דירה בירושה - רכוש לא משותף
שאלה:
האם דירה, שקיבל בירושה, אחד מבני הזוג ,במהלך הנישואין, ואשר רשומה על שמו בלבד, נחשבת כרכוש משותף , לצורך חלוקתו בעת גירושין ?
תשובה:
לא ! רכוש שהתקבל בירושה מהווה חריג לכלל האומר, שרכוש שנצבר במהלך הנישואין הינו רכוש משותף. בחוק יחסי ממון בין בני זוג – 1973, נקבע במפורש שרכוש שהתקבל בירושה, במהלך נישואין והגיע לידי אחד מבני הזוג, הינו רכוש בלעדי שלו. יוצא איפוא, שאם מדובר בדירה שאחד מבני הזוג קיבל בירושה , אזי למישנהו אין, כלל וכלל זכויות בדירת הירושה.
רישום ירושה של נכסי מקרקעין
שאלה:
כיצד ניתן לרשום דירה שנתקבלה בירושה?
תשובה:
ניתן להגיש בקשה לרישום הירושה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). כדי שניתן יהיה לרשום את הירושה, יש להשיג קודם לכן צו לחלוקת הרכוש בהתאם לצוואה או בהתאם להוראות חוק הירושה, או לקבל צו ניהול עיזבון מבית המשפט לענייני משפחה, מבית דין דתי או מן הרשם לענייני ירושה. בנוסף לכך, יש צורך בנסח טאבו עדכני של הדירה.
דמי שימוש ראויים
שאלה:
כיצד ניתן לפעול, על מנת לממש דירה אשר שני קרובי משפחה ירשו אותה ,כאשר אחד מהם מתגורר בה מסרב לפנותה וטוען שמגוריו בדירה הינם דיירות מוגנת ?
תשובה:
כדי לממש דירה ששני קרובי משפחה אוחזים בה, יש להגיש לבימ"ש למשפחה תביעה לפירוק שיתוף בדירת המריבה. אם אחד מקרובי המשפחה מתגורר בדירה, אזי ניתן לתבוע ממנו הן פינוי וסילוק יד,והן דמי שימוש. ביהמ"ש עשוי להבחין בין הסכמה ל"ניהול" לבין הסכמה ל"שימוש" בדירה, וע"י כך לראות את ההסכמה הספציפית, שניתנה לפני שנים, לשהייה בדירה, כהסכמה לניהול. אולם, את אי ההסכמה לשימוש או להמשך השימוש, ניתן לראות ככזו שמזכה בדמי שימוש, ובהקשר זה, המועד הוודאי לגילוי אי ההסכמה לשימוש, עשוי להיחשב כמועד הגשת התביעה. מהסכמה לניהול נכס אין להסיק על וויתור על זכויות אחרות (כגון: הזכות לפירוק שיתוף) שנובעות מן הבעלות בדירה. וויתור על זכויות קנייניות חייב להיות ברור ומפורש.
זכויות בירושה לאחר הנישואין
שאלה:
האם דירה אשר ניתנה בירושה לאשה במהלך נישואיה נחשבת לחלק מהרכוש שנצבר במהלך הנישואין ?
תשובה:
לא! בדרך כלל רכוש שנצבר במהלך נישואין הוא רכוש משותף ,אולם לכך יש מספר חריגים המפורטים בחוק יחסי ממון משנת 1973. חריגים לכלל זה הינם מתנה וירושה שניתנו לאחד מבני הזוג, במהלך הנישואין. אלה אינם נחשבים עפ"י החוק כרכוש משותף . אשר על כן דירה שניתנה בירושה לאישה נשואה תישאר שלה, באופן בלעדי, ולבעל לא יהיו זכויות כלשהן בדירה זו.
זכויות אישה ברכוש עם מות הבעל
שאלה:
לאילו זכויות זכאית אישה נשואה עם ילדים, באם בעלה נפטר, בלי שהותיר צוואה אחריו ?
תשובה:
עפ"י חוק הירושה משנת 1965, אם בני זוג היו נשואים ואחד מהם נפטר ,בלי שהותיר אחריו צוואה , זכאי בן הזוג הנותר, קודם כל למכונית הנוסעים המשפחתית, ולמיטלטלין המצויים בבית , ושאר העיזבון אמור להתחלק בין האישה אשר מקבלת מחצית, ובין הילדים אשר מקבלים את המחצית האחרת. יש לציין כי באם בית המגורים רשום על שם שני בני זוג , הרי שהאישה זכאית למחצית מחלקו של הבעל הנפטר. כלומר כתוצאה מהפטירה ,בבעלות האישה יהיו בסך הכל ¾ מהזכויות בדירה, ו- ¼ מהזכויות יעברו לזכות הילדים , ויתחלקו ביניהם בחלקים שווים.
זכויות רכושיות של אישה מאושפזת
שאלה:
האם תקופות אשפוז ממושכות של אשה בבתי חולים אשר כפו עליה ועל בעלה פרידות ארוכות ,עלולות לפגוע בזכויותיה הרכושיות בעזבון בעלה לאחר מותו ?
תשובה:
לא! עקרונות השיתוף בנכסים מבוססים על ההנחה, שקיימת כוונה, שלכל אחד מבני הזוג תהיה זכות למחצית מהרכוש המשותף. זכות זו נובעת מן המגורים יחד ומן המאמץ המשותף. תקופת אשפוז ממושכת לא תסתור את ההנחה הנ"ל, ולא תשלול מהאישה את זכויותיה. בני זוג נשואים הם שותפים בשמחה ובעצב, פסק בית המשפט העליון בשנות השמונים במאבק ירושה של אישה, שהיתה מאושפזת בבית חולים לחולי נפש בפרקי זמן מסויימים של הנישואין, אך לא בכולם. היא תבעה מחצית מעיזבון בעלה, הן בישראל והן בחו"ל. כאשר היא הלכה לעולמה, עיזבונה נכנס לנעליה ותבע את חלקה בעיזבון בעלה. בית המשפט קבע, שעיזבונה זכאי לקבל את חלקה בעיזבון בעלה.
ירושת זכויות לדיירות מוגנת וטענת עזיבה
שאלה:
כאשר שני דיירים מתחרים על זכותה של אמם המנוחה לדיירות מוגנת בחנות, האם עזיבה של אחד מהם את החנות לצמיתות,עשוייה לסייע לרעהו, בתביעה שתוגש על ידו ?
תשובה:
עזיבת הנכס היא עילה לאובדן הזכות לדיירות מוגנת, כאשר ההליכים שמתנהלים הם בין הבעלים של הנכס לבין הדייר, כך הדגיש בית המשפט לענייני משפחה בשנת 2001. ואולם, המצב שונה כאשר מדובר בהליכים המתנהלים בין הדיירים לבין עצמם. לבית המשפט לענייני משפחה נתונה סמכות על פי חוק הגנת הדייר – 1972 להכריע בשאלה, מי מבני המשפחה יחזיק בזכות לדיירות מוגנת, לאחר שהדייר המוגן העיקרי ילך לעולמו. ההכרעה תינתן על סמך התשובה לשאלה, מי מבני המשפחה החזיק בנכס בשעת המוות.