נושאים אחרים - נזיקין

שאלה:

האם ילד, שאימו איננה נשואה לאביו, זכאי למזונות מאביו הביולוגי , על אף שהאב טוען שזרעו נגזל ממנו, במעשה תרמית של האם ?

תשובה:

כן ! זכותו של ילד למזונות היא מוחלטת וכללית, בדין הישראלי , ואינה נגרעת כתוצאה ממעשיה או ממחדליה של אימו .
בית המשפט העליון סיכם את המצב המשפטי בסוגיה זו, לפני שנים רבות, באומרו : "כאשר מגע מיני נעשה מחוץ לנישואין, אין בכך, מבחינה משפטית , כל אי חוקיות או אי מוסריות, או הפרה או סיכון של שלום הציבור או של תקנת הציבור, ואין בכך כדי לשלול את הזכות לתבוע או לנקוט בצעדים משפטיים ".
האמור לעיל הודגש שוב, ביולי 2001 ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בתל-אביב, כאשר אב ביולוגי של ילד , שנולד כתוצאה מקיום יחסי מין מזדמנים , נכשל בתביעת נזיקין שהגיש נגד אם חד הורית, לפיצוי כספי ,שווה ערך ,לסכום המזונות שנפסק כנגדו. האב טען שהילד נולד כתוצאה מ"גניבת זרע", שבוצעה ע"י האם, אשר בדרכי הונאה ו/או ברשלנות הפרה הסכם שנערך ביניהם , כאשר קיימו יחסי מין, ע"י כך שהיא גרמה לו להאמין, שהיא השתמשה באמצעי מניעה יעילים .

בדחותו את טענותיו, בית המשפט הדגיש , בין היתר, שבניגוד לטענותיו של האב, פיתוי אינו הונאה, ואיננו יכול להוות עילה שעשויה לבסס את טענותיו לפיצוי כספי.

הודגש בפסק הדין כי ,בית המשפט העליון, פסק בנושא כדלקמן :"פיתוי איננו הונאה, והעילה של פיתוי איננה מוכרת כעילה בדיני הנזיקין … גבר שמקיים יחסי מין עם אישה, בין אם כתוצאה מפיתוי ובין אם לאו, אחראי לתוצאות הטיבעיות הנובעות ממעשיו.

שאלה:

האם ילד יכול לתבוע את הורהו על נזק נפשי שנגרם לו כתוצאה מהזנחה?

תשובה:

כן! בחודש אוקטובר 1999 בית המשפט העליון אישר פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר קבע שילד, אשר הוזנח לחלוטין ע"י אחד מהוריו, ועקב כך סובל מנזק נפשי חמור, זכאי לפיצוי כספי ממנו/ה.
בית המשפט העליון דחה את ערעורו של האב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר הטיל על אב לשלם פיצוי כספי לשלושת ילדיו , אשר לקיומם הוא התכחש באופן גלוי, כאשר הוא התחתן בשנית, לאחר שאישתו הראשונה התאבדה.
שלושת הילדים הופרדו, ונעו סחור סחור בין משפחות אומנות לבין מוסדות , עד שהם הפכו לבגירים, בעלי הפרעות אישיות, כך קבע בית המשפט. בעקבות הדחייה הריגשית ממנה סבלו, נקלע כל אחד מן הילדים למערבולת טראגית, ששאבה אותו מטה מטה , לעולם הסמים והפשע, ולכל אחד מהם נגרמה טראומה נפשית חמורה.

ביהמ"ש העליון קבע שנסיבות המקרה היו "טראגיות" ו"קיצוניות" , וקבע, שהאב לא מילא את התפקיד שמוטל עליו כאפוטרופוס הטבעי של ילדיו, בכך שלא דאג למלא אחר צורכיהם במובן הרחב ביותר, שאת ביטויו ניתן למצוא בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962. ביהמ"ש קבע עוד כי, למרות שהילדים לא חיו תחת קורת גג אחת יחד עימו, עדיין היו מוטלות עליו חובות עפ"י החוק האמור. יתר על כן, בית המשפט העליון קבע, שהאב לא מילא את המוטל עליו עפ"י פקודת הנזיקין, בכך שלא דאג לילדיו. עקב התנהגותו הרשלנית, הילדים סבלו מנזק נפשי חמור – ולפיכך עליו לפצותם בכסף .
"קשה לילד להתבגר ללא תמיכה הורית. לאור הרקע הפוסט-טראומטי של הילדים, הקשור לעברם, אין זה ודאי שהם יכולים להתפתח באופן נורמלי אפילו היום. ברור, שכל אחד מהשלושה סובל מעיכוב בהתפתחות ומקשיים פוסט-טראומטיים, הקשורים לעברם של השלושה…", פסק בית המשפט.
השימוש שעשה האב בטיעון "המדרון החלקלק" נדחה ע"י בית המשפט. האב טען, שאם הורה יימצא אחראי מבחינה משפטית לנזק נפשי שנגרם לילד, תהיה הצפה של בתי המשפט בתביעות לפיצויים. בית המשפט דחה את הטענה, בקובעו שרק במיקרים קיצוניים, ילדים יהיו זכאים לפיצוי כספי מהוריהם.

שאלה:

האם אישה, אשר עוברת טיפולי הפריה, יכולה לתבוע את המרכז הרפואי או את בית החולים שבו היא מטופלת, אם הוא התרשל בטיפול בעובריה המוקפאים?

תשובה:

באופן עקרוני כן, אולם זאת בהתחשב בנסיבות העניין. בחודש מרץ 2002 בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי על המרכז הרפואי בהרצליה לשלם לבני זוג, פיצויים בסך של 150,000 ש"ח בנוסף להוצאות משפט, וזאת בגלל שהמבחנה, אשר הכילה עובר קפוא, שהיה מוכן להשתלה ברחמה של אם פונדקאית, נשברה. בית המשפט פסק, כי על המרכז הרפואי לפצות את האישה על אובדן פוטנציאל ההולדה שלה, שהוערך ב - 10% , לפני שהמבחנה נשברה, ועל הכאב והסבל שנגרמו לה , כתוצאה מכך שהמבחנה נשברה. האישה ניסתה לשווא להביא ילדים לעולם במשך 11 שנה. לאחר האירוע הנ"ל אותה אישה השתמשה בעוברים מוקפאים אחרים וכן בשירותיה של אם פונדקאית והצליחה להביא ילד לעולם. בית המשפט הוסיף ואמר, שאלמלא הצליחו התובעת ובעלה להביא ילד לעולם לאחר האירוע הנ"ל, הוא היה פוסק לזכותם סכום פיצויים גבוה יותר.

שאלה:

בעלי חוייב ע"י בית הדין הרבני לתת לי גט ,אולם הוא מסרב למלא אחר החלטת בית הדין הרבני.
האם אוכל להגיש כנגדו תביעה בגין הנזקים שנגרמו ונגרמים לי, כתוצאה מכך שאני ממשיכה להיות נשואה לו בעל כורחי ?

תשובה:

ניתן להגיש כנגד בעל סרבן גט, תביעה שמושתתת על נזקים הנגרמים לאישה כתוצאה מסירובו של בעלה, לתת לה גט, בניגוד לפס"ד שמחייב אותו לעשות זאת . נזקים אלו מבוססים על עילות מפקודת הנזיקין כגון עילת הרשלנות, או עילה של הפרת חובה חקוקה שכן הבעל מפר הוראה שניתנה ע"י ערכאה מוסמכת, וכן פגיעה בעקרונות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

שאלה:

האם הורים, שילדם סובל ממחלת דם נדירה משעת לידתו, יכולים לתבוע פיצויים מבית החולים או מהמרכז הרפואי, שבו האם טופלה במהלך הריונה?

תשובה:

נושא הפיצויים בגין רשלנות רפואית הוא תחום הנמצא בתהליך של התפתחות מתמדת. הורים לילד בן 4, שנולד עם מחלת דם תורשתית נדירה, תבעו שני בתי חולים: בית חולים יוספטל באילת, ובית חולים השרון, שבהם הם טופלו במרפאות פוריות במהלך תקופה של 10 שנים לפני הולדת בנם שנולד כתוצאה מטיפולי פוריות. להורים, ממוצא כורדי, יש שני ילדים נוספים בריאים. ההורים לא הוזהרו, שזוגות המשתייכים לקבוצה האתנית שלהם, נמצאים בקבוצת סיכון, שעלולה להביא לעולם ילד, הסובל ממחלת הדם הנדירה, בהסתברות של 20%. הם טענו שהם עברו שוב ושוב בדיקות דם ובדיקות נוספות, אך לא הוזהרו בדבר הסכנות האפשריות. אילו גילו שהעובר נושא את הגן של המחלה, האם היתה עוברת הפלה מוקדמת. הם טענו, שגילוי מוקדם היה אפשרי.

מיום יציאתו לאוויר העולם, הילד, שעתה הוא בן 4, נאלץ לעבור עירויי דם כל 2 – 3 שבועות. לעירויים יש תופעות לוואי שליליות. כדי להתגבר על תופעות הלוואי, הוא זקוק להזרקה יומיומית של תרופה, וחייב לשכב במנוחה במשך 8 – 10 שעות במהלך קבלת הטיפול האמור. לטענת ההורים, הטיפולים האלה גרמו להתדרדרות בראיה שלו, בשמיעה שלו וביכולת התנועה שלו. הם טוענים שהם נאלצו להפסיק לעבוד, כדי לטפל בבנם, ואין ביכולתם לנהל חיי חברה תקינים. בית המשפט המחוזי בתל אביב טרם החליט בתביעה שהוגשה בחודש מרץ 2002.

הערת העורך: נעקוב אחר התנהלות תיק זה ונדווח בהתאם .

שאלה:

האם משפחתו של אדם, שנהרג או שנפצע מאש כוחותינו (צה"ל או המשטרה) במהלך ניסיונות להשיב את הסדר על כנו בתקופת האינתיפאדה, זכאית לקבל פיצויים מהמדינה?

תשובה:

כן, בנסיבות מסויימות. בחודש מרץ 2002 הרכב מורחב של שופטים, שהכיל שבעה שופטים של בית המשפט העליון, דן בנושא של מידת האחריות של המדינה לנזק שנגרם ע"י כוחות הביטחון שלה, במהלך ניסיונותיהם להשיב את הסדר על כנו, וזאת בעקבות גל של ערעורים על פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, בעניין נזקים שנגרמו לתושבים, במהלך האינתיפאדה הראשונה.

על פי חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) – 1952, למדינה יש את אותה אחריות משפטית לנזקים שהיא גורמת, כמו לכל גוף מאוגד אחר, אלא אם כן יש תחולה לאחד מן החריגים. המדינה לא נושאת בכל אחריות משפטית לנזקים, שנגרמו ע"י פעולות מלחמתיות של צה"ל. בית המשפט העליון הבחין בפסק הדין בין סיטואציות, שבהן כוחות הביטחון היו נתונים בסכנה, ופעולותיהם נחשבו למלחמתיות – במקרה כזה המדינה לא נשאה באחריות כלשהי, לבין סיטואציות, שבהן לא היתה סכנה ממשית לכוחות הביטחון – במקרה כזה המדינה עשוייה להיות אחראית בנזיקין. הקו המפריד בין שני המצבים דק מאוד, אמר בית המשפט.

במקרה הנ"ל המדינה ערערה על פסק דין, שניתן בשנת 1998 ע"י בית המשפט המחוזי בנצרת, שפסק שההגנה/החריג של "פעולות מלחמתיות" לא חל באותו מקרה של תביעה אזרחית, שהוגשה ע"י עזבונותיהם של שני אזרחים, שהיו קורבנות של פעולה של כוחות הביטחון בכפר מסויים. הכוחות לא היו נתונים בסכנה כלשהי, הם נהגו ברשלנות, ולא הקפידו למלא אחר הוראות הפתיחה באש, פסק בית המשפט. בית המשפט קבע , שהיתה מידה מועטה של אשם תורם של הקורבנות, דבר שיהווה גורם מקל בחישוב סכום הפיצויים.

שאלה:

לפני זמן מה, הורשע בעלי בעבירה פלילית בבית משפט השלום, בכך שתקף אותי, וגרם לי לחבלות פיזיות זאת לאחר שבמשך מספר שנים נקט באלימות קשה כנגדי. ברצוני לדעת האם אוכל לתבוע מבעלי פיצויים על הנזקים שנגרמו לי בשל האלימות שהוא נקט כנגדי?

תשובה:

ניתן להגיש תביעה לפיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם כתוצאה מאלימות של בן זוג כלפי משנהו. העובדה שבן הזוג האלים הורשע בביהמ"ש יכולה לסייע בידי ביהמ"ש לעינייני משפחה, בבואו לפסוק פיצויים לצד הנפגע. ביהמ"ש לעינייני משפחה, קבע בפסק דין שניתן בשנת 2001 , כי יש לעשות שימוש בסעד הפיצויים, כדרך נוספת להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה

שאלה:

האם אדם שבן זוגו הוציא דיבתו רעה בנוכחות בני אדם אחרים, יכול לזכות בתביעת פיצויים נגד בן זוגו?

תשובה:

כן! בחודש נובמבר 2002 בעל, רופא במקצועו, שהיה בהליכי גירושין מאשתו, זכה בתביעה לפיצויים, שהוא הגיש נגד אשתו, לאחר שהיא הוציאה דיבתו רעה לפני בנותיו, לפני מזכירתו, ולפני קליינטים בקליניקה שלו. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הורה לאישה לשלם לבעל 75,000 ש"ח, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, כיוון שהיא כינתה את בעלה בכינויי גנאי, אשר נועדו לפגוע בשמו הטוב. בין היתר, היא כינתה אותו "הומו" ו"סוטה מין".

שאלה:

אני תראפיסטית בעלת קליניקה פרטית. אני נמצאת על סף גירושין מבעלי. לאחרונה, כאשר היו מספר לקוחות בחדר ההמתנה שלי, בעלי התפרץ פנימה, ועשה "סצינה" רצינית. הוא צעק בקולי קולות והשמיע הערות אישיות מעליבות ביותר בעניין נטיותיי המיניות, ואני סבורה שכוונתו היתה לפגוע באמינותי המקצועית ובקליינטורה שלי.

עדיין מוקדם מדי לדעת, אם המאורע הזה יגרום לי לאובדן לקוחות ולאובדן הכנסות, למרות שאני בטוחה שהוא לא יתרום לשמי הטוב. האם עלי להוכיח הפסדים כספיים ממשיים, כדי להיות זכאית לפיצויים, אם אנקוט בהליכים משפטיים נגד בעלי?

תשובה:

לא, למרות שסביר להניח, שייפסק סכום גבוה בהרבה, אם יוכח נזק כספי או גופני ממשי. בעקבות שינויים בחוק, בנוגע לפיצויים בגין לשון הרע, אשר התקבלו בשנת 1999, אין כעת צורך ממשי להוכיח נזק, כדי להיות זכאי לפיצוי. השמעת הערות משמיצות באוזני אחרים, מספיקה כשלעצמה כדי שייפסקו פיצויים, משום שקיימת הנחה, שלהשמעת הערות משמיצות יש תוצאות הרסניות בכל הנוגע לשמו הטוב של אדם. ואולם, אם מוכח נזק כספי ממשי, אשר נגרם כתוצאה מהוצאת דיבה, שנועדה לפגוע בשמו הטוב של אדם ובפרנסתו, הסכום שייפסק ע"י ביהמ"ש יהיה גבוה בהרבה. הוכחת נזק לא ממוני ו/או הפסדים, כמו גם הוכחת עצם אמירת הדברים, תגדיל אף היא את סכום הפיצויים שעשוי להיפסק.

נקודות אלה הובהרו במהלך דיון, שהתקיים בביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב בחודש אוקטובר 2002, כאשר בעל, רופא במקצועו, הגיש תביעה לפיצויים נגד אשתו, ונפסקו לו פיצויים על פי חוק איסור לשון הרע – 1965 ועל פי פקודת הנזיקין, בגין הוצאת דיבה והערות משמיצות, שאשתו השמיעה בנוכחות קליינטים שלו במרפאה שלו.

שאלה:

האם קורבן להתעללות מינית יכולה לתבוע פיצויים בהיותה קטינה?

תשובה:

כן! בחודש נובמבר 2003 בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק פיצויים של כמעט חצי מיליון שקלים לנערה בת 17, שהיתה קורבן להתעללות מינית מצד החבר של אמה, כאשר היא היתה בת 11. העבריין הורשע ע"י בית משפט בהליך פלילי, בביצוע עבירות מין שונות נגד הנערה, ותביעת נזיקין הוגשה נגדו בבית המשפט לענייני משפחה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בית המשפט לענייני משפחה פסק שהנערה סובלת מנזק נפשי בלתי הפיך בדרגה של 30%, כתוצאה מן ההתעללות המינית הממושכת שנגרמה לה ע"י האיש. 

שאלה:

מה צריכה קורבן להתעללות מינית מצד בן משפחה להוכיח, כדי להיות זכאית לפיצויים אזרחיים, אם בן המשפחה כבר הורשע ע"י בית משפט בהליך פלילי?

תשובה:

אם פסק הדין הפלילי המרשיע הוא חלוט, כך שאין עוד כל אפשרות לערער עליו, אז כדי להיות זכאית לפיצויים על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקורבן תצטרך להוכיח שהיא סובלת מנזק, ושהקשר בין הנזק ובין הפעולות שבוצעו נגדה, אינו מקרי. ברור שיהיה צורך בחוות דעת של מומחה רפואי. הפיצויים נפסקים על פי קריטריונים מסוימים מתחום דיני הנזיקין.