מזונות -לילדים - בתי משפט/סמכות

שאלה:

איזה בית משפט בישראל יש סמכות להחליט בענין מזונות ילדים?

תשובה:

סמכית המקורית /הראשונית שייכת לבית המשפט לענייני משפחה. קיימת אפשרות של סמכות ,בבתי הדין הדתיים של העדות המוכרות,בתנאים מסויימים.

שאלה :

מאין שואב בימ"ש למשפחה סמכות לדון בעניין מזונות קטין שכבר הוכרע ע"י בית דין רבני?

תשובה

כאשר הילדים אינם מופיעים כתובעים או כצדדים לתביעה שהוגשה בעניין מזונותיהם, בבית הדין הרבני, וכאשר אין ביטוי בפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני לכך שהתנהל דיון לגופו של ענין בצרכיהם ,ובהשתכרותו של האב ,אשר כפועל יוצא מהם נתן בית הדין הרבני פסק דין למזונות קטינים, אין סמכות נמשכת לבית הדין הרבני לדון בעניין. כלומר, הקטינים יהיו רשאים להגיש תביעת מזונות עצמאית וראשונית באמצעות אמם, כנציגתם, נגד האב בבימ"ש למשפחה.

אם מוגשת נגד האב תביעה עצמאית למזונות בביהמ"ש למשפחה, והוא סבור, כי בית הדין הרבני הינו בעל סמכות נמשכת לדון בעניין, הוא יכול לפנות אל ביהמ"ש, ולבקש כי התביעה תידחה מחוסר סמכות. על ביהמ"ש מוטל, במקרה זה, לבחון האם התקיימו המבחנים שקבע ביהמ"ש העליון. בדיון בבימ"ש למשפחה בכפר סבא ביוני 2004, נדחתה טענת האב, כי יש לדחות את תביעת המזונות, שהוגשה כנגדו, על הסף, מפני שלבית הדין הרבני סמכות נמשכת לדון במזונות הקטינים. ביהמ"ש בדק את טענותיו של האב בענין חוסר סמכות, וקבע כי החלטת בית הדין הרבני לא עמדה באמות המידה שנקבעו ע"י ביהמ"ש העליון. ביהמ"ש למשפחה קבע בדיון מקדמי בעניין, כי הסמכות לדון בתביעה נתונה בידיו, והגדיל את דמי המזונות שנפסקו לאב באופן זמני, וכן קבע מועד לשמיעת הוכחות בתיק.

הערת העורך: לבי"ד רבני אין סמכות ייחודית בנושא מזונות קטינים.בי"ד רבני עשוי לקנות סמכות בעניין מזונות קטינים,מכוח הסכמת הוריהם בלבד.שתיקה או העדר התנגדות של אחד ההורים עשוייה להתפרש כהסכמה לסמכות ביה"ד.

שאלה: 

אני מתגוררת בישראל עם שני ילדי , בעוד שבעלי מתגורר בחו"ל. אני מעוניינת להגיש תביעת מזונות בעבור שני ילדי. היכן עלי להתחיל בהליכים משפטיים, בישראל או בחו"ל? 

תשובה:

בישראל! הסמכות לדון בעינייני מזונות נתונה בידי ביהמ"ש לעינייני משפחה. תביעה למזונות ילדים מוגשת במקום מגורי הילדים, אשר הינו המקום בו צרכיהם של הילדים אמורים להיות מסופקים .

באשר למקום הימצאו של האב בחו"ל , ובכן בעת הגשת התביעה, יש להגיש לביהמ"ש, בקשה למתן היתר להמצאת המסמכים המשפטיים, לידי הנתבע ,בחו"ל. עם קבלת היתר שכזה, יש לשגר את החומר המשפטי לחו"ל ולאחר שמגיע מחו"ל, אישור בדבר ביצוע המסירה, שמאשר כי הנתבע קיבל את כתב התביעה, אשר שוגר אליו, אזי ביהמ"ש בישראל "רוכש" סמכות לדון בתביעה, אף בהעדרו, ומוסמך לתת פסק דין בעניין מזונות הילדים, בין אם הוא יתייצב לדיון ובין אם לאו.

שאלה

כיצד תיקבע סמכות עניינית, כאשר אם משמורנית הגישה תביעה למזונות קטינים בבימ"ש למשפחה, ואילו הבעל טוען כי בית הדין הרבני, אשר קבע את מזונות הקטינים בעבר, הוא בעל סמכות מתמשכת לדון בעניין מזונות הילדים?

תשובה

אם תלוייה בביהמ"ש למשפחה תביעה למזונות קטינים, והאב הנתבע טוען מנגד לחוסר סמכות של ביהמ"ש לדון בעניין, ביהמ"ש יבחן את קיום סמכותו על ידי שני מבחנים שנוסחו בביהמ"ש העליון, כדי לבדוק האם בית הדין הרבני הינו בעל סמכות מתמשכת לדון בעניין. המבחן הראשון הוא מבחן פורמאלי/טכני. בשלב זה ביהמ"ש בודק, האם שמות הקטינים מופיעים בכתב התביעה, אשר הוגש בבית הדין הרבני בעבר, כתובעים. המבחן השני הוא, מבחן מהותי, ובו בודק ביהמ"ש, האם היה דיון בשאלת מזונותיהם של הילדים, במסגרתו נבחנו צרכי הקטינים, והכנסתם של הוריהם, בטרם נקבע על סמך הנתונים הללו גובה המזונות. במקרה זה, שמם של הקטינים לא הופיע כתובעים, וכן מפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני עלה כי לא התנהל דיון ענייני ולא נבדקו צורכי הקטינים כדרישת המבחן המהותי. מכיוון שבמקרה זה, קביעת בית הדין הרבני לא עמדה בשני המבחנים הנ"ל, ביהמ"ש למשפחה קבע כי הוא מוסמך לדון בתביעת המזונות של הקטינים, מאחר ובית הדין הרבני לא קנה סמכות ייחודית או נמשכת לדון בנושא.

שאלה: 

יחסי עם בעלי החלו להתדרדר במהלך תקופת ההריון שלי. חזרתי להתגורר בבית הורי. הגשתי תביעה למזונות הילד בבית הדין הרבני, זמן קצר לפני הולדת הילד, כיוון שידעתי, שיעברו מספר חודשים, לפני שיגיע מועד הדיון. בעלי התייצב לדיון הראשון, שהתקיים זמן קצר לאחר הולדת בננו. נודע לי, שאילו הייתי מגישה את תביעת המזונות בבית המשפט לענייני משפחה, מצבי היה טוב יותר. האם אני יכולה להפסיק את ההליכים בבית הדין הרבני ולפתוח בהליכים חדשים בבית המשפט לענייני משפחה? 

תשובה: 

כאשר התינוק נולד, הוא הופך לצד לתביעת המזונות, למרות שהוא טרם נולד בעת הגשתה. ואולם, כדי להגיש תביעה בשמו של ילד שטרם נולד, על האם להתמנות כאפוטרופוס על העובר, בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962. אם שני ההורים מתייצבים לדיון בתביעת המזונות, ואף אחד מהם איננו מעלה התנגדות לסמכותו של בית הדין הרבני, אז יש למעשה הסכמה הדדית של שני ההורים לסמכותו של בית הדין הרבני לדון בתביעה. בית הדין הרבני יכול לרכוש סמכות לדון בנושא מזונותיו של ילד, כאשר הנושא אינו כרוך בתביעת גירושין, רק כאשר שני ההורים מסכימים לסמכותו. לפיכך, כאשר שני ההורים התייצבו לדיון בתביעת המזונות של ילדם, האם מנועה מלנסות להפסיק את ההליכים בבית הדין הרבני ולפתוח בהליכים חדשים בבית המשפט לענייני משפחה.

כך נפסק במקרה יוצא דופן, שנדון בבית המשפט העליון במהלך שנות השמונים. האם הגישה נגד האב בבית הדין הרבני תביעת מזונות עבור ילדם, חודש לפני הולדת הילד. בדיון שהתקיים לאחר הולדת הילד, שני ההורים התייצבו, והציגו הסכם בנושא מזונות הילד, לאישורו של בית הדין. ואולם, האם חזרה בה מההסכם לפני שהאב חתם עליו, והגישה תביעת מזונות בבית משפט אזרחי. בית המשפט העליון פסק, שלמרות שהתביעה הוגשה לפני הולדת הילד, כאשר שני ההורים התייצבו לדיון בתביעת המזונות בבית הדין הרבני, בית הדין הרבני קנה סמכות לדון בעניין, והיה רשאי לאשר את ההסכם. נפסק, שחסומה הדרך להגשת תביעת מזונות בבית משפט אזרחי.