למתן פסק דין הצהרתי. ואולם, בן הזוג, שהרכוש רשום על שמו, יכול להתנגד ולנסות להוכיח, שההנחה של שיתוף בנכסים לא חלה במקרה הספציפי שלהם. אם הוא יצליח, בן הזוג האחר לא יקבל את פסק הדין ההצהרתי שבו הוא מעוניין.

אם בן הזוג, שהרכוש רשום על שמו, לא מנסה לסתור את החזקה של שיתוף בנכסים, או שהניסיון שלו לסתור אותה נכשל, יינתן פסק דין הצהרתי, שיצהיר על זכויותיו של בן הזוג האחר ברכוש. אז ניתן יהיה להגיש תביעה לחלוקת הרכוש בהתאם לפסק הדין ההצהרתי. במקרה המתואר לעיל, האישה תוכל לפתוח בהליכים משפטיים מחו"ל אם היא תחתום על ייפוי כח, ותחתום על כל תצהיר שיידרש לצורך ההליכים המשפטיים שיתנהלו בישראל, בפני קונסול ישראלי בחו"ל.

שאלה:

האם אישה, אשר חיה בארה"ב עם בעלה – שניהם בעלי אזרחות כפולה-לאחר שנישאו זה לזה בישראל כדת משה וישראל – תהיה זכאית לרכוש כלשהו בישראל, אשר רשום על שם בעלה, אם הם היו בעיצומו של מאבק גירושין בבית משפט אזרחי בחו"ל, והוא נפטר בטרם עת בלי צוואה?

תשובה:

האישה תהיה זכאית לחלק מעזבונו של המנוח בישראל, אם על פי הדין הישראלי היא עדיין היתה נשואה לו על פי הדין העברי. במילים אחרות, אם בני הזוג לא התגרשו בארה"ב בבית דין רבני המוסמך והמוכר למטרה זו ע"י הרבנות הראשית לישראל, אז על פי הדין הישראלי הם עדיין ייחשבו לנשואים, ולאישה תהיינה זכויות של אלמנה על פי חוק הירושה – 1965. אין זה משנה אם הם התגרשו בגירושין אזרחיים בחו"ל או לא – רק גירושין שנעשו בחו"ל על פי הדין העברי והמוכרים בישראל, יביאו לשלילת מעמדה של האישה כאלמנה לצורכי ירושה.

שאלה:

מה גורלם של כספים, המוחזקים בישראל בחשבון בנק של אישה, כאשר בני הזוג – אשר היו בעלי אזרחות כפולה: ישראלית ואמריקאית, בנו את ביתם ואת עסקיהם בארה"ב, והקימו את משפחתם בקליפורניה לאחר שנישאו זה לזה בישראל כדת משה וישראל – היו בעיצומם של הליכי גירושין אזרחיים בקליפורניה, שבהם נדון גם נושא הרכוש שלהם, והבעל נפטר בפתאומיות בלי לעשות צוואה?

תשובה:

אמנם סמכות השיפוט בעניין פירוק השיתוף ברכוש המשותף של בני הזוג – ובכלל זה קביעת זכויותיהם ברכושם הנמצא בישראל – היתה נתונה לבית המשפט בקליפורניה, אשר דן בהתרת נישואיהם של בני הזוג בקליפורניה, ואולם, ההליכים הללו נפסקים במותו של בן הזוג. על פי דיני המשפחה בקליפורניה, מותו של בן הזוג מתיר את קשר הנישואין כעניין שבחוק, עוצר את ההליכים בתביעה להתרת הנישואין, ומבטל את סמכותו של בית המשפט בקליפורניה להכריע בנושאים תלויים ועומדים, ובכלל זה בנושא הרכוש. ואולם, המוות אינו מבטל צווים שניתנו כבר בעבר, ולבית המשפט לענייני משפחה נותרת הסמכות לאכוף זכויות שכבר הוכרעו.

בהתאם לכך, אם בית המשפט בקליפורניה הכריע בשאלת זכויותיהם של בני הזוג ברכושם הנמצא בישראל, לפני מותו של הנפטר , אז ניתן להגיש אצל הרשם לענייני ירושה בישראל בקשה למתן צו ירושה בעניין הרכוש של הבעל בישראל. אם על פי הדין הישראלי המעמד של בני הזוג היה עדיין של זוג נשוי – כלומר, הם לא התגרשו בבית דין רבני בארה"ב, המוסמך והמוכר ע"י הרבנות הראשית לישראל – אז, בהעדר צוואה, חצי מהרכוש של הבעל יועבר לאשתו, והמחצית השניה תחולק שווה בשווה בין ילדיהם של בני הזוג. אם, לעומת זאת, בית המשפט בקליפורניה לא הכריע בשאלת זכויותיהם של בני הזוג ברכושם הנמצא בישראל, לפני מותו של הבעל, אז יהיה צורך להגיש בישראל בקשה למתן פסק דין הצהרתי בנושא, על פי הדין הישראלי, בד בבד עם הגשת בקשה למתן צו ירושה בעניין הרכוש של הבעל בישראל על פי חוק הירושה הישראלי.

שאלה:

האם ניתן למנוע פעולה חד צדדית של בן זוג ,שנתן לקרוב משפחתו יפוי כח לפעול בחשבונות בנק שלו בישראל,כאשר בני הזוג מתגוררים בחו"ל ,ונתונים במאבק גירושין,ולבת הזוג יש חשש מפני פגיעה בזכויותיה והברחת הון?

תשובה:

כן! ניתן להגיש תביעה לשמירת זכויות ובמסגרתה לעתור לצוו מניעה שיאסור על ביצוע פעולות עפ"י יפוי הכח ,ולמתן צו מניעה שיאסור על ביצוע של פעולות בחשבונות בנק .

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב בפסק דין מחודש ספטמבר 2003, היתווה עקרונות מנחים לשימוש ביפוי כוח.

בית המשפט קבע כי: "ביפוי כוח יש להשתמש בתום לב ולמטרות לו הוא נועד - היינו - ביצוע פעולות שגרתיות בחשבון בנק, כשהוא מוגבל לביצוע פעולות בכפוף להוראות הפיקוח על מטבע חוץ. יפוי הכוח נועד לשרת את אינטרס השולח ולא נועד לרוקן את בעלותו מכל תוכן".

שאלה:

האם פסק דין של בימ"ש בחו"ל בענייני הרכוש של אזרח ישראלי ואזרחית זרה,שהתגוררו בחו"ל אך החזיקו בכספים בבנקים בישראל,תוכר בישראל לצרכי חלוקת הכספים המצויים בבנקים בישראל ותמנע אפשרות לתביעה חדשה בנושא בבית משפט בישראל?

תשובה:

כן! וזאת בתנאי שהשיפוט הזר הנוגע לחלוקת הרכוש המשותף יוכר בישראל, על פי חוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח- 1958. אם הליך זה יושלם, כאמור, גם בית משפט בישראל יהיה מנוע מלדון שנית בנושאים אלו. נקודה זו הובהרה בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב בספטמבר 2003 . במקרה זה, דובר בסכסוך משפטי בין תושב זר ואשתו לשעבר, אשר שניהם התגוררו בחו"ל, ובין אחיו של הבעל לשעבר. האח היה תושב ישראלי, והמחלוקת התייחסה לזכות הבעלות על חשבון בנק בישראל.

בית המשפט קיבל את פסיקת בית המשפט בפלורידה ארה"ב ופסק בעקבותיו ,כי האישה לשעבר זכאית לקבל סכום כסף מחשבון הבנק שבישראל, בהיקף יחסי, לסכום שבעלה לשעבר משך, באופן חד צדדי, והעביר לחשבונו הפרטי, בתוספת ריבית. הסכום הנותר בחשבון יתחלק באופן שווה ביניהם.