מזונות - לאישה - בתי משפט/סמכות

שאלה:

היכן יכולה אישה יהודיה להגיש תביעה למזונותיה, אם בעלה יהודי אף הוא?

תשובה:

שאלה:

הגשתי נגד בעלי תביעת מזונות בבית הדין הרבני. בינתיים הוא עזב את הארץ ועבר לחיות בארה"ב. האם לביה"ד יש סמכות לדון בתביעת מזונות מבעל, כאשר הוא שוהה בחו"ל?

תשובה:

נוכחות פיזית ממשית של שני בני הזוג בישראל איננה דרושה בהכרח, בעת הגשת התביעה, כל עוד הבעל נחשב באותה עת לאזרח או תושב ישראל. אם כתוצאה מהגשת תביעת המזונות נגדו, הבעל מסתלק לחו"ל, אין הדבר שולל מבית הדין הרבני את סמכות השיפוט שכבר הוקנתה לו.

כך נקבע בפסק דין, שניתן ע"י בית המשפט הגבוה לצדק, בעניין אילון בשנות השישים. באותו מקרה האישה הגישה תביעת מזונות בבית הדין הרבני. הבעל עזב את ישראל ומספר חודשים לאחר מכן הפך לתושב קבע בארה"ב. נפסק שלמרות שהבעל לא היה נוכח פיזית בישראל, כאשר האישה הגישה נגדו את תביעת המזונות, הרי שלנוכח העובדה שהוא עזב את משפחתו ואת נכסיו בישראל, לפיכך הוא עדיין נחשב לתושב ישראל. אשר על כן, בית הדין הרבני קנה סמכות לדון בתביעת המזונות, למרות שבינתיים הבעל התיישב בארה"ב דרך קבע.  

שאלה:

אם בית משפט לענייני משפחה דן בתביעה למזונות אישה, האם הבעל יכול לבקש מבית המשפט לענייני משפחה להכריז על האישה כעל "מורדת", כדי לשלול ממנה את זכותה לקבל ממנו דמי מזונות במהלך נישואיהם?

תשובה:

כן! למרות שלבית דין רבני יש סמכות ייחודית להכריע בשאלה אם אישה היא "מורדת" על פי הדין העברי, לבית משפט לענייני משפחה יש סמכות עקיפה להכריע בשאלה, למטרת הכרעה בתביעה למזונות אישה, כאשר בני הזוג הם יהודים.

שאלה:

בעלי הגיש נגדי תביעת גירושין וצירף אליה את נושא מזונותי. בית הדין הרבני פסק לי סכום נמוך של מזונות זמניים, אך עתה הוא דחה את תביעת הגירושין של בעלי. האם אני רשאית להגיש תביעת מזונות נגד בעלי בבית המשפט לענייני משפחה ?

תשובה:

לא. אם בית הדין הרבני פסק מזונות לאישה במסגרת תביעת גירושין, שהוגשה ע"י בעלה, יחול עקרון "הסמכות הנמשכת", גם אם התביעה העיקרית נדחית בסופו של דבר. האישה לא תוכל לקבל מזונות בבית המשפט לענייני משפחה, כיוון שלבית המשפט לענייני משפחה לא תהיה סמכות עניינית לפסוק לה מזונות. ואולם, אם התקיים דיון בתביעת הגירושין, ולא היתה התייחסות לעניין המזונות, או שלא נפסקו מזונות זמניים או קבועים, ולאחר מכן נדחתה תביעת הגירושין, אזי עם דחיית התביעה נופלת/מתבטלת כריכת המזונות, והאישה יכולה להגיש תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה.

שאלה:

בעלי הגיש נגדי תביעת גירושין וכרך בה את נושא מזונותי. בית הדין הרבני דחה את תביעתו. לא ניתנה כל החלטה בעניין מזונותי. בעלי אומר, שהוא שוקל להגיש ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני. אני רוצה להגיש נגדו תביעת מזונות. האם כעת אני יכולה להגיש את תביעת המזונות בבית המשפט לענייני משפחה?

תשובה:

כאשר תביעת גירושין, אשר נכרך בה נושא מזונות האישה, מתנהלים בבית הדין הרבני האזורי והתביעה נדחית, אז בהנחה שאין עילה לתחולת "כלל הסמכות הנמשכת" בנושא המזונות, האישה רשאית לתבוע את מזונותיה בבית המשפט לענייני משפחה. כאשר תביעת הגירושין נדחית בלי שנפסקו בה מזונות, ובלי שהתקיימו בה דיונים בנושא המזונות, אין עילה לתחולת "כלל הסמכות הנמשכת" בנושא מזונות האישה בבית הדין הרבני.

השאלה המרכזית היא מתי ההליכים נחשבים כגמורים. כאשר חולף המועד האחרון להגשת ערעור, פסק הדין הדוחה את תביעת הגירושין, שאליה נכרך נושא המזונות, הופך לחלוט, ודלתות בית המשפט לענייני משפחה נפתחות בפני תביעת המזונות של האישה. אם, לעומת זאת, הבעל מערער על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי, לבית הדין הרבני הגדול לערעורים, אז עד שהערעור מסתיים, סמכות השיפוט בנושא המזונות נשארת של בית הדין הדתי, ובית המשפט לענייני משפחה לא ידון בתביעת מזונות שתגיש האישה.

שאלה:

ביקשתי מבית הדין הרבני, שיכריז על אשתי כעל "מורדת", כיוון של טענתי היא מנהלת רומן עם גבר אחר. ואולם, לא הצלחתי להוכיח זאת, וניתן פסק דין, אשר בו נדחתה תביעתי. לאחר מכן אישתי הגישה נגדי תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה. האם אני יכול לטעון להגנתי, שהיא אינה זכאית לקבל ממני כספים, כיוון שהיא מנהלת רומן עם גבר אחר?

תשובה:

ככלל, כאשר בית הדין הרבני פוסק בתביעה להכריז על אישה כ"מורדת" ודוחה את התביעה , אזי אין האישה מאבדת את זכותה למזונות. כתוצאה מכך, הבעל אינו יכול לטעון שוב את אותה הטענה, כאשר הוא מגיש את כתב הגנתו כנגד תביעת המזונות, שאשתו הגישה . הדין שונה, כאשר מאז פסיקתו של בית הדין הרבני, השתנו הנסיבות בהקשר זה דהיינו, אישתי נתפסה בקלקלתה ולבעל יש הוכחות, שאשתו ביצעה מעשה ניאוף, וזאת לאחר שבית הדין הרבני דחה את תביעתו להכריז על אישתו כעל "מורדת".

שאלה:

אני ובעלי התחתנו בנישואין  אזרחיים בחוץ לארץ ואחר כך התחתנו כדת משה וישראל בקידושים פרטיים. הגשתי תביעת גירושין נגד בעלי בבית הדין הרבני ותביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה. במהלך המשפט שהתנהל בפניו, קבע בית הדין הרבני כי אני ובעלי איננו נשואים כדת משה וישראל. בעלי פנה לבית המשפט לענייני משפחה וביקש את מחיקת תביעת המזונות; הוא טוען שלאחר שבית הדין הרבני קבע שאנחנו לא נשואים, הרי שאין בסיס לתביעה שלי. מהם סיכויי ההצלחה של הבקשה של בעלי ? תשובה: סיכויי הבקשה אינם רבים. ככלל, מחיקת תביעה היא סעד קיצוני והשימוש בו נעשה בזהירות רבה ובמקרים יוצאי דופן. בחודש אוגוסט 2002 דחה בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב בקשה דומה של בעל בהתבססו על ההלכה שנקבעה בפרשת סלומון נ' סלומון לפיה שלילת תמיכה כלכלית מבן זוג פוגעת בכבוד האדם ולפיכך בית המשפט לא יתן ידו לכך.