נישואין - "כדת משה ישראל"
כאשר החתן מקדש את הכלה ואומר שהיא מקודשת לו "כדת משה", מילים אלה מבטאות את זה שהקידושין נעשים לפי דין תורה. מיד לאחר מכן, מוסיף החתן ואומר "וישראל" , כלומר , לפי תקנות שהונהגו והותקנו ע"י חכמי ישראל לדורותיהם . על יסוד דברים אלה הכלה מקודשת "מדאורייתא" ו"מדרבנן".
נישואין בטלים מעיקרם – העדר עדים
נישואין" מחוסרי תוקף מלכתחילה מתהווים כאשר בעת טקס עריכתם לא נכחו עדים או שלא נכחו עדים כשרים אשר משמשים במעמד שכזה כ" עדי קיום", כלומר עדים אשר הינם, חלק הכרחי ובלתי נפרד ממהותו של הטקס ובנוכחותם הם מעניקים לו תוקף משפטי. במילים אחרות , כאשר נעדרים עדים מן הטקס, אזי נגרע ממנו חלק חיוני שבלעדיו הטקס נעשה חסר ערך וחסר תוקף משפטי.
ספק בנוגע ליהדות – גיור לצורך נישואין על פי הדין העברי
שאלה:
האם אדם, שיהדותו מוטלת בספק, יכול להינשא בישראל על פי הדין העברי?
תשובה:
לא! אותו אדם חייב להתגייר להנחת דעתה של הרבנות, לפני שתהיה לו היכולת להינשא בישראל בטקס נישואין אורתודוכסי על פי הדין העברי.
בני זוג יהודים גרושים המעוניינים להינשא זה לזה מחדש
שאלה:
האם בני זוג יהודים אשר התגרשו זה מזה, יכולים להינשא זה לזה בשנית?
תשובה:
בעיקרון, כן! בתנאי שאין בדין העברי איסור על כך.
כשרות לנישואין - שוטה
קידושין של שוטה גמור אינם קידושין. אם אחד הצדדים הינו שוטה, אזי אין תוקף לקידושין וזאת משום שבקידושין ונישואין, כבכל פעולה משפטית, דרושה גמירות דעת. לשוטה לא ניתן לייחס גמירות דעת .
אך יש להבחין בענין זה בין שוטה גמור, אשר כפי שנאמר, אין לו קידושין לבין זה שדעתו צלולה אף כי חלשה ודלה והוא משיג ומבין את הדברים, או אז הקידושין תופסים. אם קיימים ספיקות לגבי המצב בו היה שרוי אותו אדם בעת הקידושין משום שהוא לעיתים צלול בדעתו ולעיתים שוטה, אזי במקרה כזה דרוש גט מספק, כך שאם היה שוטה, הגט לא יזיק ואם היה בריא, ודאי שיש צורך בגט.
כשרות לנישואין- חירש
על פי דין תורה, אין קידושין לחירש, אשר כשוטה וקטן אינו נחשב כבר דעת, אך חז"ל התקינו תקנה לפיה , יש תוקף לקידושין של חירש ,אך על הצדדים מנישואין כאלה, לא חלים כל חיובים, אשר מוטלים עפ"י דין בין בעל ואישה. כלומר אין ביניהם כתובה ואף לא חל ביניהם חיוב במזונות , אך אם בכל זאת כתב לה כתובה והתחייב בה בחיובים המוטלים מן הדין, אזי יש תוקף מחייב לחיובים אלה.
קידושי טעות-הריון מחוץ לנישואין
אישה שהעלימה מבעלה את העובדה שלפני הנישואין הרתה לאדם אחר מחוץ לנישואין, בין אם ילדה ובין אם לאו, התנהגות זו נתפסת בדיני ישראל כפריצות וכהתנהגות נלוזה והקידושין בשל כך הופכים לקידושי טעות.
קידושי טעות-עקרות
אישה שמסתבר שהיא עקרה, עקרותה מהווה מום ההופך את הקידושין לקידושי טעות, אולם אם יתכן וטיפול רפואי עשוי לרפאה, לא תתקבל טענת המום עד אשר ימוצו הנסיונות לרפאה.
קידושי טעות
קידושין אלה אינם תופסים ואין אחריהם תוצאות משפטיות כלשהן כלפי הצדדים וכאילו לא נעשה כלום בין הצדדים, קידושי טעות הינם קידושין אשר, מתברר לאחריהם שאצל אחד מהצדדים היו מומים אשר לא היו ידועים לצד השני, קודם לקידושין ואשר אילו היו ידועים לו, הקידושין לא היו נערכים כלל. כלומר אותו צד עשה מקח טעות וההלכה קובעת שמקח טעות מביא לביטול המקח וזאת משום העדר מפגש רצונות או גמירות דעת.
מבחינה עיונית, קידושי טעות אינם תופסים, אך בגלל קשיי ההוכחה לגבי השאלה האם היתה ידיעה על דבר המומים או אם לאו, והן בגלל האפשרות שהצד ידע או לא ידע מלכתחילה ומחל באים בתי הדין , בדרך כלל, למסקנה שיש כאן קידושי ספק, אשר בגינם נזקקת האישה לגט וזכאי הבעל לדרוש לחייבה בגט.
בענין זה יש חשיבות בענין ההוכחה, לשאלה אם היה זה מום גלוי או מום נסתר.
מומים אשר בגינם הקידושין הינם קידושי טעות הם מומים חמורים בגופה או בבריאותה הגופנית או הנפשית של האישה , אשר רוב בני האדם מקפידים עליהם. במקרים בהם המומים נתרפאו , אפילו לאחר הנישואין, הקידושין תופסים.
הכרזה על בטלות נישואין – בית דין רבני
הכרזה על בטלות נישואין מלכתחילה נתונה לסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים, וזאת על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין ) – 1953. משמעות הצהרה שכזו היא שבני הזוג אליהם היא מתייחסת, כלל וכלל לא היו נשואים זה לזה או שלא היו ביניהם נישואין בני תוקף. הכרזה על בטלות נישואין יכולה להינתן ע"י בית הדין כנושא בפני עצמו, במשפט שמתנהל בין בני הזוג , ועשויה גם להינתן כבדרך אגב, תוך כדי דיון בנושאים אחרים (כמו: מזונות), וזאת ע"י בית הדין או ביהמ"ש , כשהם נדרשים לשאלת תוקף הנישואין כשאלת אגב, או במילים אחרות " אגב אורחא".
נישואין מחוסרי תוקף – קידושי עריות
"נישואין" בטלים מלכתחילה מתרחשים, כאשר מדובר ב"קידושי עריות", אשר הינם בבחינת ערווה מן התורה. בין מקרים אלה נכללים למשל: קידושין עם אישה נשואה, קידושין עם האחות של אשת הבעל או קידושין של אדם עם אימו או בתו או אחותו. בכל המקרים של "קידושי ערווה מן התורה" , אין תוקף לקידושין ולפיכך אין צורך בסידור גט, כאילו לא נעשה דבר, אין זכויות אין חובות ואין תוקף משפטי למעשה זה.
שידוכין- הבטחה לנישואין בעתיד
שאלה:
הכרתי את חבר שלי לשעבר, באמצעות משרד שידוכים, שם מתבצעות היכרויות באמצעות סירטוני ווידאו . לאחר מספר חודשים שבהם בילינו בנעימים חברי לשעבר, הבטיח להתחתן איתי ואף ליווה את הבטחתו במתנה יקרת ערך שניתנה לי במהלך בילוי סוף שבוע בבית מלון. במהלך היכרותנו הציג עצמו בן זוגי לשעבר כרווק ואף טרח לתרץ זאת בכך שהיה שקוע במשך השנים בקידום עסקיו. ערב אחד, בעת שהיינו במסעדה, ניגש בן זוגי לשעבר לחדר השירותים והשאיר , בהיסח דעת, את מכשיר הטלפון הנייד שלו, אשר החל לצלצל בהיעדרו. המענה שלי לצילצול הטלפון וקולו של ילד קטן מן העבר השני הסגירו את עובדת היותו , של בן זוגי לשעבר , נשוי ואיש משפחה. כך נמוגה לה אשליה וכך הסתיימה מערכת יחסים שהושתתה על שקר מתחילתה. רק בסופו של דבר הבנתי מדוע הכל היה דיסקרטי, מיפגשים ללא חברים, בילויים במקומות רחוקים והבטחות בחדרי חדרים .הבנתי שנפלתי בפח . האם אוכן לתבוע את עלבוני ?
תשובה:
ההבטחה להינשא קרוייה במשפט העברי "שידוכין " (ובלשון עמך – "אירושין"). הבטחה מעין זו, אין בה כדי להקנות זכות תביעה, לחיוב הצד הנפגע להינשא לבן/בת הזוג . זכות התביעה שקיימת, בכל זאת, מתייחסת לפיצויים במקרה של הפרת ההבטחה להינשא, כשמדובר בנזק ממשי ו/או בנזק נפשי, אולם כאשר, מערכת יחסים מתנהלת בדיסקרטיות וכאשר אין עדים ואין ראיות להוכחת הבטחת נישואין , הרי שסיכויי הצלחת התביעה קלושים למדי.
קידושין פרטיים-עפ"י הדת
בכינוס רבנים ארצי שהתקיים בשנת תש"י נקבע כי, אסור לכל אחד לסדר חופה וקידושין. רק רב אשר הינו מוסמך לכך מטעם הרבנות הראשית מוסמך לערוך ולסדר חופה וקידושין. אולם יש להדגיש כי איסור זה נועד לחול מלכתחילה, אולם אם התבצעו קידושין, בניגוד לאיסור, הרי שלאחר מעשה, הקידושין והנישואין, כשרים, כלומר: אם בנוכחות שני עדים כשרים נתן יהודי ליהודיה, בלתי מקודשת, טבעת, לשם קידושין ואמר לה: "הרי את מקודשת לי" וכו' ובכך קידש אותה לו ולאחר מכן היא היתה יחד איתו, תחת החופה והם התייחדו לשם נישואין, הרי שהיא מקודשת ונשואה, למרות שהחופה והקידושין לא סודרו ע"י רב מוסמך.
קידושין פרטיים-שלא עפ"י הדת
נישואין "פרטיים" שנערכו בין יהודים, ללא שמירה על אופן וצורת העריכה הדתית שלהם, דהיינו תוך כדי עשיית שימוש במילים אחרות (כגון: השמעת קטעי שירה והגות) ובצורת טקס אחרת ושונה מן הטקס הנהוג, המקובל והמסורתי, לא יזכו להכרה ולא יוכרזו כתקפים . נישואין אלה, נעשים בניגוד להוראת סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) - 1953 , אשר קובעת שנישואין של יהודים יש לערוך, לפי דין תורה.
קידושין אסורים-גרושה בתקופת 90 הימים שלאחר הגירושין
אישה שהתגרשה, אסור לה להתקדש מחדש, בטרם חלפו 90 ימים מלאים, לאחר גירושיה וזאת מבלי שלוקחים בחשבון את יום הגירושין ואת יום הנישואין השניים.
הטעם להלכה זו הוא הרצון למנוע ערבוב דם, כלומר, באם האישה בהריון, רוצים לדעת בבירור, האם נכנסה להריון מבעלה הראשון או מבעלה השני. הלכה זו חלה גם אם אישה זו, כלל וכלל אינה יכולה ללדת וכן אף במקרה בו יוכח שהאישה חיה בנפרד במשך תקופה ארוכה מבעלה הראשון, וזאת כדי למנוע ספיקות כלשהם וכדי להימנע מיצירת רושם מוטעה של מי מהציבור, בדבר היתר כללי לפעול, בניגוד להלכה זו. להלכה זו יש רק חריג, יוצא מן הכלל אחד, והוא כשהבעל הראשון נושא פעם שניה את אישתו, בטרם חלפו 90 ימים, מאז גירושיהם ובטרם התקדשה או נישאה לאחר.