אלימות במשפחה - סוגי הגנה

שאלה:  

מה ניתן לעשות כנגד המאהבת שלי לשעבר, אשר לא מפסיקה לעקוב אחרי, להופיע בכל מקום שאליו אני הולך, ולהתקשר אלי בקביעות לטלפון הסלולארי שלי? היא לא מניחה לי ואינני יכול לנהל אורח חיים תקין.  

תשובה:  

על מנת לטפל בתופעה של הטרדה על שלל גווניה, נחקק , החוק למניעת הטרדה מאיימת– 2001. חוק זה נועד להילחם בתופעה האמורה. הוא נועד להתמודד עם אלימות, שאיננה אלימות פיזית, עם הטרדות מאיימות או עם מעקבים, אשר מונעים מאדם לנהל אורח חיים תקין.

החוק מגדיר ומכיר סוגים מסויימים של התנהגות כ"הטרדה/אלימות רגשית". על פי חוק זה, ניתן לקבל צו מניעה, המונע מן העוקב להיכנס לביתו של מאן דהוא, למקום עבודתו, למוסד שבו הוא מתחנך וכו'. צווים נגד העוקב יכולים להינתן לתקופה של עד 6 חודשים, וניתן לחדשם ולהאריכם לתקופה של עד שנתיים.

שאלה

האם ניתן לקבל צו בימ"ש המרחיק בעל מן הבית אם אין אלימות פיזית מצדו, אולם הוא משליט אוירה של טרור ואלימות מילולית עד שאין כל אפשרות לנהל אורח חיים נורמלי, בבית?

תשובה

כן! החוק למניעת אלימות במשפחה, משנת 1991, כולל התייחסות הן לאלימות פיזית והן לאלימות נפשית בקרב בני משפחה. כך מוענק לביהמ"ש שיקול דעת רחב ליתן צווים המותאמים לאופי העניין, בין אם מדובר במקרה של התעללות או התעמרות נפשית/מילולית קיצונית, לאורך זמן, ובין אם המדובר בהתנהגות אלימה המונעת מיתר בני המשפחה ניהול אורח חיים תקין. לדוגמא, בסוף שנות ה-90 בימ"ש למשפחה בירושלים הורה על מתן צו הגנה, לאחר שבעל חולל מהומה בבית, טינף את הדירה, שבר חפצים שונים ופיזר כביסה מלוכלכת ברחבי הדירה.

שאלה:  

האם ניתן לקבל צו הגנה כנגד בן משפחה בלי ידיעתו?  

תשובה:  

כן. על פי החוק למניעת אלימות במשפחה – 1991, יכול להינתן צו הגנה במעמד צד אחד (בלי ידיעתו של האדם, שנגדו ניתן הצו, ו/או בלי הנוכחות שלו בהליך). אם ניתן צו הגנה במעמד צד אחד, אז חייב להתקיים דיון במעמד שני הצדדים מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ – 7 ימים לאחר מתן הצו במעמד צד אחד.

שאלה:  

בעלי ואני חתמנו על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט.

במסגרת ההסכם הסכמנו כי אני והילדים נמשיך להתגורר בדירה המשותפת עד שתימכר ואילו בעלי יוכל להיכנס לדירה בכל עת, בתנאי שהוא יודיע לנו על כך מספר שעות מראש.

באחד הביקורים בעל התפרץ והיכה אותי והוצא כנגדו צו הגנה לתקופה של שלושה חודשים. האם ניתן להוציא כנגד בעלי צו הגנה אשר עומד בסתירה לזכויות הכניסה והביקור שלו בדירה, כפי שנקבעו בהסכם הגירושין? 

תשובה: 

צווי הגנה ניתנים עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה - 1991. יודגש כי ביהמ"ש בוחן כל מקרה לנסיבותיו. במקרה שנדון בשנת 2002 בבית המשפט לעינייני משפחה בכפר סבא נפסק כי, באם ביקוריו של האב אינם מאפשרים ניהול סביר ותקין של החיים בדירת המשפחה, הרי שמוצדק להאריך את צו ההגנה וזאת בהתאם לאמור בחוק למניעת אלימות במשפחה. ברם לנוכח הוראות הסכם הגירושין, אשר במסגרתו הוענקו לאב זכויות לביקור ילדיו, בדירת המשפחה, נקבע כי, יש לאזן בין זכויות הצדדים ולאפשר לאב לבקר בדירה במועדים שייקבעו מראש , מועדים בהם, האם איננה נמצאת בבית הצדדים.

שאלה:

כיצד בית המשפט מחליט לאיזה מרחק מבית המשפחה יש להרחיק אדם, שביצע מעשים של אלימות במשפחה?

תשובה:

בתיק של אלימות במשפחה, שנדון ב – 1998, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הבהיר, שהוא אימץ מודל לזיהוי ולהתמודדות עם דרגות שונות של סכנה, שמציבה אלימות במשפחה. המודל, שפותח ע"י המחלקה לשירותים חברתיים, ממליץ שכאשר הסכנה מוערכת כגבוהה, יינתן צו, שיורה למבצע של מעשי האלימות במשפחתו, להתרחק ממקום היישוב או מן העיר, שבו/ה מתגוררת המשפחה שבסיכון. כאשר המודל מזהה את האלימות במשפחה כאלימות שמהווה סיכון בינוני לבני המשפחה, יכול להינתן צו, שרק ימנע מן המבצע להיכנס לבית המשפחה או להתקרב אליו. בשני המקרים מומלץ להורות על טיפול, ויש לאסור על בן המשפחה האלים להחזיק בכלי נשק.

שאלה:

איזה שיקולים בית המשפט שוקל בתיקים של אלימות במשפחה, לקראת מתן החלטה?

תשובה:

בתי המשפט הישראליים אימצו מודל לזיהוי מסגרת משפחתית "מסוכנת", שפותח ע"י המחלקה לשירותים חברתיים. הפרמטרים שבהם נעשה שימוש, כדי לזהות תאים משפחתיים מסוכנים, כוללים: חומרת המעשה האלים, תדירות האלימות, מידת הפיוס שלאחר המעשה האלים, מי מבני המשפחה הם הקורבנות, מערכת היחסים בין בן המשפחה האלים לבין הקורבן, ההפרעה הנפשית שממנה סובל בן המשפחה האלים, תפיסת הסיכון של בני המשפחה, מצבו הנפשי של הקורבן, מידת ההכרה/ההכחשה של בן המשפחה האלים, התאמתו של בן המשפחה האלים לטיפול, מידת הנגישות של בן המשפחה האלים לכלי נשק ומידת התמכרותו. 

שאלה:  

בית המשפט לענייני משפחה נתן נגדי צו, המונע ממני להיכנס לביתי במשך שלושה חודשים. הוא קבע, שהתנהגותי גרמה לכך שחייהם של אשתי ושל ילדיי הפכו לבלתי נסבלים, למרות שלא הפעלתי כלפיהם אלימות פיזית. הוא הורה לי להשתתף בתכנית טיפול מיוחדת לגברים אלימים. האם יש סיכוי לכך שיינתן לי היתר לחזור לביתי, אם אשתתף בתכנית הטיפול ואצליח בה?  

תשובה:  

כן, יש סיכוי לכך שבית משפט לענייני משפחה יבטל צו שניתן על ידו, שאוסר על גבר להיכנס לביתו, לפני שפג תוקפו של הצו, אם הגבר השתתף באופן פעיל בתכנית טיפול שסייעה לשיקומן, וההמלצות או הדיווחים שניתנים בעניינו הם חיוביים. יש להדגיש, שכל מקרה נדון לפי נסיבותיו. 

בתיק שנדון בשנת 1998, שבו בית המשפט לענייני משפחה החליט להשאיר בתוקף צו, שמנע מבעל להיכנס לבית המשפחה, במסגרת תביעת מזונות ושלום בית, הוא קבע במפורש בהחלטתו, שאם הבעל ישתתף בתכנית טיפול שנבחרה עבורו ויצליח בה, הוא עשוי לשקול לבטל את הצו לפני שהוא יפקע.

שאלה:  

מהו עונש המאסר המקסימלי שיכול להינתן נגד אדם, אשר תקף מינית בן משפחה שגילו פחות מ – 18 שנה?  

תשובה:  

בעקבות תיקון לחוק העונשין – 1977, בחודש נובמבר 2002, שעבר בקריאה שניה ובקריאה שלישית בכנסת, עונש המאסר המקסימלי בגין עבירה כזו הוגדל מ – 16 שנה ל – 20 שנה.

שאלה:

בעלי עזב סוף סוף את ביתנו המשותף, לאחר תקופה ארוכה בה ילדיי ואני סבלנו מהתעללות נפשית ופיזית. ברצוני לתבוע אותו על מנת למנוע את שובו הביתה. הבעיה היא בהוכחת ההתעללות ממנה סבלנו ילדיי ואני. אין באפשרותנו להביא עדים פרט לילדיי הקטינים, ועתה שבעלי כבר איננו בסביבה אין באפשרותי להקליט אותו במכשיר הקלטה המצוי ברשותי.

תשובה:

ילדים יכולים להעיד בהליכים בבימ"ש למשפחה. השופט רשאי להיפגש עמם בנפרד בלשכתו. ילדים המעורבים בסכסוכים על רקע משפחתי, עלולים להיות מושפעים ע"י צד זה או אחר, ולכן, המשקל הניתן לעדותם עשוי להיות נמוך מזה הניתן לעד בלתי תלוי.

יתר על כן, שיחות טלפוניות מוקלטות ומתומללות כהלכה, גם כן תוכלנה לשמש עדות קבילה בבית המשפט. יחד עם זאת, יוער כי, רק במקרים חריגים יתיר ביהמ"ש לקטין להעיד נגד אחד מהוריו, לאור ההשלכות האפשריות על מערכת היחסים בין הקטין להורה, אשר נגדו הקטין מעיד.

שאלה

האם בימ"ש יתן צו הגנה המרחיק בעל מבית המשפחה בתקופת החגים?

תשובה

כן! בתקופת החגים בני משפחה נוטים להתאסף יחד, וגורם זה נלקח בחשבון כסיבה נוספת להענקת צו ההגנה, על מנת שלא להחריף את היחסים העכורים השוררים במשפחה מסויימת. בחודש ספטמבר 2002 בימ"ש למשפחה בירושלים נתן צו הגנה, אשר במסגרתו הורחק אב המשפחה מהבית למשך 30 יום, כצעד חירום סמוך לפני יום הכיפורים. תקופת ההרחקה כללה אף את חופשת הסוכות. כאשר קיים בסיס ראייתי לבקשה לצו הגנה, ביהמ"ש ייענה לבקשה למתן צו הגנה, גם אם הצו מתבקש לקראת תקופת החגים.

שאלה:  

לאיזה בימ"ש יוגש ערעור על צו הגנה , שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה, ואוסר על בעל להיכנס לביתו?  

תשובה:  

ערעורים על פסקי דין ועל החלטות, הניתנים ע"י בית משפט השלום או ע"י בית המשפט לענייני משפחה, עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה - 1991, נדונים בבית המשפט המחוזי ע"י דן יחיד.