הסדרי ראיה - הסדרים נפוצים

שאלה:

איזה הסדרי ראיה נקבעים בדרך כלל לגבי מפגשים של ילד/ים עם הורה לא משמורן ?

תשובה:

בדרך כלל ההורה שאינו המשמורן רואה את ילדיו בימי חול, פעמיים בשבוע ,בשעות אחר הצהריים ועד לשעות הערב. ילדים נוהגים ללון ולשהות במחיצת ההורה שאינו המשמורן, בכל סוף שבוע שני, מיום שישי ועד למוצאי שבת . באשר להסדרי הראיה בחגים ובמועדי ישראל, הרי שנהוג שהילד ישהה לסירוגין אצל האב ואצל האם. בחופשות נהוג שבמחצית מכל חופשה, הילדים יהיו אצל הורה אחד ובמחצית האחרת של כל חופשה אצל מישנהו.

מה שנאמר לעיל הינו מה שמקובל ונהוג בדרך כלל, אולם אין זה מחייב ובהסכמים בעניין הסדרי ראייה יכולים ורשאים הורים להסכים כראות עיניהם ובלבד שהסדרי הראייה יאושרו ע"י ביהמ"ש. הוא הדין בפסקי דין בסוגיה זו, בימ"ש יכול ורשאי לקבוע הסדרים לפי שיקול דעתו.

שאלה:

מי מההורים נושא בנטל של הוצאות הנסיעה, הכרוכות בביצוע הסדרי הראיה, כאשר שני ההורים חיים בישראל ?

תשובה:

כאשר שני ההורים מתגוררים בישראל, אלא אם כן הם חיים במרחק גדול מאוד זה מזה כמו בקצוות מנוגדים של המדינה, בדרך כלל לא יהיה איזכור מפורש של נושא הוצאות הנסיעה בהסכם שיערכו ביניהם. אם הוצאות הנסיעה נלקחות בחשבון, אזי זה עשוי להיעשות באחת משתי דרכים. הראשונה היא חלוקת הנטל בין שני ההורים – כך שבפעם אחת ההורה שאיננו משמורן , יאסוף את הילד ויחזירו, ובפעם אחרת ההורה המשמורן יביא את הילד אל ההורה שאיננו משמורן, ויאסוף אותו ממנו בסוף הביקור. הדרך השניה היא ע"י הבאתן בחשבון של הוצאות הנסיעה, הכרוכות בביצוע הסדרי הראיה, כאשר קובעים את סכום החיוב במזונות של ההורה שאיננו משמורן.

שאלה:

אישתי ואני נמצאים בהליכי גירושין. היא רוצה משמורת על ילדינו. אני מסכים לכך, אולם בתנאי שהיא תשתתף בהוצאות הנסיעה, שאני נאלץ להוציא, כדי לראות את הילדים, משום שאני מתגורר כיום במקום מרוחק ממקום מגורי הילדים . אישתי מסרבת להשתתף בהוצאות אלה . מה נעשה בדרך כלל בנושא של הוצאות נסיעה, שנאלץ הורה להוציא, כדי לראות את ילדיו אשר מתגוררים עם ההורה האחר ?

תשובה:

אמנם יש מקום לדעה, שהוצאות הנסיעה, שכרוכות בקיום הסדרי הראיה, יתחלקו בין ההורה המשמורן לבין ההורה שאיננו משמורן, אולם בדרך כלל נושא זה איננו זוכה להתייחסות בהסכמי גירושין אלא במקרים נדירים, כמו למשל שאחד מההורים מתגורר בחו"ל או כאשר אחד מן ההורים מתגורר בצפון הארץ ומשנהו בדרומה. במקרה כזה, אם ההורים מגיעים לידי הסכם בעניין המשמורת על הילדים ובעניין הסדרי הראיה, וההסכם מקבל את אישורו של בית המשפט, על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962, ניתן לכלול בהסכם הוראה מיוחדת בנוגע להשתתפות בהוצאות הנסיעה. אם הצדדים לא מגיעים לידי הסכם, בית המשפט עשוי להתייחס לנושא הוצאות הנסיעה אם תוגש תביעה בעניין הסדרי הראיה ובלבד , שתכלול עתירה ספציפית בנושא .

שאלה:

האם ביהמ"ש עשוי להיעתר לבקשתה של אם משמורנית למנוע קיום הסדרי ראייה בין האב לילדים בזמן שבת זוגו של האב, המתגוררת עמו, נוכחת במפגשים?

תשובה:

ככלל, ביהמ"ש יימנע מלאסור על קיום הסדרי ראייה, כאשר חברתו של האב נוכחת. זאת, אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות להורות כן, כגון, אם יוכח כי פגישות מסוג זה אינן לטובת הקטינים או כי יש למפגשים מעין אלו השפעות שליליות עליהם. האב רשאי להיפגש עם ילדיו, גם אם חברתו לחיים נמצאת עמו, למרות שהדבר אינו לרוחה של האם.

שאלה:

אני עומד להתגרש מאשתי. היא בהריון. אם אני אתגרש ממנה לפני הולדת הילד, האם משמעות הדבר תהיה, שאני אאבד את זכותי כאב להסדרי ראיה עם הילד? 

תשובה:

לא! אם הבעל שהתגרש הוא האב הביולוגי של הילד, אז ביחד עם האם, הוא האפוטרופוס הטבעי של הילד, ויש לו זכות לקיים קשר עם הקטין, כמו שלקטין יש זכות לקיים קשר איתו, בלי קשר לשאלת הסטאטוס של האב. בחודש נובמבר 2003 בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע הסדרי ראיה לאב, שהתגרש מאמו של הקטין כשהיא היתה בחודש התשיעי להריונה והוא ריצה עונש מאסר.

שאלה:

אני אב לתינוק מחוץ לנישואין, ואין לי התנגדות להירשם כאביו, בתנאי שאוכל לפתח איתו מערכת יחסים לכשיגדל. האם איתה היה לי מערכת יחסים רומנטית קצרה, מתגוררת עם הוריה. אני מעוניין מאוד לראות את בני, אולם איני יכול לעשות זאת בבית הוריה של האם. הוריה של האם מגלים עוינות כלפי, ואיני מעוניין לחשוף את ילדי לאווירה עכורה מעין זו. האם אינה מוכנה להיפגש איתי בנפרד. איזה מקום עשוי להוות מקום מפגש נאות לראות את בני, ומהו ההליך המשפטי שעלי לנקוט במידה ואמו של בני אינה מוכנה לשתף איתי פעולה?

תשובה:

מקום מפגש אפשרי עשוי להיות במרכז קשר או בבית מגורייך. אם האם אינה משתפת פעולה, האב יכול לפנות לבימ"ש למשפחה בבקשה לקביעת הסדרי ראייה. לאב זכות חוקתית לממש את היותו הורה, גם אם הוא אינו נשוי לאם וגם אם אין הוא מתגורר איתה. כמו כן, לילד עצמו יש זכות חוקתית לדעת מיהם הוריו ולנהל עם שניהם מערכת יחסים, בין אם הם נשואים או לא, ובין אם הם חיים יחד או לא.