שאלה:

האם בעל דין יכול להזמין עד מומחה מטעמו, אם בית המשפט לענייני משפחה כבר מינה מומחה מטעם בית המשפט?

תשובה:

חוק בית המשפט לענייני משפחה – 1995 קובע במפורש, שאם בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחה מטעם בית המשפט (למשל, עובד סוציאלי או פסיכולוג), בעלי הדין לא יהיו רשאים להזמין מומחים מטעמם, אלא אם כן בית המשפט יתיר להם במפורש לעשות כן.

שאלה:

האם קיימות הגבלות כלשהן על גביית עדויות מקרובי משפחה בתיקים של אלימות במשפחה?

תשובה:

לא. בהליכים על פי החוק למניעת אלימות במשפחה – 1991, ההגבלות הכלולות בפקודת הראיות, השוללות מקרובי משפחה מדרגה ראשונה את הכשרות להעיד נגד בן משפחתם, אינן חלות. לפיכך, בניגוד לתנאי פקודת הראיות, בתיקים של אלימות במשפחה, בן זוג כשר להעיד נגד בן זוגו, הורה כשר להעיד נגד ילדו, וילד כשר להעיד נגד הורהו.

שאלה:

הנישואין שלי מצויים במשבר חריף. אני שוקלת ברצינות להתגרש מבעלי, ואפילו להגיש תביעת להחזקת ילדים , תביעת מזונות ותביעה לשמירת זכויותיי הכספיות, בלי להגיש תביעת גירושין.

בעלי מאוד ערמומי. הוא עצמאי ומרוויח הרבה מאד כסף "מן הצד". הכנסתו האמיתית איננה מופיעה בתדפיסי הבנק שלו ובמסמכים רשמיים אחרים. אני חוששת, שזכויותיי הכלכליות, ייפגעו כיוון שלא אוכל להוכיח את הכנסתו של בעלי ואת היקף הכספים המצויים ברשותו.
האם חששי מוצדק?

תשובה:

ככלל, בית המשפט לענייני משפחה גמיש יותר מבתי משפט אחרים בכל מה שקשור לקבלת ראיות. חוק בית המשפט לענייני משפחה קובע, שאם לא נאמר אחרת בחוק, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לסטות מן ההוראות הנוגעות לראיות, הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי – 1984. החוק קובע, שבית המשפט לענייני משפחה רשאי "לנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק" הן בהליך והן בתוצאה. לפיכך, אם למשל, אישה מנסה להוכיח את הכנסתו של בעלה במסגרת תביעת מזונות שהיא מגישה נגדו, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לקבל ראיות, שעשויות להיות בלתי קבילות בהליכים בבתי משפט אחרים.

שאלה:

כיצד יכול ילד להרגיש בנוח להעיד, בהליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה ?

תשובה:

חוק בית המשפט לענייני משפחה - 1995 קובע במפורש, שקטין יכול להעיד ללא נוכחותו של איש (למשל, ביחידות בלשכת השופט), או בנוכחות אדם או אנשים, שבית המשפט מתיר להם במפורש להיות נוכחים בעת גביית עדותו של הילד. בית המשפט רשאי לקטוע את עדותו של הילד במהלכה, וכן להימנע מלשאול את הילד שאלות מסויימות, אם הוא סבור, שמתן העדות בשלמותה עלול לגרום נזק לילד.

שאלה:

איזה מסמכים ניתנים לאדם, שהמיר את דתו לעדה דתית מסויימת?

תשובה:

בהתאם לפקודת העדה הדתית (המרה), כאשר הממונה על המחוז שוכנע, שהתנאים הקבועים בפקודה התמלאו, הוא רשאי להנפיק תעודה בדבר המרת דתו של אדם. העתק מן התעודה יישלח לראשי שתי העדות הדתיות הנוגעות בדבר. התעודה קבילה כראיה בדבר המרת הדת.

שאלה:

מה מידת ההוכחה הדרושה בתביעה בתחום דיני משפחה?

תשובה:

דיני המשפחה הם ענף של הדין האזרחי, ובהתאם לכך, על תובע, המעוניין להוכיח את תביעתו בבית המשפט לענייני משפחה, להוכיחה על פי מאזן ההסתברויות, דהיינו, במידת וודאות של 51%.

שאלה:

האם בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לפסוק לטובת בעל דין, על סמך עדותו של עד אחד בלבד?

תשובה:

כן. העדות היחידה יכולה להיות עדותו של התובע או של הנתבע, אך על פי פקודת הראיות, אם בית המשפט מבסס את פסק דינו על עדותו של אחד מאלה, ואין סיוע לאותה עדות, עליו לנמק בפסק דינו או בהחלטתו, מדוע הוא החליט לעשות זאת.

שאלה:

אני מתגוררת בארה"ב עם שלושת בנותיי, זאת לאחר שנפרדתי מבעלי אשר ממשיך להתגורר בישראל. לאחרונה הגשתי תביעה בעניין רכושנו בבית המשפט לעינייני משפחה. יש לי חשש כי אם אגיע לישראל לדיון יעכב בעלי את יציאתי , ולא אוכל לחזור לארה"ב. האם ניתן לבצע את החקירה שלי באופן אחר, כתחליף לחובה שלי להתייצב ולהיחקר בביהמ"ש ?

תשובה:

ככלל ביהמ"ש מעדיף להתרשם מעדים, באופן בלתי אמצעי ובמיוחד כאשר מדובר בעד שהוא אחד מבעלי הדין, כלומר תובע או נתבע.
אולם קיימת אפשרות כי ביהמ"ש ישקול בחיוב את העתירה בדבר ביצוע חקירת עד בווידאו.
בבואו לבחון האם ניתן לחקור עד באמצעות ווידאו ולוותר על נוכחותו הפיזית בדיון , שוקל ביהמ"ש בין היתר את הטעם לאי ביצוע החקירה בארץ ואת תום ליבו של המבקש וכן את הרלוונטיות של העדות.

שאלה:

האם אפשרי הדבר, שאדם ,שמתגורר מחוץ לישראל, ומעורב בהליכים משפטיים, שמתנהלים בישראל, יערוך תצהיר בחו"ל, באם מתעורר בכך הצורך?

תשובה:

כן. על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, אדם שמעורב בהליכים משפטיים, בין אם כבעל דין ובין אם כעד מטעם אחד מבעלי הדין, רשאי למסור עדות בכתב בחו"ל. העדות יכולה להימסר בפני דיפלומט ישראלי בחו"ל או בפני קונסול ישראלי בחו"ל, או יכולה לקבל את אישורו של אחד מהם, לאחר נתינתה על פי דין המקום מתן העדות .

סודיות בנקאית של בעל דין

שאלה:

מה מידת הסודיות של חשבון בנק של בעל דין? האם ניתן לחייב בנק לחשוף פרטי חשבון בנק של לקוחו, אשר מעורב בהליכים משפטיים?

תשובה:

על פי פסק דין שניתן ע"י בית המשפט העליון, בנק פטור מלמסור מידע על פרטי חשבונות הבנק של לקוחו. ואולם, בית משפט יכול לצוות על בנק למסור מידע כאמור.

הלקוח של הבנק - הוא עצמו איננו פטור מלמסור מידע על מצבו הכספי. כאשר הלקוח של הבנק הינו צד להליכים משפטיים, הוא ייאלץ למסור מידע על חשבונותיו, אם הוא יידרש להציג ראיות בנושא.

שאלה:

האם ניתן להשתמש בתוצאות של בדיקת פוליגרף, כדי להכריע בתיק אזרחי?

תשובה:

בהליכים אזרחיים, צדדים יכולים להסכים להיבדק בפוליגרף (גלאי אמת) בעניין שבמחלוקת, ויכולים להסכים על כך שבית המשפט יכריע בסכסוך שביניהם, על פי תוצאות הבדיקה, שיתקבלו על ידו כראיה. ההסכמה חייבת להיות מפורשת – הן באשר לעצם עשיית הבדיקה, והן באשר להצגת התוצאות בפני בית המשפט. אם הצדדים מסכימים מראש, שהתיק יוכרע על סמך תוצאות הבדיקה, בית המשפט יהיה חייב לקבל את התוצאות כראיה, ויהיה חייב ליתן פסק דין על פיהן. אם הצדדים מסכימים על ביצוע בדיקת פוליגרף, אך אינם מסכימים על כך שתוצאות הבדיקה יכריעו בסכסוך שביניהם, לבית המשפט יש שיקול דעת, אם לקבל את תוצאות הבדיקה כראיה.

יש להדגיש, שלא ניתן לכפות על בעל דין לבצע בדיקת פוליגרף.

שאלה:

האם שיחות עם עובד סוציאלי הן תמיד חסויות?

תשובה:

על פי פקודת הראיות, עובד סוציאלי אינו חייב להעיד בבית המשפט בעניין הנוגע למטופל שלו, אשר בא לקבל את שירותיו כעובד סוציאלי על סמך ההנחה, שהדברים שאותם הוא יאמר לו, יישארו חסויים. המטופל הוא בעל החסיון, והוא היחיד שיכול לוותר עליו. העובד הסוציאלי הוא הנהנה מן החסיון. עובדיו של העובד הסוציאלי אינם נהנים מן החסיון.

כאשר עובד סוציאלי ממונה ע"י בית המשפט, כדי לבחון מצב משפחתי מסויים ולדווח עליו, המצב שונה. העובד הסוציאלי ממונה ע"י בית המשפט, במיוחד כדי לדווח על היחסים בין בני המשפחה, וכדי להמליץ לבית המשפט למשל, בנושא משמורת ובנושא הסדרי ראיה. לפיכך, יחסים אלה אינם היחסים המתוארים לעיל בין עובד סוציאלי לבין מטופל, אלא הם יחסים בין בית משפט לבין מומחה, הממונה על ידו.

שאלה:

אני מתגונן בפני תביעה להגדלת מזונות ילדים, שהוגשה נגדי בבית משפט לענייני משפחה בישראל. אני מתגורר בחו"ל. כתוצאה מבעיות לב, נאלצתי להפסיק לעבוד באופן זמני, וכעת אני יכול לעבוד חצי משרה בלבד. יש ברשותי מסמכים ותעודות על כך מבית החולים ומהרופא שלי. האם ניתן לעשות שימוש בראיות אלה בבית משפט בישראל?

תשובה:

על פי פקודת הראיות, בית משפט ישראלי יכול לקבל כקבילות, תעודה רפואית וחוות דעת רפואית של מומחה, שנכתבו בחו"ל, בתנאי שהן מלוות באישור הולם של דיפלומט ישראלי בחו"ל או של קונסול ישראלי בחו"ל. על האישור להעיד על המקוריות של החתימה ועל כך שנותן התעודה/חוות הדעת כפוף להליכים פליליים על פי דין המקום, אם הוא משקר.

שאלה:

אשתי הצליחה לשכנע את בית המשפט לענייני משפחה להוציא צו, האוסר עלי להיכנס לבית המשפחה, בטענה שאני נוהג כלפיה באלימות פיזית. היא שיקרה. היא העלילה עלי עלילת שווא. עתה אני חושש, שיינקטו נגדי הליכים פליליים, בגלל תקיפתה כביכול. אני מעוניין , ששנינו ניבדק בפוליגרף, כדי שבית המשפט יוכל להיווכח מי מאתנו דובר אמת. האם הדבר אפשרי?

תשובה:

צדדים לסכסוך אזרחי יכולים, בעקרון, להסכים להיבדק בפוליגרף (גלאי אמת) בעניין מסויים, ויכולים להסכים שבית המשפט יכריע בסכסוך שביניהם, על פי תוצאות הבדיקה, אולם בהליכים פליליים המצב שונה. בפסק הדין בפרשת חמו, שנדונה בשנות השמונים, בית המשפט העליון פסק, שתוצאות של בדיקת פוליגרף ותגובת הנאשם להצעה בדבר בדיקת פוליגרף, שהועלתה במהלך חקירתו במשטרה, אינן יכולות להתקבל כראיה בהליכים פליליים שמתנהלים נגדו. לעומת זאת, בית המשפט העליון פסק בשלב מאוחר יותר, שסירוב של אדם להיבדק בפוליגרף, או הצעה של אדם להיבדק בפוליגרף, יכולים לשמש כראיה בהליכים הנוגעים למעצר ולשחרור בערובה.

שאלה:

ביקרתי אצל הרופא שלי מספר פעמים בשנה האחרונה, בגלל שסבלתי מנדודי שינה שנגרמו לי בעיקר כתוצאה מהמשבר בנישואי. באחד מהמקרים הוא נתן לי מרשם לשימוש בכדורי שינה, ובמקרה אחר הוא נתן לי מרשם לשימוש בסמי הרגעה. נטלתי את התרופות יומיים בלבד. בינתיים עזבתי את בעלי, והגשתי נגדו תביעת משמורת על הילדים ותביעת מזונות עבורי ועבור הילדים. בעלי איים עלי שלעולם לא אקבל חזקה על הילדים, כיוון שאינני כשירה להיות אם, בגלל שאני, כביכול תלויה בכדורי שינה ובסמי הרגעה. בעלי אומר, שהוא יזמין את הרופא שלי למתן עדות, ויוכיח שאינני יציבה בנפשי. האם ההתייעצויות שלי עם הרופא שלי, חסויות?

תשובה:

על פי פקודת הראיות, רופא אינו חייב למסור עדות בבית משפט אודות מטופל, כאשר המידע בעניינו של המטופל נמסר לרופא ע"י המטופל, מתוך אמון, שהרופא ישמור אותו בסוד. ואולם, עצם העובדה שאדם ביקר אצל רופא, ומחיר הטיפול, אינם מהווים מידע חסוי, אם מדובר בנתונים רלבנטיים. האדם השולט בגילוי המידע הרפואי או בהסתרתו, הוא המטופל, ובמקרים מסויימים עשוי להיות עדיף לו להורות לרופא לגלות את המידע הרפואי, כמו במקרה , שבו לא נרשמו לאישה תרופות באופן סדיר, וזאת כדי להפריך באמצעות עדות הרופא את טענות הבעל, בעניין מצבה הנפשי.

בית המשפט יכול להורות לרופא לגלות את המידע, כאשר הצורך בגילוי האמת עולה על הצורך בחסיון.

שאלה:

אני נפגשת עם פסיכולוג בתקופה האחרונה. אני משוכנעת שנישואי עם בעלי הגיעו לקיצם, והחלטתי להגיש נגדו תביעת גירושין. בעלי איננו מעוניין להתגרש ממני והוא מפעיל עלי לחצים. אני חוששת, שהוא ינסה להכריח את הפסיכולוג שלי להעיד, בנסיון להביך אותי. האם השיחות האינטימיות שלי עם הפסיכולוג שלי עלולות להיחשף בבית המשפט?

תשובה:

לא. על פי פקודת הראיות, פסיכולוג אינו חייב למסור ראיות בבית המשפט, בנוגע לאדם שנזקק לשירותיו המקצועיים, כאשר היתה הבנה בין הפסיכולוג לבין המטופל, שהדברים שהמטופל אומר לפסיכולוג, יישמרו ע"י הפסיכולוג בסוד. המטופל הוא בעל החסיון, ורק המטופל זכאי לוותר על החסיון. הפסיכולוג הוא הנהנה מן החסיון.

אולם יש לציין, כי כאשר בית המשפט ממנה פסיכולוג, כדי שהפסיכולוג יערוך חוות דעת בנוגע לבני משפחה מסויימת, למשל, בנוגע למסוגלות ההורית של כל אחד מן ההורים, אזי מידע שמגיע לידיעת הפסיכולוג בתוקף המינוי והתפקיד שקיבל מביהמ"ש איננו אמור להיות חסוי. המטרה היא, שהמומחה הממונה ייתן את הערכותיו ואת המלצותיו בנושאים כמו משמורת והסדרי ראיה. היחסים בין הפסיכולוג לבין האנשים הנבדקים על ידו, שונים מן היחסים המתוארים לעיל בין פסיכולוג לבין מטופל במסגרת פרטים, כיוון שיחסים אלה מתנהלים בין בית משפט לבין מומחה שהתמנה על ידו.

שאלה:

לאיזה סוג של פעולות משפטיות חייב אדם, שתהא לו ראיה בכתב, כדי להוכיח את תביעתו?

תשובה:

על פי חוק הפרוצדורה האזרחית העותומני – אחד מהשרידים המשפטיים של הדין
התורכי – הפעולות המשפטיות הבאות חייבות להיות מוכחות באמצעות ראיה בכתב: התחייבויות, הסכמים, שותפויות, מחירים שנקבעו לביצוע עבודה מסויימת והלוואות.

כך הדבר ,כאשר קיים נוהג מקובל, לפרט את הפעולות המשפטיות האלה בכתב.

קיימים חריגים, המנויים בחוק. החריגים הם:
 

1. הליכים שבין בעל לאישה, אחים ואחיות, ילדים והוריהם ובני משפחה.
2. כאשר נסיבות חריגות, שלא היו בשליטתם של הצדדים, מנעו עשיית הסכם בכתב. 
3. כאשר נעשה הסכם בכתב אך ההסכם אבד – והאובדן לא היה באשמתו של החייב. 
4. כאשר פעולה המשפטית בוצעה במקום, שבו אף אחד לא ידע קרוא וכתוב.

על פי ההלכה הפסוקה, ניתן למלא את דרישת הכתב גם ע"י הצגת מסמך, שיש בו רק "ראשית ראיה" להוכחת הפעולה המשפטית, ואין מניעה להשלים את ההוכחה בעדות  בעל פה.

שאלה:

אם אדם שוכר שירותיו של עורך דין לטיפול בענייני המשפחה, האם שיחותיהם חסויות, או שניתן לגרום לעורך הדין לחשוף את תוכן השיחות בבית המשפט?

תשובה:

על פי פקודת הראיות, עורך דין אינו חייב למסור ראיות בבית משפט, בנוגע לדברים שנאמרו לו ע"י לקוחו, או בנוגע למסמכים שנמסרו לו ע"י לקוחו, ואשר קשורים לשירות המקצועי שהוא מספק. למרות שעורך הדין הוא הנהנה מן החסיון, הלקוח הוא אשר רשאי להחליט לוותר עליו ולהתיר לעורך דינו לגלות מידע.

קיימים גבולות לחסיון שבין עורך דין לבין לקוחו. לדוגמא, פרטים טכניים בנוגע לייצוג של לקוח, אינם כלולים בחסיון. עורך הדין יכול לחשוף את זהות הלקוח שלו, את סוג השירות שעליו הוסכם, ואת שכר הטרחה שעליו הוסכם. יתר על כן, כאשר לקוח ניצב בפני הליכי פשיטת רגל, הוא עשוי להצטוות ע"י בית המשפט לוותר על החסיון שלו, ולהתיר לעורך דינו להשיב על שאלות.

קיימים גם יוצאים מן הכלל, שבהם מידע שנמסר לעורך הדין איננו חסוי, למשל, כאשר לקוח מוסר לעורך דינו מידע על כוונתו לבצע פשע.

שאלה:

בעלי ואני קתולים רומים, למרות שהדת שלנו מתנגדת לגירושין, לא היתה לי ברירה אלא לנסות להגיש תביעה לביטול נישואי לבעלי, באמצעות מערכת בתי הדין הדתיים שלנו, בגלל התנהגותו האלימה של בעלי. במהלך וידוי, סיפרתי לכומר שלי פרטים מאוד אינטימיים על חיי הנישואין שלי. בעלי איננו מעוניין להתגרש ממני, והוא יודע, שאני נוהגת להתוודות באופן קבוע. כדי ללחוץ עלי למשוך את התביעה שהגשתי, הוא איים להזמין את הכומר שלי למתן עדות בבית המשפט כדי שייחשפו עניינים ופרטים שמסרתי לכומר במהלך שיחות הוידוי. האם הכומר שלי יחוייב למסור מידע אודותיי, אם הוא יוזמן לבית המשפט?

תשובה:

לא. על פי פקודת הראיות, כהן דת, כמו כומר או רב, אשר על פי דתו ואמונתו הוא מנוע מלגלות מידע, שנמסר לו בסוד, אינו חייב למסור עדות על דבר אשר נאמר לו במהלך וידוי. כהן הדת הוא בעל החסיון והוא גם הנהנה מן החסיון. רק כהן הדת יכול להחליט, אם לגלות את הדברים, שנאמרו לו במהלך הוידוי. בכך שונה הדבר מחסיון של עורכי דין, של פסיכולוגים ושל עובדים סוציאליים, אשר לקוחותיהם/מטופליהם יכולים להורות להם לגלות מידע, שנמסר להם בסוד. החסיון הינו מוחלט, ובית משפט אינו יכול לצוות על כומר או על רב לגלות מידע, שנמסר לו בסוד.

שאלה:

אני חושדת שבעלי מנסה להשמיד או להסתיר מסמכים, הנוגעים לענייני הרכוש שלנו. מסמכים אלה חיוניים להליכים משפטיים בענייני רכוש, שפתחתי נגדו בבית המשפט לענייני משפחה. איזה פעולות משפטיות אני יכולה לנקוט, כדי להשיג את המסמכים האלה?

תשובה:

שאלה:

כיצד בית משפט ישראלי, הדן בתיק עיזבון, יתייחס לחוות דעת של גרפולוג, המוגשת לו כעדות של מומחה?

תשובה:

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב התייחס לגרפולוגיה בתיק עיזבון שנדון בחודש דצמבר 2002. באותו מקרה, בית המשפט דחה מסקנות שהוסקו בחוות דעת של גרפולוג, בעניין המצב השכלי ובעניין הכשרות המשפטית של המצווה, בעת שהיא עשתה את הצוואה, שלגביה הוגשה התנגדות.
בית המשפט פסק: "עם כל הכבוד, את הטענה שהמנוחה לא ידעה להבחין בטיבה של צוואה יש להוכיח (לבד מראיות ישירות) באמצעות מומחה רפואי , ולא באמצעות גרפולוג".

אמנם קיים ענף בגרפולוגיה, שעניינו הסקת מסקנות לגבי אופיו ותכונותיו האישיות של הכותב כמו גם מסקנות לגבי מצבו הנפשי והרפואי בעת כתיבת המסמך נשוא הבדיקה. יחד עם זאת הפסיקה בישראל לא התייחסה עד כה לענף זה ובוודאי לא קיבלה כראייה חוות דעת מן הענף הזה.

שאלה:

לאחרונה גיליתי כי אחי, שנפטר לפני זמן מה בגיל 70, לא הותיר לי דבר בצוואתו, למרות שאני הייתי קרוב המשפחה היחיד שלו עפ"י קשר דם. הוא הותיר את כל רכושו לקרוב של אישתו המנוחה והוא הגיש בקשה לצו קיום צוואה. מאז נפטרה אישתו עלה בידי לבקר את הנפטר רק מספר פעמים בשנה, בגלל המרחק הרב ובגלל מחלת הפרקים ממנה אני סובל. בפעמים האחרונות שביקרתי אותו אחי נראה מבולבל מאוד. יש לי חשש שהוא היה חולה במחלת אלצהיימר, וכי הוא לא הבין מה הוא עושה כאשר חתם על צוואתו לפני מספר חודשים. האם בית משפט יתייחס להתרשמות שלי באם אתנגד לבקשה לצו קיום צוואה ?

תשובה:

המבחן הקובע לגבי תוקפה המשפטי של צוואה, הוא יכולתו השיכלית של המצווה, בשעה שערך את הצוואה. עדות בענין יכולתו של המצווה בזמנים אחרים תהיה פחות רלוונטית ובעלת משקל נמוך . עדות שתינתן על ידי יורש פוטנציאלי או נהנה שמגלה כי לא נכלל בצוואה, במיוחד כאשר לא ביקר את המצווה לעיתים קרובות עשויה להתקבל, אך תהיה בעלת משקל נמוך, במיוחד כאשר מעורבת טענה למחלת אלצהיימר.
ניתן למצוא התייחסות לנקודה זו, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שניתן בשנת 2002. במקרה הנ"ל בניו של הנפטר, מנישואיו הראשונים, ערערו על צו קיום צוואה, כאשר גילו כי אביהם לא הותיר להם דבר בצוואתו. הם טענו כי אביהם סבל ממחלת האלצהיימר ושלכן היה חסר כושר לערוך את צוואתו. המערערים כמעט שלא קיימו קשר עם הנפטר במשך 50 שנה, ואחד מהם אף טען כי הנפטר לא זיהה אותו כאשר ביקר אותו כשנתיים לפני שהלך לעולמו, ולאחר שאובחן כסובל ממחלת אלצהיימר. בית המשפט המחוזי תמך בעמדת בית המשפט לענייני משפחה אשר קבע כי יש לתת משקל מועט לעדות זאת . מה שקובע, לפי גישת בית המשפט, הוא מצבו השכלי של המצווה בעת עריכת הצוואה. קשר מזדמן, כאשר בין כל מפגש עובר זמן ניכר ואשר בין המפגשים לא היה קשר כלשהו לא מאפשר מתן משקל רב לעדות.

שאלה:

כיצד בתי המשפט מתייחסים אל חוסר עקביות בעדויות?

תשובה:

כאשר עדותו של עד מלאה בסתירות, תהיה לכך השפעה שלילית על מהימנותו.

שאלה:

נולדתי לאבי מנישואיו השניים. לאבי יש עוד שני בנים מנישואיו הראשונים. אבי הינו אדם מבוגר ומבקש לערוך צוואה, אך אני פוחדת שהאחים החורגים שלי ינסו לפסול אותה לאחר מותו. האם עורך הדין אשר יערוך את הצוואה יוכל להעיד בעניין במידת צורך ?

תשובה:

כן! המבחן הקובע הוא כושרו השכלי של המצווה בשעת עריכת הצוואה. כאשר המצווה סובל לדוגמא ממחלת אלצהיימר, אשר מתאפיינת בשלביה הראשונים, בכך שלעיתים החולה נמצא בכושר שכלי מלא, ולעיתים הוא נמצא במצב של העדר כושר. באם אין עדות רפואית לגבי מצבו השיכלי של המצווה בתקופה שקדמה למועד עריכת הצוואה, אזי עדותו של עורך הדין בפניו נעשתה הצוואה עשויה להיות בעלת חשיבות גדולה.
ביוני 2002 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שסירבה לבטל צו קיום צוואה שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה, בנוגע לצוואתו של אדם שסבל ממחלת אלצהיימר. בית המשפט העדיף את עדותו של הנוטריון בפניו ערך המצווה את צוואתו על פני עדויות אחרות. עדותו של הנוטריון אישרה שהמצווה היה בעל יכולת שיכלית תקינה בשעת עריכת הצוואה. ביהמ"ש המחוזי ציטט את פסק הדין שניתן בפרשת שוורץ בו קבע ביהמ"ש העליון, כי באם נחה דעתו של בית המשפט היושב כערכאה ראשונה מעדותו של הנוטריון, כי המצווה היה בעל הכושר השיכלי לערוך צוואה, אזי רשאי בית המשפט להעדיף עדות זאת על פני כל עדות אמינה אחרת .

שאלה:

עדים מרכזיים ומהותיים לתביעתי מסרבים להגיע לארץ לחקירה נגדית עקב המצב הביטחוני השורר בארץ . אין באפשרותי להכריח אותם להגיע לארץ כדי להעיד. האם ניתן לשמוע את העדויות ולערוך חקירה נגדית באמצעות וידאו, בדרך של הקלטת ועידה ?

תשובה:

כן! בית המשפט העליון קבע, כי האמצעים הטכניים הקיימים כיום מאפשרים הקלטת והשמעת עדות באמצעות וידאו ואמצעים אלקטרוניים אחרים, שיוכלו לתת תמונה, פחות או יותר ברורה, על מהימנותו של עד, שחקירתו בחקירה שכנגד הוקלטה .

שאלה:

בעלי גר בנפרד ממני זה מספר שנים בחוץ לארץ, שם הוא עובד בחברה גדולה, ואני רוצה להתגרש ממנו. אני יודעת שיש לו כספים ופקדונות בבנקים בחוץ לארץ, ואני חוששת שהוא יבריח אותם. עורך הדין שלי הסביר לי, שעל מנת להבטיח את זכויותי בכספים שמוחזקים ע"י בעלי בחוץ לארץ, עלי לבקש מבית המשפט צו מניעה ששמו "צו מרווה". מהו צו זה ומה אצטרך להוכיח לבית המשפט כדי לקבלו ?

תשובה:

צו מרווה הוא צו מניעה זמני ואישי, אשר מקורו מפרשת מרווה במשפט האנגלי. צו מרווה הוא צו שמורה לאדם מסויים שלא להעביר ו/או להוציא את הנכסים המפורטים בצו משליטתו. היתרון של הצו הוא בכך שהצו טוב גם לגבי רכוש אשר נמצא מחוץ לגבולות ישראל. בפרשת אוקון קבע בית המשפט, כי אותם עקרונות החלים על עיקול זמני המוטל מכח תקנות סדר הדין האזרחי - 1984, יחולו על צו מרווה. גישה זאת גובשה באוגוסט 2001 שעה שתקנות סדר הדין האזרחי תוקנו ונוספה תקנה לפרק הסעדים הזמניים, הדנה בהגבלת שימוש בנכס. לפיכך, נראה כי הדרישה הראייתית למתן צו מרווה תהיה דומה לזאת הנדרשת בסעדים זמניים אחרים, דהיינו, על הצד המבקש מתן צו מרווה לשכנע את בית המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, שקיימת עילה לכאורה. בפרשה אשר התנהלה בקיץ 2002 בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נתן בית המשפט צו מרווה, כאשר אישה שבעלה חי בחוץ לארץ הראתה, כי הוא החל במשיכת כספים מחשבונות בנק שהיו לו שם, ושיכנעה את בית המשפט כי יש בסיס לתביעתה

שאלה:

בעלי הגיש נגדי תביעת גירושין בבית הדין הרבני. בדיון שהתקיים בבית הדין, בעלי הגיש נגדי ראיה, שהושגה באמצעות האזנת סתר שבוצעה ע"י המשטרה, במסגרת חקירה פלילית שהתנהלה נגדי. מראיה זו עלה, לכאורה, כי אני מתרועעת עם גבר זר. לנוכח ראיה זו, ובלי לקבוע את קבילותה ואת משקלה בהתאם לחוק האזנות סתר, בית הדין חייב אותי בגט. האם הוא היה מוסמך לעשות זאת?

תשובה:

שאלה:

הגשתי נגד אשתי תביעת גירושין, לאחר שתפסתי אותה מתרועעת עם גבר אחר. אשתי מסרבת להתגרש ממני. אני רוצה להוכיח בבית הדין הרבני, כי אשתי אכן בוגדת בי, ואני סבור, שבשיחת טלפון איתה אני אצליח "להוציא ממנה" הודאה בכך שהיא אכן מנהלת קשר רומנטי עם גבר אחר. האם הדין מתיר לי להקליט, באמצעות מכשיר הקלטה, את שיחת הטלפון שתתנהל ביני לבינה?

תשובה:

כן! על פי חוק האזנת סתר – 1979, מותר לאדם להקליט, באמצעות מכשיר הקלטה, שיחה שמתנהלת בינו לבין רעהו, גם אם רעהו איננו מודע לכך שהשיחה איתו מוקלטת. לעומת זאת, אם למשל בעל רוצה להקליט שיחה, שמתנהלת בין אשתו לבין המאהב שלה, כאשר הוא עצמו לא נוטל חלק באותה שיחה, וכאשר אשתו ו/או המאהב שלה לא נתנו לו את הסכמתם להקלטת השיחה, הוא אינו רשאי לעשות זאת.

שאלה:

מהם הקריטריונים הטכניים, שנבחנים ע"י ביהמ"ש, לפני שהוא מקבל כראיה, הקלטה שמובאת לפניו?

תשובה:

לפני שבית המשפט מקבל כראיה, הקלטה שמובאת לפניו, עליו לבדוק האם ההקלטה משקפת נאמנה את האירוע. המכשיר המקליט הוא הרי אמצעי טכני, שקולט את המקור שהשמיע את הקול, ועל כן דרושים כללים, שבוחנים האם האמצעי הטכני אכן מביא את הדברים כהווייתם. בפסיקה נקבעו ששה מבחני משנה מצטברים, לקבילות הקלטה מבחינה טכנית:

1.  תקינות מכשיר ההקלטה, ופעולתו התקינה במהלך ההקלטה, באופן שמאפשר קליטת הדברים שנאמרו;
2. מבצע ההקלטה מיומן;
3. ההקלטה נכונה ומהימנה;
4. לא נעשו שינויים בסרט ההקלטה, בצורת הוספות או השמטות;
5. ניתן לזהות בבירור את קולות הדוברים;
6. הדברים שנאמרו בשיחה שהוקלטה נמסרו מרצונו הטוב של הדובר, ללא כפיה וללא פיתוי.

שאלה:

מה הסיכויים לכך, שבגלל סיבות ביטחוניות, תינתן לאדם רשות להעיד בחו"ל, לצורך הליכים משפטיים שמתנהלים בישראל?

תשובה:

שאלה:

האם ניתן לזכות בתיק אזרחי על סמך עדות יחידה?

תשובה:

כן ! על פי פקודת הראיות – 1970, בית משפט יכול לפסוק במשפט על סמך עדות יחידה, בתנאי שהוא ינמק מדוע הוא עושה זאת. עניין זה הודגש בפסק דין שניתן ע"י בית משפט השלום בתל אביב, בחודש אוקטובר 2002, כאשר הוא דחה תביעה לפינוי משפחה של פולשים, שעיבדו אדמות מדינה באופן מתמשך מאז שנות השלושים. הגנת המשפחה התמקדה בעדות שניתנה ע"י הנתבע, בעניין המועד שבו אביו המנוח תפס חזקה במקרקעין והחל לעבד אותם. בית המשפט פסק שהוא לא מצא חוסר עקביות בעדות, ושלא הובאה כל ראיה לסתור אותה. בהתאם לכך, בית המשפט גיבש את הבסיס של קבלת ההחלטות שלו ושל פסק הדין, ופסק שהמדינה התעכבה זמן רב מדי בנקיטת ההליכים המשפטיים, וכי למשפחה היתה הגנה טובה.

שאלה:

האם בית המשפט חייב תמיד לפרש ראיות כפשוטן, כלומר, לפרש אותן בהתאם למשמעות המילולית המדויקת שלהן?

תשובה:

לא תמיד! בספרו "פרשנות במשפט", שופט בית המשפט העליון אהרון ברק, כתב כי בתי משפט יכולים לפרש או לשנות את הנוסח של חוק, חוזה, צוואה וכו', כדי למנוע אבסורד.

במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בחודש דצמבר 2002, בית המשפט יישם את "כלל האבסורדיות" הנ"ל, בהפעילו את שיקול הדעת שלו על פי חוק הירושה - 1965, בנוגע לפרשנות של צוואה. המצווה הוריש לתובע בצוואתו זכויות ברכוש שלו. התובע עבר ניתוח לשינוי מין מגבר לאישה, ושינה את שמו הפרטי מ"נאג'י" ל"נאדיה". הצוואה התייחסה ל"נאג'י". הראיות שהובאו שכנעו את בית המשפט, שהמצווה לא היה בקשר עם התובע במהלך 14 השנים שקדמו לפטירתו, ושהמצווה לא ידע על שינוי המין של התובע כאשר הוא עשה את צוואתו. פרשנות מילולית של הצוואה, תהיה בבחינת אבסורד, פסק בית המשפט, והורה על תיקון מילותיה של הצוואה, באופן שהיא תתייחס אל התובע בשמו החדש, כדי שהתובע יהיה זכאי לרשת על פי הצוואה.

שאלה:

האם עד שנמצא בחו"ל, בתיק שנדון בבית משפט בישראל, יכול לקבל רשות להעיד בלי להגיע פיזית לישראל, בגלל המצב הביטחוני המעורער במדינה ?

שובה:

כן! בחודש פברואר 2003 בית המשפט העליון אישר החלטה שניתנה ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב, להתיר לעובד של בנק גרמני להעיד בחו"ל באמצעות ועידת וידאו, ודחה בכך בקשת רשות לערער שהוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי נתן צו זמני נגד עיזבונו של מנוח, נגד אלמנתו ונגד יורשיו, כדי למנוע כל פעולה משפטית בנכסיו של המנוח, עד שישולם חוב לבנק. הוא נתן את הצו הזמני על סמך תצהיר של עובד הבנק, עד לדיון. אשתו של המנוח ביקשה לחקור את עובד הבנק בחקירה נגדית על תצהירו, אך הבנק טען שנציגיו לא יוכלו להיות נוכחים בדיון, בשל המצב הביטחוני בישראל, וביקש מבית המשפט שהחקירה הנגדית תתבצע באמצעות ועידת וידאו, או בקונסוליה הישראלית בברלין. בית המשפט הורה על כך שהחקירה הנגדית תתבצע באמצעות ועידת וידאו, ואשתו של המנוח הגישה בקשת רשות לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, אך בקשתה נדחתה.

לא היתה הצדקה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, פסק בית המשפט העליון, בהתחשב במצב הביטחוני המעורער בישראל, בהתחשב בהנחיות שהוצאו ע"י הממשל בגרמניה וע"י הבנק בעקבות המצב הביטחוני בישראל, ובהתחשב בכך שההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות לבית המשפט להתרשם התרשמות ישירה מן העדות, ובכך מבטיחות כי לא תיפגענה זכויותיה של האלמנה.

שאלה:

האם צד המתנגד למתן צו קיום צוואה, בטענה שהמצווה איבד את כשרותו המשפטית בעקבות טיפול תרופתי במחלה סופנית, רשאי להציג ראיות חדשות לאחר תחילת שלב ההוכחות במשפט?

תשובה:

ככלל, התשובה שלילית, אלא אם כן ביהמ"ש סבור שהמידע החדש עשוי לתרום באופן משמעותי להשלמת התמונה העובדתית וגילוי האמת, ביחס למצבו הנפשי והגופני של המצווה, ומכאן גם מצביע על כשרותו המשפטית בזמן עריכת הצוואה.
כך הוחלט בפסק דין מדצמבר 2002, בעניין עיזבון הדוגמנית המנוחה תמי בן עמי. שם ביהמ"ש התיר הגשת ראיות נוספות, בנוגע למחלוקת סביב מינון המורפיום שקיבלה המנוחה, בזמן עריכת הצוואה. ביהמ"ש הדגיש כי בשלב זה טרם סיים לשמוע את מכלול חומר הראיות.
המשיב שהתנגד לקיום הצוואה השנייה של המנוחה, היה בנה הקטין שיוצג בידי אביו. האב, רופא במקצועו, טען שבזמן עריכת הצוואה השנייה ומספר ימים קודם לכן, היה מצבה הגופני והנפשי של תמי בכי רע, היא נזקקה לזריקות וטבליות מורפיום מדי שעה כדי להקל על כאביה, וכי חמרים אלה השפיעו באופן חמור על ערנות המטופל, ופוגעים בצורה קשה ביכולת הזיכרון.

שאלה

ברצוני לגרום להכרה בפסק חוץ (אשר ניתן ע"י בימ"ש בחו"ל) בישראל. מה עלי לעשות כדי להשיג בביהמ"ש בישראל, מטרה זו, מלבד עותקים מקוריים ומאושרים של פסק החוץ? האם נדרשות ראיות נוספות לתמיכה בבקשתי?

תשובה

ראשית נדרשת חוות דעת משפטית של מומחה לדין הזר בתחום הרלוונטי אשר תוגש בצורת תצהיר. חוות הדעת הנ"ל תתייחס לחקיקה, לתקנות, ולפסיקה, במדינה אשר ניתן בה פסק הדין, אשר מעוניינים כי בימ"ש יכיר בו ויאכוף אותו. מטרת התצהיר התומך היא להוכיח כי החוק/ההליך הזר עומד בתנאים הנקובים בחוק אכיפת פסקי חוץ (1958), להכרה בפסקי דין זרים. החוק הנ"ל קובע כי על פסק הדין להיות פסק דין שניתן במדינה שלפי דיניה, בית המשפט היה מוסמך ליתן אותו. כמו כן, עליו להיות פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, וכי הוא ניתן לאכיפה בחו"ל.

שאלה

עלי להגיש חוות דעת של מומחה בחו"ל בתחום דיני משפחה, במסגרת הליכים משפטיים אשר אני מנהל כאן בישראל. האם אני נדרש לאשר אותה?

תשובה

כן! ככלל, באופן רשמי, תצהיר (כאן, חוות דעת בצורת תצהיר) הניתן ע"י אדם בחו"ל חייב להיות מאושר בקונסוליה הישראלית של אותה מדינה, על מנת שניתן יהיה להגישו בבימ"ש בישראל. ברם, כאשר עסקינן בדיני משפחה, אם האישור הנ"ל לא ניתן, אזי ביהמ"ש לעניני משפחה יורשה להפעיל שיקול דעת ולקבל את חוות הדעת כראיה, מאחר ועל פי חוק בית המשפט לעניני משפחה התשנ"ה- 1995, בכל עניין של דיני ראיות, ביהמ"ש אינו כבול ללשון החוק ורשאי להפעיל את שיקול דעתו (למעט חריגים המצויינים בחקיקה).

אם המומחה נותן חוות הדעת מופיע כעד בביהמ"ש, הוא יהיה רשאי לאשר את תוכנו של התצהיר בחקירתו הנגדית, כפי שאכן אירע במסגרת הליכים שנוהלו בבימ"ש למשפחה בירושלים, בחודש ספטמבר 2004, בנוגע לבקשה להכיר בפסק חוץ לגירושין, בישראל.

שאלה

במקרה בו נדרש להוכיח עניין הנוגע לדין של מדינה זרה במסגרת הליכים המתנהלים בבימ"ש בישראל, האם די בכך שיאוזכר הסעיף הרלוונטי בחוק הזר?

תשובה

לא! יש גם לאזכר במלואו את כל הפרק/ים הרלוונטי/ים בחוק ו/או בתקנות של הדין הזר וכן ראוי, אם כי לא חובה, להמציא תרגום של החומר המשפטי בצירוף פרשנות של מומחה המתמחה בתחום המשפטי המסויים של הדין הזר. כל הנ"ל יהוו וירכיבו יחד חוות דעת משפטית של מומחה לדין הזר, אשר תוגש כראיה לביהמ"ש.

שאלה:

אני שוקלת להגיש תביעת גירושין נגד בעלי בבית הדין הרבני. אני מודאגת מסיכויי להוכיח את עילת הגירושין – אלימות, כיוון שאירועי האלימות החמורים ביותר התרחשו כאשר חיינו בחוץ לארץ. אנשים שגרו בשכנות אלינו וחברים שלי היו עדים להתפרצויות האלימות של בעלי בחו"ל, אך אינני יכולה לממן את הבאתם לישראל למתן עדות. האם משמעות הדבר היא, שלא אוכל להוכיח את תביעתי?

תשובה:

ניתן לגבות עדויות בחו"ל, אם בית הדין הרבני סבור, שהדבר הכרחי. תקנות בתי הדין הרבניים קובעות, שבית הדין יחליט, כיצד תיגבה העדות בחוץ לארץ.