נושאים אחרים –סדרי דין –בית דין רבני

שאלה:

כיצד מתבצעת מסירה לצד שכנגד של כתבי טענות שהוגשו לבית הדין הרבני?

תשובה:

מאז חודש ינואר 2003 שני בתי דין רבניים אזוריים בישראל משגרים כתבי בי-דין ע"י משלוח בדואר רשום עם אישור מסירה. בית המשפט הגבוה לצדק פסק בחודש יולי 2003, שעד לסוף שנת 2003, יתארגנו כל בתי הדין הרבניים לשיגור כתבי בי-דין ע"י משלוח בדואר רשום עם אישור מסירה.

שאלה:

האם אחד מבני הזוג יכול להגיש בקשה משותפת לגירושין בבית הדין הרבני?

תשובה:

פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני היא עניין פרוצדורלי בלבד, ורק צד אחד צריך לחתום על הבקשה. עם זאת, הסכמה להתגרש חייבת להינתן ע"י שני הצדדים בעת מתן פסק הדין לגירושין.

שאלה:

אני איש עסקים בעל לוח זמנים עמוס למדי. פתחתי בהליכי גירושין מאשתי ושכרתי לשם כך את שירותיו של עורך דין. האם, למרות שאני מיוצג ע"י עורך דין, עלי להתייצב לכל ישיבה בבית הדין?

תשובה:

כן! על פי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים – תשנ"ג, בעלי הדין חייבים להתייצב לכל ישיבה, גם אם הם מיוצגים ע"י עורך דין, אלא אם כן בית הדין הרבני מחליט שאחד מהם או ששניהם פטורים מהתייצבות בחלק מישיבות בית הדין או בכולן.

ניתן לבקש שינוי במועד שנקבע לדיון מסויים, ובהתחשב בנימוק שניתן לבקשה, בית הדין הרבני עשוי להסכים לשינוי המועד. לדוגמא, כאשר במועד שנקבע לדיון, על אחד מהצדדים להיות בחו"ל לרגל עסקיו, הוא רשאי לבקש שינוי מועד הדיון. אם הצד שכנגד מסכים לשינוי מועד הדיון, גדלים הסיכויים לכך שבית הדין הרבני ייעתר לבקשה. ואולם, אם הצד שכנגד מתנגד לשינוי מועד הדיון, ובית הדין הרבני סבור שהבקשה אינה אלא טקטיקה ליצירת "סחבת", סביר להניח שהוא ידחה את הבקשה.

שאלה:

מה הדין, כאשר איש מבעלי הדין איננו מתייצב למתן עדות בפני בית הדין הרבני?

תשובה:

על פי תקנות השיפוט בבתי הדין הרבניים, כאשר איש מבעלי הדין איננו מתייצב לדיון, לאחר שנמסרה להם הזמנה כדין, בית הדין הרבני רשאי לדחות את הדיון למועד מאוחר יותר , או למחוק את התביעה. בדרך כלל, בית הדין רשאי למחוק את התביעה, רק לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות להגיש את טענותיהם בעניין בכתב תוך 30 יום. ואולם, לבית הדין יש סמכות שבשיקול דעת למחוק את התביעה, גם בלי להודיע לבעלי הדין על המחיקה, או כאשר הם אינם מגישים את טענותיהם בעניין בכתב תוך 30 יום.

שאלה:

קיבלתי הזמנה להתייצב לדיון בתביעת המזונות, שאשתי הגישה נגדי. אני מנסה לשכנע אותה לזנוח את תביעתה ולשקם את נישואינו. היא אומרת שהיא תשקול את הצעתי, אך היא ערמומית. אני חש, שהיא עלולה להוליך אותי שולל, היא כבר אמרה לי, שאין לה כוונה להתייצב לדיון, אולם יש לי חשש שהיא תתייצב לדיון ותנסה להשיג פסק דין מאחורי גבי. אני מתכוון להתייצב לדיון בכל מקרה, ליתר בטחון. אם אני אתייצב לדיון והיא לא תתייצב, האם בית הדין הרבני עשוי למחוק את תביעת המזונות שהיא הגישה נגדי?

תשובה:

על פי הדין החל בבתי הדין הרבניים, אם הנתבע מתייצב לדיון והתובע אינו מתייצב, למרות שהוא יודע על הדיון ומוזמן להתייצב בו, בית הדין הרבני עשוי למחוק את התביעה, אלא אם כן תהיינה סיבות שלא לעשות זאת. אם בית הדין יחליט שלא למחוק את התביעה, הוא ידחה את הדיון בה למועד מאוחר יותר והוא עשוי להטיל הוצאות על הצד שלא התייצב .

לפיכך, אם אישה מגישה תביעת מזונות נגד בעלה, והוא מתייצב לדיון, בעוד שהיא לא מתייצבת, למרות שהומצאה לה הזמנה כדין, בית הדין הרבני רשאי למחוק את התביעה או לדחות את הדיון בה למועד אחר . 

שאלה:

האם ייתכן שבית דין רבני ייתן פסק דין בסכסוך משפטי, כתוצאה מדיון שנכחו בו שניים בלבד מבין שלושת הדיינים של המותב?

תשובה:

כן! ואולם, פסק דין כזה יכול להתבטל בערעור לבית הדין הרבני הגדול או בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. הרכב חסר מנוגד לחוק.

שאלה:

האם בעל דין זכאי להתנגד לכך שבית הדין הרבני הגדול ינהל דיון בהרכב אחר של דיינים מזה שדן בדיון קודם באותו תיק, בלי שניתנה הודעה מוקדמת על כך לבעלי הדין, ובלי שהם נתנו את הסכמתם לכך?

תשובה:

לא! שינוי בהרכב הדיינים של בית הדין הרבני הגדול אינו מצריך מתן הודעה מוקדמת או הסכמה של בעלי הדין.

שאלה:

האם פגרת בתי המשפט נחשבת במניין המועדים הקבועים, במסגרת הליכים בהם מוטלים צווי עיקול זמניים?

תשובה:

כן! אחרת, הייתה דחיפותם וחשיבותם של צווי עיקול זמניים הניתנים ע"י ביהמ"ש במעמד צד אחד, מאבדת כל משמעות. קביעה ברוח זו נעשתה בתיק שהובא בפני ביהמ"ש המחוזי בתל אביב בחודש יוני 2004.

שאלה

בעלי הגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני. אחד הדיינים בהרכב הדן בתיק הוא ידיד קרוב של חמי. האם ניתן לפסול אותו מלשבת בדין, מפני חשש למשוא פנים?

תשובה

היכרות קודמת של שופט עם אחד מבעלי הדין אינה פוסלת אותו באופן אוטומטי מלשבת בדין, אין זה מחוייב המציאות, כי שופט/דיין יחליט לטובת הצד המוכר לו.

בשנת 1996, דן בג"צ בעתירתה של אשה, אשר טענה כי דיין מסויים בבית הדין הרבני היה צריך לפסול עצמו מלשבת בדין בתביעת גירושיה. האשה טענה כי אשתו של הדיין הנ"ל היתה מטופלת של הבעל, גינקולוג במקצועו.

בתביעתו בפני בית הדין הרבני הבעל ביקש באופן מופגן כי הדיין הנ"ל ייכלל בהרכב הדיינים שיטפלו בתיק. למרות שבג"צ קבע כי כל ניסיון של בעל דין זה או אחר, לבחור או להשפיע על בחירת ההרכב שידון בתביעתו ראוי לגנאי, על דיינים ושופטים מוטלת החובה לנהוג ללא משוא פנים ובמקצועיות, גם אם הם מכירים את אחד מבעלי הדין, ולכן פסילתו של שופט או דיין מלשבת בדין צריכה להתרחש במקרה בו קיימת "אפשרות ממשית למשוא פנים". האשה לא הצליחה להוכיח קיום חשש מעין זה בנסיבות המקרה, ובג"צ גם קבע כי החלטת בית הדין הרבני בתיק לא היתה חריגה, ויש לראותה כדעה הלכתית ולא כמשוא פנים.