אבהות - הוכחת אבהות

מה צריכה אם רווקה יהודיה לעשות על מנת לקבל מזונות מאב התינוק?

תשובה:

קודם כל להגיש תביעת אבהות בבית המשפט לענייני משפחה ולזכות – במקרה שהאב הנטען איננו רשום כאב התינוק . הוכחת אבהות הוא תנאי לקבלת מזונות אבור הקטין.

שאלה:

כיצד אישה מוסלמית, לא נשואה, שנכנסת להריון מגבר מוסלמי יכולה לקבל ממנו מזונות בעבור הילד שייוולד ?

תשובה:

האיסלם איננו מכיר באבהות מחוץ לנישואין, ועל כן אין סיכוי להצלחת תביעה, אם תוגש, בבית הדין השרעי . לעומת זאת, ניתן להגיש תביעה בבימ"ש לענייני משפחה . בהקשר זה, בית המשפט העליון קבע שבמקרה שכזה לבית משפט אזרחי יש סמכות להכיר ב"אבהות אזרחית" במקום אבהות עפ"י הדין הדתי, וזאת כאשר ילד עלול להישאר בלי מזונות וכאשר אין חובה בענין תשלום מזונות קטין, עפ"י הדין האישי, אשר חל על האב. מכיוון שאין בדין המוסלמי חובה לשאת במזונות קטין שנולד מחוץ לנישואין, הרי שהחוב במזונות הקטין , במקרה זה , נובע מהדין האזרחי, שהוא החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) - 1959.

שאלה: 

אני סטודנט במיכללה ואני מעוניין לתרום זרע, כדי לממן, ע"י כך, את לימודי. האם אני עלול להימצא בסיכון של הגשת תביעות אבהות ו/או מזונות כנגדי, ע"י קטינים או נשים שנכנסו להריון מתרומת הזרע שלי ?

תשובה:

בעיקרון תורם זרע אנונימי פטור, לכאורה, מאחריות משפטית, כלפי ילד שיוולד מתרומת זרע שהוא תרם. אילו תורמי זרע היו עלולים להיתבע או להיות מחוייבים לתוצאות הנובעות ממעשיהם בהקשר זה , אזי גברים לא היו מוכנים לתרום זרע, בגלל הסיכון שכרוך בכך.

למרות זאת מבחינה עקרונית ניתן להגיש תביעה , נגד תורם זרע במקרים מסויימים. בגלל סיבות תורשתיות או גנטיות חייב , מטבע הדברים, להתנהל רישום מסודר, בהתייחס לזהות של תורמי זרע, ומקבלי תרומת זרע . במצב שכזה עשוי ילד באמצעות אימו להגיש תביעה לחשיפת זהותו של תורם הזרע, בגלל סיבה רפואית או בגלל רצונו להכיר ולדעת את זהותו של אביו מולידו .במקרה שיש הגנה משפטית לתורם זרע בפני חשיפת זהותו או שנערך הסכם שמאושר בבית המשפט, יכול הגבר להינות מחסינות או מהגנה על פרטיותו .

במדינות מסויימות בארצות הברית, המושג "תורם זרע ידוע" קיים ושכיח, למשל, בקהילות הומוסקסואליות, זהותו של התורם ידועה והוא ממלא תפקיד דומה ל"דוד", מבלי שחלה עליו התחייבות כספית כלשהי.

שאלה:

ידידתי אשר הינה רווקה ומבוגרת רוצה מאוד ללדת ילד מחוץ לנישואין, ומפצירה בי שאעזור לה להיכנס להריון, ע"י תרומת זרע. היא מבטיחה שלא לייחס לי אבהות על ילד , אם יוולד לה . כמו כן, היא מבטיחה שהיא לא תתבע ממני מזונות ותמיכה כלכלית כלשהי למען הילד . האם הבטחותיה מחייבות מבחינה משפטית, או שאני עלול להסתבך בעתיד ?

תשובה:

הסכם בעל פה או בכתב, אשר מיועד לשחרר גבר, אשר מכניס אישה להריון, מכל אחריות כלפי ילד שייוולד, הוא חסר כל ערך משפטי. הסכם כזה נוגד את "טובת הילד", נוגד את זכויות הילד, ונוגד את תקנת הציבור. הסכם כזה מתיימר לשלול מן הילד את זכותו הטבעית לדעת מיהו אביו, לשלול ממנו את האפשרות לפתח מערכת יחסים עם אביו, ולשלול ממנו את הזכות להיתמך מבחינה כלכלית ע"י אביו.

חוץ מהמקרה המיוחד של תרומת זרע אנונימית בבנק הזרע, אדם שמכניס אישה להריון, חייב לקחת אחריות על מעשיו ואין הוא יכול להתנער מכך, אפילו אם הוא מתבקש לעזור לאותה אישה להפוך לאם ולממש בכך את האימהות שלה.

אין זה משנה אם התקיימו יחסי מין אם לאו, לצורך הענקת הזרע . בית המשפט לענייני משפחה בירושלים פסק, בשלהי שנת 2001 כי, אדם ששפך את זרעו לתוך כלי קיבול מזכוכית, במטרה לסייע לאישה שהכיר, להיכנס להריון, מחוץ לנישואין, חייב לשלם דמי מזונות לתאומים שנולדו מזרעו. ביהמ"ש דחה את הטענה כי נעשה , בין הגבר לבין אותה אישה הסכם בעל פה, ששיחרר אותו מאחריות כלשהי כלפי היילודים .

ביהמ"ש התבקש ללמוד מכך שחלפו שנים רבות, מאז הולדת התאומים, ועד להגשת התביעה, על קיומו של הסכם בעל פה בדבר אי הגשת תביעה, אך לא קיבל זאת. ביהמ"ש התבקש גם ללמוד מכך שלא התקיימו יחסי מין בין ההורים , ומכך שמה שהתרחש, זהו מצב מקביל לתרומת זרע אנונימית, אך דחה זאת. הגבר היה מיוצג בתיק זה ע"י עו"ד עמיהוד בורוכוב .

שאלה: 

כאשר ילד נולד מחוץ לנישואין, לאם יהודיה אשר נשואה לבעל יהודי ומתעורר ספק בעניין האבהות. האם רשאי בימ"ש להתיר או לחייב את הגבר, אשר אליו מיוחס הילד, לבצע בדיקת רקמות ?

תשובה:

כאשר האם הינה יהודיה ונשואה כדמו"י, לבעל יהודי , בית המשפט לא יצווה על הבעל או על האב הנטען, לערוך בדיקות גנטיות ( ד.נ.א. ), לצורך הוכחת האבהות וזאת בשל האפשרות שהיתר או צו לביצוע בדיקה שכזו, עלול לממזר את הילד (לגרום להפיכת הילד לממזר) . במילים אחרות צו שכזה לא יינתן מפאת עקרון "טובת הילד", גם אם האישה והבעל ו/או האב הנטען, מסכימים לערוך בדיקה זו. על פי הדין העברי, ילד אשר נולד לאישה יהודיה ונשואה, אשר נישאה כדת משה וישראל, אך נולד מחוץ לנישואין, נחשב כ"ממזר" . לעומת זאת , כאשר האם היא יהודיה רווקה, והגבר אשר מיוחסת לו האבהות הוא רווק או נשוי, אזי אין מניעה לבצע בדיקה לסיווג רקמות, כדי להוכיח או לשלול את זהות האב. סירובו של גבר אשר מיוחסת לו אבהות, להשתתף בבדיקת רקמות, עלול לפעול לחובתו. בית המשפט מוסמך ורשאי לתת פסק דין, אשר מצהיר, שהוא האב אף ללא השתתפותו בבדיקה , וזאת לאחר ששמע ראיות, שיש בהן כדי להצביע על העובדה שאותו גבר, הוא אביו של הילד.

שאלה:

 אני ובעלי שנינו יהודים, ונישאנו בנישואין אזרחיים.במהלך הנישואין נכנסתי להריון כתוצאה מיחסים אינטימיים שקיימתי עם גבר זר, שהינו נוצרי בדתו. האם ביהמ"ש יתיר לי ולידידי לבצע בדיקת רקמות, על מנת לקבוע באופן ודאי כי הוא אביה של ילדתי? תשובה: בדיקת רקמות לצורך הוכחת אבהות, עריכתה מותנית בבחינת טובת הקטין הנבדק, והנזקים האפשריים שעלולים להיגרם לו כתוצאה מעריכת הבדיקה.

בשנת 2002 נדונה שאלה דומה בביהמ"ש לעינייני משפחה בבאר שבע , בהתייחס לקטינה בגיל 8, ונפסק כי הבדיקה עלולה לגרום לקטינה נזק נפשי לנוכח ערעור זהותה הנפשית.

עוד נפסק כי, קיים חשש למעמדה של הקטינה שכן יש פוסקים המכירים בתוקף של נישואין אזרחיים בין שני יהודים, ועל כן יש חשש כי הקטינה תיחשב כממזרת.

ואולם אם מדובר בהריון מגבר שאיננו יהודי , אזי שאלת הממזרות איננה רלבנטית.

שאלה:

האם אבהות יכולה להיות מוכחת באמצעות מכתבים, כאשר האב הנטען, אשר הוגשה נגדו תביעה למזונות ילד, הוא תושב זר שחי בחו"ל, והוא לא יכול או לא רוצה לבוא לישראל כדי לעבור בדיקת רקמות, שתקבע אם הוא אבי הילד?

תשובה:

כן! בנסיבות מיוחדות. לדוגמא, אם הנתבע הוא תושב זר, שאין לו כל כוונה להגיע לישראל, ובית המשפט שוכנע, שהמכתבים מספקים ראיה חותכת לאבהותו. במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשנות התשעים, האם התובעת, שהיתה מיוצגת ע"י עו"ד עמיהוד בורוכוב, הצליחה בבקשתה להכריז על אדם בעל אזרחות כפולה - ישראלית וזרה, אשר עזב את ישראל במפתיע במהלך תקופת הריונה של חברתו, כעל אביה של בתה. פסק הדין התבסס בעיקר על סדרה של מכתבים שנשלחו על ידו, שבהם הוא הודה במפורש בכך שהוא אבי הוולד, התעניין בשלומה של חברתו ההרה, ושאל כיצד מתקדם ההריון. במכתבים הוא אף הבטיח להינשא לתובעת, וכתב שהם ישובו לחיות ביחד, ויגדלו ביחד את התינוק שייוולד להם.

בנוסף למכתבים, התובעת סיפקה ראיות מסייעות - בעניין הרישום של בני הזוג לנישואין ובעניין תכניותיהם לחתונה. לאחר שבית המשפט הכריז על הנתבע כעל אבי הילדה, בית המשפט חייב את הנתבע לשלם את מזונותיה.

שאלה:

אני סטודנט. נודע לי, שאני יכול להרוויח סכום כסף, אם אתרום מזרעי לבנק הזרע. האם טמון בכך סיכון משפטי כלשהו? האם אני מסתכן בכך שתוגשנה נגדי בעתיד תביעת אבהות ותביעת מזונות ע"י אישה כלשהי, שתיכנס להריון מזרעי, או ע"י ילד שייוולד מתרומת זרע שלי ?

תשובה:

בעקרון, תורמי זרע אנונימיים פטורים מכל אחריות משפטית כלפי כל ילד, שעשוי להיוולד מתאי הזרע שהם תרמו. אילו פני הדברים היו שונים, גברים לא היו מוכנים לתרום זרע, מחשש שתוגשנה נגדם תביעת אבהות ותביעת מזונות.

ואולם, הכללה זו איננה מדוייקת. ניתן, על פי השקפה משפטית מחמירה, לתבוע תורם זרע אנונימי. אם, מסיבות רפואיות (כמו בשל הסיכון, שבעתיד יתעוררו בעיות גנטיות אצל ילדים שייוולדו מזרעו של התורם), נערך מרשם של תורמי הזרע, אז הילד ו/או אימו יוכלו לתבוע את גילוי זהותו של התורם. במקרה כזה, רק אם לתורם הזרע יש הגנה שבחוק או הגנה משפטית אחרת (כמו הסכם שקיבל את אישורו של בית המשפט), הוא יהיה מוגן מפני תביעה שכזו. נושא זה טרם נדון באופן מקיף בבתי המשפט בישראל.

יצויין, כי במדינות מסויימות בארה"ב, המושג של תורם זרע "ידוע" קיים ומקובל בקרב קהילות ההומוסקסואלים והלסביות. כאן זהותו של תורם הזרע ידועה. הרעיון הוא, שתשרור מערכת יחסים של מעין "דוד-אחיין" בין התורם לבין הילד, ללא מחוייבות כלכלית כלשהי של התורם כלפי הילד.

שאלה: 

נישואי מצויים במשבר. אשתי הגישה נגדי תביעת מזונות עבור הילדים. אני חושד בכך ש"בתנו" הפעוטה איננה למעשה בתי, אלא היא בתו של חבר ילדות של אשתי, שאיתו אשתי מנהלת רומן זה זמן רב. אשתי ואני שנינו יהודים, אך נישאנו בטקס נישואין אזרחי בחו"ל. אני סבור, שאין זה מחובתי לשלם מזונות לילדה, שאיננה בתי הביולוגית, בעוד שאביה הביולוגי פטור מחובת המזונות. מה הסיכויים לכך שבית המשפט ייעתר לבקשתי ויורה על עריכת בדיקת רקמות , כדי שאוכל להוכיח ולשלול את אבהותי ?

תשובה:

בישראל בית משפט יירתע מלהמליץ על עריכת בדיקת רקמות, כאשר האם היא יהודיה, שנשואה ליהודי, וזאת כדי להימנע מן הסיכון של הכרזה על הילד כעל ממזר או כעל ספק ממזר. על פי הדין העברי, הסטטוס של ממזר או של ספק ממזר ניתן לילד, שנולד מחוץ לנישואין של אם יהודיה אשר נשואה ליהודי.

סיטואציה זו נעשית מסובכת יותר, כאשר בני הזוג ה"נשואים" הינם שני יהודים, אשר נישאו זה לזה בטקס נישואין אזרחי ולא כדת משה וישראל , משום שנישואין אזרחיים אינם בני תוקף ואינם מוכרים במשפט הישראלי, עדיין . הדין העברי מכיר אך ורק בתוקפם של נישואין בין שני יהודים שנערכו על פי הדין העברי. נישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל תקפים אך ורק לצורכי רישום אדמיניסטרטיבי במירשם האוכלוסין. לפיכך, באופן תיאורטי ניתן לטעון, שאישה יהודיה, אשר נישאה לגבר יהודי, בטקס נישואין אזרחי נחשבת לרווקה, ולפיכך, ילד שנולד לה מגבר אחר לא יוגדר כממזר. כתוצאה מכך, אין עילה למנוע בדיקת אבהות, כי לא קיים החשש, שהילד יוכרז כילד בלתי חוקי.

טיעון מעין זה הועלה בתביעת מזונות ילדים, שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בחודש פברואר 2001. בית המשפט דחה את הטיעון, בהצביעו על כך שבית הדין הרבני פסק במספר הזדמנויות, ששני יהודים, אשר נישאו זה לזה בטקס נישואין אזרחי, היו נשואים למעשה (להבדיל מנשואים להלכה). על פי הדין העברי, כאשר גבר ואישה חיים יחד, קיימת הנחה, שיחסיהם האינטימיים אינם ארעיים, אלא הם חלק ממחוייבותם ההדדית זה לזה. בדין העברי נאמר כביטוי לכך ש: "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות" . לפיכך, העובדה שגבר יהודי נתבע, בתביעת מזונות ילדים, בהיותו נשוי לאשתו היהודיה, בטקס נישואין אזרחי, עובדה זו, לא בהכרח תגדיל את סיכוייו לקבל היתר מבית המשפט לעריכת בדיקה להוכחת אבהות .

שאלה: 

במשך מספר שנים ניהלתי קשר עם גבר נשוי. בשל קושי בו נתקלתי בנסיונותי להרות , החלטנו אני ואותו גבר לפנות לטיפולי הפרייה חוץ גופית, ולצורך כך חתמנו על טופס בקשה והסכמה לביצוע הפרייה חוץ גופית. ההפרייה נעשתה מזרעו של הגבר ומביצית של אישה אחרת.

כיום מתכחש אותו אדם לאבהותו ומסרב להכיר בילד כבנו , מה עלי לעשות?

תשובה:

כאשר גבר מתכחש לאבהותו ניתן להגיש כנגדו תביעה למתן פסק דין הצהרתי, על מנת שיוכרז עליו, כעל אבי הוולד, וזאת באם תצליח אימו של הילד, להוכיח טענתה.

במקרה דומה שנידון בבית המשפט לעיניני משפחה בתל- אביב בשנת 2001 , הגישה אימו של ילד תביעה להכרזת אבהות כנגד גבר שהשתתף עימה בתהליך של הפרייה חוץ גופית . ביהמ"ש קבע כי ההסכם עליו חתמו הצדדים שכותרתו "בקשה והסכמה לביצוע הפרייה חוץ גופית", חוקי ומחייב. האב אינו מצוי במעמד של תורם זרע אנונימי, אלא במעמד של משתתף פעיל בתהליך . עפ"י הנתונים הנ"ל קבע ביהמ"ש כי הנתבע הינו אביו של הרך שנולד .