מזונות - לאשה - אשה נשואה

שאלה:

 מהו המועד הקובע אשר ממנו מתחילה זכאות האשה לקבל דמי מזונות ?

 תשובה: 

אישה איננה זכאית לקבל דמי מזונות עבור התקופה שקדמה להגשת תביעת המזונות על ידה – אפילו שהיא ובעלה חיים בנפרד, ואפילו אם הבעל הוא זה שעזב את הבית . היא זכאית לקבל דמי מזונות, אך ורק ממועד הגשת תביעת המזונות על ידה. לעתים, כאשר זוג מגיע לכלל הסכמה, הם עשויים לקבוע מועד מוקדם יותר ממועד הגשת תביעת המזונות ע"י האישה, אשר ממנו ואילך יתחיל החיוב במזונות.

שאלה: 

האם אשה שהגישה תביעת מזונות בבית הדין הרבני יכולה להפסיק  את ההליכים בבית הדין, ולהתחיל אותם בביהמ"ש לענייני משפחה ? 

תשובה: 

לאישה יהודיה (הנשואה ליהודי) נתונה הזכות לבחור היכן לתבוע את מזונותיה - בביהמ"ש לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. אולם, מרגע שהאישה בוחרת בבית הדין הרבני וההליך נפתח, יש לה שתי אפשרויות אם היא רוצה לסגת מהחלטה זאת. הראשונה היא לבקש את סגירת תיק המזונות והשניה לבקש למחוק את התביעה. סגירת תיק מזונות היא פעולה מינהלית, זמנית הנעשית על ידי דיין אחד בבית הדין ,וככזאת היא משמרת את סמכותו של בית הדין והאישה מנועה מלפתוח תיק מזונות בביהמ"ש לענייני משפחה. לעומת זאת מחיקת התביעה היא עניין אחר, בו נופלת הכרעה לגבי סמכות השיפוט. בפסק הדין בפרשת יעקב, בשנות השמונים קבע בית המשפט העליון כי, כאשר תיק המזונות נסגר, הרי שבית הדין הרבני נותר בעל הסמכות בעניין מזונות האישה, בעוד שכאשר מתרחשת, מחיקת התביעה בבית הדין, אין מניעה מבחינת סמכות שהאישה תפנה לערכאה האזרחית כלומר, לביהמ"ש לענייני משפחה.

שאלה:

האם ניתן לפתוח  תיק בלשכת ההוצאה לפועל, כדי לגבות מן הבעל  את הוצאות המשפט שהוטלו עליו במסגרת פסק דין למזונות? 

תשובה:

כן! הוצאות משפט שנקבעו  בפסק דין הן חלק בלתי נפרד מפסק הדין, וניתן לגבות אותן בעזרת פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל, במטרה לאכוף על החייב את  ביצוע פסק הדין.

שאלה: 

האם אשה אשר בעלה עזב אותה,והיא איננה עובדת וחסרת מקור פרנסה, זכאית, לקבל ממנו דמי מזונות? 

תשובה: 

כן ! עפ"י הדין העברי על בעל לספק את מזונות אשתו וכל צרכיה כל זמן שהם נשואים, באם אין סיבה מוכרת בדיו ,לשלול ממנה זכות זו. האשה יכולה לתבוע מזונות בבית המשפט לעינייני משפחה או בבית הדין הרבני. רצוי לאשה לפנות לבית המשפט, שם מתנהל דיון, יותר עינייני , יותר ממוקד ויותר יעיל.

שאלה :

מהם העקרונות לפיהם נקבעת חובתו של הבעל במזונות אשתו ? 

תשובה :

ככלל, בעל חייב לספק לאשתו את מזונותיה, לפי המינימום הדרוש לה ובהתחשב במנהגי המקום והחברה שבתוכה הם חיים. יש מספר כללים שמבטאים ומגדירים את זכותה של אשה למזונות: אשה זכאית למזונות באותה רמה שהבעל מרשה לעצמו. האשה זכאית לאותה רמה שהיתה מורגלת בה בקרב משפחתה , בטרם נישאה לבעלה. ההלכה מבטאת את זכאותה של האשה למזונות כך: "עולה עימו ואינה יורדת עימו".

במילים אחרות, האשה זכאית למזונות, לפי מצבו הכלכלי של הבעל וככל שמצב זה משתפר, כן יוטב לה, אך אין היא חייבת לרדת במעמדה בהשוואה וביחס למצב שהיתה מורגלת בו לפני שהתחתנה . אולם אם בבית אביה היה נהוג שאנשים חיו והתנהלו , רק כפי שהמצב הכלכלי שלהם איפשר, כך שלא התירו לעצמם מותרות בעת דחק, אזי אם בעל נותן לאשתו לפי מצבו, אין לראות בכך משום הרעת תנאים , שהרי גם במשפחתה אנשים חיו לפי יכולתם.

אולם אם מצבו של הבעל משתפר והולך, הרי שאשתו "עולה עימו" וזכותה למזונות הינה "לפי עושרו" או "לפי כבודו", גם אם היא באה מבית דל אמצעים. חובתו של בעל כלפי אשתו "לכבדה יותר מגופו". חובתו של בעל חלה לפי יכולתו הכלכלית, אך אם הוא חולה או מובטל מאונס, באופן שחוסר יכולתו איננו תלוי בו, אזי אין להתעלם מכך , שהרי חובתו הינה "לפרנסה עימו" ואם אינו יכול לפרנס עצמו , אין לחייבו לפרנס אותה במצבו הדחוק.

שאלה: 

האם אשה יהודיה אשר בעלה היהודי מתעמר בה  ונוהג כלפיה באלימות חייבת להשלים עם התנהגותו, או שמא היא זכאית לחיות בנפרד? והאם במקרה זה הבעל חייב לממן את מקום מגוריה הנפרד? 

תשובה: 

זכותה של אישה למזונות כוללת את הזכות למדור. לאישה יש זכות לנהל אורח חיים שקט ושליו . אין לצפות ממנה להשלים עם אלימות פיזית ומילולית כלפיה. משמעותה של התנהגות כזו היא, שהבעל אינו ממלא את החובה המוטלת עליו כבעל – לספק לאשתו תנאי מגורים שקטים ושלווים. במצב דברים כזה, האישה זכאית לחיות בנפרד מבעלה, ולהיתמך על ידו מבחינה כלכלית. בפסק הדין בפרשת כסיף פסק בית המשפט העליון בשנות השמונים, שמקום המגורים הנפרד יכול לבוא לידי ביטוי בשלושה אופנים:

(א) בכך שהבעל ידאג לבית מגורים נפרד לאשתו ולילדיו.

(ב) בכך שהבעל יעזוב את בית המשפחה.

(ג) בכך שהבעל ידאג למקום מגורים נפרד בתוך בית המשפחה.

שאלה: 

האם הזכות למזונות מתבטלת כאשר ניתן בבית הדין הרבני פסק דין הקובע כ על האשה להתגרש מבעלה ? 

תשובה:

הזכות למזונות אינה מתבטלת באופן אוטומטי, כאשר בית הדין הרבני פוסק כי על האשה להתגרש מבעלה. הזכות למזונות תלויה במספר גורמים ובכללם עילת החיוב בגט.

עילת החיוב בגט עשוייה להשפיע על המועד ,אשר ממנו ואילך מסתיימת זכאותה של האשה למזונות.

במקרה בו בית הדין הרבני לא פירש מהי עילת החיוב בגט , והאם היא מחייבת את המסקנה שהאשה איבדה זכותה למזונות, לא ימהר בית המשפט לבטל את זכות האשה למזונות. כך נקבע ע"י ביהמ"ש למשפחה בבאר שבע בשנת 2002.

שאלה: 

האם תנאי בהסכם גירושין ,שקיבל תוקף של פסק דין, על פיו האשה מוותרת על זכותה למזונות עם סידור הגט, או אם לא תתייצב לסידור הגט, עשוי להוות עילה להפסקת תשלום המזונות בהתקיים התנאי (אי-התייצבות)?

תשובה:

כן ! התחייבות של אישה לוותר על מזונותיה היא תקפה ומחייבת ובלבד שהיא אושרה בתוקף של פסק דין ע"י בימ"ש או בי"ד , לפיכך הבעל יהיה פטור מן החיוב לשלם לה מזונות, לנוכח הסכמתה לוותר על מזונותיה , באם היא לא תתייצב לסידור הגט. הסכמה זו שקיבלה תוקף של פס"ד מהווה עליה לפטור את הבעל מחיובו במזונות אישתו וביתר שאת כאשר פטור זה קיבל גושפנקא משפטית בפסק דין.

שאלה: 

האם בית המשפט יביא בחשבון את העובדה, שהאישה היא צעירה, ושהיא היתה נשואה זמן קצר בלבד, כאשר הוא יפסוק לה מזונות? 

תשובה: 

כן! אבל רק בנסיבות מיוחדות וחריגות. ככלל, על פי הדין העברי, בעל חייב לכלכל את אישתו. אולם במספר פסקי דין של בית המשפט העליון, שניתנו בשנות התשעים המוקדמות, החלה להסתמן מגמה, שלפיה אישה צעירה, שהיתה נשואה פרק זמן קצר בלבד, או אישה שעבדה ואז הפסיקה לעבוד, תהיה זכאית לסכום מינימלי של מזונות. ואולם, זה היה החריג ולא הכלל, הטעים בית המשפט לענייני משפחה בחודש דצמבר 2001, בהתייחסו לפסק דין מרכזי שניתן ע"י בית המשפט העליון בפרשת מזור. בפסק הדין אישר בית המשפט העליון, כי אישה יהודיה אינה חייבת לעבוד מחוץ לבית. גם אישה, שמעולם לא עבדה מחוץ לבית, או שעבדה מחוץ לבית ואז הפסיקה לעבוד, זכאית למזונות, הוא פסק. רק בנסיבות נדירות וחריגות בתי המשפט ייסטו מכללים אלה, הוא פסק. 

בפרשה שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב בשנת 2001 בני הזוג הצעירים וחסרי הילדים נפגשו באמצעות אתר הכרויות באינטרנט, והיו נשואים שנה בלבד. האישה עבדה אך פוטרה מעבודתה. הבעל עזב את בית המשפחה. בית המשפט דחה את טענתו של הבעל, שלפיה אישה, שהיתה נשואה שנה אחת בלבד, וטענה שהיא לא יכולה למצוא עבודה מתאימה, לאחר שפיטרו אותה מעבודתה, זכאית לסכום מזונות מינימלי בלבד, אם בכלל. ביהמ"ש פסק לה מזונות זמניים בסך של 5,000 ש"ח לחודש, וקבע שהיא תהיה זכאית למזונות קבועים.

שאלה: 

האם אשה אשר מעוניינת לעזוב את ביתה ואת בעלה,עלולה לפגוע בכך בזכויותיה ובזכויות ילדיה למזונות? 

תשובה: 

לא! ילדים זכאים למזונות מאביהם, בלי קשר להתנהגות אימם ובלי קשר לכך שעזבו את בית המשפחה יחד עם אימם, אם לאו. באשר לאישה, אם יש סיבה מוצדקת, עפ"י דין, לעזיבתה את הבית, מה שקרוי בדין העברי "אמתלה מבוררת" ,( למשל: בגלל אלימות פיזית או מילולית) הרי שהיא לא תפסיד את זכותה למזונות. לעומת זאת אם הסיבה לעזיבת הבית ע"י האישה לא תהא מוצדקת (למשל: אם הלכה בעיקבות גבר אחר), אזי היא עלולה להפסיד זכותה למזונות.

שאלה: 

האם בעל יכול לדרוש מאשתו לצאת לעבוד כדי להקטין את סכום המזונות שהוא חייב לשלם לה במהלך נישואיהם? 

תשובה: 

לא! על פי הדין העברי, אישה איננה חייבת לצאת לעבוד מחוץ לבית . אם האישה עובדת מחוץ לבית ומשתכרת, משכורתה תקוזז ותילקח בחשבון מכל חיוב של הבעל בדמי מזונותיה. אולם, בעל אינו יכול לדרוש מאשתו לצאת לעבוד, כדי להקטין את סכום המזונות, שהוא חייב לשלם לה במהלך נישואיהם.

שאלה: 

האם אשה אשר נקבע לגביה בביה"ד הרבני כי היא "נואפת" זכאית למזונות ? 

תשובה: 

לא! כאשר בית דין רבני קובע, שאישה נואפת או במילים אחרות שהיא "משרכת דרכיה או ש"זינתה תחת בעלה", היא מאבדת את זכותה לקבל מזונות מבעלה ,באופן בלתי הפיך. פסיקתו של בית הדין הרבני היא סופית, ושלילת הזכות למזונות תישאר בעינה גם בבית המשפט לענייני משפחה, אם היא תגיש תביעת מזונות שם ,וזאת משום שהזכות למזונות כמו גם שלילת הזכות למזונות נובעת מעקרונות הדין הדתי וכללים אלה מחייבים הן את ביה"ד הרבני והן את ביהמ"ש אשר אמור להחילם וביתר שאת כאשר שלילת הזכות למזונות נקבעת בהחלטה או בפסק דין שניתן ע"י ביה"ד הרבני.

שאלה: 

האם כאשר אשה מספרת ומתוודה בפני בעלה ,כי היא קיימה יחסי מין עם גבר אחר ,כופים על בעלה לתת לה גט,בהעדר ראיות אחרות,ואובייקטיביות ? 

תשובה: 

לא! אם אישה מספרת לבעלה, שהיא קיימה יחסי מין עם גבר אחר, אין אוסרים עליו באופן אוטומטי להיות איתה, על פי הדין העברי, אלא אם כן מוכח, שהיא דוברת אמת. היא עלולה לשקר לו, כדי לגרום לו בעורמה להסכים להתגרש ממנה אולם, אם היא אכן ביצעה מעשה ניאוף, והדבר מוכח בראיות חיצוניות,ובלתי תלויות, אזי על פי הדין העברי, הבעל חייב להתגרש ממנה, והוא עשוי להיות פטור מלשלם לה מזונות באם ביה"ד יחליט על כך. ייתכן שבית הדין הרבני יצווה על האישה להתגרש מבעלה, ואם האישה תסרב לציית, ניתן יהיה להפעיל נגדה סנקציות, כדי לכפות עליה את הציות לפסק דינו של בית הדין הרבני. אם האישה תסרב לקבל גט מבעלה, בית הדין הרבני יכול אפילו להתיר לבעל לשאת אישה שניה, וזאת בלי להתגרש מן האישה הראשונה.

שאלה: 

האם אשה ,אשר מפסיקה לקיים יחסי מין עם בעלה עלולה להפסיד את מזונותיה ? 

תשובה: 

בדין העברי, בנסיבות מסויימות, אשה עשוייה לאבד את זכותה לקבל מזונות מבעלה, אם היא מסרבת לקיים יחסי מין איתו. אם היא מסרבת לקיים יחסי מין עם בעלה, במטרה להסב לו צער, בלי כל סיבה מוצדקת, או בגלל שהיא נתנה עינה בגבר אחר, אז היא עלולה לאבד את זכותה למזונות מבעלה. ואולם, אם סירובה נובע מהתנהגותו השלילית של בעלה כלפיה, היא לא תאבד את זכויותיה למזונות ממנו.

שאלה: 

האם אשה ,אשר חיה בנפרד בעלה עלולה לאבד את זכותה למזונות בגלל בילוי עם גבר אחר ? 

תשובה: 

כן! לפי הדין העברי, אם הוכח שאישה נאפה בבעלה, אז היא מאבדת את זכותה למזונות מבעלה, וזאת גם אם הבעל עצמו נאף בעבר או אף נואף בהווה. בשנות התשעים אימץ בית המשפט העליון גישה ליברלית יותר בפסק הדין בפרשת גל, כאשר קבע שאישה שנפרדה מבעלה, אינה צריכה לנעול עצמה בביתה, ויכולה לנהל חיי חברה מבלי לאבד את זכותה למזונות. עם זאת, מערכת יחסים אינטימית עם גבר זר עלולה לגרום לאובדן המזונות באם יוכח ניאוף. 

בספטמבר 2000 , בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נתן ביטוי לרעיונות מודרניים של שיוויון, שמנוגדים לדין העברי, שמצאו את ביטויים באימרת אגב לא מחייבת בתיק מזונות שהתנהל לפניו. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות כבדרך אגב, לדון בשאלה האם אישה יהודיה נאפה, על מנת להכריע בתביעת המזונות שלה. במקרה הנ"ל בני הזוג חיו בנפרד מספר שנים והבעל הודה כי נולדו לו תאומים ממערכת יחסים שניהל מחוץ לנישואים. הוא טען כי אשתו איבדה את זכותה למזונות משום שנאפה, או לחילופין משום שקיימה חיי חברה פעילים, אותם מגדיר הדין העברי כ"מעשה כיעור". האישה זכתה למזונות נכבדים משום שהבעל לא הוכיח שנאפה. עם זאת, בית המשפט ציין כי אפילו היה מוכח כי האישה נאפה, עדיין לא היתה מפסידה את זכותה למזונות, משום שגם בעלה נאף. הערה לא מחייבת זאת, היא בניגוד לדין העברי.  

שאלה: 

האם בתביעת מזונות בין יהודים המוגשת ע"י האשה ניתן לכלול את הוצאות המשפט הכרוכות בהגשת התביעה? ומה הסיכוי ,שבית המשפט יפסוק לזכותה הוצאות כאלה ? 

תשובה: 

על פי הדין העברי, בעל חייב לשלם לאשתו מזונות, ולדאוג לכל צרכיה . השאלה המכרעת היא, האם ההוצאות, הכרוכות בהגשת תביעת המזונות נגדו, כלולות בחובת המזונות שלו כלפיה. בית המשפט העליון פסק, ששאלה זו תוכרע על פי הדין האישי של הבעל. בנוגע ליהודים, כאשר תביעת המזונות הוגשה בנוגע לצרכיה האמיתיים של האישה, אז הבעל צריך להחזיר לאשה את הוצאות המשפט הכרוכות בהגשת התביעה, כמו שכ"ט עו"ד ואגרות המשפט. בתיק הספציפי, האשה שילמה תחילה את ההוצאות מכיסה, ואחר כך כללה אותן בתביעת המזונות שהגישה. באם הבעל יחוייב בתשלום מזונות לאשה, קרוב לוודאי שביהמ"ש יטיל עליו תשלום הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד, לפי שיקול דעת ביהמ"ש. חיוב בהוצאות משפט לטובת הצד הזוכה, מתרחש בדרך כלל בהליכים משפטיים שמתנהלים בבתי המשפט, ובכלל זה בביהמ"ש למשפחה,אך זאת על הצד הנמוך,ובדרך כלל,ללא שום יחס להוצאות המשפטיות,שהוצאו בפועל.

שאלה: 

האם גימלה שמקבלת אשה מידי חודש בחודשו ,נלקחת בחשבון ע"י ביהמ"ש ,בבואו לחשב את מזונותיה? 

תשובה: 

קיצבת פנסיה נחשבת כמקור הכנסה של האשה, ועל כן ביהמ"ש ייקח בחשבון את שיעור הגימלה בחישוב ובדיקת צרכיה של האשה, ויגרע אותה מדמי המזונות שייפסקו על ידיו, אם יוחלט שהאשה הזכאית להשלמת מזונות. 

שאלה: 

האם בעל לא יהודי חייב לשאת במזונות אישתו? 

תשובה: 

אם הבעל איננו יהודי, אולם הוא מוסלמי או דרוזי או בן לאחת מן העדות הדתיות, הנוצריות, המוכרות בארץ, אזי החובה לשלם מזונות תיעשה בהתאם לדינו הדתי/האישי (מוסלמי , יהודי, נוצרי) .אולם אם אין לבעל חיוב, עפ"י דינו האישי, לשאת במזונות אישתו , או שאין לו דין אישי, אזי החיוב שלו לשאת במזונות אישתו נובע מן החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) – 1959 , עפי"ו הבעל אומנם חייב בתשלום מזונות אישתו, אבל הכנסותיה מכל מקור שהוא תילקחנה בחשבון, כאשר ייבחנו צרכיה, ותהא לכך השפעה על קביעת שיעור המזונות. יתכן, שאם הכנסותיה של האישה גבוהות, אזי לא ייפסקו לזכותה מזונות, כלל וכלל.

שאלה: 

האם אשה חסרת דת,אשר התחתנה עם בעל יהודי בנישואים אזרחיים בחו"ל,זכאית למזונות? 

תשובה:

כן! החיוב במזונות אישה , נקבע בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) - 1959.

עפ"י חוק זה אדם חייב במזונות בן הזוג שלו על פי הדין האישי שלו. הדין האישי הינו הדין הדתי של אותו אדם. במקרה בו דתו של אדם הינה הדת היהודית, הרי שהדין האישי שלו הינו הדין העברי. עפ"י הדין העברי אין תוקף לנישואין בין יהודי למי שאינה יהודיה, ומכאן שאותו אדם ,לכאורה,אינו מחוייב במזונות האישה שאינה יהודייה.

בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בסוגייה דומה בשנת 1995 ,נפסק כי ,באם בעל אינו מחוייב במזונות בת זוגו עפ"י החוק הנ"ל , הרי שאם בת הזוג נמצאת במצב של מחסור ומצוקה כלכלית, יש לפסוק לה מזונות עפ"י חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אשר בו נאמר כי אין פוגעים בכבודו או בגופו של אדם, ופגיעה בסיפוק צרכי אדם כמוה כפגיעה בגופו ובכבודו. 

שאלה: 

היכן יכולה אשה נוצריה,בת העדה הרומית-קתולית להגיש תביעת מזונות נגד בעלה, כאשר בעלה איננו משתייך לעדה הרומית – קתולית ? 

תשובה: 

כאשר אשה נוצריה ,אשר משתייכת לעדה הרומית-קתולית נשואה לגבר, שאינו משתייך לעדה הרומית-קתולית בהיותו בן דת אחרת ,עליה להגיש נגדו תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה. לעומת זאת, כאשר אשה רומית-קתולית נשואה לגבר, המשתייך לאותה עדה דתית, אזי לבית הדין הדתי של הכנסיה יש סמכות שיפוט ייחודית לדון בנושא מזונותיה.

שאלה: 

באיו ערכאה שיפוטית יכולה אשה דרוזית לתבוע מזונות מבעלה? 

תשובה: 

אם שני בני הזוג הם דרוזים, אז על האשה להגיש תביעת מזונות נגד בעלה בבית הדין הדתי הדרוזי. אם הבעל אינו משתייך לעדה הדרוזית, עליה לתבוע ממנו מזונות בבית המשפט לענייני משפחה.

שאלה: 

האם ביהמ"ש בקובעו מזונות אשה,אשר פוטרה מעבודתה,אמור לקחת בחשבון את יכולת ההשתכרות שלה ממקצועה?  

תשובה: 

כן! יכולת ההשתכרות (בהבדל מהשתכרות בפועל) של אישה , כמדד לקביעת שיעור מזונותיה , הינה שיקול שבתי המשפט לעינייני משפחה החלו להתחשב בו בשנים האחרונות.

בשנת 2002 נקבע באחד מפסקי הדין שניתנו בביהמ"ש לעיניני משפחה במחוזות תל- אביב והמרכז, כי המקרים בהם ראוי להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של האישה, הינם בין היתר, כאשר מדובר בתביעת מזונות של אישה צעירה שנישואיה התערערו זמן קצר לאחר תחילתם , או מקרה בו אישה עבדה במהלך שנות הנישואין, אולם בסמוך לאחר תחילת הליכי הגירושין הפסיקה את עבודתה וכיוצ"ב.

שאלה: 

האם אשה יכולה לתבוע הגדלת מזונות בגלל ההכרח להתפטר מעבודתה,כדי להתמסר לטיפול בבן הסובל ממחלה קשה ? 

תשובה: 

כן ! אשה שנאלצת להתפטר מעבודתה הקבועה, כדי לטפל בבנה שלקה בבריאותו, מקרה שכזה מהווה שינוי נסיבות, אשר מצדיק בחינה מחודשת של המצב הכלכלי שלה על ידי בית המשפט. בדצמבר 2001 קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי כאשר אם מטופלת בילד או בילדים חולים, יש להתחשב בפגיעה בכושר ההשתכרות שלה, במסגרת תביעת מזונות, ולפיכך סביר להניח שכאשר תוגש תביעה להגדלת מזונות, בנסיבות שכאלה, היא תענה בחיוב.

שאלה: 

האם רצונה של אשה להגר והפסקת עבודתה לצורך זה ,עשוייה להשפיע על זכותה למזונות ועל מידת החיוב של בעלה במזונותיה? 

תשובה: 

כוונה להגר מהארץ, לבדה, אינה מספיקה על מנת לשלול מאישה את מזונותיה. מצד שני, כוונתה של אשה להגר לחוץ לארץ אינה מקטינה את פוטנציאל ההשתכרות שלה, וזהו המבחן המרכזי בו משתמשים בתי המשפט בישראל, בבואם לקבוע את שיעור מזונותיה של אשה. בית המשפט יתחשב בנסיבות הפסקת העבודה של האשה, דהיינו, האם פוטרה מעבודתה או הפסיקה לעבוד מרצונה, והאם היא זכאית לדמי אבטלה, בבואו לקבוע את סכום מזונותיה. 

שאלה :

האם בעל יהיה חייב במזונות אשתו כאשר יש לה הכנסות מנכסים מניבים? 

תשובה:

אשה זכאית למזונות מבעלה, וזאת בלי להתחשב בעושרה ובלי קשר לעוניו . זכותה של האשה

למזונות איננה נגרעת מפאת היותה עשירה ובעלת רכוש, ויותר מזה זכותה של האשה בעינה עומדת, ואין היא מחוייבת למכור מרכוש ששייך לה, כדי לכלכל עצמה . החובה לפרנס את האשה מוטלת רק על הבעל, כפי נכתב במפורש בכתובה, בהקשר זה. אולם ,אם לאשה יש הכנסות מנכסים מניבים, ויש בהכנסות אלה כדי לספק את צרכיה , אזי אין מקום לחייב את בעלה במזונותיה, משום שפירות נכסיה שייכים ,עפ"י הדין העברי, לבעל, ולפיכך הוא יכול ורשאי לקזז את מזונות האשה כנגד פירות נכסיה וביהמ"ש/ביה"ד יתחשב בהכנסות האשה מנכסיה, בקביעת גובה מזונותיה.

שאלה: 

האם תשלומי המשכנתא החודשיים נכללים בגדר עניין של רכוש, או במסגרת עניין המזונות ? 

תשובה: 

בית המשפט העליון אומנם קבע בהלכה פסוקה, שתשלומי המשכנתא הם עניין של רכוש ולא של מזונות. אולם בשיבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, בעתירה שהוגשה כנגד החלטת ביה"ד הרבני, נקבע במידה מסויימת אחרת .ביה"ד הרבני בתל אביב קבע, שתשלומי משכנתא מיועדים לספק מדור , כחלק ממזונות האישה. על כך הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול לערעורים והערעור נידחה. בעקבות דחיית הערעור הוגשה עתירה לבג"ץ ע"י הבעל כשהוא מיוצג ע"י עו"ד עמיהוד בורוכוב , בטענה שבית הדין הרבני חרג מסמכותו, כאשר הוא כלל תשלומי משכנתא, במסגרת החיוב במזונות האישה . בג"ץ דחה את העתירה וקבע שבית הדין לא חרג מסמכותו .

בג"צ אישר את קביעת ביה"ד כי, תשלומי המשכנתא מיועדים להבטיח את המדור של האישה. יחד עם זאת בג"ץ, סייג את החלטתו וקבע שפעולה זו עשוייה להשפיע על יחסי הממון בין בני הזוג, אולם ציין שענין זה נתון לבירור בבית המשפט לענייני משפחה, אשר מטפל בפרשת יחסי הממון של בני הזוג.

כאשר העתירה בבג"ץ נדחתה, הבעל הגיש שוב באמצעות עו"ד בורוכוב, עתירה לקיום דיון נוסף בבג"ץ, באותו עניין . אולם פעם נוספת העתירה נדחתה , אך הודגש בהחלטה שהתייחסות למשכנתא במסגרת מזונות, עשוייה להשפיע על יחסי הממון של בני הזוג, ושבית המשפט לענייני משפחה אמור להתייחס לסוגייה זו, כאשר הוא מחליט בעניין פירוק השיתוף בנכסי בני הזוג.

שאלה: 

האם ביהמ"ש אמור לקחת בחשבון את הכספים שאשה קיבלה ממכירת דירה משותפת, במסגרת שיקוליו בתביעתה להגדלת מזונות? 

תשובה: 

כן! ביהמ"ש העליון דחה תביעה כספית של אישה למדור חלופי וקבע, שיש לנכות רעיונית את ההכנסות שהיא יכולה להפיק מה"קרן" ,שהיא חלקה של האישה בכספי פדיון מכירת הדירה, שהיתה משותפת לה ולבעלה. כלומר, אישה זכאית בעיקרון למדור חילופי, אולם תוך התחשבות במשאביה,ובכלל זה כספי מכירת דירתה.

שאלה:

מהם סיכוייה של אשה לזכות בשכר דירה גבוה אותו היא תובעת ,אשר מתייחס לבית בסדר גודל דומה לבית שנמכר במסרת פירוק שיתוף? 

תשובה:

ביהמ"ש העליון פסק שמדור חלופי צריך להיות מותאם לרמה הכוללת של בית המגורים הקודם, אך מבחינת מספר החדרים או גודלו של הבית, ניתן להביא בחשבון את הקיטון במספר הדיירים שהתגוררו בבית .