מזונות - הגדלת/הקטנת מזונות

שאלה:

לאחר עימות ממושך עם בעלי, שגר בנפרד מאתנו, הוא חוייב בתשלום מזונות לשני ילדינו. לאחרונה, יש לאחד מהם בעיות שיניים קשות המחייבות טיפול אורתודנטי ממושך ויקר אצל רופא שיניים. הילד האחר זקוק לשיעורים פרטיים במספר מקצועות, משום שהוא סובל מדיסלקציה ולומד בכל זאת בבית ספר רגיל. עניינים אלו לא נזכרו בפסק הדין של בית המשפט. כיצד אני יכולה לקבל סכומי כסף נוספים מבעלי לכיסוי הוצאות אלו ?

תשובה:

ניתן להגיש תביעה לבית המשפט להגדלת מזונות ילדים. כאשר בית המשפט דן, לגופו של ענין, הכריע בנושא המזונות, ונתן את פסק דינו, הוא עשוי להתערב, רק באם מתרחש שינוי נסיבות מהותי. באם ההורה המשמורן מוכיח בבית המשפט כי התרחש שינוי מהותי בנסיבות ביחס למצב שהיה נתון בעת מתן פסק הדין, ושצורכי הילדים גדלו באופן מהותי, תביעתו עשויה להתקבל.

שאלה:

כאשר התגרשתי מבעלי בביה"ד הרבני, הוענקה לי המשמורת על בננו, ובעלי נצטווה לשלם לו מזונות. לאחרונה, בני נפצע באורח קשה בתאונת דרכים. עד התאונה השתכרתי משכורת גבוהה, אך נאלצתי להפסיק לעבוד לצמיתות, כדי להתמסר לטיפול בילד. כתוצאה מן התאונה, יש לי עתה הוצאות בלתי צפויות רבות. איזה הליך משפטי, אם בכלל, אני יכולה לנקוט כדי לממן את כל ההוצאות שנפלו עלי?

תשובה:

מצד אחד, קטין יכול לתבוע מאביו הגדלת מזונות. הוא יכול לעשות זאת באמצעות אמו, שהיא האפוטרופוס הטבעי שלו. כאשר האם יכולה להוכיח, שמאז קרות התאונה חל שינוי מהותי בנסיבות, וגדלו באופן ניכר צרכיו של הילד ו/או הוצאותיה בגינו, הדבר יהווה עילה להגדלת סכום מזונותיו.

מצד שני, האם יכולה לתבוע מבעלה לשעבר תשלום בעד הטיפול שלה בילדם. למרות שנראה טבעי, שעל אם לטפל בילדיה הקטינים, על פי הדין העברי אין היא חייבת מבחינה משפטית לעשות זאת, ואם היא עושה זאת למרות שאין היא חייבת, היא זכאית לדרוש תשלום בעד הטיפול שלה מאת אביו של הילד.

שאלה

מאיזה מועד מתחילה לחול החלטת בימ"ש בדבר הגדלת מזונות המשולמים לאם משמורנית עבור ילדיה?

תשובה

כאשר ביהמ"ש למשפחה נותן החלטת ביניים או פס"ד בענין הגדלת המזונות עבור הקטינים, ביהמ"ש יפרט בפרוטוקול הדיון את תנאי ההגדלה. מלבד ציון המועד אשר בו תיכנס לתוקף הגדלת המזונות, רשאי בימ"ש גם לקבוע כי הפרשי המזונות ישולמו רטרואקטיבית, ממועד הגשת התביעה למזונות הקטינים בביהמ"ש. כך קבע בימ"ש למשפחה בכפר סבא בחודש יוני 2004, כאשר נתן בימ"ש החלטת ביניים להגדלת מזונות קטינים. ביהמ"ש קבע עוד, כי הגדלת המזונות תיכנס לתוקף מיידית עוד באותו חודש וכן נתן הוראות לתשלום הפרשי מזונות, מיום הגשת התביעה למזונות הקטינים בביהמ"ש.

שאלה

הגשתי תביעת מזונות נגד בעלי עבור ילדי הקטינים בבית המשפט. בכתב הגנתו טוען בעלי, כי הוא משתכר כ-3,000 ₪ בחודש. כאשר עברתי על מסמכיו האישיים גיליתי כי בהליכים משפטיים אחרים, הננקטים נגדו, הוא טען כי הוא משתכר הרבה יותר. אני אינני עובדת בגלל גילם הצעיר של ילדיי. האם המסמכים שגיליתי יוכלו לסייע לי לקבל דמי מזונות גבוהים יותר עבור ילדיי?

תשובה

כן! כאשר בימ"ש למשפחה קובע דמי מזונות קטין בגובה מסויים, כאשר האם איננה עובדת, ואין לה הכנסה משלה, משכורתו של האב וכושר ההשתכרות שלו מהווים גורמים משמעותיים בשיקולי הגעת של ביהמ"ש, כמו גם צרכיהם של הקטינים. אם האם מסוגלת להוכיח לביהמ"ש ע"י הבאת ראייה, (כגון העתק מכתב תביעה או כתב הגנה או תצהיר, בהליך אחר, שם ציין האב כושר השתכרות גבוה יותר), כי הכנסתו בפועל של האב ו/או כושר השתכרותו גבוהים מאלו שנטענו בכתב הגנתו, הדבר יוכל לסייע בשכנוע ביהמ"ש להגדיל את המזונות שנקבעו למזונות הקטינים.

במקרה שנדון ביוני 2004 הגישה אשה ראיה לביהמ"ש, ממנה עלה, כי בניגוד לטענתו של בעלה לשעבר, בבימ"ש למשפחה בכפר סבא כי הוא משתכר 2,700 ₪ בחודש, הרי שבמסגרת הליכים משפטיים בהם הוא מעורב בבימ"ש מחוזי בנתניה, הוא טען כי הוא משתכר 5,000 ₪ בחודש. ביהמ"ש שוכנע מהראיה שהביאה האשה, וקבע דמי מזונות זמניים בסך של 3,500 ₪ לחודש בישיבת קדם משפט. בכך הגדיל ביהמ"ש את דמי המזונות שעל האב להעביר ל-5 ילדיו ב-1,000 ₪.

שאלה:

במקרה שבו נחתם הסכם גירושין בין שני הורים, אשר בו הסכים ההורה שמחזיק בילדים לוותר על דמי מזונותיהם, האם זכאים הילדים, בכל זאת, לתבוע מזונות?

תשובה:

בדרך כלל, ילדים אינם מהווים צד להסכם אשר נחתם בין ההורים שלהם ולכן הם זכאים להגיש תביעה עצמאית למזונותיהם לבית המשפט לעיניני משפחה.
זאת ועוד, גם אם ילדים הינם צד להסכם שעשו הוריהם, או שהורים, חתמו על הסכם, בעניין ילדיהם, כאפוטרופסיהם הטבעיים, גם אז הסכם שכזה איננו יכול לפגוע בזכויות הילדים ו/או להיות לרעתם ,משום שאפוטרופוס חייב לנהל את ענייני הקטין, לטובתו. ולפיכך, ויתור על מזונות קטין מהווה פגיעה בזכויות הקטין ואיננו מחייב את הקטין.

שאלה:

איזה התרחשויות עשויות להיחשב כשינוי נסיבות מהותי, כדי להצדיק, בעיני ביהמ"ש הפחתת מזונות?

תשובה:

1.  נישואין שניים והחובה לפרנס ולכלכל את האישה החדשה.
2. הולדת ילד/ים נוספים , מנישואין שניים או מחוץ לנישואין.
3. אובדן פוטנציאל ההשתכרות או אובדן כושר עבודה.
4. ירידה מנכסים או פשיטת רגל.
5. מקור החיוב במזונות ילדים השתנה מחיוב מוחלט (עד גיל 15 ) אשר חל רק על האב, עפ"י הדין העברי, לחיוב מכח "דיני צדקה" בלבד (מגיל 15-18 ) אשר אמור לחול על שני ההורים .

שאלה:

אם אחת משתי בנותיי, אשר נמצאות במשמורתה של אשתי-לשעבר, תעבור לגור איתי באופן קבוע, בהסכמת אימה, האם משמעות הדבר היא, שאני אוכל להקטין את דמי המזונות שאני משלם? דמי המזונות נקבעו במסגרת הסכם הגירושין שלנו בבית המשפט לענייני משפחה, וקיבלו תוקף של פסק דין.

תשובה:

קיימת זיקה בין משמורת ילדים לבין מזונות ילדים. כאשר יש הסכמה בין הורים בעניין שינוי המשמורת, יש להגיש בקשה משותפת, לבית המשפט ע"י האב וע"י האם, לאישורה שינוי בהסכם הגירושין שלהם בנושא המשמורת. כפועל יוצא מן השינוי במשמורת, האב ימשיך לשלם מזונות רק עבור הילד שנשאר במשמורתה, ויהיה אחראי במישרין לכלכלתו של הילד שמתגורר איתו.

אם האם משתפת פעולה, שני ההורים יכולים לבקש מבית המשפט לענייני משפחה לאשר שינוי בסכום המזונות, שעל האב לשלם לאם על פי ההסכם, כך שהוא יהיה חייב לשלם לה מזונות רק עבור הילד שמתגורר איתה, ואז שינוי המשמורת ושינוי המזונות יאושרו בעת ובעונה אחת. ואולם, אם האם איננה משתפת פעולה, והיא אמנם מוכנה לוותר על המשמורת על אחד מהילדים, אך לא מוכנה לקבל סכום קטן יותר של מזונות ילדים, אז האב יכול להגיש תביעה להפחתת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה, עקב שינוי מהותי שהתרחש בנסיבות, דהיינו, שאחד מהילדים מתגורר עתה איתו.

שאלה:

לאשתי נתונה המשמורת על בננו. לאחרונה הוא נקלט בפנימיה. האם כתוצאה מכך אני יכול פשוט לצמצם את סכום דמי המזונות שאני משלם לאמו?

תשובה:

לא! הורה שאינו משמורן אינו יכול לקחת את החוק לידיו ולהפחית את סכום דמי המזונות שעליו לשלם, אם הקטין נרשם לפנימיה ומבלה את כל השבוע שם, במקום עם ההורה המשמורן. שתי אפשרויות קיימות בנוגע לאפשרות להפחית את מזונותיו של הילד – ניתן להגיע להסכם עם ההורה המשמורן או להגיש תביעה להקטנת מזונות, ולהמתין להחלטת בית המשפט. 

שאלה:

הגשתי תביעה להפחתת סכום דמי המזונות שאני משלם עבור ילדיי. האם אני רשאי עכשיו להפסיק לשלם, או לשלם סכום קטן יותר?

תשובה:

לא! בעל דין שהגיש תביעה להפחתת מזונות ילדים, אינו רשאי לנקוט על דעת עצמו בפעולה חד צדדית של הפחתת דמי המזונות, רק בגלל שהוא הגיש תביעה בנושא. ניתן, עם זאת, להגיש במסגרת התביעה העיקרית, בקשה למתן סעד זמני של הפחתת תשלומי המזונות עד להכרעה בתביעה.

שאלה:

איבדתי את עבודתי בתחום ההיי-טק. אני בשנות השלושים לחיי, ואני גרוש. אני משלם מזונות לילדיי. בית המשפט הורה לי לשלם סכום גדול מאוד של מזונות לילדיי, כיוון שהשתכרתי משכורת נכבדת מאוד בזמנו. האם כעת כשאני מובטל, יש לי סיכוי להצליח בתביעה להקטנת מזונות ?

תשובה:

אובדן מקום עבודה באופן זמני עשוי להביא להפחתה מסויימת בסכום המזונות, בשל השינוי בנסיבות, אך לא יגרום לשינוי דרסטי בסכום המזונות. כך פסק בית המשפט המחוזי בחיפה, כאשר הוא קיבל בחלקו ערעור, שהוגש ע"י אישה, על החלטה שבה הורה בית המשפט לענייני משפחה על הפחתה דרסטית בסכום המזונות ששולם לה ולילדיה, לאחר שהבעל איבד את מקום עבודתו. בעקבות תביעה להפחתת מזונות שהוגשה על ידי הבעל, בית המשפט לענייני משפחה הפחית את סכום המזונות המקורי שנפסק, והותיר הן את האישה והן את הילדים עם דמי מזונות, המהווים מחצית בלבד מסכום המזונות המקורי שנפסק לזכותם. בית המשפט המחוזי הגדיל את דמי המזונות שהופחתו, בקובעו שלאובדן הזמני של מקום העבודה של הבעל ניתן משקל גדול מדי. הבעל היה צעיר יחסית (בן 38), ובעל פוטנציאל השתכרות גבוה. משקל יתר ניתן גם לעובדה, שהוא הפך להיות אב לילדים נוספים, שגם בהם עליו לתמוך כלכלית - כיוון שהאישה שאיתה הוא חי כיום, אשר ילדה את ילדיו הנוספים עובדת ומשתכרת היטב .

שאלה:

אשתי ואני נפרדנו, והיא עזבה את הבית ושכרה לעצמה ולבתנו דירה, כיוון שהבית שבו התגוררנו שייך לאבי. בית המשפט לענייני משפחה העניק לאשתי משמורת על הילדה, ונתן פסק דין, שבו הוא חייב אותי לשלם מזונות לאשתי ולבתי. סכום דמי המזונות שנפסק נגדי, כולל את דמי השכירות שאשתי שילמה (600$) לאחר שנפרדנו. לאחרונה אשתי עברה לגור סמוך להוריה, בדירה ששייכת לקיבוץ שבו חברים הוריה. דמי השכירות בדירה זו מסתכמים ב – 200$ בלבד, כאשר סכום זה כולל מיסים מקומיים וחשבון מים. פניתי לאשתי, והצעתי לשלם לה סכום קטן יותר עבור דמי שכירות, אך היא סירבה. האם במקרה כזה אני זכאי לשלם לה פחות?

תשובה:

כנראה שכן. כאשר יש ירידה משמעותית בגובה דמי השכירות, שנושא בהם מקבל המזונות, בהשוואה וביחס לשכר הדירה שנפסק לזכותו, אזי לאדם שמחוייב לשלם מזונות, יש ככל הנראה, עילה להגשת תביעה להפחתת סכום המזונות שהוא משלם, וזאת עקב שינוי מהותי בנסיבות. סביר להניח שבית המשפט יתערב, רק אם השוני בין סכומי שכר הדירה, משמעותי, ורק לאחר שיתברר , שסך כל עלויות המגורים , לרבות הוצאות תחזוקת הדירה השתנה באופן ניכר.

שאלה:

מזה מספר שנים שאני משלם לגרושתי מזונות עבור ילדנו. על פי פסק דין של ביהמ"ש לענייני משפחה, דמי המזונות כוללים 30% השתתפות שלי בעלויות השכירות שלה. לפני זמן מה גרושתי הכירה אלמן, שמטופל בילד. הם החליטו לחיות יחד, אך לאחר שהוא ובנו עברו לגור בדירתה השכורה של גרושתי, הם הגיעו למסקנה שהדירה קטנה מדי ולפיכך הם שכרו וילה גדולה יחד. דמי השכירות גדלו פי שלושה מדמי השכירות שהיא שילמה בעבר. בנסיבות אלה, שבהן דמי השכירות גבוהים הרבה יותר מאשר בעבר, האם אני חייב להמשיך לשלם 30% מדמי השכירות?

תשובה:

פסק דין למזונות ניתן על רקע עובדתי מסוים, ואב שמחוייב לשאת בעלויות המגורים של ילדו הקטין, ובאחוז מסוים של דמי השכירות, אינו צריך להיפגע כלכלית, עקב בחירתה של גרושתו לחיות ברמת חיים גבוהה מאוד. זכותה של הגרושה לחיות בבית יוקרתי, אך זכותה לחיות בכל מקום שתחפוץ בו אינה מחייבת את בעלה לשעבר, ואבי ילדם המשותף, להשתתף בהוצאה זו. בנסיבות אלה על הבעל לשעבר להגיש תביעה להפחתת מזונות, בהתייחס למרכיב הדיור, וזאת לנוכח הגידול הבלתי מוצדק, מבחינתו, בהוצאות הדיור של ילדו, לנוכח הגידול במספר הנפשות, שאמורות להתגורר בבית, ובשים לב לעובדה, שאין הוא חייב לשאת בתוצאות המצב החדש שנתהווה.

שאלה:

בית המשפט לענייני משפחה נתן פסק דין, שבו הוא הורה לי לשלם לבתי מזונות, לרבות שליש מדמי השכירות, שגרושתי משלמת בגין הדירה, שבה היא מתגוררת עם בתי. לפני מספר חודשים, גרושתי הכירה אלמן שמטופל בילד. לאחרונה גרושתי אמרה לי, שבן זוגה מתעתד לעבור לגור איתה , יחד עם בנו, בדירתה השכורה. הבהרתי לה, שמשמעות הדבר היא, שיהיה עלי לשלם פחות בגין דמי השכירות של בתי, כיוון שיותר אנשים יתגוררו בדירה ויחלקו בהוצאות הדיור ושכר הדירה. היא לא הסכימה לדבריי. האם אני זכאי לשלם פחות דמי שכירות במקרה כזה, ואם כן, מה עלי לעשות?

תשובה:

כאשר פסק דין למזונות ניתן על רקע עובדתי מסוים, אזי כאשר נתוני הבסיס משתנים, כך שיותר אנשים מתגוררים בדירה, התוצאה עשויה להיות, שתקום עילה להגשת תביעה להפחתת מזונות, משום ששכר הדירה והוצאות אחזקת הדירה אמורים להתחלק בין יותר נפשות. במילים אחרות, אמור לחול קיטון בהוצאות המדור של הילד אשר במזונותיו נושא האב. 

שאלה:

אני משלם לילדי סכום נכבד מאוד של מזונות מידי חודש, על פי הסכם גירושין שערכתי עם אשתי לשעבר, שאושר ע"י בית המשפט לענייני משפחה. אני בא ממשפחה עשירה, ולמרות שאני בעל מקצוע, מעולם לא נאלצתי לעבוד למחייתי, כיוון שאני מתפרנס מכספי קרן נאמנות אשר אבי הקים למעני. הקרן התדלדלה במידה ניכרת בגלל נפילת מניות בבורסה לניירות ערך, אשר כספי הקרן הושקעו ברכישתן. כתוצאה מכך, הקרן קטנה בהרבה משהיתה בעת עריכת הסכם הגירושין. האם זו סיבה מספקת לכך שאני אהיה זכאי לשלם לילדי סכום קטן יותר של מזונות? אני ואשתי-לשעבר יהודים.

תשובה:

כדי להפחית את הסכום של מזונות ילדים, שנקבע בהסכם שאושר כדין בבית משפט, ושניתן לו תוקף של פסק דין, יש להוכיח שני דברים. ראשית, יש להוכיח שינוי מהותי בנסיבות. שנית, יש להוכיח שבגלל השינוי המהותי בנסיבות, התנאים הנוכחיים משפיעים לרעה על יכולת התשלום של החייב, באופן שמצדיק הפחתת מזונות. במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בחודש יוני 2002, התובע ביקש הפחתה בסכום המזונות שהוא שילם לבתו הקטינה, בטענה שהסכום שהוא הסכים לשלם לאימה עבורה נקבע בתקופה, שבה הכנסתו מקרן מסויימת היתה הרבה יותר גבוהה. עקב התדלדלות הקרן, הכנסתו פחתה. בית המשפט קבע מועד לישיבה נוספת, שבה היה על הצדדים להביא ראיות, אך הוא רמז, שהסיבה של התובע עלולה שלא להיות מספקת כדי להצדיק הפחתה בסכום המזונות. בית המשפט ציין שהוא לא רואה סיבה, שיכולה להצדיק את העובדה שהאב, שהוא מומחה בכיר בתחום המחשבים, לא ימצא עבודה, ויתפרנס אך ורק מפירות הריבית שמייצרת הקרן.

שאלה:

אני ואישתי חייבם בנפרד ה מזה כ- 5 שנים. ילדינו מתגוררים עם אישתי, בעוד שאני מתגורר לבדי. בתקופת הפירוד ביני לבין אישתי, נפגע הקשר שלי עם ילדי בעיקר, בגלל הסתה מתמשכת שלהם נגדי, ע"י אימם .במשך השנים ניסיתי לשקם את הקשר עם בנותי אולם הן מסרבות לראות אותי. אני משלם מזונות לבנותי, האם העובדה שבנותי מסרבות בתוקף, לראות אותי, עשויה להשפיע על מידת החיוב שלי, במזונות הילדות?

תשובה:

ביהמ"ש לא ימהר לשלול מזונות מילדים שמסרבים לראות את אביהם, אלא שביהמ"ש בוחן באמצעות איבחונים סוציאליים ו/או פסיכולוגיים, מה גרם לנתק בין האב לילדים ומה ניתן לעשות כדי לשקם את הקשר.
כאשר האם, כהורה משמורן, גורמת במעשיה או במחדליה לפגיעה בקשר התקין של האב עם ילדיו ובימ"ש נוכח בכך, ביהמ"ש יכול לצמצם את מידת חיובו של האב במזונות ילדיו, כך שהאב יישא בתשלום צורכיהם הבסיסיים בלבד. ביהמ"ש מבטא את מחאתו על התנהגותה הנפסדת של האם, בכך שהוא מעביר על כתפיה חלק מן הנטל הכספי שרובץ על האב ופוטר את האב מחלק כלשהו של חבותו.

שאלה:

בבית המשפט נקבעו דמי מזונות לילדי בן ה- 4 . לאחר הגירושין, נישא בעלי לשעבר בשנית ולאחר מכן נולד לו ילד נוסף. בעלי לשעבר רמז לי שהוא מתעתד לפנות לבית המשפט ולתבוע הפחתה של דמי המזונות. אני יודעת שמצבו הכלכלי השתפר מאוד מאז גירושינו משום שהוא קיבל קידום בתפקיד ובשכר, בעבודה, האם יש סיכוי לתביעה להקטנת מזונות?

תשובה:

הסיכוי של תביעה להפחתת מזונות מותנה בכך שהתרחש שינוי נסיבות מהותי ,מבחינתו של התובע, בהשוואה למצבו בזמן שניתן פסה"ד. ביהמ"ש בוחן כל מקרה לפי נסיבותיו . במקרה שכזה אומנם מצד אחד יש סיבה מוצדקת עפ"י דין, להפחתת מזונות, וזאת עם הולדת ילד מנישואין שניים, אולם מצד שני, יש לקחת בחשבון את הגידול, בהכנסות של האב. בנוסף לכך יש לקחת בחשבון את הגידול , אם חל , בצורכי הילד. ביהמ"ש ייבחן את מכלול הנסיבות והנתונים וייקח בחשבון את צרכיו ההכרחיים של הילד ויקפיד על כך שהם לא ייפגעו . יודגש כי הולדת ילד נוסף מהווה כשלעצמה עילה להקטנת מזונות משום שילד נוסף מהווה , מטבע הדברים נטל כלכלי נוסף , ולכן אילו לא היה גידול בשכר (שמהווה גורם מקזז), סביר להניח שביהמ"ש היה נוטה להקטין את שיעור המזונות. 

שאלה:

גרושתי, שהיתה עקרת בית כל חייה, נפגעה בתאונה ומזה חודשיים היא מקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. אני משלם לשני ילדי מזונות. גיליתי כי בנוסף לקצבת הנכות מקבלת אשתי תוספת תלויים עבור ילדנו. באם אגיש תביעה להפחתת מזונות ילדי, האם בית המשפט עשוי להתחשב בקצבה שמקבלת גרושתי ?

תשובה:

בפרשת חנימוב פסק בית המשפט לענייני משפחה כי כאשר אחד ההורים זוכה לקצבת נכות הכוללת תוספת לילדיו, ניתן לבודד את תוספת הילדים ולזקוף אותה כחלק ממזונות הילדים.

דהיינו, כאשר תוספת הילדים בקיצבת הנכות של האב - החייב במזונות, משולמת לידי האם המשמורנית - יש לנכות את תוספת הילדים משיעור מזונות הילדים בו יחוייב האב. מטרת הכלל היא למנוע תשלומי כפל של מזונות ילדים ושל תוספת ילדים בקיצבת הנכות, באשר מטרת התשלום היא משותפת - לשמש לצרכי מחיה של בני משפחת הנכה. 

שאלה:

ילדי בן - העשרה מוחזק ע"י אימו, מאז גירושינו ובשנה האחרונה הוא מסרב לראות אותי. אני מתוסכל מאוד מכך שמצד אחד אני נושא בחובת מזונות אולם מצד שני נשללת זכותי לקיום הסדרי ראיה. נאותים, עם ילדי. האם יתכן מצב של חובות ללא זכויות כלפי ילדי?

תשובה:

עפ"י הדין העברי ילד שממרה את פי אביו, אינו מכבדו ומסרב לראותו, עלול להיחשב כ- בן מרדן. בן מרדן, עלולה התנהגותו לגרום לשלילת זכותו למזונות, אולם ביהמ"ש אינו ממהר לשלול מזונות מילדים , ובוחן בכל מקרה את הסיבה לכך שהילד מסרב לראות את אביו. בדיקה שכזו נעשית באמצעות פקיד/ת סעד , כאשר אם המניעה לקיום מיפגשים עם האב נובעת מהתנהגותו או ממחדלו של האב, אזי לא יישללו דמי המזונות. לעומת זאת אם סירובו של הילד בלתי סביר או בלתי מוצדק או שהוא נתון להשפעה רעה, בעניין זה, מצד אימו, אזי, אם הילד יתמיד בסירובו , הוא עלול להפסיד חלק ממזונותיו. במצב שכזה בדרך כלל לא יישללו כל מזונותיו, אלא בנסיבות חמורות ביותר

שאלה:

האם יישללו מזונות ילד ,אם בימ"ש יקבע שמי שאחראי לניתוק הקשר הוא הילד ולא אביו ?

תשובה:

כלכלתו של בן מרדן מוטלת על מי שמחזיק בו. בית המשפט יפחית את דמי המזונות, רק במקרה שבו יוכח כי הילד מסרב לראות את האב, מסיבה שאינה תלויה בהתנהגותו או מסיבה שתלויה בתכתיב או בהסתה מכוונת של האם. ביהמ"ש בוחן את השאלה , האם שלילת מזונות עלולה להביא את הבן המרדן לחרפת רעב ובאם קיימת סכנה שכזו וההורה המשמורן אינו מסוגל לפרנס בן שכזה , כי אז על ההורה שאיננו משמורן לספק מזונות מ"דיני צדקה".
ויודגש כי החיוב מדיני צדקה חל אך ורק במקרה שבו ההורה שאיננו משמורן מצוי במצב כלכלי טוב , ויש ביכולתו לספק את מזונות ילדיו, לאחר סיפוק הצרכים השוטפים שלו ושל מי שסמוכים על שולחנו. (למשל: אישה וילדים מנישואין שניים).