נושאים אחרים - משפחות חד הוריות

שאלה

האם, אמם של קטינים השוהה עם ילדיה במקלט לנשים מוכות, יכולה לקבל מעמד של משפחה חד הורית, כאשר היא עדיין נשואה לאבי הילדים?

תשובה

על פי חוק משפחות חד-הוריות, משנת 1992, במידה ואמם של קטינים הינה תושבת בישראל אשר חיה בנפרד מהאב, ושהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות, מתוך תקופה של שנים עשר חודשים, שתחילתה ביום הראשון לשהותה במקלט, כאמור, והאם הגישה תביעת גירושין כנגד האב וניהלה הליך זה במשך שישה חודשים לפחות. אזי היא נחשבת על פי החוק, לראש משפחה חד הורית. לעומת זאת, אם לשכת הסעד אישרה, כי יש בהגשת תביעת גירושין, כדי לסכן את חייה או את חיי ילדיה הקטינים, או אז האשה תהא פטורה מעמידה בתנאי של נקיטת הליך משפטי, ותוכל, גם בלעדיו, לקבל מעמד של משפחה חד הורית.

שאלה

האם אמם של קטינים אשר הינה עולה חדשה יכולה לקבל מעמד של משפחה חד הורית?

תשובה

כן! על פי חוק משפחות חד- הוריות, משנת 1992, עולה חדשה שנמצאת בישראל, במשך תקופה העולה על שנה, וקצרה משנתיים, אשר בן הזוג שלה לא עלה איתה לארץ, ואינו גר בישראל, יכולה לקבל מעמד של משפחה חד הורית. זאת, בתנאי שאין לה בן זוג אחר. 

שאלה

האם אב נשוי, המתגורר בנפרד מאשתו ומגדל את ילדם הקטין יכול לקבל מעמד של משפחה חד הורית, ולהינות מן הזכויות וההטבות הנובעות מכך?

תשובה

כן! בתנאים מסויימים המנויים בחוק משפחות חד- הוריות משנת 1992, זכאי אב נשוי, תושב ישראל, אשר במשמורתו מצוי ילד קטין השוהה עמו, זכאי לקבל מעמד של משפחה חד הורית, אם התגורר בנפרד מאשתו לפחות שנתיים, והחל בהליכי גירושין, דהיינו הגיש תביעת גירושין, ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות. זאת, בתנאי שאין מישהי אחרת אשר חיה עמו כבת זוג, ידועה בציבור.

שאלה:

האם אב ביולוגי חייב לשלם מזונות לקטין שנולד לו מחוץ לנישואין , מהריון לא מתוכנן ?

תשובה:

כן! גבר חייב לשאת באחריות מלאה לכל התוצאות שנובעות מקיום יחסי מין עם אישה, אפילו שהוא האמין כי היא משתמשת באמצעי מניעה, והיא לא עשתה כן. אם כתוצאה מקיום יחסי מין מזדמנים מחוץ לנישואין, נולד ילד, אזי אותו גבר חייב לשאת במזונות הקטין, עפ"י הדין האישי החל עליו, שהוא הדין העברי , במקרה של יהודים, או לשאת במזונות בהתאם לדין האזרחי, במקרה שאין לו חובה לפי הדין האישי. במקרה שכזה החובה לשאת במזונות תהא עפ"י , החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) - 1959

שאלה:

אני אם חד הורית לילדה בת שנתיים. אביה של בתי חי עם אישה אחרת, ויש לו שלושה ילדים מאשתו הראשונה. אני מעולם לא הייתי נשואה. בתי רשומה במשרד הפנים כבת לאב בלתי ידוע. אביה של בתי מעוניין להירשם עתה במשרד הפנים כאביה. האם טמונות בכך סכנות כלשהן מבחינתי?

תשובה:

אם אבי הילדה יירשם במשרד הפנים כאביה, הוא יהיה זכאי לתבוע זכויות של אב, כגון: משמורת או הסדרי ראיה. כמו כן, את תוכלי לתבוע ממנו למלא את חובותיו כאב כלפי בתך, כמו חובת תשלום מזונות. אם תסרבי לרישומו במשרד הפנים כאבי בתך, הוא יוכל להגיש תביעת אבהות נגדך, ולאחר שבדיקת רקמות תוכיח כי הוא אכן אבי בתך, הוא ממילא יהיה זכאי להירשם במשרד הפנים כאביה.

שאלה:

אני מובטלת ומקבלת קצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. אני גם אם חד הורית לילדה בת שנתיים. אני מעוניינת להגיש נגד אביה של בתי תביעה למזונותיה. בהנחה שבית המשפט יחייב את אבי בתי לשלם לי את מזונותיה, האם הדבר יגרום להפחתה בסכום קצבת הבטחת ההכנסה, שהמוסד לביטוח לאומי משלם לי?

תשובה:

אם אבי בתך יציית לפסק הדין וישלם את דמי המזונות, אין סיבה שסכום הקצבה יקטן. אם, לעומת זאת, אבי בתך לא יציית לפסק הדין, והמוסד לביטוח לאומי ישלם לך את דמי המזונות במקומו, ייתכן בהחלט שהמוסד לביטוח לאומי יקטין את סכום הקצבה, משום שקצבת הבטחת ההכנסה ותשלום דמי המזונות, בהיותם משולמים ע"י המוסד לביטוח לאומי, הם עלולים לגרוע זה מזה. אולם אם דמי המזונות ישולמו ע"י האב באמצעות ההוצאה לפועל, אזי לא יהיה בכך כדי לגרוע מקצבת הבטחת ההכנסה.

שאלה:

אני אם אחת הורית. לאחרונה פוטרתי מעבודתי. אם לא אמצא עבודה בהמשך, אני מעונינת לקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבת הבטחת הכנסה. יש בבעלותי מכונית. האם אהיה זכאית לקצבה?

תשובה:

לא! אחד מתנאי הזכאות לקצבת הבטחת הכנסה הוא העדר רישומו של כלי רכב על שמו של מבקש הקצבה.

שאלה:

אם אישה רווקה מגישה נגד גבר תביעת אבהות ותביעה למזונות קטין, האם היא יכולה לקבל ממנו מזונות זמניים, אם הוא מסרב באופן עקבי לעבור בדיקת רקמות, שתגלה אם הוא האב הביולוגי של הילד?

תשובה:

כן ! בנסיבות מיוחדות אישה רווקה עשויה לקבל מזונות עבור הילד שלה, כאשר הגבר שממנו היא תובעת את דמי המזונות, מתמיד בסירובו לעבור בדיקת רקמות – אשר מיועדת להוכיח או לשלול את אבהותו – במשך תקופה ארוכה. בית המשפט לענייני משפחה סירב לצוות על גבר לשלם מזונות לילד בתביעה שהוגשה 13 שנים לאחר הולדת הילד. האם קיבלה רשות לערער, וזכתה בערעור. נפסק שסירובו של הגבר לעבור בדיקת רקמות במשך תקופה של כמעט שנתיים, בלי להראות סיבה ממשית לסירובו, מצדיק פסיקת מזונות זמניים, עד למתן פסק דין סופי בתביעת האבהות. ביהמ"ש הוסיף, שסירובו המתמשך של הגבר לשתף פעולה בבדיקה, יכול כשלעצמו להוות הוכחה לאבהותו.

שאלה:

אני אם רווקה. בני הוא בן שנתיים. אביו ואני נפרדנו כאשר הייתי בהריון, ובני ואביו מעולם לא ראו זה את זה. אביו של הילד יצר איתי קשר לאחרונה, ואמר שהוא רוצה לפגוש את בנו באופן סדיר. בעבר, הוא היה מכור לסמים כאשר נפרדנו, והיתה לו נטיה לאלימות. אני סבורה שתהיה לו השפעה שלילית ביותר על בני, אם הוא יהפוך לדמות מפתח בחייו. האם יש לו זכות לראות את בנו – והאם אני יכולה להתנגד לכך?

תשובה:

לאב הביולוגי של קטין יש זכות לראות את בנו ולפתח איתו קשר. אם אמו של הקטין לא מאפשרת לו לראות את הקטין, האב יכול להגיש תביעה לקיום הסדרי ראיה. האם יכולה להביע את התנגדותה, ולהשמיע טעמים להתנגדותה, וביהמ"ש יפסוק בעניין, לאחר שהוא יקבל דו"חות והמלצות ממומחים. במקרים של אב אלים או נרקומן לשעבר, יתכן שייקבעו הסדרי ראיה מוגבלים במרכזי קשר מיוחדים, שבהם יש פיקוח של עובדים סוציאליים על הפגישות, וזאת כדי להפחית למינימום כל סיכון של פגיעה בקטין.

שאלה:

אני אם חד הורית לקטין. אני מעוניינת לקבל עבורו דרכון בלי לערב את אביו ובלי לקבל את הסכמתו לכך. האם הדבר אפשרי?

תשובה:

כיוון שאביו הביולוגי של הילד הוא, כמוך, האפוטרופוס הטבעי שלו, הסכמתו נחוצה כדי לקבל דרכון עבור הילד. אם האב מסרב לשתף פעולה, ניתן לפנות לבית המשפט, כדי ששם תיבחן השאלה האם סירובו סביר או לא. במקרה שבו סירובו של האב הוא בלתי סביר, בית המשפט יכול להורות על כך שיונפק לקטין דרכון בלי הסכמתו של האב.

שאלה:

האם אישה, הרוצה להיות לאם בעזרת מרפאת פוריות בישראל, יכולה להשתמש בביצית, שנתרמה ושהופרתה בחו"ל?

תשובה:

כן! בהתאם לתיקון לתקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית) – 2001 אשר נכנסו לתוקף בשנת 2002, הדבר אפשרי, בתנאי שהביצית המופרית, המושתלת ברחמה של האישה בישראל, מקיימת תנאים שונים.

משאלה:

האם אשה הנמצאת בהליכי גירושין מבעלה, ואשר הוענקה לה המשמורת על הילדים, עשוייה להיכנס להגדרה של "משפחה חד הורית", למרות שעדיין לא התגרשה?

תשובה

כן! במידה והאשה תעמוד בתנאים המנויים בחוק משפחות חד הוריות, משנת 1992. למשל, אם משמורנית תוכל להיחשב, כראש משפחה חד הורית, אם היא חיה בנפרד מבן זוגה, תקופה של שנתיים לפחות, ופתחה בהליך משפטי להפקעת נישואיה, בין אם באמצעות תביעת גירושין ובין אם ע"י תביעה להתרת נישואין (הליך גירושין בין בני דתות שונות) ופעלה במסגרת הליך זה שנתיים לפחות או שהיא במצב של "עגונה" כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) משנת 1995, הקובע, כי "עגונה" היא:

"אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ, ולא נשא באותו זמן במזונותיה".