הגירת קטינים -הורה מתנגד

שאלה

האם המשמורת על קטין אשר הוענקה לאמו ע"י בימ"ש, משמעותה הינה, כי האם זכאית להגר עם הקטין לכל מקום מסביב לעולם, ללא התחשבות בדעת האב?

תשובה

לא! החלטת ביהמ"ש לגבי זהות ההורה המשמורן, (במקרה זה אמו של הקטין), מתייחסת אך ורק למשמורת בתחומי מדינת ישראל. על מנת שתהא לאמו של הקטין רשות להתגורר עמו בחו"ל באופן קבוע, עליה להגיש תביעה להגירה לביהמ"ש למשפחה, אשר יקבע האם היא רשאית להגר עם הקטין לחו"ל.

יתר על כן, למרות שאמו של הקטין נקבעה כהורה המשמורן בהחלטת בימ"ש, היא מנועה מלקחת את הקטין עמה לחו"ל ללא הסכמתו של האב. אם היא תעשה כן, היא עלולה, ככל הנראה, להיתבע בביהמ"ש למשפחה בגין חטיפת הקטין.

שאלה:

מתי ייתן ביהמ"ש היתר לקטין להעתיק את מקום מגוריו לחו"ל יחד עם ההורה המשמורן, אם ההורה שאין לו משמורת על הקטין מתנגד לכך באופן נחרץ? 

תשובה:

בימ"ש בישראל ייתן היתר לקטין להעתיק את מקום מגוריו לחו"ל, למרות התנגדות ההורה שאינו משמורן, אם ימצא ביהמ"ש שהמעבר לחו"ל הנו לטובת הקטין. ביהמ"ש יתחשב בגורמים רבים אך קודם כל בטובת הילד.

בסופו של דבר, ביהמ"ש יעניק היתר להעתקת מגורים כאשר הוא ישוכנע כי המניע להגירת הקטין הינו ראוי ומוצדק וכי כל מחיר שיהיה על הקטין לשלם, בשל ההעתקה המגורים, משתלם.

שאלה:

מה ההבדל בין הגירת ילדים לבין חטיפת ילדים?

תשובה:

תביעה להגירת ילד הינה ההליך הנכון, והחוקי, לקבלת היתר מביהמ"ש לגדל קטין מחוץ לגבולות המדינה, אף בניגוד לדעתו של ההורה האחר. לעומת זאת, חטיפת ילד היא דרך להשגת אותה מטרה, באופן חד צדדי ובלתי חוקי.

שאלה

אני תושבת זרה וגרושה. הגשתי בביהמ"ש למשפחה תביעה למתן היתר הגירה עם בתי הקטינה לחו"ל, למדינת הולדתי ממנה הגעתי ארצה, שם קיימות אפשרויות לימודים ותעסוקה מגוונות וטובות יותר עבורי, מאשר בישראל. בעלי לשעבר מתנגד להגירה זו, ובדיונים המוקדמים בביהמ"ש עורך דינו ניסה לערער את עמדתי בטענה כי תביעת ההגירה הוגשה ממניעים נקמניים כנגד בעלי לשעבר, אשר עזב אותי למען אשה אחרת, ע"י הרחקתו פיזית מבתנו הקטינה וכדי לשלול את אבהותו. אני חוששת שמא ביהמ"ש יאמין לטענות שקריות אלו ולא יתיר לי להגר עם בתי הקטינה לחו"ל.

תשובה

ביהמ"ש העליון, קבע בפסק דין משנת 2001 כי גורם כגון, שאלת ההכרח בהגירה אינו מהווה את הגורם המכריע בסוגיית המשמורת. בתביעת משמורת, עקרון "טובת הילד" הוא העיקרון המנחה. אמנם להחלטת ההורה להגר, השפעה ניכרת על חיי הילדים, אך על ביהמ"ש להכריע, מהי האפשרות הטובה ביותר בעבור הילדים, במצב שנוצר, בלי להסיט מבטו מטובת הילדים. אולם, אם ניכר מהתנהגות ההורה המשמורן, כי אינו שוקל את טובת הילד, וכי הוא מרוכז בטובתו שלו בלבד, אזי אין זה מטובתו של הילד והדבר עשוי להילקח בחשבון בהכרעה בסוגיית המשמורת.

שאלה:

אני תושבת זרה בישראל, והייתי נשואה לישראלי ממנו התגרשתי. כעת ברצוני לחזור למולדתי ולגדל שם את בתנו בת ה-3. האם באפשרותי לעשות כן?

תשובה:

ככלל, לתושבת זרה שהתגרשה מישראלי ומבקשת לגדל את ילדם הקטין בארץ מולדתה, בחו"ל, יש סיכוי רב להצליח בקבלת היתר מביהמ"ש לכך, בתנאי שהמסוגלות ההורית שלה טובה יותר ועדיפה מזו של האב, וחוו"ד מטעם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, תומכות בכך.

בחודש פברואר 2004, ביהמ"ש למשפחה ברמת גן התיר לתושבת זרה מוסלמית שעמדה בפני גירוש מישראל, להגר עם התינוקת שלה לאוזבקיסטן. האב, בעלה לשעבר, בן לאם יהודייה ואב מוסלמי היה בעל אזרחות ישראלית. אולם, בעקבות גירושי בני הזוג נדחתה בקשתה של האם לאזרחות. העיקרון אשר הינחה את ביהמ"ש היה "טובת הילד". ביהמ"ש קבע כי האפשרות המועדפת היא שהתינוקת המוסלמית תשוב לאוזבקיסטן עם האם, שם דת הרוב היא מוסלמית. לאב המוסלמי תותר הכניסה לאוזבקיסטן לקיום הסדרי ראייה. למעשה, ביהמ"ש אימץ את המלצות חוות דעתו של המומחה הממונה, מטעם ביהמ"ש. מכיוון שלאם אין מעמד בישראל, עמדו בפני ביהמ"ש שתי ברירות: האחת, להתיר את הגירת התינוקת לחו"ל או לחילופין להורות על השארתה עם אביה בישראל, בד בבד עם גירוש האם מן הארץ.

לאם כבר הוענקה משמורת על התינוקת בהליכים משפטיים מוקדמים. האם היוותה את הדמות ההורית המרכזית בחיי התינוקת וטיפלה בה מיום לידתה. למרות שלתינוקת היה קשר טוב עם אביה, ניתוקה מהאם היה עלול להשפיע על יציבותה הנפשית של התינוקת, עפ"י חוות דעת המומחה. שיקולים אלה תמכו במתן ההיתר להגירה לחו"ל.

שאלה: 

אני עולה חדשה שנשואה לישראלי . אני רוצה להתגרש ולעזוב את ישראל יחד עם ילדי. בעלי אמר לי שהוא ימנע ממני את האפשרות לעזוב עם ילדי את ישראל. איך עלי לפעול?

תשובה: 

על מנת לתבוע הוצאת ילדים למגורי קבע בחו"ל, יש קודם לכן או בד בבד, להגיש תביעה למשמורת על הילדים. לאחר שניתנת ההכרעה בענין המשמורת ניתן להתייחס לעניין הוצאת הילדים לחו"ל . במסגרת תביעה שכזו יש לפרט כיצד תובטח טובת הילד מבחינת סביבת מגורים, חינוך , אמצעי הקיום של ההורה המשמורן ,באם יעבור להתגורר בחו"ל. כמו כן יש להציע הסדרי ראיה נאותים בארץ ובחו"ל. במשפט בעניין הוצאת ילדים לחו"ל, ביהמ"ש ממנה מומחה שמתבקש להגיש חוות דעתו, הן בעניין המשמורת והן בענין הוצאת הילד/ים לחו"ל. במצב שכזה עשוי ההורה השני להגיש תביעת משמורת מצידו, בין היתר בניסיון למנוע את הוצאת הילדים מן הארץ.מלאכתו של ביהמ"ש במשפטים שכאלה הינה קשה ביותר, משום שעליו להכריע בין זכויות לגיטימיות מתחרות, של שני ההורים. מחד גיסא הזכות של הורה להתגורר בכל מקום שיחפוץ , ומאידך גיסא הזכות של ההורה האחר להיות בקשר קרוב ורצוף עם ילדיו. יוצא איפוא שכיבוד זכותו של הורה אחד, בהכרח פוגעת בזכותו של ההורה האחר.

 שאלה:

אני אם גרושה המנהלת קשר עם גבר המתגורר באירופה, שבבעלותו עסק עצמאי, ואין באפשרותו לחיות בישראל. ברצוני לעבור ולהתגורר באירופה יחד עם ילדיי לאחר שנינשא. בעלי לשעבר מתנגד למעבר זה. האם כאשר ביהמ"ש בא לקבוע האם להתיר לילדי הקטינים להעתיק את מקום מגוריהם לחו"ל, הוא יתחשב באופיו של הבעל המיועד? 

תשובה:

כן! מערכת היחסים שבין הקטינים לבין בן הזוג החדש של ההורה המשמורן מהווה גורם אחד מתוך מספר גורמים הנבחנים על ידי ביהמ"ש בבואו לדון בבקשה למתן היתר להעתקת מקום מגורים של קטינים. ביהמ"ש גם ירצה לבחון האם מערכת היחסים החדשה נראית יציבה ואף עשוי לבחון את עברו המשפחתי של בן הזוג החדש. אם לבן הזוג החדש ילדים משלו, ביהמ"ש יוכל לבקש לבדוק את יחסם ל "אחים החורגים האפשריים" שיהיו להם.

קיים כאן מלכוד. על מערכת היחסים שבין הקטינים לבן הזוג החדש להיות טובה באופן סביר, אך לא טובה מדי. אם מערכת היחסים טובה מדי, האב הביולוגי, שאינו ההורה המשמורן, יוכל לטעון כי להעתקת המגורים של הקטינים תהיה השפעה שלילית על תפקידו כהורה.

שאלה:

האם בימ"ש הדן בבקשה להתיר לקטין להעתיק את מקום מגוריו לחו"ל, יחד עם אמו שהיא ההורה המשמורן, ייענה לבקשה, למרות התנגדות אבי הקטין, אם אמו של הקטין נישאת שוב ובעלה החדש מתגורר בחו"ל? 

תשובה:

לא בהכרח. למרות שנישואים או נישואים בשנית לבן זוג המתגורר בחו"ל מהווים גורם משמעותי למתן היתר במקרה זה, ביהמ"ש יבחן גם את כל הגורמים הנוגעים למקרה והאם המעבר הנו לטובת הקטין. ביהמ"ש יבדוק במיוחד את יציבותה ואיכותה של מערכת היחסים החדשה שבין ההורה המשמורן ובן הזוג החדש, את מערכת היחסים של הקטין עם בן הזוג הנ"ל וכן את שאר היתרונות הכרוכים במעבר לחו"ל (כגון: סביבת המגורים המיועדת לעומת סביבת המגורים של הקטין בישראל). בסופו של דבר, על ביהמ"ש להשתכנע שהסיבה למעבר הינה ראויה ומוצדקת, לטובת הקטין, וכי כל מחיר שיהיה על הקטין לשלם, בשל המעבר הינו סביר.

שאלה:

האם קיים קשר בין תכיפות ביקורי ההורה שאינו משמורן אצל הקטין לבין קבלת היתר, ע"י ביהמ"ש, לבקשה להעתקת מקום מגורים של הקטין?

תשובה:

קיים קשר אמיץ בין השניים. בקשה למתן היתר להעתקת מקום מגורים, על פי טיבעה, מערערת את הסדרי הראייה ואיכות הקשר שבין ההורה שאינו משמורן לבין הקטין. נכונות ההורה המשמורן להקל ולעודד ביקורים אצל ההורה האחר מהווה גורם מכריע בהחלטת ביהמ"ש להתיר את מעבר הקטין לחו"ל. ביהמ"ש יבחן האם הסדרי הראייה כובדו ע"י ההורה המשמורן או שמאההורה המשמורן מערים קשיים על הסדרי הראיה בין הקטין להורה שאינו משמורן. ביהמ"ש יסרב להתיר מעבר קטין לחו"ל, אם שוכנע כי ההורה המשמורן סיכל ביקורים או מנע אותם בפועל באופן עקבי, משום שהתנהגות זו מצביעה על שלילת קיומו של ההורה שאינו משמורן ע"י ההורה המשמורן.

תשובה:

כן. ככל שההורה המשמורן מבוסס יותר מבחינה כלכלית, כך עולים סיכוייו לקבל היתר מעבר לחו"ל עבור ילדיו הקטינים. זאת, משום שיהיה לו/לה קל יותר לממן את עלות הסדרי הראייה בישראל ובחו"ל, ובכך לתרום לביקורים תכופים ורבים יותר בין הקטינים להורה שאינו משמורן הנשאר בישראל.

יחד עם זאת, מצב כלכלי מהווה רק גורם אחד מבין גורמים רבים שביהמ"ש בוחן בבואו לקבוע האם המעבר לחו"ל מוצדק והינו לטובת הקטינים.

שאלה:

האם קיימת זיקה בין המרחק הגיאוגרפי לישראל לבין הסיכוי לקבלת היתר מביהמ"ש למעבר קטינים לחו"ל? 

תשובה:

כן, ישנה זיקה מסוימת. ביהמ"ש עלול לחשוש שככל שהמרחק הגיאוגרפי מישראל גדול יותר, כך גדלה הסבירות לריחוק רגשי בין הקטין להורה שאינו משמורן. מכיוון שלמעבר קטינים לחו"ל ישנן השלכות על מערכת היחסים שבין הקטין וההורה שאינו משמורן, בכל מקרה, ככל שהמרחק הגיאוגרפי גדל, שכיחות הביקורים יורדת, בשל הקושי והעלות של קיום הסדרי הראייה. כאשר מדינת היעד למעבר הקטין רחוקה – ניו זילנד למשל- גובר הסיכוי שביהמ"ש יבחן בדקדקנות כיצד ההורה המשמורן מציע לקיים את הסדרי הראייה כדי למזער נזקים רגשיים אפשריים לקטין. יחד עם זאת, אם ההורה המשמורן מבוסס כלכלית או מתעתד להינשא לבן זוג אמיד, ביהמ"ש יטה להעניק את ההיתר מפני שאפשר לממן את הסדרי הראייה, בנסיבות אלה, ביתר קלות.

שאלה:

הגשתי בקשה למתן היתר להעתיק את מקום מגוריי ומגורי בני הקטין, בעקבות נישואיי לבן זוג המתגורר בחו"ל. בעלי לשעבר מתנגד למעבר זה, אולם פסיכולוג שהתמנה על ידי ביהמ"ש נתן חוו"ד שהמליצה על מתן היתר. השופט הציע לבעלי לשעבר להתפשר ובכך להשיג הסדר משתלם יותר מבחינתו, אך אני משוכנעת שהוא לא יעשה זאת ויאבק בי בכל כוחו. אני חוששת שגם אם אקבל היתר מביהמ"ש, בעלי לשעבר יערער וינסה לעצור או לעכב את יציאתנו לחו"ל. האם קיימת סיבה לדאגה?

תשובה:

אכן, ישנן סיבות לחשוש, גם אם ביהמ"ש יתיר לקטין להעתיק את מקום מגוריו לחו"ל. זאת משום שההורה הנפגע-במקרה זה האב- יוכל לערער לביהמ"ש המחוזי ולבקש לעכב את יישום ההיתר, עד לבירור העניין במסגרת הערעור. יחד עם זאת, ביהמ"ש רשאי לסרב לבקשת העיכוב, כפי שנהג ביהמ"ש המחוזי בתל אביב בפס"ד משנת 1999. באותה פרשה, דחה ביהמ"ש המחוזי בקשה דומה של אב אשר ערער נגד החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה, שהתירה מעבר אם לחו"ל, עם ילדיה, לארה"ב, למשך שנתיים. ביהמ"ש למשפחה קבע כי סמכותו הבלעדית תישמר לגבי עניין המשמורת, למרות המעבר לחו"ל, וביהמ"ש המחוזי קבע כי האם תפקיד ערבות בנקאית ע"ס 25,000 $ כדי להבטיח את יישומה המיידי של החלטת בית המשפט, עוד בטרם שמיעת הערעור.

שאלה:

האם בימ"ש הדן בבקשה למעבר קטין לחו"ל, מתחשב תמיד בדעתו של ילד ביחס לתכניותיו של ההורה המשמורן? 

תשובה:

באופן עקרוני ביהמ"ש לענייני משפחה נוטה להתחשב בדעתו של קטין מעל גיל 10, בשים לב ליכולתו השכלית והתפתחותו הנפשית בהתאמה לגילו. כמו כן, ביהמ"ש בוחן את השאלה האם הקטין הוסת על ידי אחד מהוריו, ובאם התשובה לכך חיובית הדבר נלקח על ידיו בחשבון..

למשל, בשנת 1996 ביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב התיר, בהמלצת דו"ח מומחה, לאם לעבור יחד עם בנה בן ה-10 לארה"ב למשך שנתיים, כדי לאפשר לבעלה החדש להשלים שם את הכשרתו המקצועית. ביהמ"ש קבע הסדרי ראייה בישראל ובארה"ב וערבויות כספיות. ביהמ"ש קבע כי התנגדות הקטין אינה כנה וכפי שהצביע הדו"ח הוא היה נתון להשפעת אביו אשר הסית אותו ועמו הוא הזדהה. האב מצדו ערער על החלטת ביהמ"ש והתבסס בערעורו על התנגדות בנו. בביהמ"ש לערעורים הוחלט להזמין את הקטין ולברר את עמדתו באופן ישיר. בעקבות זימונו של הבן ושמיעת דבריו, החליט ביהמ"ש לדחות את ערעורו של האב ולקיים את פסק הדין הקודם שהתיר לאם לעבור באופן זמני לחו"ל עם בנה.

שאלה: 

מהי תהיה עמדתו של בית הדין הרבני ביחס לבקשה של אם גרושה, המגדלת ילדים בגיל הרך, להתיר לה לעבור עם ילדיה למדינה ממנה עלתה לישראל?

תשובה:

במקרים הנדירים בהם לבית הדין הרבני מוקנית סמכות לתת הוראות ביחס למעבר או הגירה של קטינים לחו"ל, ביד"ר יראה על פי רוב את "טובת הקטין" בהישארותו בישראל, שם צרכיו הרוחניים, הדתיים והחינוכיים ימולאו כראוי. יחד עם זאת, אם הקטין הנו בגיל הרך, כלומר מתחת לגיל 6, מקובל להשאיר אותו עם אמו, גם אם היא מעתיקה את מקום מגוריה לחו"ל. זאת, בתנאי שהאם תבטיח כי הקטין יוחזר לישראל בזמן בו יתחיל ללמוד בבית הספר. במקרה שהובא בפני בית הדין הרבני אכן נקבע כי במקרה בו האם תיתן ערובה להבטחת החזרתו של הקטין לישראל, כאשר תגיע שעתו להתחיל את לימודיו בבית הספר, האב לא יוכל להתנגד לבקשת האם להעתיק מקום מגורים לחו"ל.

שאלה:

בתי היא נערה, והיא מתגוררת עם אמה (אשתי לשעבר) בישראל. ואולם, בתי אומרת לי שוב ושוב כי היא רוצה לבוא לגור איתי בקנדה. היא שרויה במצוקה משום שהיא לא מסתדרת עם הבעל החדש של אמה. אשתי לשעבר מתנגדת לכך שבתנו תעזוב את ישראל ותעבור לחיות בחו"ל יחד איתי. האם יש באפשרותי לעשות משהו בנושא?

תשובה:

כן! אתה יכול להגיש בעת ובעונה אחת שתי תביעות בבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מתגוררת בתך - אחת מהן היא תביעת משמורת, והתביעה השניה היא תביעת הגירה. יש להדגיש כי רצונותיו ודעותיו של קטין שהוא בן 10 שנים לפחות, הינן בעלות משקל על ההחלטה של בית המשפט בנושאי המשמורת וההגירה.

שאלה: 

אני רוצה לקבל היתר מבית המשפט לגדל את בתי בארץ מולדתי בחו"ל. המשמורת נתונה לי על פי החלטה, שניתנה ע"י ביה"ד הרבני, כאשר הוא אישר את הסכם הגירושין שלי. דיברתי על הנושא עם בעלי לשעבר. הוא גיחך בלעג והזכיר לי, שבהסכם הגירושין נכתב במפורש, שלביה"ד הרבני יש סמכות לדון בכל סכסוך בעניין הילדים. בזמנו לא הייתי מיוצגת ע"י עורך דין, בעוד שבעלי היה מיוצג. האם אני יכולה להגיש תביעה, למתן רשות להגר לחו"ל עם בתי, בבית המשפט לענייני משפחה, ולא בביה"ד הרבני? 

תשובה: 

כן! מקרה שהוכרע בחודש אוקטובר 2002 תומך בדעה, שלבימ"ש לענייני משפחה יכולה להיות סמכות לדון בתביעת הגירה, גם אם בהסכם הגירושין של ההורים, אשר אושר בביה"ד הרבני, נכתב כי סכסוכים עתידיים בעניין הקטינים יוסיפו להידון בביה"ד הרבני. 

במקרה שנדון בביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב, האם, שהיתה גיורת, חתמה על הסכם גירושין, שאושר ע"י בית דין רבני אזורי, ושאוחד לתוך פסק הדין שניתן ע"י ביה"ד. בהסכם המקורי שנחתם ע"י הצדדים נכתב, שביהמ"ש לענייני משפחה ידון בכל סכסוך עתידי שיתגלע בין הצדדים. ואולם, לפני שההסכם אושר ע"י ערכאה שיפוטית, הוא שונה בכתב יד, באופן שהמילים "ביהמ"ש לענייני משפחה" הוחלפו ע"י המילים "ביה"ד הרבני". שני הצדדים חתמו על השינוי, אך האישה לא היתה מיוצגת אז ע"י עורך דין, בעוד שבעלה היה מיוצג. בהסכם נכתב גם, שאם האישה תרצה להגר לחו"ל עם הילדים, שאלת המשמורת בכללותה תיפתח לדיון מחודש.

מאוחר יותר, הילדים הגישו בביהמ"ש לענייני משפחה תביעת הגירה עצמאית, באמצעות אמם, כאפוטרופוס הטבעי שלהם. האב טען, שביהמ"ש לענייני משפחה היה חסר סמכות לדון בתביעה, ושהסמכות היתה נתונה לביה"ד הרבני.

בהחליטו לטובת הילדים, ביהמ"ש לענייני משפחה פסק, שלילדים היתה זכות חוקתית להגיש תביעה עצמאית משל עצמם, ושהם לא היו מנועים מלעשות זאת בגלל הסכם הגירושין שנחתם ע"י הוריהם, שבו נכתב כי סכסוכים בעניין הילדים יידונו ע"י ביה"ד הרבני.

הערת העורך:

ההחלטה שנויה במחלוקת מכמה טעמים. האחד, ילדים שגילאיהם 5 ו – 7 הם צעירים מכדי להיות מסוגלים לגבש דעה עצמאית משל עצמם בנושא הגירה. השני, למרות שהזכות להגיש תביעה היא זכות חוקתית, ולמרות שהזכות להגר היא חלק מחופש הבחירה ומחופש התנועה של כל אדם, אף על פי כן, הזכות של קטין רך בשנים להגר, איננה זכות יסוד, אלא היא זכות נגזרת מזכותו של הורהו המשמורן להגר, ואין זכות זו גוברת על זכויות היסוד של אב להיפגש עם ילדיו ולקיים עימם קשר שוטף.