גירושין - גירושים בין בני דתות מעורבות –הליך של גירושים אזרחיים

שאלה: 

כמה זמן נמשך הליך של התרת נישואין בישראל? 

תשובה: 

אין לכך תשובה חד משמעית . לעיתים משך זמן הטיפול בהליך זה משתרע על פני תקופה של מספר חודשים ולעיתים זה עשוי להימשך גם שנתיים, ובמקרים חריגים אפילו פרק זמן ארוך משנתיים, בהתחשב בנסיבות העניין.לאחר תיקון חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) תשכ"ט-1969, יש לקוות שהליך התרת נישואין יתקצר באופן משמעותי. 

מספר גורמים עשויים לקצר או להאריך את ההליך בכללותו . גורם עיקרי שעשוי להאיץ ולקצר את התהליך הוא עניין ההסכמה ההדדית. על פי הדין האזרחי הישראלי, הסכמה מהווה עילה מוכרת לגירושין. אם שני הצדדים מעוניינים להתגרש זה מזה, ומגישים בקשה משותפת להתיר הנישואין שלהם לבית המשפט לענייני משפחה, שהוא בדרך כלל הערכאה המוסמכת לדון בהתרת נישואין של בני זוג, בני דתות שונות. הסכם בכתב שמבטא הסכמה להתרת הנישואין רצוי ונותן לבקשה המשותפת משנה תוקף. 

גורם מרכזי נוסף, שעשוי לקצר או להאריך את ההליך, נוגע לחוות דעת משפטיות של ראשי העדות הדתיות הרלבנטיות, שאליהן משתייכים הצדדים. אם אחד מבני הזוג משתייך לאחת מן העדות הדתיות המוכרות בישראל שרשימה שלהן מופיעה בדבר חקיקה ששרד מתקופת המנדט הבריטי, אזי נשיא בית המשפט העליון ידרוש חוות דעת משפטית, מבית הדין הדתי הרלבנטי, בטרם ייתן את החלטתו, אשר בה תתבקש תשובה לשאלה לאיזה ערכאה נתונה הסמכות להתיר את קשר הנישואין של הצדדים. אם אחד מהצדדים משתייך לעדה דתית, שאינה מוכרת בישראל, כמו העדה הדתית הפרוטסטנטית או האנגליקנית, אין צורך בחוות דעת בעניינו, והדבר יחסוך זמן. אם אף אחד מהצדדים אינו משתייך לעדה דתית מוכרת, או ששניהם חסרי דת (אתאיסטים), לא יהיה צורך בחוות דעת משפטית כלשהי, והדבר עשוי לחסוך עוד זמן. 

לעתים קרובות, כאשר אחד מהצדדים הוא עולה חדש, והוא השתייך לכנסיה של אחת מהעדות הדתיות המוכרות בחו"ל, ההליך עלול להיות איטי יותר, בגלל הצורך להשיג מסמכים, כגון תעודת טבילה ו/או נישואין בחו"ל. בנוסף לכך, דרישת התצהירים בנוגע להשתייכות הדתית גם כן אורכת זמן. הכנסיה הרומית-קתולית מקפידה ביותר בנושא מסמכים ותיעוד, שלא כמו שאר העדות הדתיות המוכרות. ביה"ד של כנסיה זו איננו מסתפק בתצהירים כתחליף לתעודת הטבלה, וזמן רב עלול לעבור עד להשגת התעודות הנחוצות מכנסיות בחו"ל. 

במקרים מסובכים יותר, כאשר נושא הגירושין שנוי במחלוקת בין הצדדים, עלול להתרחש מצב , אשר בו הצד שמעוניין להתגרש עלול להידרש להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו להוכחת עילות הגירושין של המשפט הזר, אשר במסגרתו נערכו נישואי הצדדים. לאחר מכן אמור להתנהל משפט גירושין לרבות שלב ההוכחות, אשר בו אמור הצד שמעוניין להתגרש, להוכיח שהתקיימו עילות גירושין שמצדיקות מתן פסק דין. התרחשות מצב שכזה כרוכה בזמן. אולם, יהיה אשר יהיה, משפט גירושין בין בני דתות שונות, תמיד יהיה קצר יותר מאשר בין בני זוג יהודיים אשר לא שוררת ביניהם הסכמה לגירושין .

שאלה: 

כיצד יכולה אשה יהודיה להתגרש מבעלה נוצרי אנגליקני שנולד באנגליה. כאשר בני הזוג נישאו בטקס נישואין אזרחי באנגליה ובמשך תקופת נישואיהם חיו בישראל .אולם זמן קצר לאחר נישואיהם החליט הבעל לעזוב את ביתם ולעבור לגור בדרום הארץ ? 

תשובה: 

כשמדובר בנישואי תערובת, הרי שההליך המקובל הינו הליך של התרת נישואין. בשלב ראשון יש לפנות לסגן נשיא בית המשפט לעניני משפחה אשר מוטל עליו לקבוע איזה בימ"ש או בית דין מוסמך להתיר את הנישואין. בחינת שאלה זו נעשית ע"י פניה של סגן נשיא בית המשפט לעניני משפחה והזמנת חוות דעת מבתי הדין הדתיים של העדות הדתיות המוכרות בישראל אשר הצדדים , משתייכים אליהן . השאלה נשוא חוות הדעת היא, האם ביה"ד מוסמך לסדר גירושין בעיניינם של בני זוג, אשר אחד מהם משתייך לעדה הדתית אשר ביה"ד מופקד עליה. לאחר קבלת חוות דעת מבתי דין אלה, יחליט סגן הנשיא של ביהמ"ש לעניני משפחה איזו ערכאה מוסמכת להתיר את הנישואין ולאותה ערכאה יש להגיש את הבקשה להתרת הנישואין. בבית המשפט לעניני משפחה ניתן להגיש בקשה לעיכוב יציאה של בן זוג מן הארץ, אם יש חשש שיברח לארץ מוצאו. יוער כי, אם במקרה מסויים, רק אחד מבני הזוג משתייך לעדה דתית מוכרת (יהודי) בשעה שבן הזוג האחר משתייך לעדה דתית בלתי מוכרת (נוצרי אנגליקני)או שהינו מחוסר דת ,אזי, סגן נשיא ביהמ"ש לעניני משפחה פונה בבקשה לחוות דעת רק לביה"ד של העדה הדתית המוכרת. 

שאלה: 

מה התאריך הקובע מבחינת השתייכות דתית של אדם אשר המיר את דעתו ורוצה להתגרש– תאריך הנישואין או תאריך הגשת התביעה לסיים את קשר הנישואין ? 

תשובה: 

בית המשפט העליון פסק, שבהתאם לפקודת העדה הדתית (המרה), התאריך הרלבנטי לבחינת ההשתייכות הדתית, לצורך סיום קשר נישואין, בין אם באמצעות גירושין ובין אם באמצעות התרת נישואין, הוא תאריך הנישואין. הדת הרלבנטית היא זו שאליה השתייך האדם בתאריך הנישואין

שאלה: 

האם ניתן להתיר נישואין בין בני זוג, המשתייכים לדתות שונות, אשר נישאו בחו"ל, אך חיים בישראל, אם לאחד מבני הזוג נגרם נזק מוחי בלתי הפיך, בתאונת דרכים? 

תשובה: 

כן! ניתן לסיים את קשר הנישואין, כאשר מתקיימים תנאים מסויימים, שמתייחסים להליך התרת נישואין, אשר חל על בני זוג, בני עדות דתיות שונות. 

הצד המעוניין להתיר את הנישואין, חייב להגיש בקשה לסגן נשיא בית המשפט לעניני משפחה, אשר אמור להחליט אם להעביר את הבקשה להתרת נישואין לבית דין דתי, ואם בית הדין יקבע כי אין לו סמכות, ידון ביהמ"ש לעניני משפחה בהתרת הנישואין.ביהמ"ש אמור למנות לצד השני אפוטרופוס לדין, אם הוא חסר כשרות משפטית. בהמשך, עשוייה להינתן החלטה, שככל הנראה תקבע, שלבית המשפט לענייני משפחה נתונה הסמכות לדון בהתרת הנישואין של בני הזוג. 

קיימות מספר אפשרויות בנוגע לעילות לסיום קשר הנישואין, אם מתקבלת חוות דעתו של מומחה, שלפיה מצבו של בן הזוג הפגוע הוא בלתי הפיך. אחת מהאפשרויות עשוייה להיות, שהאפוטרופוס לדין שהתמנה, ייתן את הסכמתו לסיום קשר הנישואין. אפשרות אחרת, אם אין הסכמה שכזו, היא שמצבו של בן הזוג הפגוע מהווה עילה מספקת לסיום קשר הנישואין, על פי דין המדינה שבה בני הזוג נישאו. בית המשפט ידרוש חוות דעת בכתב, ממומחה לדין הזר, אשר מיועדת לתמוך בעילה זו, לפני שהוא ייתן פסק דין, בדבר התרת הנישואין. 

בחודש אפריל 2001 בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב התיר את נישואיה של אישה פרוטסטנטית מהולנד, אשר בעלה, יהודי ישראלי, הפך ל"צמח" בעקבות שבץ מוחי. האפוטרופוס לדין שהתמנה לייצג את הבעל נתן את הסכמתו להתרת קשר הנישואין, והוכח גם שהתקיימו עילות להתרת קשר הנישואין על פי הדין ההולנדי, שם נישאו בני הזוג בטקס נישואין אזרחי. 

שאלה: 

מהו מצבם המשפטי של בני זוג עולים חדשים אשר נישאו בחו"ל לפני עלייתם לישראל. האשה יהודיה, והבעל חסר דת, למרות שאביו היה יהודי. אשר חתמו על הסכם גירושין , והביאו אותו לאישורו של בית הדין הרבני, אשר אישר את ההסכם, למרות שהוא מוסמך לטפל אך ורק בהליכי גירושין של בני זוג יהודים? 

תשובה: 

בית הדין הרבני מוסמך להידרש להליך גירושין, אך ורק בין בני זוג ששניהם יהודים. נישואין בין בני זוג בני דתות שונות, או בין בני זוג, שאחד מהם משתייך לעדה דתית מוכרת בישראל והאחר הוא חסר דת, אמורים להסתיים בהליך של התרת נישואין, שתחילתו בבית המשפט לענייני משפחה, שם יוחלט, לאיזו ערכאה נתונה הסמכות להתיר את הנישואין. בדרך כלל נקבע שהערכאה שמוסמכת לטפל בהתרת הנישואין, הינה בית המשפט לענייני משפחה. 

כאשר הסמכות נתונה לבית דין רבני – אם שני בני הזוג יהודים – בית הדין מוסמך לאשר הסכם יחסי ממון או הסכם גירושין, שמתייחס , בין היתר, לנושא רכושם של הצדדים. ואולם, אם רק אחד מהצדדים הוא יהודי, בית הדין הרבני אינו מוסמך לאשר את הסכם הגירושין. 

למרות האמור לעיל, לעיתים, "זוגות מעורבים" מביאים את הסכמי הגירושין שלהם לאישורו של בית הדין הרבני. דוגמא לכך הינה פרשה, שבסופו של דבר הגיעה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בשנת 2001. 

בני הזוג נישאו בטקס נישואין אזרחי במוסקבה בשנת 1988, ועלו לישראל עם בתם. הבעל היה יהודי, והאישה היתה חסרת דת. הם הגישו הסכם, שכותרתו היתה "הסכם פשרה והסכם להתרת נישואין", לבית הדין הרבני בחיפה, אשר אישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין. 

לאחר מכן, הבעל הגיש בקשה לבית הדין הרבני לבטל את פסק הדין, בטענה שלא היתה לבית הדין הרבני סמכות לתת את פסק הדין. בקשתו נדחתה והוא הגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. בג"צ קיבל את עתירתו ונתן צו, המבטל את פסק הדין, שניתן ע"י בית הדין הרבני. בסופו של דבר האישה פתחה בהליך של התרת נישואין, בדרך הנכונה, היא פנתה לנשיא בית המשפט העליון (בזמנו-כיום הפנייה נעשית לסגן ביהמ"ש לעניני משפחה באזור השיפוט)בבקשה שיחליט, לאיזו ערכאה נתונה הסמכות לסיים את קשר הנישואין. החלטתו היתה, שהסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.

שאלה: 

האם בית משפט בישראל יכול לתת פסק דין בהסכמה, המכריז על בני זוג כעל גרושים, מבלי שהם יתייצבו לפניו? 

תשובה: 

כן! בנסיבות מסויימות. בחודש ינואר 2004 בית המשפט לענייני משפחה בחיפה נתן פסק דין לגירושין שלא בנוכחותם של הבעל (שהיה יהודי בדתו) ושל האישה (שלא היתה יהודיה). שני הצדדים, אשר נישאו זה לזה בנישואין אזרחיים בקפריסין, היו מעוניינים להתגרש זה מזה, ונתנו ייפויי כח בלתי חוזרים בנושא לעורך דין. בית המשפט לענייני משפחה כבר אישר קודם לכן הסכם גירושין בין הצדדים (שהיו הורים לילד משותף) בנוכחות שניהם

שאלה: 

האם בעל יכול להמשיך בהליך הגירושין שלו מאשתו לאחר שהוגשה בקשה משותפת להתרת נישואיהם (יהודי ולא יהודיה) אולם אשתו שינתה את דעתה, והיא לא מסכימה להתגרש – ומנסה לסחוט ממנו כספים בתמורה להסכמתה להתגרש ? 

תשובה: 

כן! ובתנאי שתוכח עילה מתאימה לגירושין, על פי דין המדינה, שבה נערך טקס הנישואין. אם מוגשת בקשה משותפת להתרת נישואין, ולאחר מכן אחד מבני הזוג לא מעוניין עוד בגירושין, בן הזוג האחר יכול עדיין להמשיך בהליכי הגירושין, ע"י הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה או ע"י הגשת בקשה עצמאית לגירושין. התביעה צריכה להיות מבוססת על אחת מהעילות המוכרות בדיני הנישואין והגירושין של המדינה, שבה נישאו בני הזוג. היועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות המדינה או פרקליטות המחוז יהיה משיב, בנוסף לבן הזוג המתגונן מפני התביעה. בן הזוג המעוניין בגירושין ייאלץ להגיש חוות דעת משפטית של מומחה בדיני המשפחה של אותה מדינה, בעניין עילות הגירושין המוכרות בדין הזר – והוא ייאלץ להוכיח שאכן מתקיימות עילות גירושין. בן הזוג המתגונן מפני תביעת הגירושין, רשאי אף הוא להגיש חוות דעת משפטית, שתומכת בטענותיו, וסותרת את טענותיו של הצד שכנגד, כחלק מהגנתו. חוות דעת של מומחה נחשבת כראיה במשפט. באם בן הזוג שמעוניין להתגרש יצליח להוכיח את עילת הגירושין שהוא טוען לה בתביעתו, אזי עשוי להינתן פסק דין להתרת הנישואין.