נושאים אחרים – דין העברי – אישה מורדת +בעל מורד

שאלה:

מהי "מורדת"?

תשובה:

בדין העברי "מורדת" היא אישה, אשר נישאה כדת משה וישראל לבעלה היהודי, אך מסרבת למלא את חובתה כאשת איש, לקיים עימו יחסי מין.

שאלה:

איזה השלכות שליליות יש להכרזה של בית דין רבני שלפיה אישה היא "מורדת"?

תשובה:

אם בית דין רבני מכריז על אישה כעל "מורדת", משמעות הדבר הוא שהיא מאבדת את זכותה למזונות מבעלה במהלך הנישואין, שהיא מאבדת את זכותה לקבל דמי כתובתה, ושיינתן פסק דין אשר יחייב אותה לקבל גט מבעלה.

שאלה:

האם אישה יכולה לבקש מבית הדין הרבני להכריז עליה כעל "מורדת", כדי שבית הדין הרבני יוכל לתת פסק דין לגירושין?

תשובה:

לא! רק בעל יכול לבקש מבית הדין הרבני להכריז על אישה כעל "מורדת". בדין העברי אין אדם נאמן להעיד נגד עצמו, ואין אדם יכול לתבוע את עצמו.

שאלה:

אם הן הבעל והן האישה מסרבים לקיים יחסי מין זה עם זה, האם האישה עדיין תאבד את כתובתה?

תשובה:

לא! בית הדין הרבני בירושלים פסק שכאשר אישה לא רוצה לקיים יחסי מין עם בעלה, וגם הוא לא רוצה לקיים יחסי מין איתה, אך הוא גם לא רוצה להתגרש ממנה, אז היא לא תוכרז כ"מורדת", ולא תאבד את הזכויות שלה על פי כתובתה. לאחר שנה של אי קיום יחסי מין, הבעל יחוייב להתגרש מאשתו.

שאלה:

האם יש קשר בין הכרזה על גבר כ"מורד" על פי הדין העברי, לבין חיובו בתשלום הכתובה?

תשובה:

כאשר בית דין רבני מכריז על בעל יהודי כעל "מורד", אז הוא יכול לחייב אותו לתת לאשתו גט, כיוון שהוא לא ממלא את חובותיו כלפיה על פי הדין העברי. אשתו של גבר, שהוכרז "מורד", זכאית לסכום, הנקוב בכתובתה .

שאלה:

בעלי ואני הננו יהודים. בעלי מסרב לצוות להחלטות ביה"ד הרבני, אשר קיבל את תביעתי לשלום בית. הוא עזב את ביתנו וחי עם אישה אחרת. מה ביכולתי לעשות ?

תשובה:

כאשר בעל יהודי מסרב לצוות להחלטת ביה"ד הרבני, אשר מטיל על הצדדים לנסות להשכין ביניהם שלום בית, ומתגורר עם אישה אחרת, אזי יכולה אישתו לבקש שיוכרז כ"מורד". יש לאישה כזאת את הזכות שלא להיות "מעין עגונה", היא יכולה לבקש מביה"ד לצוות על הבעל לתת לה גט ולשלם לה את כתובתה, באם הבעל מסרב להתגרש ממנה, כפי שהוא מחוייב, עפ"י הדין העברי, אזי הוא חייב לשלם לה את כתובתה, עוד בטרם הסתיימו גירושיהם.

מקרה שכזה נדון בביה"ד הרבני בתל אביב ב- 1997. לאחר שתביעת גירושין של בעל כנגד אשתו נכשלה, כמו גם ערעורו לביה"ד הרבני הגדול, תבעה האישה שלום בית. ביה"ד קיבל את תביעתה, אך לא התרחש פיוס בין בני הזוג . הבעל עזב את הבית לתקופה של שלוש שנים, ובזמן זה עבר לגור עם אישה אחרת. האישה ביקשה מביה"ד להכריז על הבעל כ"מורד", וביה"ד נעתר לבקשתה. כאשר הבעל סירב לתת לאישתו גט, קבע ביה"ד כי האישה זכאית לכתובתה אף בטרם הגירושין, והורה למעבידו של הבעל לנכות משכרו החודשי של הבעל סכום מסויים כנגד חלק מכתובתה של האישה.