נושאים אחרים - פשיטת רגל

שאלה:

האם אישה יכולה לקנות את חלקו של בעלה בבית המשפחה, במסגרת הליכי פשיטת רגל שמתנהלים נגדו?

תשובה:

כן! בהליכים בין בני זוג לשעבר, שהתנהלו בחודש אוגוסט 2002, בעניין חלוקת הרכוש המשותף שלהם, התאפשר לאישה לרכוש את חלקו של בעלה-לשעבר בדירתם המשותפת, שנרכשה במהלך נישואיהם, ונרשמה ע"ש שניהם, במסגרת הליכי פשיטת רגל שהתנהלו נגדו.

שאלה:

אני ואישתי ניהלנו חנות לממכר מכשירי כתיבה במשך שנים. בפועל העסק היה רשום על שמי. לפני כשנתיים החנות נסגרה, בעקבות חובות כבדים ובלתי נפרעים לספקים. בהמשך נכפו עלי הליכי פשיטת רגל, במסגרתם הוכרזתי פושט רגל. נישואי התפרקו גם הם, וכיום אני נמצא בהליכי גירושין. דירה שהיתה לנו עומדת להימכר במסגרת כינוס נכסים. אישתי אמורה לקבל מחצית מכספי המכירה, והנאמן בפשיטת הרגל שלי אמור לקבל , במקומי, את המחצית האחרת, לצורך פירעון חובותי. אינני מבין מדוע רק אני אמור לשאת בנטל החובות, בעוד שאישתי פטורה מכך. אין זה הגיוני ואין זה הוגן, שבפירות ההצלחה התחלקנו שנינו, אך את פרי הבאושים של הכישלון חייב "לאכול" רק אני. האם ניתן לשתף את אישתי בנטל חובות החנות ?

תשובה:

כן! עסק שהוקם במהלך נישואין מהווה רכוש משותף, בין אם נוהל ע"י שני בני הזוג ובין אם נוהל ע"י אחד מהם, בין אם העסק רשום על שם שני בני הזוג ובין אם רק על שם אחד מהם. הדיבור רכוש משותף, כולל בחובו הן את כל הזכויות הנובעות ממנו, ובכלל זה נכסים, ציוד , מלאי, מוניטין וכספים, והן את כל החובות, ובכלל זה חובות לבנקים, לרשויות ולספקים . אומנם בחוק יחסי ממון בין בני זוג – 1973 נקבע, כי אין להטיל על בן זוג אחריות לחובות של בן הזוג השני, במהלך הנישואין, אולם כאן יש לעשות הבחנה בין חוב אישי לחוב משותף או חוב שנועד למטרות משותפות. אם חובות נוצרו במסגרת ניהול של עסק משותף או עסק משפחתי, אזי יש מקום לדעה שחובות אלה הינם בבחינת "נכס שלילי" משותף, ובנסיבות אלה יש לשקול הגשת תביעה לאיזון חובות במסגרת איזון משאבים .

שאלה:

בעלי ברח מן הארץ והותיר אחריו חובות כבדים שנוצרו ע"י שותפו לעסקים ואשר להבטחת פרעונם הוא נתן ערבות אישית. כיום אנו נרדפים ע"י מספר בנקים וספקים . לטענת נציגי הנושים במידה והחוב לא ישולם , אזי יתכן שהם ייאלצו, לצורך גביית חובות , לתבוע מימוש ומכירה של בית המגורים שלנו ,אשר רשום על שם שנינו . האם אכן הנושים יכולים לגרום למכירת הבית?

תשובה:

נושים יכולים להגיש תביעה לביהמ"ש בענין חובות שיש לבעל עסק או לאדם פרטי כלפיהם, ובלבד שיש להם הוכחה לחוב הנ"ל בצורת שטר חוב או הסכם או כתב ערבות או שיעבוד וכיו"ב . עם קבלת פסק דין בתביעה הכספית, עשויים הנושים לפנות ללישכת ההוצאה לפועל, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, ולפעול בין היתר ,להוצאת צו עיקול על בית מגורים .לאחר מכן יכולים הנושים לפנות ללישכת ההוצאה לפועל בבקשה לממש את עיקול הבית ולהתמנות ככונסי נכסים לצורך מכירת הנכס. החוק כולל בתוכו הוראות שמגוננות על משפחות של חייבים, מלהיקלע למצב בו הן תישארנה ללא קורת גג. ראש ההוצאה לפועל לא יצווה על פינוי משפחה מדירת מגורים, אלא לאחר שנוכח שיש למשפחה הסדר חליפי למגורים.

בד בבד עם נקיטת הליכי הוצאה לפועל , ניתן גם לנקוט בהליכים שמיועדים להכריז על חייב כפושט רגל. הליכים אלה מתנהלים בביהמ"ש המחוזי.

שאלה:

אני מצוי בהליכי גירושין ובהליכי פשיטת רגל בעת ובעונה אחת. קריסת העסק שלי הפכה אותי לאדם רגזן ועצבני והשפיעה על הרס משפחתי. ילדי הקטנים ניתקו קשר איתי ואשתי "מדברת" איתי רק באמצעות עורכי דין. אשתי הגישה לביהמ"ש תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים שלנו, ניתנה החלטה בדבר פירוק השיתוף, והדירה עומדת למכירה. אשתי נעשתה "פושטת עור" לאחר שהגישה נגדי תביעת מזונות ילדים, ועתה היא דורשת יותר ממחצית הדירה, בשם זכותם של הילדים לדיור. הנאמן שהתמנה מטפל בי כ"פושט רגל" ומנסה "לשים יד" על חלקי בדירה ונדמה לי שעוד מעט אהיה "פושט יד". האם יש סיכוי שאני אקבל סכום כסף כלשהו מכספי מכירת הדירה, כדי להתחיל להשתקם?

תשובה:

לא! בהליך מכירה המבוצע במסגרת הליך של פירוק שיתוף, מקבלת האישה את קניינה, מחצית הדירה השייכת לה, והאיש מקבל את קניינו, המחצית השייכת לו. אולם, כאשר האיש מצוי בפשיטת רגל, הוא אמנם מקבל את מחצית הדירה השייכת לו, אך באמצעות הנאמן בפשיטת רגל, שמופקד על סילוק חובותיו לנושים, כך שבפועל לא יגיע לידיו כלום או רק סכום זעום. זאת ועוד, עפ"י הוראות חוק המקרקעין – 1969 רשאי ביהמ"ש, בעת פירוק השיתוף בדירה, לסטות מהעיקרון של חלוקה שוויונית ולהעניק להורה שמחזיק את הילדים חלק גדול יותר ממחצית תמורת מכירתה, תוך התחשבות בצורך של הילדים בקורת גג. יוצא, אפוא, שהאיש או הנאמן עשוי לקבל פחות מן המחצית השייכת לו, ועלול שלא לקבל כלום לידיו, כתוצאה מן המצב העגום אליו נקלע.

שאלה:

אבי עוסק במסחר סיטונאי. אני עובד איתו, למרות שהעסק הוא אך ורק בבעלותו. הוא נמצא בקשיים כלכליים. לקוחות רבים חייבים לו סכומי כסף נכבדים . הוא הציע שנקבל מהם שיקים דחויים ושיקים "פתוחים", דחויים וחתומים, כערובה לכך שהם ישלמו את חובותיהם, ושאני אקבל את השיקים למשמרת. האם העברת השיקים מאבי אלי תהיה בעלת תוקף בעתיד, אם אבי ייקלע לפשיטת רגל?

תשובה:

השאלה נוגעת לדין החל על עסקאות שנעשות, על העברות של זכויות, ועל מתנות שניתנות, ע"י אדם שמאוחר יותר מוכרז פושט רגל. דבר החקיקה הנוגע לעניין הוא פקודת פשיטת הרגל.

בית המשפט העליון דן בסוגיה של שיקים, שניתנים לשם הבטחת חוב, בתיק שדן בשני אחים שעסקו בהלוואות. אחד מהאחים הוכרז פושט רגל, לאחר שהוא ביקש בעצמו להיות מוכרז כפושט רגל . מספר חודשים לאחר מכן, האח האחר תבע את אחד מלקוחותיו של האח פושט הרגל, בגלל חוב שהוא חב, שלהבטחת פירעונו הוא נתן שלושה שיקים "פתוחים" (בלנקו). בית המשפט המחוזי קבע שהעברת השיקים בין האחים בטלה – ומכאן הערעור שהוגש ע"י האח שלא הוכרז כפושט רגל.

פקודת פשיטת הרגל מתייחסת להענקה של זכויות קיימות או עתידיות הנובעות מחוזה, כחריג לכלל, שלפיו ההענקה תבוטל אם נותן הזכויות מוכרז לאחר מכן כפושט רגל.

בדחותו את הערעור, בית המשפט העליון קבע, כי שני האחים ניהלו את העסק ביחד, וכי די בכך שהמערער ידע שאחיו היה נתון בקשיים כלכליים, כדי לשלול את קיומו של יסוד תום הלב. המערער לא הביא ראיות המוכיחות שהעברת השיקים נעשתה בתום לב, הטעים בית המשפט.

לסיכום, אדם אשר יודע על קשייו הכלכליים של אחר, ואשר מקבל מאותו אחר זכויות קיימות או עתידיות, לא יכול להסתמך על ההגנה של תום לב, אם מאוחר יותר נותן הזכויות מוכרז פושט רגל. העברת הזכויות לא תהיה תקפה, ותהיה ניתנת לביטול. לפיכך, בן שמקבל מאביו שיקים, שניתנו לאביו במהלך עסקיו , כערבות או כבטוחה לתשלום, לא יוכל, ככל הנראה, להסתמך על הגנת תום הלב, כדי למנוע את ביטול ההעברה. סביר להניח, שהוא לא יצליח להוכיח, שהוא לא ידע שאביו היה נתון בקשיים כלכליים, כיוון שהם קרובי משפחה ועובדים יחד.

שאלה:

נגד בעלי מתנהלים הליכי פשיטת רגל, אך הוא טרם הוכרז כפושט רגל. ואולם, לטענתו, אין הוא יכול להמשיך לשלם לי ולילדים את דמי המזונות שנקבעו לזכותנו בפסק דין וזאת משום שניתן נגדו צו כינוס נכסים. האם אני יכולה לקבל מזונות מעתה ואילך?

תשובה:

קרוב לוודאי. אדם ששקוע בחובות, אף אם טרם הוכרז פושט רגל, הרי שאם ניתן נגדו צו כינוס, במסגרת הליכי פשיטת רגל שמתנהלים נגדו על פי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] – 1980, אז לבית המשפט יש שיקול דעת להעניק לאישה ו/או לילדים סכום מסוים, במקום דמי מזונות שנפסקו, כפי שהוא רואה לנכון, מרכושו של החייב או מהכנסתו.

שאלה:

האם דמי מזונות אשר משולמים לילדים ,ונמסרים לידיה של אימם, אשר הוכרזה כפושטת רגל, עלולים להילקח ממנה ע"י הנושים שלה?

תשובה:

לא. מזונות ילדים לא ייפגעו כתוצאה מהליך של פשיטת רגל, אשר בו נתונה אימם, משום שהם מוגנים ע"י פקודת פשיטת הרגל.

שאלה:

יש ברשותי פסק דין של בית משפט, שלפיו בעלי חייב לשלם לי ולילדיי מזונות. ואולם, הוא מעולם לא שילם לנו את דמי המזונות. במסגרת הליכי פשיטת רגל, ניתן לאחרונה צו כינוס נגד בעלי. האם אני יכולה לתבוע את חוב המזונות, ואם כן, כיצד?

תשובה:

חוב מזונות שנוצר לפני שניתן צו כינוס, ניתן לתביעה על פי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] – 1980. חוב זה מקבל עדיפות מסוימת בין החובות אשר הינם בני התביעה. תביעה לתשלום חוב מזונות יש להגיש לנאמן בפשיטת הרגל.

שאלה:

האם לאישה, שיש ברשותה פסק דין נגד בעלה, אשר על פיו בעלה חייב לשלם לה מזונות, יש סיכוי לקבל את חוב המזונות שהצטבר לטובתה, אם בעלה הוכרז פושט רגל?

תשובה:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] – 1980 מכתיבה מנגנון, שמאפשר למשפחתו של פושט רגל לקבל ממנו מזונות קיימת אבחנה בין חוב מזונות שהתגבש לפני שניתן צו כינוס הנכסים, לבין חוב מזונות שהתגבש לאחר שניתן צו כינוס הנכסים. הפקודה קובעת, שחוב מזונות הנובע מפסק דין, ושהיה צריך להשתלם לפני שניתן צו הכינוס, הוא בר תביעה בפשיטת רגל. המצב שונה כאשר חוב המזונות מתייחס לסכומים שהגיעו לזוכה לאחר מתן צו הכינוס. בעקרון, חובות אלה נופלים מחוץ לגדר החובות שהם בני תביעה בפשיטת רגל. ואולם, הפקודה מעניקה לבית המשפט שיקול דעת, להקציב לבני משפחתו של פושט הרגל סכומי כסף שהוא רואה לנכון, במקום הסכומים שנקבעו בפסק הדין למזונות, מתוך רכושו של פושט הרגל או מתוך הכנסתו.

שאלה:

האם העובדה שניתן, כנגד אב לילדים, צו כינוס נכסים, במסגרת הליכי פשיטת רגל, עשויה להוות עילה טובה בתביעה להפחתת מזונות?

תשובה:

לא! על פי החלטה שניתנה ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב בחודש נובמבר 2002, כנראה שהליכי פשיטת רגל כשלעצמם, אינם מהווים טעם מספיק להקטנת מזונות, למרות שביהמ"ש קבע, שאב ששרוי במצב כזה יכול לפנות בבקשה לכונס הרשמי, שתינתן לו רשות להגיש תביעה.

"אין חשיבות לשאלה אם סכום החיוב הוא אותו הסכום הנקוב בהחלטה בעניין המזונות הזמניים, או שהוא מופחת לסכום אחר. בכל מקרה, ביהמ"ש הדן בעניין פשיטת הרגל, הוא זה שיקצוב סכום, בהתאם להכנסה ולרכוש של פושט הרגל. אם לפושט הרגל יש הכנסה מספקת או משכורת, כדי לשלם את הסכום שנפסק, אז אין טעם בהפחתת הסכום. אם לפושט רגל אין הכנסה מספקת או משכורת, כדי לשלם את הסכום שנפסק, אז ביהמ"ש יקבע סכום קטן יותר למזונות בכל מקרה", ביהמ"ש פסק.

שאלה:

האם ניתן לעכב תביעת מזונות, כתוצאה מכך שהאדם שנגדו היא הוגשה, נמצא בהליכי פשיטת רגל?

תשובה:

לא! כך נפסק ע"י בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא בשנת 2003. בית המשפט דחה טענתו של נתבע, שלפיה יש לעכב את הליכי תביעת המזונות המתנהלים נגדו, עד להכרעה בהליכי פשיטת הרגל המתנהלים נגדו. הנתבע לא הוכיח שהוא פושט רגל, ואף לא טען זאת בהזדמנות הראשונה, כפי שהיה עליו לעשות. בית המשפט פסק, כי גם אילו הוא היה עושה זאת, הליכי פשיטת רגל לא צריכים להוות גורם המעכב הליכי תביעת מזונות, ולא היה כל צורך לבקש מבית המשפט המחוזי הדן בהליכי פשיטת הרגל, רשות להמשיך בתביעת המזונות.

שאלה:

כיצד מנוהל עזבונו של נפטר, עם מתברר, שאין בו די, כדי לשלם את כל חובותיו ?

תשובה:

חוק הירושה – 1965 מחייב את מנהל העיזבון או את היורשים, אם אין מנהל עיזבון, להגיש בקשה למתן צו לניהול העיזבון על פי דיני פשיטת הרגל, אם מתברר , שאין בעיזבון די כדי לשלם את כל חובותיו של הנפטר.

שאלה:

האם עזבונו של אדם שהוכרז פושט רגל, יכול לדרוש לקבל בחזרה רכוש, שהמנוח העביר ליורשיו לפני מותו?

תשובה:

אם חייב הולך לעולמו בהיותו חדל-פירעון, וחלפו פחות מ – 10 שנים מאז שהוא נתן דירה שלו במתנה, יהיה על מקבל המתנה להחזירה לעיזבון, אם המנוח היה חדל פירעון כאשר הוא נתן את המתנה.

בית משפט בחיפה הורה בתיק שנדון בפניו, לעיזבון של פושט רגל שנפטר, לקבל בחזרה דירות, שהועברו לקרובי משפחתו של המנוח. באותו מקרה הוכח, שכאשר הדירות ניתנו במתנה, המנוח היה עדיין בחיים, אך הוא היה זקוק להן, כדי לפרוע את חובותיו. כמו כן הוכח, שהעברת הזכויות בדירות התרחשה בשלב מאוחר יותר. לפיכך, הדירות שניתנו במתנה לבתו של המנוח ולנכדו, הוחזרו לעיזבון והמתנות בוטלו. מתנות אלה לא נפלו לגדר החריגים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל, שהיו יכולים להכשיר אותן.

הפקודה קובעת את תקפותן או את בטלותן של מתנות, שניתנו ע"י החייב, על פי המועד שבו הוא הוכרז פושט רגל. מתנות "ישנות", שניתנו לפחות 10 שנים לפני הכרזת פשיטת הרגל, הן תקפות. מתנות שניתנו בשנתיים שלפני ההכרזה על פשיטת הרגל, מבוטלות. קיים תחום אפור בנוגע למתנות שניתנו בין 2 ל – 10 שנים לפני ההכרזה על פשיטת הרגל. מתנות אלה תהיינה תקפות, אם מקבל המתנה יוכיח, שנותן המתנה היה בר-פירעון מיד לאחר מתן המתנה, ושהזכויות בנכס הועברו על שמו של מקבל המתנה.

בית המשפט קבע, שכאשר חייב הולך לעולמו, ועיזבונו מנוהל על פי פקודת פשיטת הרגל, יהיה זה עדיין הגיוני ונכון להתחיל ליישם את הכללים האלה מן הזמן שבו המנוח הפך לחדל-פירעון בפועל. באותו מקרה, היה זה כאשר הוא נתן את המתנות.