מזונות - מזונות זמניים

שאלה:

מה אפשר לעשות כדי לזרז קבלת מזונות ילדים כאשר הצורך הוא מיידי?

תשובה:

קודם כל,להגיש תביעת מזונות,רצוי בבית המשפט לענייני משפחה. לאחר שחלף 15 יום ממועד המצאת התביעה לנתבע, זמו שהוקצב לו  להגשת כתב  הגנתו, ניתן להגיש עבור הקטין  בקשה למזונות זמניים. לאחר 10 ימים (זמן שהוקצב להגשת תשובה ע"י הנתבע), בית המשפט יכול לפסוק מזונות זמניים. בעקבות עמוס של תיקים בבתי משפט, נהוג לפסוק מזונות זמניים /תרום זמניים, אפילו בלי דיון, על סמך כתבי טענות שהוגשו בלבד.

שאלה:

כיצד יכולה אשה ,לאלץ את בעלה ,אשר נטש אותה ואת ילדם המשותף,לשלם מזונות באופן מיידי על מנת ולאפשר לה ולילדה קיום שוטף?

תשובה:

אישה זכאית לתבוע מזונות למענה ולמען ילדיה . במסגרת תביעת מזונות ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים. בקשה שכזו מוגשת לאחר הגשת כתב התביעה ולאחר שהוגש לביהמ"ש כתב הגנה מטעם הבעל. ביהמ"ש רשאי לקבוע מזונות זמניים, לאחר הגשת בקשה בעניין זה ולאחר שדרש וקיבל את תגובת הצד שכנגד וזאת אף לפני שהתקיים הדיון הראשון בביהמ"ש.

שאלה

אני מקבלת עבור בני מזונות נמוכים, אשר נקבעו ע"י בית הדין הרבני. לאחרונה הגשתי תביעת מזונות, בשם בני בבימ"ש למשפחה. אני מודעת לזמן הארוך שנמשך ההליך המשפטי, אולם רציתי לדעת אם ניתן לקבל החלטה בביהמ"ש להגדלת מזונות באופן זמני, בשלב מוקדם של המשפט?

תשובה

כן! ביהמ"ש רשאי לקבוע מזונות זמניים בסכום העולה על הסכום שנפסק ע"י בית הדין הרבני בעבר, כבר במהלך הדיון הראשוני בתביעה, אשר קרוי "קדם משפט". לדוגמה, בדיון מקדמי בתביעת מזונות של קטינים בבית משפט למשפחה בכפר סבא ביוני 2004, פסק בימ"ש למשפחה, מזונות זמניים מוגדלים עבורם, בסכום חודשי העולה ב-1,000 ₪ על הסכום (2,500 ₪ בחודש) שפסק בית הדין הרבני. ביהמ"ש בחן מספר ראיות שהוגשו לו ע"י הצדדים, וגילה סתירות ופערים, אשר שיכנעו את ביהמ"ש, כי השתכרותו של האב היתה גבוהה ממה שטען בכתב ההגנה שהגיש וכי המזונות שנפסקו עבור הקטינים, בבית הדין הרבני לא סיפקו את צרכי המינימום של חמשת ילדיהם הקטינים של הצדדים.

שאלה:

כיצד מחושבים מזונות זמניים עבור ילדים, אם ההורה שאיננו משמורן חי בחו"ל ואיננו יהודי? האם עשוייה להיות השפעה לכך שההורה היהודי, אשר הינו המשמורן, ותובע מזונות, חטף את הילד לישראל, כאשר מנגד ההורה האחר זנח את ההליכים המשפטיים בגין החטיפה?

תשובה:

ראשית כל, תביעת מזונות ילד יש להגיש במדינה שבה מתגורר הילד, ובמקרה זה, בבית המשפט לענייני משפחה, אשר במחוז השיפוט שלו מצוי, מקום מגוריו של הילד, בישראל. הבסיס של החיוב במזונות נקבע בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) – 1959. הורה חייב לשאת במזונות ילדו על פי הדין הדתי האישי החל עליו, אם ישנו כזה, ואם אין כזה, על פי הדין האזרחי. אב יהודי חייב לשלם למזונות ילדיו , על פי הדין העברי – כלומר, הוא חייב לשאת בנטל המזונות באופן בלעדי עד הגיע ילדו הקטין לגיל 15, ולאחר מכן הנטל אמור להתחלק בין שני ההורים, על פי יחס הכנסותיהם. אולם, אם אימו של הקטין איננה יהודיה, אזי אף הקטין איננו יהודי – במקרה כזה החיוב של האב במזונותיו לא יהיה על פי הדין העברי, והמזונות יחושבו על פי הדין האזרחי, אשר מחלק את הנטל בין ההורים, באופן שלאחר שנקבעים צורכי הילדים, מוטל על כל הורה חלק מן הנטל הכספי ,על פי יחס הכנסותיהם.

הסיטואציה הופכת למסובכת יותר, כאשר ההורה שאיננו משמורן חי בחו"ל. אז מתעוררת השאלה איזה דין יחול על החיוב שלו במזונות? דוגמא לכך היא בקשה למזונות זמניים, שהוגשה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, ע"י אב יהודי, אשר בידיו היתה נתונה המשמורת על שני ילדיו הקטינים, נגד אימם של הקטינים, שהתגוררה בצרפת. התביעה הוגשה מספר חודשים לאחר שהאם הגישה בבית המשפט לענייני משפחה תביעה להסדרי ראיה, וזאת לאחר שזנחה הליכים שפתחה בישראל נגד בעלה לשעבר בנושא חטיפת ילדים.

בדחותו את התביעה, בית המשפט קבע, שהילדים התגיירו, ושעל פי הדין העברי, האב הוא האחראי הבלעדי לסיפוק מזונותיהם הבסיסיים. כאשר אחד מההורים הוא נתין זר, אזי הדין האזרחי של מדינת אזרחותו מיושם ע"י בית המשפט הישראלי, כך קבע בית המשפט. יש להוכיח את הדין הזר ע"י הגשת חוות דעת של מומחה לדין הזר. אימו של הקטין העלתה טענה, שעל פי הדין הצרפתי, הורה החוטף ילד, מאבד את זכותו לתבוע מזונות עבורם, אולם היא לא הגישה חוות דעת משפטית התומכת בטענתה.

למרות שהאב היה רופא מנתח בחו"ל, הוא לא עבד בישראל, כיוון שהוא טרם הוסמך לעסוק ברפואה בישראל. הוא חי מחסכונות, אך בחר להמשיך לחיות ברמת חיים גבוהה. עוד נקבע ע"י ביהמ"ש, כי אימם של הילדים לא צריכה להיחשף לנטל נוסף, ע"י כך שהיא תאולץ לשלם מזונות זמניים, לאחר שאבי הילדים חטף אותם מצרפת, ולמעשה כפה על אימם הסדרי ראיה יקרים ביותר מבחינה כספית. ביהמ"ש דחה את טענת האב, על פיה אישתו לשעבר, שהיא נוצריה מולטימיליונרית, צריכה לשאת בנטל תשלום המזונות, על פי הדין האזרחי הישראלי, והורה לשני ההורים להגיש תצהירים ולהיות נוכחים בדיון הבא, בעניין מזונות קבועים. ההחלטה היתה בינתיים החלטה זמנית בלבד.

הערת העורך: נמשיך לעקוב אחר התנהלות התיק וההכרעה במסגרתו ונדווח בהתאם.