לא! אי אפשר (עדיין) להתחתן בנישואין אזרחיים בישראל. בעבר אומנם התאפשרו "נישואין קונסולריים "(נישואין אזרחיים שנערכו בקונסוליה, כאשר שני הצדדים היו אזרחי מדינת הקונסול), באמצעות תקנות שהותקנו במיוחד לצורך זה, אולם אפשרות זו בוטלה, בהוראת משרד החוץ. האפשרות להינשא בנישואין אזרחיים קיימת, אך ורק, בחו"ל.

שאלה:

האם כל אזרח יכול להתחתן במדינת ישראל  ? 

תשובה:

לא ! רק בני זוג אשר משתייכים לאותה עדה דתית ובלבד שמדובר בעדה דתית מוכרת בישראל כגון: יהודי-יהודיה , מוסלמי-מוסלמיה , דרוזי-דרוזית וכיו"ב,יכולים להינשא בישראל, אולם כאשר מדובר בבני זוג , אשר למשל, משתייכים לדתות שונות, הרי שאין הסדר במשפט הישראלי אשר מאפשר ומכיר בזכותם של כאלה ואחרים להינשא. כמו כן, אין גם שלילה של זכותם להינשא .

כמו כן, יהודים חילוניים ,אשר מעוניינים להימנע מעריכת טקס נישואין דתי מסורתי, נאלצים אף הם לצאת לחו"ל, כדי להינשא, בטקס שחוקיותו מפוקפקת. זאת ועוד, גבר יהודי , שהוא "ממזר", אינו יכול להתחתן עם אישה יהודיה בישראל, בהתאם לדין הדתי ,ויכול רק להינשא בטקס אזרחי בחו"ל, בנישואין, אשר הינם מחוסרי תוקף ,עפ"י הדין הישראלי, על אף שנישואין אלה נרשמים במשרד הפנים, מה שהופך אותי ל"חוקיים" , למראית עין.

שאלה: 

האם לנישואין פיקטיביים עלולות להיות תוצאות משפטיות כלשהן,כלפי הצדדים המשתתפים בעריכתם?

תשובה:

כן! נישואין פיקטיביים אינם אלא מעשה תרמית. אם התרמית נחשפת, הליכים פליליים עלולים להינקט נגד הצדדים שנטלו בהם חלק. בנוסף לכך, אם בשלב מאוחר יותר הצדדים מתגרשים זה מזה, לגירושין עלולות להיות תוצאות משפטיות בדין העברי לגבי האישה, אם היא תרצה להינשא בשנית. היא תהיה גרושה, ולפיכך היא לא תוכל להינשא ל"כהן".

שאלה:

כאשר בני זוג נשואים מתגרשים, או כאשר אחד מהם הולך לעולמו. מועד פקיעת הנישואין אינו קשור למועד הפירוד בפועל, למרות שמועד הפירוד בפועל יכול להיות המועד שממנו ואילך השיתוף של בני הזוג ברכוש מגיע לקיצו.

בעל יהודי וישראלי, אשר גר בחו"ל ,יכול להתגרש באמצעות בית דין בחו"ל ,במדינה, שבה קיים בית דין רבני ,אשר מוכר ע"י הרבנות הראשית בארץ. "גט" שניתן בבית דין רבניי בחו"ל, צריך להיות מוכר ע"י בית הדין הרבני בארץ, כדי שגירושין כאלה יהיו תקפים בישראל, שאם לא כן, הגבר ימשיך להיחשב כנשוי עפ"י הדין העברי בארץ, אף אם יירשם כגרוש בחו"ל. נוצר, למעשה, מצב אבסורדי, שבו גבר יהודי כזה, עשוי להתחתן שוב בחו"ל בנישואין אזרחיים, ועלול להסתכן בהגשת כתב אישום נגדו בעבירת ביגמיה (ריבוי נישואין) ,אפילו שאין לו כשרות משפטית, עפ"י הדין העברי, להתחתן בכל צורה שהיא פרט לנישואין בחופה וקידושין, ואפילו שלנישואין אלה, אין תוקף משפטי ,עפ"י הדין העברי ,ועפ"י המשפט האזרחי של מדינת ישראל. בעבירה של ריבוי נישואין ,בחוק העונשין ,מצויין במפורש, שאין זה משנה, אם הנישואין השניים תקפים או בטלים , כלומר, הנישואין השניים ייחשבו כנישואין לצורך עבירת הביגמיה , גם אם אין להם כל תוקף ,עפ"י הדין העברי או עפ"י המשפט האזרחי, או עפ"י כללי המשפט הבינלאומי הפרטי.

כמו כן אף נישואין אזרחיים אין אפשרות לעורכם בישראל, כך שהאפשרות היחידה לבני הזוג הנ"ל, היא לחיות כידועים בציבור בישראל , ללא נישואין, או להינשא בחו"ל בחתונה דתית , או בטקס נישואין אזרחי.

לא! לבני זוג נוצרים אנגליקנים אין אפשרות להינשא זה לזה בישראל . העדה האנגליקנית איננה עדה דתית מוכרת, עפ"י דין, בישראל, ואף אין לה בית דין דתי מוכר בישראל, ולכן לבני זוג, נוצרים אנגליקנים, אין אפשרות להינשא בישראל עפ"י הדין הדתי שלהם.

כמו כן , אף , נישואין אזרחיים אי אפשר לערוך בישראל, כך שהאפשרות היחידה לבני זוג נוצרים אנגליקנים, היא לחיות כידועים בציבור בישראל, ללא נישואין, או להינשא בחו"ל, בטקס אזרחי, או בחתונה דתית .

ואולם, עפ"י המשפט האזרחי בישראל, אזרח ישראלי אשר מעוניין להינשא, חייב לבוא בברית נישואין בפני בית הדין הדתי של דתו ובאשר למוסלמים, משמעות הדבר היא שהנישואין צריכים להיערך בפני קאדי.

אשה לא מוסלמית שאיננה ממירה דתה לאיסלם ונישאת,יכולה להתחתן  בנישואים אזרחיים בחוץ לארץ, או בנישואים דתיים שנערך לפני קאדי, אשר הינו כהן דת מוסלמי,אשר מוסמך,בנוסף למלאכת השיפוט,גם לערוך נישואין בין בני זוג שאחד מהם מוסלמי, ואחד מהם שייך לאחד הדתות אשר מאמינות באל אחד (נצרות,יהדות).

לא! נישואין בין בני זוג הומוסקסואלים ,בני אותו מיגדר,אינם אפשריים בישראל. הם יכולים להינשא זה לזה בחו"ל, במדינות שהדין בהן מתיר נישואין בין בני זוג מאותו מין. נישואין כאלה שייערכו בחו"ל  נרשמים בישראל, ובני הזוג יכולים לעשות ביניהם בישראל הסכם לחיי משפחה, ולאשרו בבית משפט לענייני משפחה,כביטוי למעמדם, זוגיותם והחובות המשפטיות שלהם,זה כלפי זה.

שאלה:

האם בנות זוג לסביות יכולת להינשא זו לזו בישראל?

תשובה:

לא! נישואים בין לסביות אינם אפשריים בישראל.לעומת זאת ,הן יכולות להינשא זו לזו במדינות שהדין בהן מתיר נישואים בין בני זוג מאותו מין,בני אותו מיגדר.נישואים כאלה  נרשמים בישראל, ובנות הזוג לסביות יכולות לערוך ביניהן הסכם לחיי משפחה,ולאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה בישראל.רישום נישואים בין לסביות,במשרד הפנים איננו ראייה לתוקפם .או ביטוי להכרה חוקית בהם.רישום הנישואים הינו אדמניסטריבי בלבד,אולם הוא עשוי להוות ראייה למעמד של ידועות בציבור ,אשה כלפי רעותה .

שאלה: 
האם נערה בת ½ 15יכולה להתחתן בניגוד לרצון הוריה, עם חבר שלה,אשר הינו בגיר?

תשובה:

בעיקרון נערה בת ½ 15 הינה צעירה מכדי להתחתן . עפ"י חוק גיל הנישואין - 1950, נערה שרוצה להתחתן צריכה להיות לפחות בת 17. יש שני חריגים, אשר בהתקיימם ,בית המשפט לענייני משפחה ,מוסמך ורשאי לתת היתר לנערה מתחת לגיל 17 להינשא . החריג הראשון הוא, כאשר הנערה בת 16 ,ובית המשפט סבור, שקיימות נסיבות מיוחדות, שמצדיקות מתן היתר נישואין. החריג השני הוא, כאשר הנערה נכנסה להריון מהגבר, אשר איתו היא רוצה להתחתן.

שאלה:

האם יש גיל מינימלי לנישואין במדינת ישראל ? האם יש הבדל בין נער לנערה מבחינת גיל זה ?

תשובה:

כן ! יש להבחין בין הגיל המינימלי על פי הדין האישי של כל אדם לבין הדין הכללי. לדוגמא, על פי הדין העברי,  לא ניתן להשיא נער טרם הגיעו לגיל 13 או נערה טרם הגיעה לגיל 12. עם זאת, חוק גיל הנישואין - 1950 קובע כי אין להשיא מי שהוא בן פחות מ- 17 שנים ללא היתר מבית המשפט לענייני משפחה. החוק נוהג באופן שיוויוני וקובע  גיל מינימלי אחיד לנערים ולנערות לקבלת ההיתר. החוק מבחין בין שני מצבים: במצב בו אין הריון במסגרת הזוגית, אשר מבקשת להתמסד, שאז  החוק קובע כי בית המשפט רשאי להתיר נישואין אלה רק באם מלאו לבן הזוג 16 שנים. לעומת זאת,במצב אשר בו יש הריון ו/או נולד לבני הזוג המבקשים להינשא ילד, הרי שהמחוקק אינו קובע מגבלה כלשהי, ועלינו לשוב לקביעת הדין האישי של המבקש ,על מנת ללמוד האם הוא כשיר להינשא, אם לאו.

תשובה:
כן ולא! על פי חוק גיל נישואין – 1950, חתן מיועד צריך להיות בן 17 לפחות, אך נער שגילו צעיר מ – 17 יכול להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה כדי לקבל היתר להינשא, על מנת שנישואין לזוגתו יתאפשרו ויהיו חוקיים.

שאלה:

האם יש תוקף משפטי לטקס קידושין שנערך ע"י נער בן 17 כלפי נערה בת 15 ,כאשר ענד טבעת על אצבעה בנוכחות עדים?

תשובה:

כן ! לצורך הענין יש להבדיל בין המשפט האזרחי במדינת ישראל לבין הדין האישי של אלה שנישאו זה לזה. על פי הדין העברי, נערה כשרה להינשא לאחר שמלאו לה 12 שנים. ניתן לקדש אותה אף לפני כן, אך טקס נישואין שייערך לילדה יהודיה בטרם הגיעה לגיל 12, הינו חסר תוקף. עם זאת, המחוקק בחר להעלות את גיל הנישואין המינימלי ל- 17 שנים. אדם אשר מבקש להתחתן בטרם הגיעו לגיל זה חייב לבקש היתר מבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, יש לזכור ,שאם למשל נערה בת 15, שהיא כשרה להינשא ,על פי הדין הדתי האישי החל עליה, תעבור טקס נישואין, הרי שמבחינת הדין האישי שלה היא עשוייה להיחשב לנשואה. המחוקק ביקש להסדיר מצב זה בחוק גיל הנישואין - 1950, כאשר קבע שבמקרה בו מדובר בנישואין ללא היתר, אשר תופסים מבחינת הדין האישי של הצדדים, הרי שהנישואין בניגוד לחוק יהוו עילה להתרתם בדרך של גט, או בדרך של פירוק קשר הנישואין, או בדרך אחרת, הכל לפי הוראות החוק החל על ענייני המעמד האישי של הצדדים.

שאלה:

האם עשויה להיות לעובדת עשיית הכנות לחתונה השפעה חיובית על סיכויי קבלת בקשה למתן היתר נישואין?

תשובה:

לא! בחודש נובמבר 2002 בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הדגיש, כי הזמנת אולם, משלוח הזמנות והזמנה של שמלת כלולות, אין בהם כדי להשפיע על ההחלטה בעניין מתן היתר נישואין. ביהמ"ש דחה בקשה, שהוגשה ע"י נערה, שהיתה בתחילת החודש הרביעי להריונה, להינשא לחבר הילדות שלה, שהיה בן 19 שנים. הבקשה הוגשה חודש וחצי בלבד לפני יום הולדתה ה – 17 של הנערה, וזאת כדי להימנע מן "הבושה" הכרוכה בהופעה ביום חתונתה, כאשר היא בחודשי הריונה המתקדמים. ביהמ"ש דחה את הבקשה ופסק שבהתחשב בחוסר הבשלות של הנערה, ברקע המשפחתי של בני הזוג, ובלחץ שבו הנערה היתה נתונה, אין זה לטובתה להינשא בשלב מוקדם כל כך של חייה.

"כיום, הנערה טוענת כי היא חפצה להינשא, ואולם היא מצויה בלחץ כבד מנשוא. היא בהריון, אך מתביישת בכך. החבר שלה לוחץ עליה להינשא לו. אמה לוחצת כי תינשא, האורחים כבר הוזמנו, וכך גם האולם והשמלה. בסופו של דבר רק נימוק אחד עומד "לזכות" הבקשה, והוא האירוע שכבר תוכנן תחת לחץ ההריון שאמור להתגלות. עם כל הכבוד, נימוק זה איננו משרת את טובת הקטינה, ואיננו עומד בשום יחס לנימוקים כנגד מתן ההיתר", קבע בית המשפט.